ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק ראשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק ראשון: "מאימתי"[עריכה]

ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה א[עריכה]

דף א[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  שמחת תורה  זהב הארץ  אהלי שם  פנים מאירות

^[דף א עמוד א] מתניתין מאימתי קורין את שמע בערבין? א_אמשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס וחכמים אומרים א_בעד חצות. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר א_געד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו, לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. א_דהקטר חלבים ואיברים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. א_הוכל הנאכלין ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה:


גמ’: אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ותני רבי חייא רבי חייא רבה°, משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבת. ותני עלה, קרובים דבריהן להיות שוין.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  

^[דף א עמוד ב] איתא חמי בא וראה, משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, יממא הוא. ועם כוכביא הוא  מיד בצאת הכוכבים משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פתן בלילי שבת, כבר שעה ותרתי ליליא הוא  הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים. ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, תיפתר באילין כופרניא דקיקייא  כפרים קטנים, דאורחיהון מסתלקא  שמסיימים מלאכתם עד דהוא יממא שעדין יום. ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם, דצדי לון מיקמי חיותא מפחד החיות. תני, א_והקורא קודם לכן, לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דבר של תורה. דתפילות באמצע תקנום ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית.. ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב ירמיה רב ירמיה°, א_זספק בירך על מזונו ספק לא בירך, צריך לברך שהיא דבר תורה. דכתיב (דברים עקב ח י) ואכלת ושבעת וברכת. ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כרבי יוחנן רבי יוחנן°. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, א_חולואי שיתפלל אדם כל היום כולו לפי שאין תפילה מפסדת. ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא מהו? נישמעינה מן הדא  נלמד זה. דתני, הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. וקודם לכן, לאו ספק הוא? שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום, ואת אמרת צריך לקרות. הדא אמרה, א_טספק קרא ספק לא קרא, צריך לקרות. סימן לדבר, משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר. דכתיב: (נחמיה ד טו) ואנחנו עושים במלאכה וחציים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים. וכתיב: (נחמיה ד טז) והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה. כמה כוכבים יצאו ויהא לילה? אמר רבי פינחס רבי פינחס° בשם רבי אבא בר פפא רבי אבא בר פפא°, א_יכוכב אחד ודאי יום. שנים ספק לילה. שלשה ודאי לילה. שנים ספק? והכתיב עד צאת הכוכבים, והלא מיעוט כוכבים שנים? קדמיא  הראשון לא מתחשב. בערב שבת. ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת. ראה כוכב אחד ועשה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]
1 א_א מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ה סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח:

2 א_ב מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ה סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח:

3 א_ג מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ה סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח:

4 א_ד מיי' פ"ד מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב' , סמ"ג עשין קפג:

5 א_ה מיי' פ"י מהל' מעשה הקרבנות הלכה ח' ,


[ע"ב]
6 א_ו טור ושו"ע או"ח סי' רל"ה סעיף א' :

7 א_ז מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ד סעיף ד' , סמ"ג עשין כז:

8 א_ח מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט:

9 א_ט מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ז , סמ"ג עשין יט:

10 א_י מיי' פ"ה מהל' שבת הלכה ד' , מיי' פ"ז מהל' תרומות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ה סעיף א':


דף ב[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  אהלי שם  פנים מאירות

^[דף ב עמוד א]

מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בעי. אין  אם תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך. אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת. בשחרית וקצר כחצי גרוגרת. וראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך. אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה. ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא  באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא  אבל באלו שדרכם להראות ביום, לא משערין בהון. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא  ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום. רבי יעקב דרומנה רבי יעקב דרומנה° אמר בשם רבי יהודא בן פזי רבי יהודה בן פזי°. כוכב אחד, ודאי יום. שנים, לילה. ולית ליה ספק? והרי לדעת כולם יש זמן שנקרא בין השמשות והוא ספק מן היום ספק מן הלילה. אית ליה ספק בזמן שבין הכוכב הראשון לכוכב השני. תני. כל זמן שפני מזרח מאדימים, זהו יום.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  אהלי שם  פנים מאירות

^[דף ב עמוד ב] א_יאהכסיפו, זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון, זהו לילה. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. הלבנה בתקופתה שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ומסימת במערב. התחיל גלגל חמה לשקע, ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]


11 א_יא מיי' פ"ה מהל' שבת הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' רס"א סעיף ב' , סמ"ג עשין לב:

דף ג[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  

^[דף ג עמוד א] רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. סוף גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני שמואל שמואל (אמורא)° כרבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת. ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. אמר רבי שמואל בר חייא בר יהודה רבי שמואל בר חייא בר יהודה° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, התחיל גלגל חמה לשקע. אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא  דרך קיצור, ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא  דרך ראשית, לא בדה  לא בזה מדובר. איזהו בין השמשות? אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°. משל לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי חודה של סייף. הזמן שנחלקת הטיפה לכאן ולכאן זהו בין השמשות: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל כתשע דקות, דברי °רבי נחמיה רבי נחמיה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורב אחא רב אחא° הוו יתבין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לרב אחא רב אחא°. לא מסתברא דסוף חצי מיל ד°רבי נחמיה רבי נחמיה, זהו כהרף עין ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? אמר ליה, אוף אנא סבר כן. רבי חזקיה רבי חזקיה° לא אמר כן. אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד°רבי נחמיה רבי נחמיה, ספק הוא ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אמר רבי מנא רבי מנא°. קשייתה קומי  הקשתי לפני דרבי חזקיה רבי חזקיה°, כד תנינן תמן בהלכות זבים. א_יבראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  

^[דף ג עמוד ב] ואם ספק אם מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, או כולה מן היום, או כולה מן הלילה, ודאי לטומאה וספק לקרבן. הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים. ובעי  הקשה רבי חייא בר יוסף רבי חייא בר יוסף° קומי  לפני רבי יוחנן רבי יוחנן°. מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ליה, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא, דאמר בין השמשות כהרף עין. וקשיא. על דעתך דאת אמר  לשיטתך שאתה אומר, כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד°רבי נחמיה רבי נחמיה ספק הוא. אם כן, איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של °רבי נחמיה רבי נחמיה, אז לא רק ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין והרי זו נחשבת כשלוש ראייות ומביא קרבן לדעת הכל. ולמה רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר שהבריתא רק כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? אמר ליה קשיתך לא קשיא. באמת בין השמשות על דעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של °רבי נחמיה רבי נחמיה. אלא שאנו לא יודעים איזה הוא, לכשיבא אליהו ויאמר שזהו בין השמשות אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו, מאן פליג עליו  מי יחלוק על אליהו הנביא? תני, שלושה כוכבים לילה. רבי חנינא חברהון דרבנן רבי חנינא חברהון דרבנן° בעי. כמה דאת אמר. בערבית, נראו שלשה כוכבים, אף על פי שהחמה נתונה באמצע עובי הרקיע, לילה הוא. תאמר אף בשחרית כן שרק בזריחת החמה יהיה יום, ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר? אמר רבי אבא רבי אבא° כתיב (בראשית וירא יט כג) השמש יצא על הארץ, ולוט בא צוערה. וכתיב (ויקרא אמור כב ז) ובא השמש וטהר. מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות, אף יציאתו לכשיתודע לבריות. והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא?


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


12 א_יב מיי' פ"ב מהל' מחוסרי כפרה הלכה י"ג:



[ע"ב]

דף ד[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  

^[דף ד עמוד א] אמר רבי אבא רבי אבא° כתיב (בראשית מקץ מד ג) הבוקר אור. התורה קראה לאור בוקר. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. כתיב (שמות בשלח טז כא) בבקר בבקר. כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר וזה עלות השחר שאף הוא מן היום. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. אם אומר אתה ליתן עוביו של רקיע ללילה, בין בערבית בין בשחרית. נמצאת אומר, שאין היום והלילה שוין. ותני באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין. אמר רבי הונא רב הונא°. נלפינה  נלמד מדרך הארץ. שרי מלכא נפק  התחיל המלך לצאת מהעיר. אף על גב דלא נפק  שלא יצא, אמרין דנפק. כך בערב מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שלא עברה את עובי הרקיעה. שרי מלכא עליל  התחיל המלך להיכנס לעיר, אף גב דלא יעול  אף שעדין לא נכנס אמרינן דעל. כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום, אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ. א_יגזהו שעומד ומתפלל, צריך להשוות את רגליו. תרין  שני אמורין. רבי לוי רבי לוי° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי°. חד אמר, כמלאכים. וחד אמר, ככהנים עקב בצד גודל. מאן דאמר ככהנים (שמות יתרו כ כג) דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. שהיו מהלכים עקב בצד גודל, וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים (יחזקאל א ז) דכתיב ורגליהם רגל ישרה. אמר רבי חנינא בר אנדריי רבי חנינא בר אנדריי° בשם רבי שמואל בר סוטר רבי שמואל בר סוטר°. המלאכים אין להן קפיצין מפרקים. מנין? (דניאל ז טז) דכתיב, קרבת על חד מן קמייא קיימיא  קרב אלי אחד מן העומדים תמיד. אמר רבי הונא רב הונא°. זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת. בברכה ראשונה, צריך לומר (תהילים קג כ) ברכו את ה' מלאכיו. בשנייה (תהילים קג כא) ברכו את ה' כל צבאיו. בשלישית (תהילים קג כב) ברכו ה' כל מעשיו. במוסף



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  זהב הארץ  

^[דף ד עמוד ב] בברכה הראשונה צריך לומר (תהילים קלד א) שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה', העומדים בבית ה' בלילות. בשנייה (תהילים קלד ב) שאו ידיכם קדש. בשלישית (תהילים קלד ג) יברכך ה' מציון. אם היו ארבע כמו ביום הכיפורים ובתעניות. חוזר תליתיאתא  בשלישית כקדמיתא  כראשונה בתפילה מנחה כמו בשחרית ורביעתא  ברביעיתכתיניוותא  כמו בשניה בנעילה כמו שאמר במוסף. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. מאיילת השחר עד שיאור המזרח, אדם מהלך ארבעת מילין משיאור המזרח עד שתנץ החמה, ארבעת מיל. ומניין שמשיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב (בראשית וירא יט טו) וכמו השחר עלה וגומר, וכתיב (בראשית וירא יט כג) השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה. ומן סדום לצוער ארבעת מיל, והרי יותר הוון? אמר רבי זעירא רבי זעירא°. המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין שמאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? שהיה לו לכתוב כמו השחר עלה. ולמה כתב וכמו? מילה מדמיא לחבירתה. מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו דמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין. הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין: . אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. הדא איילתא דשחרא. מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. דהא זימנין דהיא מקדמא, וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון אם כן מה זה איילת השחר? כמין תרין דקורנין דנהור  שני קרני אור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין  יוצאים מהמזרח ומאירים. דלמא  את זה מספרים רבי חייא רבא רבי חייא רבה° ו°רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא, הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה  בהשכמה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה רבי חייא רבה° ל°רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא. בי רבי. כך היא גאולתן של ישראל. בתחילה קימאה קימאה. כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. מה המקור לכך? כדכתיב(מיכה ז ח) כי אשב בחושך, ה' אור לי. כך בתחילה (אסתר ב כא) ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך (אסתר ו יא) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס. ואחר כך (אסתר ו יב) וישב מרדכי אל שער המלך. ואחר כך (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות. ואחר כך(אסתר ח טז) ליהודים היתה אורה ושמחה. ואתיא דרבי חייא רבי חייא רבה° דאמר משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל, כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר, שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם (ישעיהו מ כב) דכתיב היושב על חוג הארץ. וכתיב (איוב כב יד) וחוג שמים יתהלך. וכתיב (משלי ח כז) בחוקו חוג על פני תהום. חוג חוג לגזירה שוה. תני. עץ החיים, מהלך חמש מאות שנה. אמר °רבי יודה בי רבי אלעאי רבי יהודה בר אלעאי. לא סוף דבר נופו. אלא אפילו כורתו  גזעו. וכל פילוג מי בראשית, מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? דכתיב(תהילים א ג) . והיה כעץ שתול על פלגי מים. תני. עץ חיים, אחד מששים לגן. הגן אחד מששים לעדן. דכתיב (בראשית בראשית ב י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. מתמצית כור, תרקב


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

13 א_יג מיי' פ ה' מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ה סעיף א' , סמ"ג עשין יט:



[ע"ב]

דף ה[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  

^[דף ה עמוד א] שותה. תמצית כוש, מצרים שותה. נמצאת אומר. מצרים שמקובל שארכה מהלך ארבעים יום. וכוש, מהלך שש שנים ועוד. ורבנן אמרין. עובי הרקיע כשני אבות הראשונים, חמש מאות שנה. [דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים] (דברים עקב יא כא) דכתיב. אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם כימי השמים על הארץ. וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה. כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה. ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר רבי בון רבי אבין° דכתיב (בראשית בראשית א ו). יהי רקיע בתוך המים. יהי רקיע בתווך. והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה? אמר רב רב (אמורא)°. לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. דאמר רב רב (אמורא)°. יהי רקיע, יחזק הרקיע. יקרש הרקיע. יגלד הרקיע. ימתח הרקיע. אמר רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר (שמות פקודי לט ג) וירקעו את פחי הזהב. תני בשם °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. עוביו של רקיע כשתי אצבעיים. מילתיה דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° פליגא  דברי רבי חנינא חולקים. דאמר רב אחא רב אחא° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° כתיב (איוב לז יח) תרקיע עמו לשחקים, חזקים כראי מוצק. תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס פח דק. יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר, חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר, כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. בנוהג שבעולם. אדם מותח אוהל. על ידי שהות עם הזמן, רפה. ברם הכא כתיב (ישעיהו מ כב) וימתחם כאהל לשבת, וכתיב חזקים. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. בנוהג שבעולם. אדם נוסך כלים. על ידי שהות עם הזמן, הוא מעלה חלודה. ברם הכא. כתיב כראי מוצק. בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. רבי עזריה רבי עזריה° אמר על הא דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, כתיב (בראשית בראשית ב א) ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי וכ"ו, ויברך אלקים את יום השביעי. מה כתיב בתריה (בראשית בראשית ב ד) אלה תולדות השמים. וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה. וכתיב (בראשית בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. כאילו היום נעשו. תנן, מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה. העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה. העת, אחד מעשרים וארבעה לעונה. הרגע, אחד מעשרים וארבעה לעת. כמה הוא הרגע? אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° בשם רבי חלבו רבי חלבו°. כדי לאומרו. ורבנן אמרין, הרגע כהרף עין. תני שמואל שמואל (אמורא)°. הרגע, אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. °רבי נתן רבי נתן אומר, א_ידשלש משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב (שופטים ז יט) ויבא גדעון וכ"ו ראש האשמורת התיכונה. ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה. רבי זריקן רבי זריקא° ורבי אמי רבי אמי° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. טעמא ד°רבי רבי יהודה הנשיא דאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב (תהילים קיט סב) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. וכתיב (תהילים קיט קמח) קדמו עיני אשמורות. אמר רבי חזקיה רבי חזקיה°, רבי זריקן רבי זריקא° ורבי אבא רבי אבא°, חד אמר טעמיה ד°רבי רבי יהודה הנשיא, וחרינה אמר טעמיה ד°רבי נתן רבי נתן. מאן דאמר טעמא ד°רבי רבי יהודה הנשיא, דכתיב חצות לילה. ומאן דאמר טעמיה ד°רבי נתן רבי נתן, דכתיב ראש האשמורת התיכונה. מה מקיים °רבי נתן רבי נתן טעמיה ד°רבי רבי יהודה הנשיא חצות לילה אקום, וקדמו עיני אשמורות?, פעמים חצות לילה אקום, ופעמים קדמו עיני אשמורות, הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו, קדמו עיני אשמורות. מכל מקום, א_טולא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך  לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן. הוא שדוד אמר (תהילים נז ט) עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר.



