ביאור:בבלי תענית דף ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת תענית: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אי סבר לה כרבי יהודה בן בתירה - נימא כוותיה [1]!

קסבר רבי עקיבא: כי כתיב ניסוך יתירא - בששי הוא דכתיב [2].

תניא: רבי נתן אומר [בזבחים קי,ב – בשם רבי עקיבא, לא רבי נתן]: (במדבר כח ז) [ונסכו רביעת ההין לכבש האחד] בקדש הסך נסך שכר לה' - בשני ניסוכין הכתוב מדבר: אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין.

אימא תרוייהו דחמרא?

אם כן ליכתוב קרא או 'הסך הסך' או 'נסך נסך'; מאי 'הסך נסך'? [3] שמעת מינה [4]: חד דמיא וחד דחמרא.

אלא הא דתנן [סוכה פ"ד מ"א, דף מב,ב]: ניסוך המים כל שבעה - מני?: אי רבי יהושע - נימא חד יומא; אי רבי עקיבא - תרי יומי [5]; אי רבי יהודה בן בתירה שיתא יומי!?

לעולם רבי יהודה בן בתירה היא, וסבירא ליה כרבי יהודה דמתניתין, דתנן [סוכה פ"ד מ"ט דף מח,ב]: רבי יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה [6];

ומפיק ראשון ומעייל שמיני [7]

ומאי שנא ראשון דלא [8]? דכי רמיזי מ-י-ם - בשני הוא דרמיזי [9]? שמיני נמי [10]?

כי רמיזי מ-י-ם - בשביעי הוא דרמיזי [11]!

אלא רבי יהושע היא [12], וניסוך המים כל שבעה הלכתא גמירי לה; דאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות [13], ערבה, וניסוך המים [14] - הלכה למשה מסיני.

רבי יהודה אומר משום רבי יהושע [15]: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג: האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר; ביום טוב הראשון של פסח: הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר;

הי רבי יהושע?: אילימא רבי יהושע דמתניתין - הא אמר ביום טוב האחרון של חג הוא מזכיר'! אלא רבי יהושע דברייתא? האמר משעת הנחתו [16]! ותו - הא דתניא [17]: רבי יהודה אומר משום בן בתירה: 'העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג, האחרון מזכיר [18]'! הי בן בתירה?: אילימא רבי יהודה בן בתירה, הא אמר בשני בחג הוא מזכיר!?

אמר רב נחמן בר יצחק: תהא [19] ברבי יהושע בן בתירה [20]: זמנין דקרי ליה בשמיה [21] וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא [22], והא מקמי דליסמכוהו [23] והא [24] לבתר דליסמכוהו.

תנא: בטל וברוחות [25] לא חייבו חכמים להזכיר [26], ואם בא להזכיר – מזכיר;

מאי טעמא?

אמר רבי חנינא: לפי שאין נעצרין [27].

וטל מנלן דלא מיעצר?

דכתיב [28] ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי, וכתיב [מלכים א' יח,א: ויהי ימים רבים ודבר ה' היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב] לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה' - ואילו טל לא קאמר ליה [29]. מאי טעמא? - משום

[30]

דלא מיעצר [31].

וכי מאחר דלא מיעצר - אליהו אשתבועי [32] למה ליה [33]?

הכי קאמר ליה: אפילו טל דברכה [34] נמי לא אתי.

וליהדריה לטל דברכה [35]?

משום דלא מינכרא מילתא [36].

[37] רוחות מנא לן דלא מיעצרי?

אמר רבי יהושע בן לוי דאמר קרא (זכריה ב יא) כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה'; מאי קאמר להו? אילימא הכי קאמר להו הקדוש ברוך הוא לישראל: דבדרתינכו בארבע רוחי דעלמא - אי הכי 'כארבע'? 'בארבע' מיבעי ליה!

[38]

אלא הכי קאמר: כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות [39] - כך אי אפשר לעולם בלא ישראל [40].

אמר רבי חנינא: הלכך בימות החמה [41] אמר משיב הרוח - אין מחזירין אותו [42]; אמר מוריד הגשם - מחזירין אותו [43]; בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח - אין מחזירין אותו; לא אמר מוריד הגשם - מחזירין אותו; ולא עוד אלא אפילו אמר 'מעביר הרוח [44] ומפריח הטל [45]' - אין מחזירין אותו [46].

תנא: בעבים [47] וברוחות - לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר – מזכיר.

מאי טעמא?

משום דלא מיעצרי.

ולא מיעצרי [48]? והתני רב יוסף: ’[דברים יא,יז: וחרה אף ה' בכם] ועצר את השמים [ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר ה' נתן לכם] - מן העבים ומן הרוחות.

אתה אומר מן העבים ומן הרוחות, או אינו אלא מן המטר?

כשהוא אומר 'ולא יהיה מטר' - הרי מטר אמור; הא מה אני מקיים 'ועצר את השמים'? - מן העבים ומן הרוחות'.

קשיא רוחות ארוחות, קשיא עבים אעבים?

עבים אעבים לא קשיא: הא בחרפי [49], הא באפלי [50];

רוחות ארוחות לא קשיא: הא ברוח מצויה - הא ברוח שאינה מצויה [51].

רוח שאינה מצויה חזיא לבי דרי [52]!?

אפשר בנפוותא [53].

תנא: העבים והרוחות שניות למטר [54].

היכי דמי [55]?

אמר עולא ואיתימא רב יהודה: דבתר מיטרא [56].

למימרא דמעליותא היא? והכתיב (דברים כח כד) יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר [מן השמים ירד עליך עד השמדך], ואמר עולא ואיתימא רב יהודה: זיקא דבתר מטרא [57]!?

לא קשיא: הא דאתא ניחא [58], הא דאתא רזיא [59]; [60] [61] הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק [62].

ואמר רב יהודה: זיקא דבתר מיטרא - כמיטרא [63], עיבא דבתר מיטרא - כמיטרא; שימשא דבתר מיטרא - כתרי מטרי.

למעוטי מאי [64]?

למעוטי גילהי דליליא [65] ושמשא דביני קרחי [66].

אמר רבא: מעלי תלגא [שלג] לטורי [67] כחמשה מטרי לארעא, שנאמר (איוב לז ו) כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו [68].

ואמר רבא: תלגא - לטורי, מטרא רזיא - לאילני, מטרא ניחא - לפירי [69]

הערות[עריכה]

