ספר הרקמה/שער ח

שער ח

במה שישתנו תנועות קצתם אל קצתם

דע כי מה שישתנה מהתנועות קצתם אל קצתם, בא הקמץ במקום הפתח בכמו "וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ" (יחזקאל טז ד), משפטו שיהיה כמו "הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה" (ש"ב ח ב). ועוד "נֻסוּ הָפְנוּ" (ירמיהו מט ח), המשפט ב"הָפְנוּ" שיהיה הה"א בפתח, כי הוא צווי מ"הִפְנָה עֹרֶף" (ירמיהו מח לט). ועוד "וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה" (ויקרא יט כ) בקמץ במקום הפתח, כי הוא מקור – הַפְדֵּה. ועוד "מִשְׁקָל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב" (עזרא ח ל עי"ש), "וּמְנָת הַמֶּלֶךְ מִן רְכוּשׁוֹ" (דה"ב לא ג), הם קמוצין ואם הם סמוכים, והשעור שלהם פתח. וכבר שמו הקמץ במקום הסגול ב"כִּי הַיּוֹם יְיָ נִרְאָה" (ויקרא ט ד). וכבר שמו הקמץ במקום החרק ב"מָשְׁכוּ אוֹתָהּ" (יחזקאל לב כ), משפטו שיהיה כמו "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" (שמות יב כא), וכמהו "וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד" (ירמיהו ב יב), ועוד "מָלְכִי עָלֵינוּ" (שופטים ט י), "שִׂמְחִי וְעָלְזִי" (צפניה ג יד), "קָרְחִי וָגֹזִּי" (מיכה א טז), ועוד "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ" (תהלים סט יט). וכבר שמו הקמץ במקום השרק אך במה שלא הוזכר פועלו הרבה מאד, כמו "שָׁדְּדָה נִינְוֵה" (נחום ג ז), "הָכְרַת מִנְחָה וָנֶסֶךְ" (יואל א ט), "כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה" (ויקרא כו לה), "כָּלִיל תָּקְטָר" (ויקרא ו טו), "שֵׁשׁ מָשְׁזָר" (שמות כו א), "הָרְאֵתָ לָדַעַת" (דברים ד לה). וכבר שמוהו במקום הסגול עוד ב"וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד" (תהלים קיט קיז), "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה" (מ"א יז יד), "וְנִשְׁתָּעָה וְנִרְאֶה יַחְדָּו" (ישעיהו מא כג). ויש שישימו השורק במקום הקמץ בכמו "הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ" (תהלים קנ ב), "מְלֹא קֻמְצוֹ" (ויקרא ב ב), "וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים" (נחמיה יג לא). ושמוהו במקום הפתח ב"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי" (בראשית מ טו), "זְכוֹר יְיָ לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ" (תהלים קלב א), משפט "גֻנֹּב" שיהיה כמו "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ" (תהלים קיח יח), ו"עֻנּוֹתוֹ" שיהיה על דמיון "וְכִסֵּיתִי בְכַבּוֹתְךָ שָׁמַיִם" (יחזקאל לב ז); ויתכן שיהיה כמהו "וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא" (תהלים עז יא). ודע כי כ"ף "וְכִסֵּיתִי בְכַבּוֹתְךָ שָׁמַיִם" איננה דומה בענין לכ"ף "בְּכַלּוֹתְךָ מֵחַטֵּא" (יחזקאל מג כג), ואע"פ שהמקורים סמוכים לשניהם, והוא שהמכֻנה ב"בְכַבּוֹתְךָ" פעול בו והמכֻנה ב"בְּכַלּוֹתְךָ" פועל בו, אבל נשתוה המבטא בהם בעבור הסמוך אליהם, וגם כן קורה בלשון הערב. ושמוהו במקום <עמ' 51> החולם ב"תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" (שמות טו ה), "וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה" (רות ב ח), וב"יִשְׁפּוּטוּ הֵם" (שמות יח כו), וב"תִּשְׁמוּרֵם" (משלי יד ג). וכבר שמו הצרי במקום הפתח ב"תְּאֵהֲבוּ פֶתִי" (משלי א כב), כאשר בארנו בספר ההשגה וזולתו; ובמקום החירק בכמו "וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע" (בראשית כא יד), "וַתֵּכַהּ מִכַּעַשׂ עֵינִי" (איוב יז ז), "הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים" (שה"ש ו יא), "הֵפֵרוּ בֵית יִשְׂרָאֵל" (ירמיהו יא י), "הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה" (ירמיהו לח ט) "הֵקֵרָה רָעָתָהּ" (ירמיהו ו ז), "וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם" (צפניה א יז), "וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי" (מיכה ד ו) משפטם הֵנִיצוּ, הֵפִירוּ, הֵרִיעוּ, הֵקִירָה, וַהֲצִירֹתִי, וַאֲשֶׁר הֲרִיעוֹתִי, על משקל הֵקִימוּ והֵשִׁיבוּ והֵבִיאוּ והֲקִימוֹתִי והֲשִׁיבוֹתִי. וכבר שמו החירק במקום הסגל במלת "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם" (ישעיהו א טו), "אֲרוֹמִמְךָ יְיָ" (תהלים ל ב), "וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ" (ישעיהו י יח), "וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ" (שופטים ט נג), "וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו נב יב), "רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה מְבַעִתֶּךָ" (ש"א טז טו), "יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (שמות לג יא), "שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה" (יונה ד י), "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע" (דברים כה ב). ושמוהו במקום הפתח במלת "וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה" (ישעיהו ה כח), "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי" (יחזקאל לח כג), "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם" (בראשית ט ה), "יְבִמְתּוֹ" (דברים כה ז), "שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ" (רות א טו), "הֲרֹב עִם שַׁדַּי יִסּוֹר" (איוב מ ב) הוא מקור ועקרו שיהיה כמו "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ" (תהלים קיח יח), וכמוהו "הֵחֵלּוּ הָעֲרֵמוֹת לְיִסּוֹד" (דה"ב לא ז), ו"הָעֲרֵמוֹת" פעולות באמרו "לְיִסּוֹד", ושעורו 'החלו ליסוד הערמות'. "עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ" (דברים כח מח) בחרק במקום פתח, ועוד "גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא ה), "אַחֲרֵי הִקְצוֹת אֶת הַבַּיִת" (ויקרא יד מג), "אַחַר חִלֵּץ אֶת הָאֲבָנִים" (שם), הטוב בעיני ב"חִלֵּץ" שיהיה מקור ושיהיה החרק בו במקום הפתח, וכמוהו "אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ" (ש"ב יב יד). ושמוהו במקום הקמץ ב"נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי" (תהלים קמא ג). ושמוהו במקום השורק ב"מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ" (ישעיהו נב יד), "כִּי מֵאֶתְנַן זוֹ נָה קִבָּצָה" (מיכה א ז), "וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ" (ישעיהו ס יא), וב"וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן" (בראשית נ כו). וכבר שמו הפתח במקום הסגול ב"וַתִּתְּנָהּ לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ" (דה"ב כ ז), "בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב" (ישעיהו מג א), "גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו מג יד), "בְּעַבְרוֹת הַמִּדְבָּר" (ש"ב יז טז עי"ש ואולי צ"ל בעברות צוררי) וב"שַׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי" (שופטים ו יז עי"ש), ועוד "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו ג), וב"קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי" (תהלים עז ב). ושמוהו במקום השבא לדחק הצורך בכמו "וַאֲמֹתְתֵהוּ" (ש"ב א י) "וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט" (ישעיהו מו ד), "וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו" (ישעיהו נז יח), וכבר בארתי עלת זה בסוף מחברת הקרוב והישור. ושמוהו במקום החירק לדחק האות הגרונית, בכמו "כַּאֲהָלִים… <עמ' 52> כַּאֲרָזִים" (במדבר כד ו), "לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ" (בראשית מג טז), "אִם אֶעֱשֶׂה וגו' לַאדֹנִי" (ש"א כד ו) "בַּאדֹנִי" (שם פסוק י) "חֶסֶד לַאֲלָפִים" (שמות כ ו), "תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ" (שמות כא ד), "אַךְ בַּייָ" (במדבר יד ט). וכבר שמוהו לבלי דחק במקום החירק עוד ב"וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה" (בראשית כט ב). וכבר שמוהו במקום השורק בעבור הדחק הזה בעצמו, בכמו "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ" (דברים ז יג), "וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (בראשית כ יא), עקרם שיהיו כמו וּשְׁמָרְךָ וּשְׁמָרוּנִי, "וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת" (דברים לא יז). וכן "וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי" (ש"א כה ו), "וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ" (ירמיהו ז כג), "וַאֲסַרְנֻהוּ לְעַנֹּתוֹ" (שופטים טז ה), עקרם שיהיו כמו "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ" (במדבר טו לט), "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת" (מ"ב יא ו). ושמוהו במקום הצרי ב"הָשַׁב אֶל תַּעְרָהּ" (יחזקאל כא לה) וב"יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי" (בראשית כט לב), "הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי" (ישעיהו נו ג), ומהמין הזה הוא "וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָ֑נוּ" (ישעיהו סג טז), אלא שהוא קמוץ בעבור שהוא אתנח, וממנו עוד "אֵין רֹאָ֔נִי" (ישעיהו מז י), אלא שהוא קמוץ בעבור שהוא זקף. וכבר שמו הסגול במקום החירק במלת "אַל תֶּמְחִי" (ירמיהו יח כג), "וְאַל תֶּמַח חֲסָדַי" (נחמיה יג יד), "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי" (דברים לב יח). וב"אֶהֱבוּ אֶת יְיָ" (תהלים לא כד), "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים" (שיר השירים ב טו), וב"אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ" (במדבר יא טז). ושמוהו במקום הקמץ ב"מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם" (ירמיהו מח יג), ומקום הפתח במלת "וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם" (במדבר כג יט), וב"לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ" (במדבר לג נד), ובמלת "וְהִטֶּהָרוּ" (במדבר ח ז), וב"שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ" (משלי יט יא), ו"הֶחֱזִיקִי בְיָדָם" (ירמיהו לא לא), "הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת" (ירמיהו מט ח), הסגול ב"הֶעְמִיקוּ" במקום הפתח. ושמוהו עוד במקום הפתח ב"גֶּשׁ הָלְאָה" (בראשית יט ט), "וַיִּיקֶץ נֹחַ" (בראשית ט כד), וב"וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן" (בראשית נ כו) וזולתם. וכבר שמו החולם במקום הקמץ במלת "וּלְכָה זֹעֲמָה" (במדבר כג ז), "בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ" (בראשית לב כ). וכבר זכרתי בספר ההשגה וזולתו מהשתנות התנועות קצתם בקצתם מה שאינני צריך להאריך הדברים הנה.