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  יהושע= רבי אברהם משה לונץ  זהב הארץ  

^[דף ה עמוד ב] איתעיר יקרי מן קומי איקריה דבוראי. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דבוראי.  יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי אעירה שחר. אנא הוינא  אני הייתי מעורר שחרה. שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו. דוד דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר. דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות, ואת אמר (תהילים קיט סב) חצות לילה אקום. והוא אומר (תהילים קיט סב) על משפטי צדקך. כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’. ומה היה דוד עושה? אמר רבי פינחס רבי פינחס° בשם רבי אלעזר ברבי מנחם רבי אלעזר ברבי מנחם°. היה נוטל נבל וכינור, ונותנו מראשותיו. ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים. ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר רבי לוי רבי לוי°. כינור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב (מלכים ב ג טו) והיה כנגן המנגן. כנגן במנגן אין כתב כאן. אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים °רבי רבי יהודה הנשיא טעמא ד°רבי נתן רבי נתן? ראש האשמורת התיכונה. אמר רב הונא רב הונא°. סופה של שנייה, וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר רבי מנא רבי מנא°. ויאות האם אפשר להסביר כך? מי כתיב האשמורות התיכונות? אלא תיכונה חוץ מקדמיתא  חוץ מהאשמורת הראשונה. דקדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון, ברייתא ערים  הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים: פיסקא. וחכמים אומרים, עד חצות: אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. א_טזהלכה כחכמים, רבי יסא רבי אסי° מפקד לחברייא  מצווה את התלמידים. אין בעיתון מתעסקא באוריתא אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות, אתון קרייה שמע קודם חצות, ומתעסקין. מילתיה אמרה, שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה, שאומר דברים שמותר ללמוד תורה אחר אמת ויציב גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב. תני, הקורא את שמע בבית הכנסת בשחר יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? אמר רב הונא רב הונא° בשם רב יוסף רב יוסף°. מה טעם לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן? אמרו, אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

14 א_יד טור ושו"ע או"ח סי' א' סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' א' סעיף ב':

15 א_טו טור ושו"ע או"ח סי' א' סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' א' סעיף ב':


[ע"ב]
16 א_טז מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ה סעיף ג' , סמ"ג עשין יח:


דף ו[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  

^[דף ו עמוד א] בשביל להבריח את המזיקין. מילתיה אמרה  מתוך דבריו אפשר להבין, שאין אמר דברים אחר אמת ויציב אלא מיד ישן. ממילתיה דרבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני° שמעינן כן. דרבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני°, כד הוה נחית לעיבורה  כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה. הוה מקבל  מתארח גבי רבי יעקב גרוסה רבי יעקב גרוסה°. והוה רבי זעירא רבי זעירא° מטמר ביני קופייא  מסתתר בין העצים, משמענא היך הוה קרי שמע. והוה א_יזקרי וחזר וקרי, עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה  עד שהיה נרדם. ומאי טעמא? רבי אחא רב אחא° ורבי תחליפתא חמוי רבי תחליפתא חמוי°, אמרו בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. דכתיב (תהילים ד ה) רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. מילתיה דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° פליגא. דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° קרי מזמורים בתריה  אחרי קריאת שמע. והא תני אין אומר דברים אחר אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אבא בר ירמיה רבי אבא בר ירמיה°. שלש תכיפות הן. א_יחתכף לסמיכה שחיטה. א_יטתכף לנטילת ידים ברכה. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה דכתיב (ויקרא ויקרא א ד-ה) וסמך ושחט, תכף לנטילת ידים ברכה דכתיב (תהילים קלד ב) שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. א_כתכף לגאולה תפילה דכתיב [שם יט טו] יהיו לרצון אמרי פי והגיון לפניך ה’ צורי וגואלי. מה כתיב בתריה? (תהילים כ ב) יענך ה' ביום צרה. אמרה רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה, אין השטן מקטרג באותו היום. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. אנא תכפית גאולה לתפילה ואיתצדית באנגריא מובליא הדס לפלטין  נתפסתי לעבודת המלך ולהביא הדסים לארמון. אמרו ליה רבי, רבותא היא  דבר גדול הוא. אית בני אינשי יהבין פריטין מחכים פלטין  יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון. אמר רבי אמי רבי אמי°. כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק  דפק על פתחו של מלך. יצא המלך לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג  הסתלק. עוד הוא הפליג: פיסקא. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, עד שיעלה עמוד השחר. אתיא ד°רבן גמליאל רבן גמליאל כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. דתני בשם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. א_כאפעמים שאדם קורא את שמע. אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר. ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. משמע של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה. מהא ד°רבן גמליאל רבן גמליאל כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בערבית שזמנה עד עלות השחר, אף בשחרית כן? וגם ל°רבן גמליאל רבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כמו °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. או יהא בה כהא דאמר רבי זעירא רבי זעירא°.דאמר רבי זעירא רבי זעירא° תנאי אחוי דרב חייא בר אשיא רב חייא בר אשיא° ודרב אבא בר חנה רב אבא בר חנה°. א_כבהקורא עם אנשי משמר לא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  

^[דף ו עמוד ב] יצא. כי משכימין היו וקראים בעלות השחר: פיסקא. מעשה שבאו בניו וכו'. ו°רבן גמליאל רבן גמליאל פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה  חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו? והא °רבי מאיר רבי מאיר פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה  הרי °רבי מאיר רבי מאיר חולק על חכמים אבל למעשה לא נהג כשיטתו אלא כחכמים. והא °רבי עקיבא רבי עקיבא פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והיכן אשכחנן  מצאנו ד°רבי מאיר רבי מאיר פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני. סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת, אסור. ותני, אמר °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. מתיר היה °רבי מאיר רבי מאיר לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו. רבי. דבריך אתה מבטל בחייך? ואמר לן. אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי  שהרי חלוקים עלי חברי. והיכן אשכחנן ד°רבי עקיבה רבי עקיבא פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כהא דתנינן תמן. א_כגהשדרה והגולגולת מב' מתים. א_כדרביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים. א_כהאבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים. °רבי עקיבה רבי עקיבא מטמא באהל דכתיב על כל נפשות מת לא יבא, וחכמים מטהרין שכתוב נפשת חסר וו. ותני. מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא. אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו, הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ°רבי עקיבה רבי עקיבא, וטיהר. אמרו לו. הואיל והייתה מטמא וטיהרתה, טהור. והיכן אשכחנן ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כהא דתנינן תמן. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. כל הספיחין מותרין ספיחי שישית שנכנסו לשביעית, חוץ מספיחי כרוב. שאין כיוצא בהן בירקות שדה. שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן. וחכמים אומרים, א_כוכל הספחין אסורין גזירה משום ספיחי כרוב. °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי עבד עובדא כחכמים בשמיטתא, חמא  ראה חד מלקט ספיחי שביעית, אמר ליה. ולית אסור? ולאו ספיחין אינון? אמר ליה. ולא את הוא שאתה מתיר? אמר ליה. ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי (קהלת י ח) ופורץ גדר ישכנו נחש. וכן הות ליה  וכך היה לו. ו°רבן גמליאל רבן גמליאל פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה? שנייא הכא  כאן בקריאת שמע זה שונה שהיא לשינון. שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה. מעתה אף משיעלה עמוד השחר, ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים? ואית


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 א_יז טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף י' , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ט סעיף א':

18 א_יח מיי' פ"ג מהל' מעשה הקרבנות הלכה י"ב:

19 א_יט מיי' פ"ו מהל' ברכות הלכה כ' , טור ושו"ע או"ח סי' קע"ט סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' קס"ו סעיף א', סמ"ג עשין כז:

20 א_כ מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' קי"א סעיף א':

21 א_כא מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ט' , מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף ג' , סמ"ג עשין יח:

22 א_כב מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף ג':
[ע"ב]

23 א_כג מיי' פ"ד מהל' טומאת מת הלכה א' , מיי' פ"ד מהל' טומאת מת הלכה ב':

24 א_כד מיי' פ"ד מהל' טומאת מת הלכה א' , מיי' פ"ד מהל' טומאת מת הלכה ב':

25 א_כה מיי' פ"ד מהל' טומאת מת הלכה א' , מיי' פ"ד מהל' טומאת מת הלכה ב':

26 א_כו מיי' פ"ד מהל' שמיטה ויובל הלכה ב':


דף ז[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  

^[דף ז עמוד א] דבעי מימר  יש שרצו לתרץ, תמן  שם במה שראינו ש°רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי עקיבא רבי עקיבא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי נהגו כחכמים. היתה להם אפשרות לנהוג כדברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות, ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון עבדון עובדא כוותי  אמר להם תנהגו כשיטתי: פיסקא. ולא זו בלבד וכו'. הקטר חלבים ואיברים א_כזואכילת פסחים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן  אנחנו גרסנו אכילת פסחים. אית דלא תני  יש שלא גרסו אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים? רבנן, ומאן דלא תנא אכילת פסחים °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ומאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? נאמר בקרבן פסח (שמות בא יב ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה. ונאמר להלן במכת בכורות (שמות בא יב ב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי כל בכור וגו'. מה לילה שנאמר כאן, חצות. אף כאן חצות. אמר רבי חונה רב הונא°. לית כאן אכילת פסחים אפילו לרבנן. דתנינן, הפסח אחר חצות מטמא את הידים. וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות: פיסקא. כל הנאכלין ליום אחד וכו'. כל הנאכלין ליום אחד, זה א_כחקדשים קלים כגון קרבן תודה ושלמי נזיר ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים. פיסקא. ואם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה. דאם אתה אומר לו עד שיעלה עמוד השחר, הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאתה אומר לו עד חצות אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב.

ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב[עריכה]

מתניתין : מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר בין תכלת לכרתי. עד הנץ החמה. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. א_כטהקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה:

גמ’: כיני מתניתין  כך כוונת המשנה בין חוליות תכלת שבה בציצית לחוליות לבן שבה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  

^[דף ז עמוד ב] מה טעמון דרבנן? דכתיב (במדבר שלח טו לט) וראיתם אותו מן החוט הסמוך לו. ומאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם °רבי מאיר רבי מאיר. וראיתם אותה אין כתיב כאן, אלא וראיתם אותו. מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד שהתכלת דומה לים, והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב (יחזקאל י א) ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר, כמראה דמות כסא. אחרים אומרים, וראיתם אותו. א_לכדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. רב חסדא רב חסדא° אמר, כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה  מזהה אותו. ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים  לא מזהה אותו. ליה. אלא כי אנן קיימין, א_לאברגיל ושאינו רגיל. כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין  שבא לעיתים רחוקות. אית תניי תני, בין זאב לכלב, או בין חמור לערוד. ואית תניי תני, כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הוו בעי מימר  חשבו לומר, דמאן דאמר בין זאב לכלב, או בין חמור לערוד. כמן דאמר בין תכלת לכרתן. ומן דאמר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. כמן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו, לכתחילה א_לבמצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה, ונמצא מתפלל ביום. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. ואנא אמרית טעמא  אני אסביר מה המקור דכתיב (תהילים עב ה) ייראוך עם שמש. אמר מר עוקבא מר עוקבא°. הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה ואחרי °רבי עקיבה רבי עקיבא. והיו עסוקים במצוות והגיע עונת קרית שמע. והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע. וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו. וקריתי ושניתי ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים: עד הנץ החמה: רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי° אמר בשם רבי יונה רבי יונה°. כדי שתהא החמה מטפטפת מנצנצת על ראשי ההרים: °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר עד ג' שעות: רבי אידי רבי אידי° ורב המנונא רב המנונא° ורב אדא בר אחא רב אדא בר אחא° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, הלכה כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בשוכח. רבי הונא רב הונא° אמר, תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? אלא כך הוא א_לגהלכה כרבי יהושוע. ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה:


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


27 א_כז מיי' פ"ח מהל' קרבן פסח הלכה ט"ו:

28 א_כח מיי' פ"י מהל' מעשה הקרבנות הלכה ח':

29 א_כט מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף ו':


[ע"ב]
30 א_ל טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף א':

31 א_לא טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף א':

32 א_לב מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף א':

33 א_לג מיי' פ א' מהל' קריאת שמע הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף א' , סמ"ג עשין יח:


דף ח[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  

^[דף ח עמוד א] תמן תנינן, (משנה ב) לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקים או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות א_לדמפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה. מאי טעמא? אמר רב אחא רב אחא°. קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה רבי אבא רבי אבא° אמר, קריאת שמע זמנה קבוע ותפילה אין זמנה קבוע. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, קריאת שמע אינה צריכה כוונה ותפילה צריכה כוונה. אמר רבי מנא רבי מנא°, קשייתה קומי  הקשתי לפני רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ואפילו תימר כל קרית שמע אינה צריכה כוונה, הרי שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר  מתוך שהם מעט, מיכוון: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמרה על גרמיה  על עצמו. כגון אנו א_להשאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה  זה כשיטתו וזה כשיטתו. רבי יוחנן רבי יוחנן° כדעתיה  כשיטתו, דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. א_לוולואי שיתפלל אדם כל היום, למה שאין תפילה מפסדת. °רבי שמעון בן יוחאי רבי שמעון בר יוחאי כדעתיה, ד°רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אמר. אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל.  אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה הוינא מתבעי קומי רחמנא דיתברי לבר נשא תרין פומין הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות. חד דהוי לעי באוריתא  אחד שיעסוק בתורה, וחד דעבד ליה כל צורכיה  ואחד לכל צרכיו האחרים. חזר ואמר. ומה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה  ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו. אילו הוו תרין  אילו היו שניים על אחת כמה וכמה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° קומי רבי ירמיה רבי ירמיה°. אתיא דרבי יוחנן רבי יוחנן° כ°רבי חנינא בן עקביא רבי חנינא בן עקביא, דתני. כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה, °רבי חנינא בן עקביא רבי חנינא בן עקביא אומר, כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל°רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות? שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד°רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  

^[דף ח עמוד ב] תורה זה שינון וקריאת שמע זה שינון. ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן הקורא מכאן ואילך א_לזלא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה חביבה מדברי תורה? ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, היא היא שניהם חשובים במידה שווה. אמר רבי יודן רבי יודן°. °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי על ידי שהיה תדיר בדברי תורה, לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. רבי אבא מרי רבי אבא מרי° אמר, לא תנינן אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שעסק במשנה לא צריך להפסיק. °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי כדעתיה, ד°רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אמר. העוסק במקרא, מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם

ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג[עריכה]

מתניתין : °בית שמאי בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו. שנאמר (דברים ואתחנן ו ז) בשכבך ובקומך ו°בית הלל בית הלל אומרים א_לחכל אדם קורין כדרכן שנאמר (דברים ואתחנן ו ז) בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. אם כן למה נאמר בשכבך ובקומך? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים:

גמ’: הא °בית הלל בית הלל מקיימים  מסבירים תרין קריין.  את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של °בית שמאי בית שמאי. מה מקיימין ד°בית שמאי בית שמאי בשבתך בביתך ובלכתך בדרך? בשבתך בביתך, פרט לעוסקים במצות. ובלכתך בדרך, א_לטפרט לחתן. ותני, מעשה ב°רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה ו°רבי ישמעאל רבי ישמעאל שהיו שרויין במקום אחד. והוה °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה מוטה ו°רבי ישמעאל רבי ישמעאל זקוף. הגיע זמן קריאת שמע. נזקף °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה, והטה °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. אמר °רבי אלעזר בן עזריא רבי אלעזר בן עזריה ל°רבי ישמעאל רבי ישמעאל. משל למה הדבר דומה? אומר לאחד מן השוק מה נאה לך זקנך המגודל. והוא אומר, יהיה כנגד המשחיתים אלך ואגלחנו אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהייתה זקוף הטיתה. אמר לו. אתה נזקפתה כדברי °בית שמאי בית שמאי. ואני הטיתי כדברי °בית הלל בית הלל. דבר אחר. שלא יראוני התלמידים ויקבעו הלכה כדברי °בית שמאי בית שמאי.

ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד[עריכה]

מתניתין : אמר °רבי טרפון רבי טרפון. אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי °בית שמאי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו, כדאי הייתה לחוב בעצמך שעברתה על דברי °בית הלל בית הלל:


גמ’: חברייא אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה דכתיב (שיר השירים ז י) חכך כיין הטוב. רבי שמעון בר ווה רבי שמעון בר אבא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה דכתיב (שיר השירים א ב) כי טובים דודיך מיין. אמר רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° בשם רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. תדע לך שחביבים דברי סופרים מדברי תורה. שהרי °רבי טרפון רבי טרפון, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי °בית הלל בית הלל, נתחייב מיתה. כדכתיב (קהלת י ח) ופורץ גדר ישכנו נחש. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. דברי תורה יש בהן איסור, ויש בהן היתר, יש בהן קולין, ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים, כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן גבי זקן ממרא. האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה, פטור. א_מחמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים, חייב. אמר רבי חנניה בריה דרב אדא רבי חנניה בריה דרב אדא° בשם רבי תנחום בי רבי חייא רבי תנחום בי רבי חייא°. חמורים דברי זקנים מדברי נביאים


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

34 א_לד מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ה' , מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ו סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ה סעיף ב' , סמ"ג עשין יט:

35 א_לה מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ו סעיף ב':

36 א_לו מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט:
[ע"ב]

37 א_לז מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ח סעיף ו':

38 א_לח מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף א' , סמ"ג עשין יח:

39 א_לט מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ג' , סמ"ג עשין יח:

40 א_מ מיי' פ"ד מהל' ממרים הלכה ג' , סמ"ג עשין קיא , סמ"ג לאוין ריז:


דף ט[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  

^[דף ט עמוד א] דכתיב (מיכה ב ו) אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה, לא יסג כלימות. שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע. וכתיב (מיכה ב יא) אטיף לך ליין ולשכר. שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל. נביא וזקן למי הן דומין? למלך ששולח ב' פלמטרין שרים שלו למדינה. על אחד מהן כתב, אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין כתב הרשאה שלי אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב, אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין.כך בנביא כתיב (דברים ראה יג ב) ונתן אליך אות או מופת. ברם הכא (דברים שופטים יז יא) על פי התורה אשר יורוך. הדא דתימא מה שנאמר שהלכה כ°בית הלל בית הלל משיצאתה בת קול, אבל עד שלא יצאתה בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי °בית שמאי בית שמאי וכחומרי °בית הלל בית הלל, על זה נאמר (קהלת ב יד) הכסיל בחושך הולך. כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא או כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימא, עד שלא יצאתה בת קול. אבל משיצאתה בת קול, לעולם הלכה כדברי °בית הלל בית הלל. וכל העובר על דברי °בית הלל בית הלל חייב מיתה. תני, יצאתה בת קול ואמרה. אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי °בית הלל בית הלל. איכן יצאה בת קול? אמר רב ביבי רב ביבי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ביבנה יצאה בת קול.

ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה[עריכה]

מתניתין : א_מאבשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה. אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר. לקצר אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום אינו רשאי לחתום:

גמ’: אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. על שם מה שנאמר (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה. שתהא הגיות היום והלילה שוין. וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית, הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע, רבי יוסי בר אבין רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° על שם מה שנאמר (תהילים קיט קסד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב. אמר רב נחמן רב נחמן° בשם רבי מנא רבי מנא°. כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה שהשווה הגיות יום ללילה: מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום? רבי לוי רבי לוי° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי°. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי רבי לוי° אמר, מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. (שמות יתרו כ ב) אנכי ה' אלהיך (דברים ואתחנן ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, ה' אחד. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, ואהבת את ה' אלהיך. מאן דרחים מלכא  מי שאוהב את המלך, לא משתבע בשמיה ומשקר. זכור את יום השבת לקדשו, למען תזכרו. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר זו מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. דכתיב (נחמיה ט יד) ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית וגו'. להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. כבד את אביך ואת אמך, למען ירבו ימיכם וימי בניכם. לא תרצח, ואבדתם מהרה דמאן דקטיל מתקטיל  מי שרוצח סופו שירצח. לא תנאף, לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. אמר רבי לוי רבי לוי°. ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה לב ועניים שני וברסורים לעבירה. דכתיב (משלי כג כו) תנה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  

^[דף ט עמוד ב] בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקדוש ברוך הוא. אי יהבת לי  אם תתן לי לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. (שמות יתרו כ יג) לא תגנוב (דברים עקב יא יד) ואספת דגנך. ולא דגנו של חבירך. (שמות יתרו כ יג) לא תענה ברעך עד שקר (במדבר שלח טו מא) אני ה' אלהיכם. וכתיב (ירמיהו י י) וה' אלהים אמת. מהו אמת? אמר רבי אבון רבי אבין°, שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר רבי לוי רבי לוי°. אמר הקדוש ברוך הוא. אם העדת לחבירך עדות שקר. מעלה אני עליך כאלו העדת עלי שלא בראתי שמים וארץ. (שמות יתרו כ יד) לא תחמוד בית רעך (דברים ואתחנן ו ט) וכתבתם על מזוזות ביתך. ביתך ולא בית חבירך: תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן. אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? אמר רב מתנא רב מתנא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, אהבה רבה. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. רבי אמי רבי אמי° אמר בשם ריש לקיש ריש לקיש°. מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע, זאת אומרת שאין הברכות מעכבות. אמר רבי אבא רבי אבא° אין מן הדא  אם מזה אתה רוצה להוכיח, לית את שמע מינא כלום  אין מכאן ראיה. כיוון שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע ואין זה נחשב הפסקה. דרב מתנא רב מתנא° ורבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° תרוויהון אמרי. בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין. שלא יהו אומרים, אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יהודה בר זבודא רב יהודה בר זבידא°. בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. מאי טעמא למה היו צריכים לקרא פרשת בלק? אמר רבי חונה רב הונא°. מפני שכתיב בה שכיבה וקימה, כמו בשמע ישראל. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. יציאת מצרים דכתיב אל מוציאם ממצרים. מלכות דכתיב וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו. אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מפני שכתובה בתורה ובנביאים במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו ובכתובים בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו: א_מבאמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו? אמר רב מתנה רב מתנא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, א_מגאהבה רבה. והלא לא בירכו יוצר המאורות? אמר ליה רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה°. עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות? ובשבת מוסיפין א_מדברכה אחת למשמר היוצא. מהיא הברכה? אמר רבי חלבו רבי חלבו°, זו היא. השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות: שמואל שמואל (אמורא)° אמר. א_מההשכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה. לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך אמר רבי אבא רבי אבא°, א_מווהוא ששנה על אתר  שלמד תורה מיד: אמר רבי חונה רב הונא°. נראים הדברים שעל מדרש צריך לברך, שהם על פסוקי התורה. אבל על הלכות אין צריך לברך. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי°. נהגין הוינן יתבין קומי רב רב (אמורא)°  רגילים היינו לשבת לפני רב, א_מזובין למדרש בין להלכות זקיקינן למיברכה  הצריך אותנו לברך. תני, הקורא עם אנשי מעמד לא יצא


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


41 א_מא מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ט , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ו סעיף א' , סמ"ג עשין יח:


[ע"ב]

42 א_מב מיי' פ"ו מהל' תמידין ומוספין הלכה ד':

43 א_מג מיי' פ"ו מהל' תמידין ומוספין הלכה ד':

44 א_מד מיי' פ"ו מהל' תמידין ומוספין הלכה ד':

45 א_מה מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ז סעיף ז':

46 א_מו מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ז סעיף ז':

47 א_מז מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ז סעיף ב':


דף י[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  זהב הארץ  

^[דף י עמוד א] כי מאחרים היו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אמי רבי אמי°. ביומי דרבי יוחנן רבי יוחנן° הוינן נפקין  היינו יוצאים לתעניתא והיו מאריכין בבקשות וקרינן שמע בתר תלת שעין  אחר שלוש שעות, ולא הוה ממחי בידן. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורב אחא רב אחא° נפקו לתעניתא. אתו ציבורא וקרו שמע בתר תלת שעין. בעא  רצה רב אחא רב אחא° מחויי בידן  למחות בהם. אמר לו רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° והלא כבר קראו אותה בעונתה, כלום קורין אותה עכשיו אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. אמר לו, מפני ההדיוטות שלא יהו אומרים בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן. ברכות ראש השנה, ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם. המברך על המצוות, ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° מן מה דתני, המאריך במקום שאמרו שלא להאריך הרי זה מגונה. והמקצר במקום שקבעו לקצר הרי זה משובח, משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם, וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן. הדא אמרה, שמה שאמר אלו ברכות אין זה כלל אלא יש עוד. תני, צריך להאריך בגואל ישראל בתענית, לפי שמוסיפים בה תחינות. הא בשש שהוא מוסיף בתעניות, אינו מאריך? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. שלא תאמר הואיל וברכת גואל ישראל היא מי"ח הברכות שאומר בכל יום, לא יאריך בה. שלא ישנה בה ממה שאומר בכל יום, לפום כן  לפיכך צריך מימר א_מחצריך להאריך בגואל ישראל בתענית, אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם: א_מטאלו ברכות ששוחין בהן. בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° אמר בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר. המלך, משהוא כורע אינו נזקף, עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? דכתיב (מלכים א ח נד) ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפילה, ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו. אי זו כריעה ואי זו בריכה? רבי חייא רבא רבי חייא רבה° הראה בריכה לפני °רבי רבי יהודה הנשיא, ונפסח ונתרפא. לוי בר סיסי לוי בר סיסי° הראה כריעה לפני °רבי רבי יהודה הנשיא, ונפסח ולא נתרפא. כתיב (מלכים א ח נד) וכפיו פרושות השמים. אמר רבי אייבו רבי אייבו°, כגון הדין נקדים כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר ויש אומרים ציור שלא זז היה עומד. מאי טעמא? אמר רבי אלעזר בר אבינא רבי אלעזר בר אבינא° להראות שכפיו ריקות שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא °רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול, א_נהכל שוחין עם שליח ציבור בהודאה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, ובלבד כשאומר מודים.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  זהב הארץ  

^[דף י עמוד ב] רבי זעירא רבי זעירא° נסמך לקרובה  נצמד לחזן כדי לשוח עמו א_נאתחלה וסוף: רבי יסא רבי אסי° כד סליק להכא  כשעלה לארץ ישראל, חמתון גחנין ומלחשין  ראה שהם כורעים ולוחשים. אמר לון, מהו דין לחישה? ולא שמע הא דאמרי רבי חלבו רבי חלבו° ורבי שמעון בר ווא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° שאמר בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, ורבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר בשם רבי מיישא רבי מיישא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמר בשם רבי סימאי רבי סימאי°, ואית דאמרין ליה חברייא בשם רבי סימאי רבי סימאי°, שצריך לאמר מודים אנחנו לך אדון כל הבריות, אלוה התושבחות, צור עולמים, חי העולם, יוצר בראשית, מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך, א_נבברוך אתה ה' אל ההודאות. רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° אמר בשם רב רב (אמורא)°. שצריך לאמר מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לשמך, תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדיתה, ברוך אתה ה' אל ההודאות. רבי שמואל בר מינא רבי שמואל בר מינא° אמר בשם רב אחא רב אחא°. הודייה ושבח לשמך. לך גדולה, לך גבורה, לך תפארת, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים ומלא רחמים ואין עוד מלבדך, ברוך אתה ה' אל ההודאות. בר קפרא בר קפרא° אמר. לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון, לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל, ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל, ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך, בכל לב ובכל נפש משתחוים. כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו, ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר רבי יודן רבי יודן°. א_נגנהגין רבנן אמרין כולהון  נהגו חכמים לאמר ככל השיטות. ואית דאמרי, או הדא או הדא  וי"א אחד מהם או זה או זה. תני, ובלבד א_נדשלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא  ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז, אלא כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. חנן בר אבא אמר לחברייא. נימר לכון מילתא טבא דחמית לרב רב (אמורא)° דעביד  אומר לכם דבר טוב ששראיתי שרב נהג לעשות, ואמריתה קמיה דשמואל שמואל (אמורא)° וקם ונשק על פומי  שכשאמרתי אותו לשמאל הוא ונישק אותי. א_נהברוך אתה, שוחה. בא להזכיר את השם, זוקף. שמואל שמואל (אמורא)° אמר אנא אמרית טעמא. דכתיב, ה' זוקף כפופים. אמר רבי אמי רבי אמי°. לא מסתברא אלא מפני שמי ניחת הוא, מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם, ולמה רב רב (אמורא)° זקף? אמר רבי אבין רבי אבין°. אלו הוה כתיב בשמי ניחת הוא, יאות. לית כתיב אלא מפני שמי ניחת הוא. קודם עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. אמר רבי שמואל בר נתן רבי שמואל בר נתן° בשם רבי חמא בר חנינא רבי חמא בר חנינא°. מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו °רבי רבי יהודה הנשיא. רבי אמי רבי אמי° אמר, אף רבי יוחנן רבי יוחנן° הוה מעביר. אמר לו רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°, לא היה מעבירו אלא היה גוער ביה: אלו ברכות שפותחין בהן בברוך. א_נוכל הברכות פותחין בהן בברוך. ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן בברוך. התיב  הקשה רבי ירמיה רבי ירמיה°. הרי גאולה בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל ולמה היא פותחת בברוך? שנייא היא דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° הלל אם שמעה בבית הכנסת יצא. וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך. התיב רבי אליעזר בי רבי יוסה רבי אליעזר בי רבי יוסה° קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. והא יהללוך יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם בְּרִנָה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִישׁוֹרְרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ, וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל ומפסיקים בסעודה ואחר כך קראים חלק שני של ההלל וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך? אמר לו ברכת גאלנו, שני חלקים לה. אחת להבא ואחת


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

48 א_מח מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ו' , טור סי' תקעט:

49 א_מט מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ג סעיף א' , סמ"ג עשין יט:

50 א_נ מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט:
[ע"ב]

51 א_נא מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט:

52 א_נב מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט:

53 א_נג מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ז סעיף א' , סמ"ג עשין יט:

54 א_נד מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ז סעיף א':

55 א_נה מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ג סעיף ז' , סמ"ג עשין יט:

56 א_נו מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ה' , מיי' פי"א מהל' ברכות הלכה א' , סמ"ג עשין כז:


דף יא[עריכה]