  1. ^ שיזכיר בשני
  2. ^ כלומר 'ונסכיה', דמרבי תרי ניסוכין - כתיב בששי; להכי אמר 'בששי מתחיל להזכיר'; ואהני מ"ם יו"ד מ"ם = מים דלא מצינו למימר תרוייהו דיין
  3. ^ מדשני קרא בדיבוריה
  4. ^ תרתי
  5. ^ ותו לא דהא אמר 'ונסכיה' דהיינו בששי מרבה ניסוך המים
  6. ^ לא סבר כוותיה במה דאמר 'כל שמונה מנסך' אלא במה דאמר 'בשמיני מנסך', וכיון דבשמיני מנסך - משכחת לה לרבי יהודה בן בתירה, דאמר: בשני מתחילין לניסוך המים כל שבעה
  7. ^ גירסת רש"י דמפיק ראשון ומעייל שמיני: משיב בעל הגמרא: מי מצי אמר רבי יהודה דבשמיני מנסך?
  8. ^ דקאמר דבראשון אינו מזכיר
  9. ^ דמ'ונסכיהם' מרבה ניסוך המים
  10. ^ מי מצי אמר דמנסך
  11. ^ הא שביעי אמר רחמנא דמ"ם יו"ד מ"ם - מים - כתיב בשביעי, דסיום קראי דניסוך המים בשביעי כתיב 'כמשפטם', ולא בשמיני!
  12. ^ דאמר 'משעת הנחתו [דהיינו בשביעי] מזכיר', ואף על פי כן סבר דניסוך המים כל שבעה, דגמרא גמיר לה הלכה למשה מסיני דניסוך המים כל שבעה, ודאי כרבי אליעזר אתי שפיר; אבל כרבי יהודה בן בתירה וכרבי עקיבא לא מיתוקמא; אלא להכי לא מוקי לה כרבי אליעזר: דהא לא מיבעי אי רבי אליעזר סבירא ליה הכי, דודאי לרבי אליעזר אתי שפיר, והא דקא מוקים כרבי יהושע - רבותא קמשמע לן; אבל כרבי יהודה בן בתירה וכרבי עקיבא לא מיתוקמא: דרבי יהודה יליף מ'ונאמר בשני 'ונסכיהם כו', אלמא דסבר דניסוך המים לא הוו אלא ששה ימים, דאיהו לא מפיק ראשון ומעייל שמיני; משום הני פירכא דפריך לעיל לא אתי כרבי יהודה; ורבי עקיבא יליף מ'נסכיה' שנאמר בששי - אלמא דסבר דניסוך המים לא הוו אלא תרי יומי! אבל כרבי יהושע מיתוקמא; לפיכך אין מזכירין אלא ביום טוב האחרון, דגשמים בחג סימן קללה
  13. ^ המפוזרות בתוך בית סאה - חורשין כל בית סאה ערב שביעית עד ראש השנה; אף על גב דשאר שדות אין חורשין לפני שביעית שלשים יום - זה חורשין, דהואיל אם אין חורשין סביבן - מפסידין
  14. ^ כל שבעה
  15. ^ כעין 'אמר מר' הוא, כלומר: אמרינן לעיל 'רבי יהודה אומר'
  16. ^ דהיינו בשביעי, והכא קתני 'יום טוב האחרון של חג', דהיינו בשמיני
  17. ^ במכילתא אחריתי
  18. ^ הראשון אינו מזכיר
  19. ^ תרוייהו הא דבעית: 'הי רבי יהושע' והא דבעית 'הי בן בתירה'
  20. ^ דהאי דקאמר 'רבי יהודה' לעיל 'משום רבי יהושע', והדר קאמר 'משום בן בתירה' - תהא תרוייהו רבי יהושע בן בתירה, ולא קשיא
  21. ^ דידיה 'רבי יהושע'
  22. ^ 'בן בתירה'
  23. ^ לא הוה חשוב, וקרו ליה בשמיה דאבוה
  24. ^ דקרו ליה בשמיה דנפשיה 'רבי יהושע' -
  25. ^ 'משיב הרוח ומוריד הטל'
  26. ^ אפילו בימות הגשמים
  27. ^ שאלמלא הן אין העולם מתקיים; והאי דאמרינן בתפלה 'משיב הרוח ומוריד הגשם' - לאו משום חיוב, אלא חוק גשם הוא מזכיר; דטל ורוחות מועילות לארץ לתקנה ולנגבה כדבסמוך 'זיקא דבתר מיטרא - כמיטרא'
  28. ^ מלכים א' יז,א
  29. ^ 'ואתנה טל ומטר', אלא 'מטר' בלבד
  30. ^ תענית דף ג,ב
  31. ^ לעולם אפילו באותן שנים
  32. ^ 'אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי'
  33. ^ - הא לא נעצר
  34. ^ שיצמיח שום צמח
  35. ^ ולימא 'ואתנה טל ומטר'
  36. ^ דהא טל הוה מעיקרא, ולא היה אחאב הרשע מודה בחזירה דטל של ברכה, דאי הוה אומר 'ואתנה טל ומטר' - היה אחאב מקנטרו ואומר לו שלא נעצר
  37. ^ אלא
  38. ^ 'אלא דמכניפנא לכו מד' רוחי עלמא' לא גרסינן, דהא 'פרשתי אתכם' כתיב בקרא; ואיכא למימר דגרס ליה, והכי משתמע קרא: כי מד' רוחות השמים שפרשתי אתכם משם – אקבצכם; ואריכות לשון בעלמא הוא, דלא כתיב קיבוץ בקרא.
  39. ^ שלא יתקיים מרוב הבל וחמימות
  40. ^ שאין העולם מתקיים אלא בשביל ישראל, והכי אמר קרא: כי כד' רוחות השמים פרשתי אתכם לרוחות העולם - כדי שיתקיים, שנאמר (ירמיהו לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי
  41. ^ מניסן עד החג
  42. ^ דבלאו הכי לא מיעצר
  43. ^ דמיעצר; וכיון דבעא אמיטרא - לא התפלל תפלתו כהוגן, וחוזר לראש הברכה, ואומרה בלא 'מוריד הגשם' לפי שהגשמים בקיץ סימן קללה הן מפני הקציר
  44. ^ שלא ינשב
  45. ^ שלא ירד
  46. ^ דלא מיעצרי
  47. ^ מקשר עבים
  48. ^ לפיכך לא חייבוהו להזכיר
  49. ^ עבים בכירות הבאים לפני המטר אינן עצורות
  50. ^ הבאות מאוחרות, לאחר המטר, דשניות למטר הן, כדלקמן; ובהנהו כתיב 'ועצר'; וכיון דאין כולם נעצרות - לא חייבו להזכיר
  51. ^ כתיב 'ועצר'; ואפילו הכי לא חייבוהו להזכיר, דסגי ליה במצויה; רוחות לא מצי לתרוצי 'הא בחרפי הא באפלי', דרוח בין במטר בין בלא מטר לא מיעצר, כגון רוח מצויה
  52. ^ לגורן: לזרות הקשין מן התבואה ונחייב להזכיר
  53. ^ וו"ן בלע"ז: בנפה וכברה
  54. ^ כמעט שמועילות כמטר עצמו
  55. ^ אי זה עבים ורוחות קאמר דשניות למטר
  56. ^ עבים ורוחות שלאחר המטר
  57. ^ שהרוח מעלה אבק אחר הגשמים ונדבק בתבואה
  58. ^ כשירד בנחת אינו מעלה אבק
  59. ^ בכח
  60. ^ ואי בעית אימא
  61. ^ ולא גרסינן 'ואי בעית אימא הא והא כו' אלא הכי גרסינן:
  62. ^ והיינו הך
  63. ^ שניות למטר כדקתני בתוספתא
  64. ^ מאחר דכולהו כמיטרא - מאי קמעטינן דהוי בתריה ולא הוי כמיטרא
  65. ^ אישלושטר"א [איזה אור שמימי, או ברק] בלע"ז; 'בגילהי הוה קאי' במסכת פסחים (יג,א), ורוב גילהי בליליא שכיח
  66. ^ שבין העבים, שנראה במקום אחד אורה ובמקום אחר מעונן כקֵרֵחַ שיש לו שערות במקום אחד וקרחה במקום אחר
  67. ^ וכל שכן לבקעה; אלא הרים אין להם גשמים אלא שלג; שהגשמים יורדין למטה ואין ההר שותה מהן; ועודף שלג שבעמקים נמס והולך מפני החום ששולט שם - כמים הוא, אבל בהרים קרוי שלג
  68. ^ דהכי משמע קרא: כי לשלג יאמר הוא ארץ: כשיאמר לשלג - הוה ארץ הרי הוא כגשם (1) מטר (2) וגשם (3) מטרות (4-5) והרי יש כאן חמשה
  69. ^ שיורד בנחת יפה לפירות התבואה