ביאור:בבלי תענית דף כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת תענית: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אלא על נפש שבעה וכרס מלאה [1].

איני: והא רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר [2] וגזר תענית וירדו להם גשמים עד חצות, ואמר הלל ואחר כך אכלו ושתו!

שאני בני מחוזא, דשכיחי בהו שכרות [3].

הדרן עלך סדר תעניות אלו

תענית כו,א פרק רביעי: בשלשה פרקים

[4]

בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום: בשחרית, במוסף [5], במנחה ובנעילת שערים [6], בתעניות [7] ובמעמדות וביום הכפורים.

[8]

אלו הן מעמדות [9]:

לפי שנאמר (במדבר כח ב) צו את בני ישראל [10] [ואמרת אלהם] את קרבני לחמי [לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו] - וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו [11]?

התקינו כנביאים הראשונים [12] עשרים וארבעה משמרות [13]:

על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים [14] של כהנים של לוים ושל ישראלים [15].

הגיע זמן המשמר לעלות - כהנים ולוים [16] עולים לירושלים [17], וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן [18] וקוראין במעשה בראשית [19].

[20]

ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע: מיום שני ועד יום חמישי; ולא היו מתענין ערב שבת מפני כבוד השבת, ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו.

ביום הראשון [21] - בראשית - ויהי רקיע [22]; בשני: יהי רקיע - ויקוו המים; בשלישי: יקוו המים - ויהי מאורות; ברביעי: יהי מאורות - וישרצו המים; בחמישי: ישרצו המים - ותוצא הארץ; בששי: ותוצא הארץ - ויכלו השמים [23].

פרשה גדולה [24] קורין אותה בשנים, והקטנה ביחיד [25].

בשחרית במוסף ובמנחה [26] נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע [27]; ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת.

[28]

כל יום שיש בו הלל - אין מעמד בשחרית [29]; [30] קרבן מוסף [31] - אין בנעילה [32]; קרבן עצים - אין במנחה [33] - דברי רבי עקיבא.

אמר לו בן עזאי: כך היה רבי יהושע שונה: קרבן מוסף - אין במנחה [34]; קרבן עצים - אין בנעילה. חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי.

[35]

זמן עצי כהנים והעם [36] תשעה [37]:

באחד בניסן בני ארח בן יהודה [38]; בעשרים בתמוז - בני דוד בן יהודה [39]; בחמשה באב - בני פרעוש בן יהודה; בשבעה בו - בני יונדב בן רכב; בעשרה בו - בני סנאה בן בנימן; בחמשה עשר בו - בני זתוא בן יהודה; ועמהם כהנים ולוים וכל מי שטעה בשבטו, ובני גונבי עלי, ובני קוצעי קציעות; בעשרים בו - בני פחת מואב בן יהודה; בעשרים באלול - בני עדין בן יהודה; באחד בטבת שבו - בני פרעוש שניה [40]; באחד בטבת לא היה בו מעמד [41], שהיה בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים.

[42]

חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב:

בשבעה עשר בתמוז

עמוד ב

נשתברו הלוחות [43] ובטל התמיד [44] והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל [45].

בתשעה באב נגזר על אבותינו [46] שלא יכנסו לארץ [47], וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר [48] ונחרשה העיר.

משנכנס אב ממעטין בשמחה.

[49]

שבת [50] שחל תשעה באב להיות בתוכה - אסור מלספר ומלכבס; ובחמישי מותרין, מפני כבוד השבת [51].

ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין [52], לא יאכל בשר ולא ישתה יין.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה [53].

רבי יהודה מחייב בכפיית המטה [54], ולא הודו לו חכמים.

[55]

אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין [56] שלא לבייש את מי שאין לו.

כל הכלים טעונין טבילה [57].

ובנות ירושלים יוצאות וחולות [58] בכרמים.

ומה היו אומרות?

בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך: אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי לא ל) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל; ואומר (משלי לא לא) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה; וכן הוא אומר (שיר השירים ג יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה [59] בעטרה שעטרה לו אמו [60] ביום חתונתו וביום שמחת לבו: ביום חתונתו - זה מתן תורה [61] וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

גמרא:

בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהם כו':

תעניות ומעמדות - מי איכא מוסף?

חסורי מיחסרא והכי קתני: 'בשלשה פרקים כהנים נושאין את כפיהן כל זמן שמתפללין [62], ויש מהן ארבעה פעמים ביום [63]: שחרית ומוסף מנחה ונעילת שערים, ואלו הן שלשה פרקים: תעניות, ומעמדות, ויום הכפורים.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: שחרית ומוסף יש בהן נשיאת כפים, מנחה ונעילה אין בהן נשיאת כפים.

מאן 'חכמים'? - רבי יהודה היא, דתניא: שחרית ומוסף מנחה ונעילה - כולן יש בהן נשיאת כפים - דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: שחרית ומוסף יש בהן נשיאת כפים, מנחה ונעילה אין בהן נשיאת כפים; רבי יוסי אומר: נעילה יש בה נשיאת כפים, מנחה אין בה נשיאת כפים.

במאי קמיפלגי?

רבי מאיר סבר: כל יומא טעמא מאי לא פרשי כהני ידייהו במנחתא? משום שכרות [64]; האידנא [65] ליכא שכרות [66].

רבי יהודה סבר: שחרית ומוסף דכל יומא לא שכיח שכרות - לא גזרו בהו רבנן; מנחה ונעילה דכל יומא שכיחא שכרות - גזרו בהו רבנן [67].

רבי יוסי סבר: מנחה דאיתה בכל יומא - גזרו בה רבנן; נעילה דליתה בכל יומא [68] לא גזרו בה רבנן.

אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר;

ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר;

ורבא אמר: מנהג כרבי מאיר.

מאן דאמר 'הלכה כרבי מאיר' - דרשינן לה בפירקא [69];

מאן דאמר 'מנהג' - מידרש לא דרשינן, אורויי מורינן [70];

ומאן דאמר 'נהגו' - אורויי לא מורינן, ואי עביד עביד ולא מהדרינן ליה [71].

ורב נחמן אמר: הלכה כרבי יוסי.

והלכה כרבי יוסי [72].

והאידנא מאי טעמא פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא?

כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי [73] - כתפלת נעילה דמיא.

דכולי עלמא [74] מיהת שכור אסור בנשיאת כפים [75] - מנהני מילי?

אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: למה נסמכה פרשת כהן מברך [76] לפרשת נזיר? - לומר: מה נזיר אסור ביין - אף כהן מברך אסור ביין.

מתקיף לה אבוה דרבי זירא, ואמרי לה אושעיא בר זבדא: אי מה נזיר אסור בחרצן אף כהן מברך אסור בחרצן?

אמר רבי יצחק אמר קרא: (דברים י ח) [בעת ההוא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה', לעמד לפני ה’] לשרתו ולברך בשמו [עד היום הזה] - מה משָרת מותר בחרצן [77] אף כהן מברך מותר בחרצן.

הערות[עריכה]

  1. ^ מתוך שכתוב בו נותן לחם לכל בשר (תהלים קלו כה) - נאה להאמר על השבע
  2. ^ שם אדם או מקום
  3. ^ יין ושכרות, ופשעי ולא יאמרו הלל
  4. ^ משנה א:
  5. ^ מפרש בגמרא
  6. ^ מפורש בברכות ירושלמי בפרק 'תפלת השחר' אימתי נעילה: יש אומרים נעילת שערי מקדש, ויש אומרים נעילת שערי שמים: שנועלים אותן לעת ערב בגמר תפלה
  7. ^ ונוהגין היו להתפלל תפלת נעילה בכל תעניתם, כדרך שמתפללין ביום הכפורים
  8. ^ משנה ב:
  9. ^ המתענין מתפללין בעריהם שיתקבל ברצון קרבן אחיהם כדלקמן
  10. ^ שהתמיד בא מן השקלים של כל ישראל
  11. ^ ואי אפשר שיהו כל ישראל עומדין על גבי קרבנם, ומינו מעמדות להיות במקומם
  12. ^ שמואל ודוד; בגמרא מפרש
  13. ^ של כהנים היו, ושמואל ודוד תיקנום
  14. ^ שקבועין ועומדין בעיר ועומדין על קרבן אחיהם
  15. ^ ולבד אלו הדרים בירושלים היו מעמדות בכל עיר, שישראל נחלקו לעשרים וארבעה מעמדות כנגד ארבעה ועשרים משמרות, כדתניא בברייתא של ארבעים ותשע מדות, והיינו דתנן: היה מעמד בירושלים כהנים לוים וישראלים
  16. ^ של משמר היו
  17. ^ כהנים לעבודה ולוים לשיר, ומכל המעמדות היו קבועין בירושלים לעמוד על קרבן אחיהם
  18. ^ ומתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון, ומתענין ומוציאין ספר תורה ביום תעניתם
  19. ^ ובגמרא מפרש טעמא
  20. ^ משנה ג:
  21. ^ של שבוע קורין
  22. ^ פרשה ראשונה ופרשת יהי רקיע, לפי שאין בפרשת בראשית לבדה תשעה פסוקים כדי קריאת כהן לוי ישראל, וכן כולן
  23. ^ לפי שבפרשת תוצא הארץ אין בה אלא שמונה פסוקים, לפיכך אומר 'ויכולו'
  24. ^ שבפרשיות הללו
  25. ^ כגון: פרשה ראשונה של בראשית יש בה חמשה פסוקים - היו קורין אותה בשנים, כדאמרינן בגמרא: יהי רקיע באחד; וביום השני: יהי רקיע - באחד; יקוו – בשנים: שיש בה חמשה פסוקים; ביום השלישי יקוו - באחד, שאין בה אלא חמשה פסוקים, ויהי מאורות - בשנים, שיש בה ששה פסוקים
  26. ^ פרשה בנעילה ליכא
  27. ^ כל אחד בפני עצמו; ובעי בגמרא: מאי קאמר?: מעיקרא קתני פרשה קטנה כו', דמשמע דבספר תורה קורין, והדר תנא 'על פיהם'?
  28. ^ משנה ד:
  29. ^ אותן שהיו בירושלים לא היו מתפללין על קרבן אחיהם, לפי שאין להן פנאי לעשות מעמדם: שקורין את הלל, ומפני ההלל היו דוחין את המעמד
  30. ^ יום שיש בו
  31. ^ בירושלים
  32. ^ אין מעמד בנעילה בירושלים, וכל שכן במנחה הסמוכה למוסף, לפי שהיו טרודין במוסף: שיש בו להקריב בהמות יותר מתמיד - שהוא אחד; אין לך מוסף בלא שתי בהמות, ולא היה להם פנאי כלל: שהכהנים של מעמד טרודים במוסף, וישראל שבהן היו טרודים לחטוב עצים ולשאוב מים, ודוחה אפילו מעמד דנעילה
  33. ^ בגמרא מפרש: כגון אחד מתשעה זמנים, ואותו יום שהיה בו קרבן עצים אפילו לא היה בו מוסף - היה נדחה מעמד של מנחה מפני קרבן עצים, מפני שקרבן עצים קודם למנחה ודוחה מעמד הסמוך לו [ולא] של נעילה
  34. ^ וטעמא מפרש בגמרא
  35. ^ משנה ה:
  36. ^ שמתנדבים עצים