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  זהב הארץ  

^[דף יא עמוד א] לשעבר. את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים. אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. . את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה ועליה תקנו בתחילה את החלק השני של ברכת גאלנו כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל., ובסוף ההלל כולו ברכת יהללוך ולכן אינה פותחת בברוך לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו. התיבון הרי ברכת ההבדלה שאומר המבדיל בין קדש לחול פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש? שנייא היא. דאמר רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°. °רבי רבי יהודה הנשיא היה מפזרן, וחוזר וכוללן על הכוס. רבי חייא רבה רבי חייא רבה° היה מכנסן. נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך. התיבון, הרי כשמזמנים אומרים נברך וחוזרים ואומרים ברוך אלקינו שאכלנו משלו. ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון. ולמה פותחת בברוך? שנייא היא. שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים נברך נמצא שפעמים שברכת הזן אינה סמוכה. למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן. משמע שמי שהפסיק לזימון מברך איתם עד הזן וחזר לאכול, כשמסים אכילתו מתחיל בברכת הארץ מנודה לך. ולמה אינה פותחת בברוך? קשיא. הרי הטוב והמטיב שהיא סמוכה ולמה פותחת בברוך? שנייא היא. דאמר רב הונא רב הונא°, משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב. הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק. והרי קידוש היום שנאמר אחרי ברכת היין למה פותח בברוך? שנייא היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, א_נזשאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה, שהרי ברכת היום נחלקת לשני חלקים שאומר ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו ואחר כך אומר ברוך אתה ה’ מקדש השבת. נמצא שהחלק השני סמוך לראשון ולמה פותח בברוך? אמר רבי מנא רבי מנא° אין זה שתי ברכות אלא ברכה אחת וטופס ברכות כך הוא. אמר רבי יודן רבי יודן°. א_נחמטבע קצר פותח בהן בברוך, ואינו חותם בהן בברוך. מטבע ארוך פותח בהן בברוך, וחותם בברוך. כל הברכות אחר חיתומיהן א_נטואין אומרים ברכה פסוק. התיב  הקשה רבי יצחק ברבי אלעזר רבי יצחק ברבי אלעזר° קומוי  לפני רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. מכיון דתימר כל הברכות אחר חיתומיהן, כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה אם חתם נכון יצא. אז למה אין אומרין ברכה פסוק? במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה? אמרין חכים הדין טלייא  אמרו חכם אותו נער אלא שטעה, דהוא סבר מהו אחר חיתומיהן? כגון שאם היה עומד בשחרית והיה צריך לומר יוצר אור, ושכח והזכיר את של ערבית שאמר מעריב ערבים, וחזר וחתם בשל שחרית שאמר ברוך אתה ה’ יוצר המאורות, יצא. ולכן שאל במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה. ולא זו הכוונה אלא כדאמר רב אחא רב אחא°. שצריך להזכיר בכל הברכות כעין חותמותיהן. ושם לא יזכיר פסוק כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות. ואילין דאמרין  ואלו שאומרים בברכות ההפטרה רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ. וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּח בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: ככתוב (ישעיהו יב ו) צהלי ורוני יושבת ציון וגו' וחותם בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. אין בו משום ברכה פסוק מפני שאומר ככתוב כמו שאנו אומרים בברכת המזון ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה

ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו[עריכה]

מתניתין : א_סמזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא. שנאמר (דברים ראה טז ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ימי חייך הימים. כל ימי חייך הלילות. וחכמים אומרים, ימי חייך העולם הזה. כל ימי חייך, העולם הבא. להביא את ימות המשיח

גמ’: תנן, אמר להן °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. הרי אני כבן שבעים שנה. שאף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים. שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים. ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  הרב סירלאו  הרב פולדא  תולדות יצחק תבונות  רבי אברהם משה לונץ  שמחת תורה  

^[דף יא עמוד ב] תמן בבל אמרין, בלילה לא יתחיל פרשת ויאמר. ואם התחיל, גומר. ורבנן דהכא בארץ ישראל אמרין, מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא דתניא. מזכירין יציאת מצרים בלילות ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות. רבי אבא רבי אבא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים. כגון מודים אנחנו לך ה’ אלוקינו שהוצאתנו ממצרים ופדיתנו מיד מלכים וקרעתה לנו הים ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים ושרנו לך שירה חדשה כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו ככתוב כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו ברוך אתה ה’ גאל ישראל. ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום אבל קריעת הים הייתה בלילה והפודינו מיד מלכים היינו שהציל את אברהם מהמלכים ואת יצחק ושרה מאבימלך הכל היה בלילה ולדעת הכל אומרים. מתניתא פליגא על רבנן דתמן, דתנן. א_סאויאמר אינו נוהג אלא ביום. משמע שכל הפרשה אינה נוהגת אלא ביום. רבי אבא בר אחא רבי אבא בר אחא° נחית לתמן. חמיתון  ראה אותם מתחילין וגומרין לכתחילה. ולא שמיע להו  והם לא שמעו על המחלוקת דתמן אמרין לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי  שאלו את רבי אחייא ברבי זעירה רבי אחייא ברבי זעירה°. היך הוה אבוך נהוג עביד  איך אביך נהג, כרבנן דהכא, או כרבנן דהתם? כיוון שרבי זעירה רבי זעירא° עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל רבי חזקיה רבי חזקיה° אמר, כרבנן דהכא. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר, כרבנן דהתם. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. מסתברא כרבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. דרבי זעירא רבי זעירא° מחמיר ואינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני, הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב אף שהזכיר בפרשת ציצית. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, צריך להזכיר בה מלכות כמו שאנו אומרים מלכותו ואמונתו לעד קיימת. אחרים אומרים, צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים כמו שאנו אומרים ואת בכוריהם הרגתה ובכורך ישראל גאלתה וים סוף להם בקעתה. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אומר, א_סבצריך להזכיר את כולן. וצריך לומר צור ישראל וגואלו. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. א_סגלא הזכיר תורה בברכת הארץ שבברכת המזון, מחזירין אותו. מה טעם? דכתיב (תהילים קה מד) ויתן להם ארצות גוים. מפני מה? בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו. רבי אבא ברבי אחא רבי אבא ברבי אחא° אמר בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. אם לא הזכיר ברית בארץ, או א_סדשלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. אם א_סהאמר מנחם ירושלם יצא. אמר בר קפרא בר קפרא°. הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. רבי לוי רבי לוי° אמר, בעשה ולא תעשה דכתיב (בראשית לך לך יז ה) ולא יקרא עוד את שמך אברם, הרי בלא תעשה. והיה שמך אברהם, הרי בעשה. התיבון. הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם. דכתיב (נחמיה ט ז) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם. שנייא היא, התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא מאי דהוה מעיקרא. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? רק אברהם הוא שנצטווה עליה. ודכוותה הקורא לישראל יעקב עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמם של אברהם ושל יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק. שנאמר (בראשית לך לך יז יט) וקראת את שמו יצחק. ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן. יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק דכתיב, וקראת את שמו יצחק. ישמעאל דכתיב (בראשית לך לך טז יא) וקראת את שמו ישמעאל. יאשיהו דכתיב (מלכים א יג ב) הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו. שלמה דכתיב (דברי הימים א כב ט) כי שלמה יהיה שמו. עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים כתיב (תהילים נח ד) זורו רשעים מרחם. שלא נקראו עד שנולדו. בן זומא אומר, עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? דכתיב (ירמיהו כג ז) לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון. אמרו לו. לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר, ומצרים טפילה. וכן הוא אומר (בראשית וישלח לה י) לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך. אמרו. לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר, ויעקב טפל. וכן הוא אומר (ישעיהו מג יח) אל תזכרו ראשונות אילו המצרים. וקדמוניות אל תתבוננו אילו המלכיות (ישעיהו מג יט) הנני עושה חדשה עתה תצמח, זו של גוג. משלו משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי וניצל מידו. שכח מעשה הזאב התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל. הצרות האחרונות משכחות את הראשונות:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


57 א_נז טור ושו"ע או"ח סי' רע"א סעיף ד':

58 א_נח מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ז' , מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ט סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח:


59 א_נט מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ז' , מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ט סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח:

60 א_ס מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ג':


[ע"ב]

61 א_סא מיי' פ"ג מהל' ציצית הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' י"ח סעיף א' , סמ"ג עשין כו:

62 א_סב מיי' פ"א מהל' קריאת שמע הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף י':

63 א_סג מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ז סעיף ג' , סמ"ג עשין כז:

64 א_סד טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ז סעיף ד':

65 א_סה מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ח סעיף ד':


הדרן עלך פרק מאימתי

הדרן עלך פרק מאימתי

['מסורת העברת התורה שבעל פה']






נ
משה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלעזרפנחסיהושוע
 
 
זקניםעלי
 
 
נביאיםשמואל
 
 
דוד[הקמת מלכות דוד]
 
