ביאור:מלכים ב כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A09b23)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


קיצור דרך: a09b23

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב כג


א וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם. ב וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה, וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם אִתּוֹ, וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם, לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל. וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית יְהוָה. ג וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל הָעַמּוּד בימה גבוהה, וַיִּכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי יְהוָה, לָלֶכֶת אַחַר יְהוָה וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְאֶת עֵדְו‍ֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, לְהָקִים אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה. וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית. ד וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה הסגנים וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף גזברים, הממונים על כלי המקדש, לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם, וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלַ‍ִם בְּשַׁדְמוֹת במישור קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל לבית אל, שם היה המזבח שעשה ירבעם, ויאשיהו טמא אותו ושרף עליו את כהני הבמות (לקמן פסוק כ). ה וְהִשְׁבִּית ביטל אֶת הַכְּמָרִים כהנים לעבודה זרה אֲשֶׁר נָתְנוּ מינו מַלְכֵי יְהוּדָה, וַיְקַטֵּר ואת אלה המקטרים בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי ובסביבות יְרוּשָׁלָ‍ִם, וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל, לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת, וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם. ו וַיֹּצֵא אֶת הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלַ‍ִם אֶל נַחַל קִדְרוֹן, וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר טחן לפרורים קטנים כמו עפר, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם שעבדו עבודה זרה בחייהם, כדי לבזותם. ז וַיִּתֹּץ אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים בתי זנות שיש בה גם אלמנט של עבודה זרה אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה, אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים יריעות. העבודה זרה מוקפת בתוכן כמו בתוך בית לָאֲשֵׁרָה. ח וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים של עבודה זרה מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת השליך עליהם נבילות וכדומה אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע מ'גבע בינימין' שבצפון מזרח ממלכת יהודה (עיין תל אל פול) עַד בְּאֵר שָׁבַע, וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים הבמות שעמדו מול שערי העיר אֲשֶׁר פֶּתַח ואת הבמה הגדולה שבפתח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר השער נקרא על שם יהושע, שר העיר, אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ שעומדת בצד שמאל של הנכנס בְּשַׁעַר הָעִיר. ט אַךְ יאשיהו גזר עליהם ש- לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח יְהוָה להקריב קרבנות (למרות שחזרו בתשובה) בִּירוּשָׁלָ‍ִם, כִּי אִם אלא רק אָכְלוּ מַצּוֹת הנותרות מהמנחות שנאפו מצות (ויקרא ב ג), וכן גם שאר קדשים בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם יחד עם יתר הכוהנים (כדינם של כוהנים בעלי מום).

י וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת מקום בו שרפו את בניהם לעבודת המולך אֲשֶׁר בְּגֵי (בני) בֶן הִנֹּם, לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ. יא וַיַּשְׁבֵּת ביטל אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ ייחדו מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ לעבודת כוכבים, לסגידה לשמש (היו רוכבים עליהם לקראת זריחתה) מִבֹּא בֵית יְהוָה מקום היציאה לקראת השמש היה מהדרך שבאים דרכה לבית ה' אֶל והובילה עד לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ כך שמו הַסָּרִיס השר אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים שגר במיבנים הסמוכים לחומה, וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ המרכבות שהסוסים נשאו כשיצאו אתם לקראת השמש שָׂרַף בָּאֵשׁ. יב וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז של עליית אחז (ראה לעיל כ, יא) אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה, וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהוָה נָתַץ הַמֶּלֶךְ, וַיָּרָץ הרחיק במרוצה מִשָּׁם, וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל נַחַל קִדְרוֹן. יג וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי ממזרח ל- יְרוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר מִימִין מדרום לְהַר הַמַּשְׁחִית הר הזיתים, הר המשחה (כיון שהוזכר שמו בהקשר לעבודה זרה כינה אותו בלשון גנאי) אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים, וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב, וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן, טִמֵּא הַמֶּלֶךְ. יד וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרִים, וַיְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם של עובדי עבודה זרה. טו וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל, הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא, וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ, וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר, וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה.

טז וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁם בבית אל בָּהָר, וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַקְּבָרִים, וַיִּשְׂרֹף עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר קָרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לפני 300 שנה: "וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל בֵּית אֵל, וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה וַיֹּאמֶר: "מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ, כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ". מ"א יג. יז וַיֹּאמֶר: "מָה הַצִּיּוּן הַלָּז הסימן הזה (סימן מיוחד על אחד הקברים) אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה?", וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר: "הַקֶּבֶר קבר זה הוא קיברו של אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה, וַיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל". יח וַיֹּאמֶר: "הַנִּיחוּ לוֹ, אִישׁ אַל יָנַע עַצְמֹתָיו", וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו של "אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה" אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִשֹּׁמְרוֹן שהיה נביא שקר (מלכים א יג יא), וכיון שהיה קבור לידו ניצל. יט וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס, הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ, וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל. כ וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם, עַל הַמִּזְבְּחוֹת, וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם של הכהנים המתים עֲלֵיהֶם, וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלָ‍ִם.

כא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר: "עֲשׂוּ פֶסַח לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה". כב כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה בטהרה גדולה מעבודה זרה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל שמנעו את ישראל לעלות לבית המקדש, ואילו עכשיו ירמיהו החזיר את השבטים לארץ ישראל ויאשיהו מלך עליהם וכולם עשו את הפסח וּמַלְכֵי יְהוּדָה. כג כִּי אִם בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַיהוָה בִּירוּשָׁלָ‍ִם.

כד וְגַם אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַגִּלֻּלִים וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ‍ִם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ, לְמַעַן הָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית יְהוָה. כה וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יְהוָה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ. כו אַךְ לֹא שָׁב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה, עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה. כז וַיֹּאמֶר יְהוָה: "גַּם אֶת יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמָאַסְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי, אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם. כח וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. כט בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה (שמו הפרטי) מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ למלחמה שלא יעבור דרך ארצו לנהר פרת וַיְמִיתֵהוּ פרעה את יאשיהו בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ. ל וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ, וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם, וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ, וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו. {פ}
לא בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה. לב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו. לג וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת עיין חמאת (במלך) מִמְּלֹךְ והסיר אותו מלמלוך בִּירוּשָׁלָ‍ִם, וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ, מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב. לד וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, וַיַּסֵּב ושינה אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים, וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקָח בשבי (כפי שכבר נכתב) וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם. לה וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה אַךְ אבל לא לקח מאוצרות בית המלך או בית ה' אלא הֶעֱרִיךְ גבה אֶת הָאָרֶץ מאנשי הארץ לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי פַרְעֹה לפי הכמות שקבע פרעה נכה, אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ לפי מצבו הכלכלי נָגַשׂ כפה לתת את הכסף אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה. {ס}
לו בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ (זבידה) זְבוּדָּה בַת פְּדָיָה מִן רוּמָה. לז וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "נְתַן מֶלֶךְ" (פסוק יא) - השם נתנמלך נתגלה ב-2019 על גבי בולה בחפירות על יד עיר דוד. מתוך אתר מעריב: "החותם והבולה, שגודלם כסנטימטר אחד, פוענחו ע"י ד"ר ענת מנדל-גברוביץ' מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז לחקר ירושלים הקדומה והיא מתארכת אותם, על פי הכתב, לאמצע המאה ה-7 וראשית המאה ה-6 לפסה"נ. על טביעת החותם, המתוארכת לימי בית המקדש הראשון, מופיעות המילים: "לנתנמלך עבד המלך". ייחודה של טביעת חותם זו הוא בהופעת עדות ארכיאולוגית ראשונה לשם נתנמלך מחוץ למקרא. ד"ר מנדל-גברוביץ' מציינת כי העובדה שהפקיד מוזכר בשמו הפרטי בלבד מעידה שהוא היה ידוע לכל, ולא היה צורך להוסיף את הייחוס המשפחתי. לדברי ד"ר מנדל גברוביץ' "אמנם לא ניתן לקבוע בוודאות שנתנמלך המוזכר בתנ"ך הוא אכן בעל החותם, אולם לא ניתן להתעלם מכמה עניינים הקושרים ביניהם. השם "נתנמלך" נחשב נדיר גם במקרא וגם בממצא הארכיאולוגי; בשניהם התואר מתייחס לאדם המקורב למלך (עבד המלך וסריס) ושניהם מתוארכים לאותה תקופת זמן: אמצע המאה השביעית לפסה"נ, ימיו של יאשיהו המלך".