קטגוריה:שמות כו א
ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם.
וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מׇשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃
וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־הַמִּשְׁכָּ֥ן הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּשְׁכָּ֥ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4908
מורפ': HTd/Ncmsa תַּעֲשֶׂ֖ה תַּעֲשֶׂ֖ה - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2ms עֶ֣שֶׂר עֶ֣שֶׂר - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6235
מורפ': HAcfsa יְרִיעֹ֑ת יְרִיעֹ֑ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3407
מורפ': HNcfpa שֵׁ֣שׁ שֵׁ֣שׁ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8336 b
מורפ': HAcfsa מָשְׁזָ֗ר מָשְׁזָ֗ר - פועל, הופעל, בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7806
מורפ': HVHsmsa וּתְכֵ֤לֶת וּ - ו' החיבור
תְכֵ֤לֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/8504
מורפ': HC/Ncfsa וְאַרְגָּמָן֙ וְ - ו' החיבור
אַרְגָּמָן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/713
מורפ': HC/Ncmsa וְתֹלַ֣עַת וְ - ו' החיבור
תֹלַ֣עַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/8438 b
מורפ': HC/Ncfsc שָׁנִ֔י שָׁנִ֔י - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8144
מורפ': HNcmsa כְּרֻבִ֛ים כְּרֻבִ֛ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3742
מורפ': HNcmpa מַעֲשֵׂ֥ה מַעֲשֵׂ֥ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4639
מורפ': HNcmsc חֹשֵׁ֖ב חֹשֵׁ֖ב - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2803
מורפ': HVqrmsa תַּעֲשֶׂ֥ה תַּעֲשֶׂ֥ה - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2ms אֹתָֽם אֹתָֽ - מילית, מושא ישיר (את)
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) תַּעֲשֶׂ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
עֶ֣שֶׂר מונח (משרת, דרגא 5) יְרִיעֹ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
שֵׁ֣שׁ מונח (משרת, דרגא 5) מָשְׁזָ֗ר רביעי (משנה, דרגא 3)
וּתְכֵ֤לֶת מהפך (משרת, דרגא 5) וְאַרְגָּמָן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְתֹלַ֣עַת מונח (משרת, דרגא 5) שָׁנִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כְּרֻבִ֛ים תביר (משנה, דרגא 3)
מַעֲשֵׂ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) חֹשֵׁ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
תַּעֲשֶׂ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת המשכן יהיה עשוי מיריעות מונחות על קרשים, כגג וכקירות. אורך כל יריעה 28 אמה, ורוחב כל היריעות ביחד (10 יריעות ברוחב 4 אמה כל אחת) הוא 40, שֵׁשׁ מָשְׁזָר פשתן שזור וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי, כְּרֻבִים ציור מלאכים יהיה ארוג עליהם מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב אומן מומחה תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיָת מַשְׁכְּנָא תַּעֲבֵיד עֲשַׂר יְרִיעָן דְּבוּץ שְׁזִיר וְתַכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי צוּרַת כְּרוּבִין עוֹבָד אוּמָּן תַּעֲבֵיד יָתְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת מַשְׁכְּנָא תַעֲבֵיד עֲשַר יְרִיעָן דְּבוּץ שְׁזִיר וְתִכְלָא וְאַרְגְּוָונָא וּצְבַע זְהוֹרֵי צִיּוּר כְּרוּבִין עוֹבֵד אוֹמַן תַּעֲבֵיד יַתְהוֹם: |
רש"י
"שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני" - הרי ארבע מינין יחד בכל חוט וחוט א' של פשתים וג' של צמר וכל חוט וחוט כפול ו' הרי ד' מינין כשהן שזורין יחד כ"ד כפלים לחוט (ברייתא דמלאכת המשכן)
"כרבים מעשה חשב" - כרובים היו מצויירין בהם באריגתן ולא ברקימה שהוא מעשה מחט אלא באריגה בשני כותלים פרצוף א' מכאן ופרצוף א' מכאן ארי מצד זה ונשר מצד זה כמו שאורגין חגורות של משי שקורין בלע"ז פיישיש"א (געווירקט)