  37. ^ באלו התשעה זמנים היו הכהנים והעם מתנדבים להביא עצים, והיו מקריבין קרבן אותו היום, ואפילו היו עצים הרבה למערכה - היו אלו מתנדבין, ומקריבין באלו תשעה זמנים
  38. ^ שכשעלו בני הגולה הם התנדבו תחילה באחד בניסן, וספק להם עצים עד עשרים בתמוז שהתנדבו בני דוד, ארח = שמואל, ומשבט יהודה היה
  39. ^ ממשפחת דוד המלך: סנאה בן בנימין, זתוא בן יהודה, בני גונבי עלי, ובני קוצעי קציעות משפחה אחת הן, ובגמרא מפרש אמאי מיקרו הכי
  40. ^ ובגמרא מפרש אמאי קבעו להן אלו הזמנים
  41. ^ שהיה ראש חדש [וחנוכה] לא היה בו מעמד
  42. ^ משנה ו:
  43. ^ בגמרא מפרש
  44. ^ לפי שגזרה המלכות גזרה מלהקריב עוד
  45. ^ שהעמידו מנשה, כדמפורש בתרגום ירושלמי בפרשת השמים כסאי (ישעיהו סו)
  46. ^ דור המדבר
  47. ^ 'אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ (דברים א לה)
  48. ^ עיר גדולה, והיו ישראל דרין בה; במסכת גיטין פרק 'הניזקין' (נז,א): אשקא דריספק חרב ביתר
  49. ^ משנה ז:
  50. ^ שבוע
  51. '^ אם חל תשעה באב בערב שבת - מותרין לכבס בחמישי, וכשחל תשעה באב ברביעי בשבת - לא איצטריך למיתני דמותרין, כדאמרינן בגמרא: לא שנו אלא לפניו כו'
  52. ^ בשר ודגים, או בשר וביצים שעליו, או דג וביצה שעליו, כדאמר בפרק 'ערבי פסחים' (קיד,ב)
  53. ^ בגמרא מפרש
  54. ^ על פניה, ולא יישן עליה
  55. ^ משנה ח:
  56. ^ שכולן שואלות זו מזו, אפילו עשירות, כדי
  57. ^ קודם שילבשום, לפי שאין כל אחת בקיאה בחברתה, שמא נדה היתה
  58. ^ כמו לחול במחולות (שופטים כא)
  59. ^ במלך שהשלום שלו
  60. ^ כנסת ישראל
  61. ^ יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות
  62. ^ דהיינו שחרית ומנחה ונעילה
  63. ^ יום הכפורים, שיש בו מוסף
  64. ^ דכל יומא שכיחא ביה שכרות, שכבר סעד, וזימנין דמשכא סעודתיה ומשתכר, ופריש ידיה בהדי חמריה, וכהן שתוי יין אסור לישא את כפיו, שנאמר יין ושכר אל תשת בבואכם וגו' (ויקרא י יט) ונשיאת כפים מעין עבודה, כדלקמן
  65. ^ בתעניות ובמעמדות
  66. ^ לא שכיחא שכרות, ובמעמדות נמי מִתְעַנין, כדלקמן (תענית כז ב)
  67. ^ תענית אטו שאר ימים
  68. ^ אלא ביום התענית
  69. ^ הלכה כרבי מאיר, דבעינן דליקום כוותיה עלמא
  70. ^ כרבי מאיר - אי אתו לקמן, אבל בפירקא - לא דרשינן, דלא פשיטא ליה כולי האי דתיהוי הלכה כרבי מאיר
  71. ^ משמע: הן נהגו מאליהן, אבל אינו עיקר, ומנהג משמע - תורת מנהג יש בדבר, ומנהג כשר הוא
  72. ^ גמרא קא פסיק ומהדר סתמא, ומוקי לה הלכה כרבי יוסי, ואהכי קא פריך ואלא האידנא כו'
  73. ^ שמאחרין עד שקיעת החמה, ומתפללין כל שעה, ואינן הולכין לבית הכנסת משש שעות ומחצה ולמעלה כמו שהיו עושין לאותן הימים
  74. ^ דהשתא ליכא למיגזר משום מנחה דכל יומא, דמנחתא כי הא ליתא בכל יומא
  75. ^ דאפילו רבי מאיר לא קאמר אלא משום דהאידנא לאו שכרות הוא
  76. ^ כה תברכו את בני ישראל אמור להם (במדבר ו כג)
  77. ^ משרת = עובד עבודה, דלא מיתסר אלא שתויי יין ממש, דכתיב יין ושכר אל תשת (ויקרא י יט), הא בחרצן - מותר