ביאור:בראשית מז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
א וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה, וַיֹּאמֶר: "אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן, וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן". ב וּמִקְצֵה וקצת מאחיו, לא כולם אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה. ג וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו: "מַה מַּעֲשֵׂיכֶם"? וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ". ד וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה: "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן". ה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: "אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ. ו אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ, יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי אחראים על הרועים מִקְנֶה שם כולל לעדרים של צֹאן, בקר ובהמות עבודה כגון סוסים עַל אֲשֶׁר לִי על מקנה פרעה (כאשר הכוונה היא כנראה לרועי בקר ולא רועי צאן - ר' בסוף הפרק הקודם)".
ז וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. ח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב: "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ שנות חייך (שאל אותו כי יעקב היה נראה זקן מופלג)"? ט וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שגרתי פה ושם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מְעַט וְרָעִים ולכן אני נראה זקן הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא אך למעשה אני לא כל כך זקן, שהרי אבותי האריכו ימים יותר ממני הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם". י וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה, וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה.
יא וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו, וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס בחבל רעמסס שנמצא בגושן, ובו נמצאת העיר רעמסס (שמות א יא), כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה. יב וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו, לֶחֶם לְפִי הַטָּף לפי מספר ילדיהם, לפי צורכיהם.
יג וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד, וַתֵּלַהּ התעייפה אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב. יד וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה. טו וַיִּתֹּם תם, נגמר הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: "הָבָה לָּנוּ לֶחֶם, וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ לנגד עיניך, כִּי אָפֵס אזל לנו כָּסֶף". טז וַיֹּאמֶר יוֹסֵף: "הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם תמורת מקניכם, אִם אָפֵס כָּסֶף". יז וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם אֶל יוֹסֵף, וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים, וַיְנַהֲלֵם כילכל אותם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהִוא. יח וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי, לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ. יט לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ? קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה, וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם תהיה שממה". כ וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה, כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב, וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה. כא וְאֶת הָעָם - הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים, מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ. כב רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה, כִּי חֹק קיבלו הקצבה קבועה של מזון מפרעה לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה, וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה - עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם. כג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם: "הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה, הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה. כד וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וכאשר תגדל לכם תבואה וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה, וְאַרְבַּע הַיָּדֹת החלקים הנותרים יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם". כה וַיֹּאמְרוּ: "הֶחֱיִתָנוּ גרמת שנחיה, הצלת אותנו. נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה". כו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה, לַחֹמֶשׁ לתת תמיד לפרעה חמישית; רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה. כז וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד.
|
פרשת ויחי
|
כח
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי שנות חַיָּיו, שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה.
כט
וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף, וַיֹּאמֶר לוֹ: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי כסימן לשבועה (כמו שעשה למשל אליעזר לאברהם - כד,ב), וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.
ל
וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם". וַיֹּאמַר: "אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ אתה יכול לסמוך עליי גם ללא שבועה".
לא
וַיֹּאמֶר: "הִשָּׁבְעָה לִי", וַיִּשָּׁבַע לוֹ. וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל יעקב השתחווה בפני יוסף (שהיה משנה למלך מצרים) עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה כשהוא על המיטה בגלל חולשתו. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
"וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה, וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם" (פסוק כד) - חמישית לזריעה, והשניה לאכלכם, והשלישית לאשר בבתיכם (כגון עבדכם ושפחותכם), והרביעית לטפכם, והחמישית לפרעה. (על פי החזקוני)
- "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל" (פסוק כז) - פעם ראשונה שהמילה "ישראל" מכוונת לקבוצת צאצאי יעקב, ולא רק ליעקב עצמו.