[ב] וכל חוט וחוט כפול ששה. בפרק בא לו (יומא דף עא:) למדו מדכתיב (להלן לט, כז-כח) "ויעשו את הכתנות שש ואת המצנפת שש ואת פארי מגבעות שש ואת מכנסי הבד שש", דלא הוי למכתב רק חד "שש", 'ויעשו את הכתנות ואת המצנפת ואת פארי מגבעות ואת מכנסי הבד ואת האבנט שש', ומדכתיב בכל חד וחד "שש", שמע מינה כולהו לדרשא; חדא לגופיה שיהיה שש. וחדא, שיהיה כל חוט וחוט כפול ששה. וחדא, שיהיה כל שש חוטין שזורין יחד. וחדא, לשאר בגדים שלא נאמר בהן "שש". וחדא לעכב:
[ג] כרובים היו מצויירין בהם כו'. כי על ידי האריגה יכול לעשות שני פרצופים בשני קירות שאינם דומים זה לזה. ומה שאמר 'ארי מכאן ונשר מכאן', בא לפרש שלא תאמר ב' פרצופים שוים, נשר מכאן ונשר מכאן, או ארי מכאן וארי מכאן, שגם זה היה שתי פרצופות, שהרי 'מעשה מחט' צורה אחת מכאן וחלק מכאן, לכך אמר כי מעשה חושב שתי צורות משונות דווקא, כמו ארי מכאן ונשר מכאן, ואם לא כן לא היה "מעשה חושב". וכך איתא בירושלמי דשקלים (פ"ח סה"ב) דזה נקרא "מעשה חושב" טפי:
ומה שכתוב "כרבים יעשה אותה", ולעיל פירש (רש"י כה, יח) "כרובים" 'דמות פרצוף תינוק להם', וכאן אמר 'ארי מכאן ונשר מכאן' (קושית הרא"ם), הנה נראה כמו שאמרנו למעלה (פכ"ה אות כג) כי כל הצורות שיש להם פנים נקרא בשם "כרובים", כי דומה פרצוף שלהם לפרצוף תינוק, בפרט צורת שאר בריות שאין פניהם כל כך חשוב כמו פני אדם, שיש לו צורה נאה ויפה, נקראו שאר הבריות "כרובים":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי – הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין יַחַד בְּכָל חוּט וְחוּט, אֶחָד שֶׁל פִּשְׁתִּים וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר; וְכָל חוּט וְחוּט כָּפוּל שֵׁשׁ, הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין כְּשֶׁהֵן שְׁזוּרִין יַחַד, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כְּפָלִים לְחוּט.
כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב – כְּרוּבִים הָיוּ מְצֻיָּרִין בָּהֶם בַּאֲרִיגָתָן, וְלֹא בִּרְקִימָה שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה מַחַט, אֶלָּא בַּאֲרִיגָה בִּשְׁנֵי כֳּתָלִים, פַּרְצוּף אֶחָד מִכָּאן וּפַרְצוּף אֶחָד מִכָּאן, אֲרִי מִצַּד זֶה וְנֶשֶׁר מִצַּד זֶה, כְּמוֹ שֶׁאוֹרְגִין חֲגוֹרוֹת שֶׁל מֶשִׁי שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַ"ז פיישי"ש [feises = פסים, רצועות[2]].
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ואני מוסיף נופך משלי, לומר כי על ידם יוכל האדם להתחבר לעליונים לפי שכולם נמסרו למשה חסר אחת שנאמר (שם ח ו) ותחסרהו מעט מאלהים, משמע שאם היה שלם בכולם לא היה חסר מאלהים ולרמוז ע"ז נאמר נ' לולאות תעשה וגו' ועשית נ' קרסי זהב וגו' והיה המשכן אחד, כי ע"י מספר חמשים יהיו העליונים והתחתונים לאחדים כי אותן ה' יריעות שהם כנגד דברות ראשונות יש בהם רמז אל העליונים היושבים ראשונה במלכות שמים ואותן ה' יריעות שכנגד דברות אחרונות הם כנגד התחתונים ומספר נ' מצרפם כאמור ותבין ותשכיל כי הפרוכת שהיה מבדיל בין הקודש ובין קודש הקדשים היה נתון תחת הקרסים שנאמר (שמות כו, לג) ונתת את הפרוכת תחת הקרסים, והטעם לפי שהפרוכת והקרסים מורים על ענין אחד כי הפרוכת היה מבדיל בין המקום המיוחד לשכינתו ית' הנקרא קדש קדשים ובין האהל אשר שם היו הכלים הקדושים המורים על הצלחות של בני האדם כי המנורה גבהה י"ח טפחים כקומת אדם בינוני והשלחן הוא המקום אשר משם יזונו, וכדי שלא תאמר שבשום אופן אין מקום שידבק האדם בה' אלהיו ע"כ באו קרסים אלו במקום ההוא לחברם להורות שע"י שישכיל האדם בנ' שערי בינה ידבק האדם באלהיו, ומכאן תלמוד ג"כ שהחמשה יריעות שהיו מכסים הקודש קדשים הם כנגד ה' דברות ראשונות כי הם לכבוד המקום ב"ה וה' היריעות שהיו מכסים האהל מועד הם כנגד ה' דברות אחרונות השייכים לבריות לבד וצירוף חמשים קרסים מורה שמספר נ' מצרפם ואלו דברים ברורים ועתיקים ונכונים.