 
אחיה השילוני[מלכות יהודה וישראל]
 
 
אליהו
 
 
אלישע
 
 
יהוידע הכהן
 
 
זכריה
 
 
הושע
 
 
עמוס
 
 
ישעיה
 
 
מיכה
 
 
יואל
 
 
נחום
 
 
חבקוק
 
 
צפניה
 
 
ירמיה
 
 
ברוך בן נריה
 
 
עזרא
כנסת הגדולה
 
 
 
 
שמעון הצדיק
 
 
אנטיגנס איש סוכויוחנן כהן גדולרבי אלעזר בן חרסום
תקופת הזוגות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסי בן יוחנן
 
 
 
 
 
יוסי בן יועזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניתאי הארבלי
 
 
 
 
 
יהושוע בן פרחיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודה בן טבאי
 
 
 
 
 
שמעון בן שטחחוני המעגל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבטליון
 
 
 
 
 
שמעיהרבי מיאשהחנןאדמוןבני בתירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הלל
 
 
שמאימנחם בן בתיראבן בג בגנחום הלבלר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דור ראשוןשמעון בן הלל
 
 
בבא בן בוטאעקביא בן מהללאלרבי זכריה בן הקצב הכהןרבי זכריה בן קבוטלרבי פפיאסרבי אליעזר בן יעקב הראשוןרבי יהושע בן גמלאאליהועיני בן הקוףחנן בן אבישלוםאדמוןחנניה בן חזקיה בן גרוןרבי יוחנן בן החורניאבא חלקיהאבא שאול בן בטניתרבי אלעזר בן פרטארבי אלעזר בן חנניה
 
 
 
 
 
 
רבן גמליאל הזקן
 
 
רבי חנינא סגן הכהנים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבן שמעוןיוחנן בן זכאייונתן בן עוזיאליונתן בן הורקנוסיהודה בן בתירארבי חנינה בן דוסאדוסא בן הורקנוסיועזר איש הבירהרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דור שנירבן גמליאלאליעזר בן הורקנוסיהושוע בן חנניהיוסי הכהןאלעזר בן ערךשמעון בן נתנאלשמואל הקטןנחום איש גם זונחוניה בן הקנהשמעון הפקוליצדוקרבי זכריה בן אבקוליסאבא יוסי חליקופרי איש טבעוןרבי יוחנן בן גודגדארבי יקים איש חדידנחום המדינחמיה העמסונירבי שמעון בן הסגן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דור שלישי
 
 
רבי ישמעאלרבי עקיבארבי אלעזר בן עזריהרבי טרפוןרבי יוסי הגלילישמעון בן זומאשמעון בן עזאירבי חנינא בן תרדיוןרבי יהודה בן בתירא השנירבי יהודה בן בבארבי אליעזר ברבי צדוקרבי יוחנן בן נוריאלישע בן אבויהרבי המנונא סבארבי יבא סבאאבטולמוסרבי אלעזר חסמארבי אלעזר ברבי צדוקרבי אלעאירבי אלעזר המודעיאונקלוסרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותאבן פטורירבי חנינא בן אנטיגנוסרבי חנינא בן חכינאירבי חוצפית המתורגמןרבי חנינא בן גמליאלחנן המצרירבי חלפתארבי חנינא איש אונורבי יוחנן בן ברוקהרבי יהודה הנחתוםרבי יוסי בן דורמסקיתרבי יוחנן בן תורתארבי יוסי בן קיסמארבי ישבב הסופררבי לויטס איש יבנהרבי מתיא בן חרשנחמיה איש שיחיןעקילס הגרשמעון בן ננסשמעון התימני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דור רביעירבן שמעון בן גמליאלרבי יונתן בן יוסףרבי יאשיהרבי מאיררבי שמעון בר יוחאירבי יהודה בר עילאירבי יוסי בן חלפתארבי אלעזר בן שמוערבי אליעזר בן יעקב השנירבי נחמיהרבי יהושוע בן קרחהרבי יעקברבי פנחס בן יאיררבי נתן הבבלירבי יוחנן הסנדלראבא שאולרבי אחאאבא גוריוןרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילירבי חנינא בן רבי יוסי הגלילירבי חנניא בן עקביארבי חנניה בן עקשיארבי יוסי בן החוטף אפרתירבי יהושע הגרסיברוריהרבי ינאירבי נהוראירבי שמעון שזורי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דור חמישירבי יהודה הנשיאסומכוסרבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן מנסיאאיסי בן יהודהרבי אלעזר ברבי שמעוןרבי ישמעאל ברבי יוסירבי יוסי ברבי יהודהרבי אלעזר הקפררבי יוסי בן משולםאבא כהן ברדלארבי אחי ברבי יאשיהרבי דוסתאי ברבי ינאירב הונא קמארבי זוטראיהודה בן גריםרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקהרבי יוסי בן זמרהרבי יוסי בן כיפרידוע הבבלירבי מנחם ברבי יוסירבי שמעון בן יהודהרבי שמעון בן חלפתא[[רבי שמעון בן יהוצדק רבי שמעון בן יהוצדק°]]רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דור מעבר[[רבן גמליאל ברבי רבן גמליאל ברבי°]]רבן שמעון ברבי[[רבי חייא רבי חייא רבה° הגדול]][[אייבו אייבו°]][[רבי חנינא בר חמא רבי חנינא בר חמא°]][[רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° רבה]][[פלימו פלימו°]][[בר קפרא בר קפרא°]][[רבי יצחק בר אבדימי רבי יצחק בר אבדימי°]]אמי בן אסי[[רבי שילא רב שילא°]]לוי בר סיסירבי ירמיה[[רבי בנאה רבי בנאה°]]
 
 
220-250רבי יהודה נשיאה(ב)יהודה ברבי חייה[[חזקיה ברבי חייא רבי חייא רבה°]][[רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°]]רבי יונתןרבי אפסינאיהללרבי חנינאשמואלאבוה דשמואלמר עוקבארבי אסירב כהנא(א)קרנארב[[רבי שילא רב שילא°]]
 
 
250-290רבן גמליאל(ד)רבי יוחנןרבי יוסי בר חנינארבי אבא בר ממלרבי שמואל בר נחמןרב הונארב יהודה בר יחזקאלרבי ירמיה בר אבארב כהנארב המנונארב נחמן בר יעקברבה בן איסי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
290-320רבי יהודה נשיאה(ב)רבה בר בר חנאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי אבהורבי אמירבי אסי[[ רבי חייא רבי חייא רבה° בר אבא]]רביןרב דימירבי אבא בר זביידארבי יצחק עטושיארבי סימוןרבי אבדימי דמן חיפהרבי מיישארבי זירא(זעירא)רבי שמואל בר נחמנירבי שמעון בר אבארבי יעקב בר אידירב המנונארב חסדארבי זיראעולארבה (בר נחמני)רב ששתרב יוסףרב זביד (א)רבה בר רב הונארב שמואל בר יהודה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
320-350הלל (השני)רבי יצחק בן אלישיברבי יוסי בר זביידארבי יונהרבי חזקיהרבי ירמיהרבי זירארבי חגירבי יוסי בר אביןרבי אחארבי אחא בר חנינארבי יהושוע דסכניןרבי הונאאביירבארמי בר חמארב אדא בר אהבהרב ספרארב יצחק בר יוסףרב אידי בר אביןרב דימי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חזקיה
 
 
 
 
 
 
350-370רבי חנניא דציפוריןרבי מנארבי יוסי בר חסדארבי תנחומא בר אבארב פפארב פפירב הונא בריה דרבי יהושוערב חמארב זבידרב משרשיארב דימירבי ברכיהרבי יוסי ברבי בוןרב נחמן בר יצחקרב כהנא מפום נהרא
 
 
375-425
 
אמימרמר זוטרארב כהנארב אשירבינא(א)רב יימררב הונארפרם(א)
 
 
425-460מרימררפרם(ב)מר בר רב אשירב אחא מדיפתירבינא(ב)רבה תוספאהרב חייא בר אדארב שמואל בירבי יוסי ברבי בוןרב נחמן


רבי סידור