ירושלמי ברכות א ו
<< | ירושלמי · מסכת ברכות · פרק א · הלכה ו | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ו משנה
[עריכה]מתניתין מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר להן ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך העולם הבא להביא את ימות המשיח:
הלכה ו גמרא
[עריכה]אף על פי שנכנס לגדולה האריך ימים הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים.
תמן אמרין לא יתחיל ויאמר ואם התחיל גומר. ורבנן דהתם אמרין מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא מזכירין יציאת מצרים בלילות ר' בא רב יהודה בשם רב מודים אנחנו לך שהוצאתנו ממצרים ופדיתנו מבית עבדים להודות לשמך. מתניתא פליגא על רבנן דתמן ויאמר אינו נוהג אלא ביום כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. ר' בא בר אחא נחית לתמן חמיתון מתחילין וגומרין ולא שמיע דתמן אמרין לא יתחיל ויאמר ואם התחיל גומר. ורבנן דהכא אמרין מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי ר' אחייא בר' זעירה היך הוה אבוך נהוג עביד כרבנן דהכא או כרבנן דהתם ר' חזקיה אמר כרבנן דהכא ר' יוסה אמר כרבנן דהתם. א"ר חנינא מסתברא דר' יוסה דר' זעירא מחמיר וינון מחמרין והוא עבד נהיג דכוותהון. תני הקורא את שמע בבוקר צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב. ר' אומר צריך להזכיר בה מלכות. אחרים אומרים צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים. ר' יהושע בן לוי אומר צריך להזכיר את כולן וצריך לומר צור ישראל וגואלו. ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר לא הזכיר תורה בארץ מחזירין אותו. מה טעם? – (תהלים קה) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". ר' בא בר' אחא בשם רבי אם לא הזכיר ברית בארץ או שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד – מחזירין אותו. א"ר אילא אם אמר "מנחם ירושלים" – יצא. בר קפרא אמר הקורא לאברהם אברם עובר בעשה. רבי לוי אמר בעשה ולא תעשה (בראשית יז) ולא יקרא עוד את שמך אברם הרי בלא תעשה והיה שמך אברהם הרי בעשה. התיבון הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם. (נחמיה ט) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם. שנייא היא שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה. הוא נצטווה עליה. ודכוותה הקורא לישראל יעקב עובר בעשה. שני ניתוסף לו הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב ושמו של יצחק לא נשתנה. אילו אבותן קראו אותן בשמן אבל יצחק הקב"ה קראו יצחק שנאמר (בראשית יז) וקראת את שמו יצחק.
ד' נקראו עד שלא נולדו [1] ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק וקראת את שמו יצחק. ישמעאל דכתיב (בראשית טז) וקראת את שמו ישמעאל. יאשיהו (מלכים א יג) הנה בן נולד לבית דוד יאשיה שמו. שלמה (דברי הימים א כב) כי שלמה יהיה שמו. עד כדון בצדיקים אבל ברשעים זורו רשעים מרחם.
בן זומא אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא ומה טעם (ירמיה טז) לכן הנה ימים באים נאם ה' לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון. אמרו לו לא שיעקר יציאת מצרים אלא מצרים מוסף על המלכיות; מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר (בראשית לה) לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך. אמרו לא שיעקר שם יעקב אלא יעקב מוסף על ישראל; ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר (ישעיה מג) אל תזכרו ראשונות אילו המצרים (שם) וקדמוניות אל תתבוננו אילו המלכיות (שם) הנני עושה חדשה עתה תצמח זו של גוג. משלו משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו התחיל מספר מעשה הזאב ואח"כ פגע בו הארי וניצל מידו שכח מעשה הזאב התחיל מספר מעשה הארי ואח"כ פגע בו נחש וניצל מידו שכח מעשה שניהם והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל - הצרות האחרונות משכחות את הראשונות:
הערות שוליים
[עריכה]- ^ ראה מאמר דומה בפרקי דרבי אליעזר "ששה נקראו בשמותן עד שלא נולדו..."