והנה מקום אתי לפרש ה' מול ה', כנגד מה שארז"ל במס' (ברכות י, א) הני ה' ברכי נפשי אמר דוד כנגד הנשמה שנמשלה בה' דברים אל השי"ת וחבורם ודבוקם ע"י נ' שערי בינה כאמור, והבט ימין וראה כי כל מה שברא הקב"ה יש בכולם איזו אמצעי המחבר שני הקצוות, והסכימו כל המפרשים לומר שהאדם מצד היות בו חלק אלוה ממעל מחובר אל הגוף הנגוף הנה הוא האמצעי המצרף עליונים ותחתונים ועושה שלום בין פמליא של מעלה ושל מטה לבלתי היות בהם התנגדות, וכשם שהאדם אמצעי כך יצירתו של אדם ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי. כי הבית המקדש ג"כ מרכז העולם והמקום המצרף עליונים ותחתונים כי שם עשה לו הקב"ה מדור בתחתונים כמראה אשר הראה ה' ליעקב בסלם שהיה מצב ארצה וראשו מגיע השמימה ואמצע שפועו כנגד בהמ"ק, כי היה הסלם מחבר ארץ לשמים ע"י המקדש שבאמצע כי המקום ההוא המיוחד להיות מדור לעליונים ותחתונים הוא האמצעי המצרפם, וע"כ מצינו בבנין זה המקודש ענינים המצרפים הקצוות והוא הדבר אשר דברנו שנ' קרסים היו מחברים היריעות אשר היו חמש מהם נתונים על קודש קדשים חלק העליונים וחמש מהם נתונים על הקודש שיש בו חלק תחתונים והקרסים מצרפים אותם וז"ש רז"ל (ירושלמי מגילה א יב) נראים הקרסים במשכן ככוכבים ברקיע, כי הכוכבים הם העולם האמצעי שבין העולם העליון לבין העולם התחתון, וכמו שהכוכבים אמצעים ויש גם בהם חלק מן הצירוף לצרף עליונים לתחתונים כך הקרסים שבמשכן באו על כוונה זו וכתיב (דניאל יב, ג) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. ומצדיקי הרבים הם צדיקים יסודי עולם המשימים שלום בין פמליא של מעלה ושל מטה דהיינו רבים כי הם אמצעים ככוכבים אלו לאפוקי מי שאינו עוסק בתורה אין בו חלק מן העליונים כלל ואינו אמצעי לפיכך אינו בכלל ומצדיקי הרבים כי לשון מצדיקי יאמר על המבטל ההתנגדות שבין שני הקצוות.
ומטעם זה נעשה כאן עוד נס אחר המורה על ענין זה, והוא הבריח התיכון שהיה מבריח מן הקצה אל הקצה ואוחז בשני הקצוות ומחברם ולמה דווקא בריח התיכון אלא ודאי כדי שנלמוד מזה שכל תיכון ואמצעי מחבר הקצוות כמו המקדש והצדיק והכוכבים כאמור ובמדרש (תנחומא תרומה ט) אמרו שיעקב הביא עמו הבריח התיכון למצרים כו' ואולי למד זה ממראה הסלם כמבואר למעלה ועוד שהמקדש עומד באמצע העולם ושולח השפע לכל העולם מן הקצה אל הקצה על כן נעשה בו נס זה בבריח התיכון.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
עשר יריעות. כנגד עשרת הדברות:
- ^ רש"י מסביר את "מעשה חושב" של יריעות המשכן: "אריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן" בהצבעה על חגורות של משי, שהיו מייצרים בזמנו בשיטה דומה.
- ^ רש"י מסביר את "מעשה חושב" של יריעות המשכן: "אריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן" בהצבעה על חגורות של משי, שהיו מייצרים בזמנו בשיטה דומה.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות כו א"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.