תענית יט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · תענית · יט א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

אאותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות בוכן עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות גאיזהו דבר עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה ג' מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר פחות מכאן אין זה דבר דעל אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל הועל החיה רעה ועל החרב מתריעין עליה מפני שהיא מכה מהלכת מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם ווגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן רבי יוסי אומר לא על שאכלו אלא על שנראו:

זעל אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה נכרים או נהר ועל הספינה המיטרפת בים ר' יוסי אומר חלעזרה ולא לצעקה שמעון התימני אומר אף על הדבר ולא הודו לו חכמים:

על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן טחוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו התפלל ולא ירדו גשמים מה עשה עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו רבש"ע בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים באו ואמרו לו כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן אמר להם צאו וראו אם נמחית אבן הטועין שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר (משלי כג, כה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

(מתני') היו מתענין וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו לאחר הנץ החמה ישלימו ר"א אומר יקודם חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות אמר להם ר' טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יו"ט ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערבים כוקראו הלל הגדול:

גמ' סדר תעניות האלו האמור ברביעה ראשונה ורמינהי רביעה ראשונה ושניה לשאול שלישית להתענות אמר רב יהודה ה"ק סדר תעניות האמור אימתי בזמן שיצאה רביעה ראשונה ושניה ושלישית ולא ירדו גשמים אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וזרעו ולא צמחו אי נמי צמחו וחזרו ונשתנו מתריעין עליהן מיד אמר רב נחמן דוקא נשתנו לאבל יבשו לא פשיטא נשתנו תנן לא צריכא דאקון מהו דתימא אקנתא מילתא היא קמשמע לן:

וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם כו':

מאי מכת בצורת אמר רב יהודה אמר רב מכה המביאה לידי בצורת אמר רב נחמן נהרא אנהרא

רש"י[עריכה]


ה"ג אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות - ולפיכך מתענות שאותה העיר שלא ירדו עליה גשמים תלך לקנות התבואה באותה העיר ויהיה בה רעב:

או מפולת - שחומותיה והבתים נופלין ברוח:

מתריעים בכ"מ - אם יראו באספמיא מתריעין בבבל בבבל מתריעין באספמיא כדקתני טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת אם במקום אחד היא מתריעין עליה כל השומעין כדי שלא תבא עליהן:

שדפון - בתבואות:

ירקון - חולי:

חיה רעה - משכלת בני אדם:

חרב - חיילות ההולכין להרוג ולהשחית בכל מקום:

מלא תנור - מפרש בגמרא:

לעריהם - בא"י:

באשקלון - בארץ פלשתים:

ועל שאכלו זאבים - שהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:

שנראו - ובאו בעיר:

מתריעין - בעננו:

המטורפת - מלשון טרף אבבא (ברכות דף כח.) ומלשון ביצה טרופה (עדיות פ"ב מ"ד) כו' כדמפרש בפרק שלמעלה (דף יד.):

שמעון התימני - מתמנה היה:

שלא תבא - לישנא מעליא נקט:

מרוב גשמים - לאו כגון שירדה על עיר אחת ועל עיר אחת לא ירדה ששם ודאי שתיהן לקללה כדאמר רב יהודה (לעיל ו:) תמטר מקום מטר שמקלקל תבואה אלא כבר ירדו וטורח הם לבני אדם אבל אינן מקלקלין תבואות וטעמא מפרש בגמרא למה אין מתריעין:

תנורי פסחים - שהם בחצרות ושל חרס הן ומטלטלין אותן שלא ימוקו בגשמים:

גשמי בורות - שיפוע גשמים למלאות בורות:

ונדבות - רצון ועין יפה:

אבן הטועין - אבן טועין היתה בירושלים וכל מי שאבדה לו אבידה כו' בבבא מציעא (דף כח:) לנדות. על כבוד הרב:

מתחטא - פורפיי"ש בלע"ז ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

גמ' רביעה ראשונה ושניה לשאול - שאף על פי שלא ירדו גשמים לא בראשונה ולא בשניה לא היו מתענין אלא שואלין וקשיין מתני' דקתני סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה וברייתא אהדדי:

הכי קאמר כו' - וכגון רביעה ראשונה שניה ושלישית דכולי יורה קרי ליה רביעה כך שמעתי:

דוקא נשתנו - דכי נשתנו ודאי הוא דמתריעין מיד דצריך להתפלל עליה שיחזיר ביופי כתקנן:

אבל יבשו - לא צריך דמכאן ואילך לא יועיל והוא תפלת שוא אפילו יבשו כשהן חטין עדיין דקין אפילו הכי לא מתריעין: הכי גרסינן פשיטא שנו תנן לא צריכא דאקון מהו דתימא כו':

דאקון - שעלו בקנה שנתקנו מעט לאחר שנתייבשו: מהו דתימא:

אקנתא מילתא היא - דהואיל ונתקנו מעט אם יתפלל מועיל להם קא משמע לן רב נחמן דאקנא לאו מילתא ל"א אבל יבשו לא דממילא חוזרין:

לא צריכא דאקון - שעלו בקנה מהו דתימא אקנתא מילתא היא דכיון שעלו בקנה ועדיין לא בשלו כל צרכן ודאי אי לא מתריעין תו לא גדלי קמשמע לן דלאו מילתא היא דאף על גב דאקון אכתי גדלי טפי:

נהרא אנהרא בצורתא - בשאין תבואה בעיר אחת ויש בעיירות אחרות ואפשר להביא מזה לזה דרך נהר בספינה:

תוספות[עריכה]


לא צריכא דאקון. פי' לאחר שעלו בקנה נתייבשו מהו דתימא אקנתא מילתא היא פי' דהואיל ועלו בקנה ולא נתבשלו כל צורכם ליבעי התרעה קמ"ל דלאו מילתא היא:

נהרא אנהרא בצורתא. פי' (. הכי) בשאין תבואה בעיר ויש הרבה בשאר עיירות ויכולין להביא מזו לזו היינו מקרי בצורת ולא מקרי רעב ומאחר שיכולין להביא ע"י הנהר דליכא אלא טרחא זעירא ומהאי כלומר מדבר מועט כזה אין מתריעין מדינתא אמדינתא פירוש שצריך להוציא ממדינה למדינה אחרת ע"י חמורים וסוסים ואז מתריעין דאי אפשר להביא בשפע כ"כ כמו בספינות ל"א נהרא אנהרא כלומר אם יבש הנהר זה וצריך להסב נהר אחר לכאן אי נמי צריך להמתין עד שיגדל הנהר האחר ויבא בכאן זה בצורת ולא מתריעין מדינתא אמדינתא אם יבשו כל הנהרות שבזו העיר וצריכין להביא מים מעיר אחרת כפנא וקשה דבמתני' משמע דאבצורת מתענין דקתני מתריעין עליהן מפני שהיא מכת בצורת ויש לומר דמכת בצורת דמתני' הוי כמו דכפנא כאשר פירשתי שתחת חטה יצא חוח ומשום הכי מתריעין אע"ג דעדיין אינו רק בצורת הואיל וסופו רעב מתריעין אע"ג דאכתי לא הוו כפנא אבל לעולם אין מתריעין על מכת בצורת אי לא מצי לבא לידי רעב ולהכי קאמר הכא דנהרא אנהרא דלא הוי אלא כי בצורתא ולא מתריעין:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק ג (עריכה)

ב א מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה ב , טור ושו"ע או"ח סי' תקעו סעיף א וסעיף יב:

ג ב ג מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה ב והלכה ה , טור ושו"ע או"ח סי' תקעו סעיף ב:

ד ד מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה י והלכה יא , טור ושו"ע או"ח סי' תקעו סעיף ח וסעיף ט:

ה ה מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה ז , טור ושו"ע או"ח סי' תקעו סעיף ו:

ו ו מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה יא , טור ושו"ע או"ח סי' תקעו סעיף ח:

ז ז ח מיי' פ"א מהל' תענית הלכה ו , ומיי' פ"ב מהל' שבת הלכה כד , סמ"ג עשין ל , טור ושו"ע או"ח סי' תקעו סעיף יג , וטור ושו"ע או"ח סי' רפח סעיף ט:

ח ט מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה טו , טור ושו"ע או"ח סי' תקעו סעיף יא:

ט י מיי' פ"א מהל' תענית הלכה טז , טור ושו"ע או"ח סי' תקסט סעיף א , וטור ושו"ע או"ח סי' תקעה סעיף יא:

י כ מיי' פ"א מהל' תענית הלכה טז , טור ושו"ע או"ח סי' תקעה סעיף יא:

יא ל מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה טז , טור ושו"ע או"ח סי' תקעה סעיף ח: