קטגוריה:אסתר ו יא
ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּקַּ֤ח הָמָן֙ אֶת־הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת־הַסּ֔וּס וַיַּלְבֵּ֖שׁ אֶֽת־מׇרְדֳּכָ֑י וַיַּרְכִּיבֵ֙הוּ֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וַיִּקְרָ֣א לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּקַּ֤ח הָמָן֙ אֶת־הַ/לְּב֣וּשׁ וְ/אֶת־הַ/סּ֔וּס וַ/יַּלְבֵּ֖שׁ אֶֽת־מָרְדֳּכָ֑י וַ/יַּרְכִּיבֵ֙/הוּ֙ בִּ/רְח֣וֹב הָ/עִ֔יר וַ/יִּקְרָ֣א לְ/פָנָ֔י/ו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָ/אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַ/מֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּ/יקָרֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום שני (כל הפרק)
כד חמא המן רשיעא דפתגמוי לא מתקבלין קדם מלכא וכל מילוי לא משתמעין על לבי גנזי מלכא כד כפיפא קומתיה ולא פשיטא כד אביל וחפי רישיה כד אודנוהי מרטשן כד עינוהי מחשכן כד איסתלף פומיה כד איטמטם ליביה כד מנוהי מבזען וכד קיטרי חרציה משתרין וארכובתיה דא לדא נקשן ונסיב מתמן לבושא דמלכותא דאייתון יתיה למלכא אחשורוש ביומא קדמאה דקם במלכותא ונסיב מתמן כל מאני מלכותא במידעם דאיתפקד ונפק מתמן כד מבהל ועל לאוריא דמלכא ונסיב מתמן סוסיא דקאי בריש אוריא דמתליין ביה מחטפין די דהבא ואחד בריסני דסוסיא וכל מאני מלכותא טען על כתפוהי ומתקטרין קטרוי ומחלזין חלוזוי.
אזל וקם על מרדכי צדיקא עני ואמר ליה קום לך מרדכי צדיקא בר אברהם יצחק ויעקב קדים ליה סקיך וקטמך לעשרה אלפין ככרין כספא דאמרית לאעלא מן בית גינזי דילי לבי גינזי דמלכא ולא איתקבלון מן קדם דאיתיכון חביבין קדם אבוכון דבשמיא דבכל עידן דאתון מצליין קדמוי הוא מקבל צלותכון ופריק יתכון מן יד בעלי דבביכון. השתא קום לך מרדכי צדיקא מן סקך ומן קטמך ולבוש לבושא דמלטתא ורכוב על סוסיא דמלכותא.
עני מרדכי צדיקא ואמר ליה להמן המן רשיעא בר זרעא דבית עמלק אוריך שעה חדא איכול לחמא דגירין ואישתי מיא מרירין ובתר כן אפיק יתי וצלוב יתי על צליבא.
עני המן ואמר למרדכי קום לך זרעא טבא מן יומיכון ניסין רברבין מתעבדין לכון וצליבא דאתקינית לבישותי אתקינית יתיה. השתא קום לך מרדכי לבוש לבושא דמלכותא ורכיב על סוסיא דמלכותא דפתגמי דמלכא לא תיבטיל.
ענה מרדכי ואמר להמן דאיתוי תלתא יומין ותלתא לילוון בצומא היכדין רכיב על סוסיא דמלכותא.
כד שמע המן ית פיתגמא הדין על לבי גנזי מלכא ואפיק מתמן כל מיני בוסמנין ומושחנין טבין ומשח יתיה ואסחי יתיה ואלביש יתיה לבושא דמלכותא ותקין יתיה שפיר בכל תיקוני מלכותא ואוכיל יתיה מן סעודתא דשדרת ליה אסתר מלכתא מן קדם דאירכיב על סוסיא דמלכא. אשתדרון ליה מן בית מלכא עשרין ושבעה אלפין עולימי בחירן וכסין דדהבא בימיניהון וברזין דדהבא בשמאליהון ומשבחין קדם מרדכי צדיקא ואמרין כדין יתעבד לגברא דמלכא דברא שמיא וארעא צבי ביקריה.
וכד חזו דבית ישראל אזלו מן ימיניה ומן שמאליה ומעניין ואמרין הכדין יתעבד לגברא דמלכא דברא שמיא וארעא צבי ביקריה.
אודיקת אסתר וחמת ית מרדכי בר אחוי דאבוהא דלביש לבושא דמלכותא וכתרא דמלכותא יהיב ברישיה ורכיב על סוסיא דמלכא אודיאת ושבחת לאלהא דשמיא על פורקנא הדין כד יהיב מרדכי סקא על גושמיה וקטמא יהיב על רישיה לעני מעיקין. ובההיא שעתא דחזיתיה למרדכי בר אחוי דאבוה ענת ואמרת ליה עלך איתקיים כתבא דכתיב בנביאי קדישי מקים מן עפרא מסכינא ומן קיקילתא למכיכי רוחא למותבא יתהון עם שליטין וכורסיא דיקרא מחסין יתהון. ואף מרדכי שבח ואמר הפכת מספידא דידי לחדוותא עברת סקא מיני ואלבישת יתי לבושא דמלכותא. אשבך יתך יי אלקי פרוקי דלא חדית לבהון דבעלי דבביי עלי.תולדות אהרן (כל הפרק)
(אסתר ו יא): "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" -
- (מגילה טז.): "אזל, אשכחיה דיתבי רבנן קמיה, ומחוי להו הלכות קמיצה לרבנן.
- כיון דחזייה מרדכי דאפיק לקבליה וסוסיה מיחד בידיה, מירתת; אמר להו לרבנן 'האי רשיעא למיקטל נפשי קא אתי, זילו מקמיה די לא תכוו בגחלתו'. בההיא שעתא נתעטף מרדכי וקם ליה לצלותא.
- אתא המן ויתיב ליה קמייהו ואוריך עד דסליק מרדכי לצלותיה.
- אמר להו: במאי עסקיתו?
- אמרו ליה: בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה.
- אמר להו: אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי.
- אמר ליה: רשע, עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי?
- אמר ליה: קום לבוש הני מאני ורכוב האי סוסיא, דבעי לך מלכא.
- אמר ליה: לא יכילנא, עד דעיילנא לבי בני ואשקול למזייא, דלאו אורח ארעא לאשתמושי במאני דמלכא הכי.
- שדרה אסתר ואסרתינהו לכולהו בי בני ולכולהו אומני. עייליה איהו לבי בני ואסחיה ואזיל ואייתי זוזא מביתיה וקא שקיל ביה מזייה.
- בהדי דקא שקיל ליה, אינגד ואיתנח.
- אמר ליה: אמאי קא מיתנחת?
- אמר ליה: גברא דהוה חשיב ליה למלכא מכולהו רברבנוהי, השתא לישוייה בלאני וספר.
- אמר ליה: רשע, ולאו ספר של כפר קרצום היית? (תנאַ: המן ספר של כפר קרצום היה עשרים ושתים שנה).
- בתר דשקלינהו למזייה, לבשינהו למאניה, אמר ליה: סק ורכב!
- אמר ליה: לא יכילנא, דכחישא חילאי מימי תעניתא.
- גחין וסליק. כי סליק, בעט ביה.
- אמר ליה: לא כתיב לכו (משלי כד יז) "בנפל אויבך אל תשמח"?
- אמר ליה: הני מילי בישראל, אבל בדידכו כתיב (דברים לג כט) "ואתה על במותימו תדרוך".
- "ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" - כי הוה נקיט ואזיל בשבילא דבי המן, חזיתיה ברתיה דקיימא אאיגרא, סברה האי דרכיב אבוה והאי דמסגי קמיה מרדכי, שקלה עציצא דבית הכסא ושדיתיה ארישא דאבוה, דלי עיניה וחזת דאבוה הוא, נפלה מאיגרא לארעא ומתה...."
- (ירושלמי יומא יד א): "ר' חייא רובה ור"ש בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל. בקריצתא ראו אילת השחר שבקע אורה. אמר ר' חייא רובה לר"ש בן חלפתא בר ר': "כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא, כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר". מאי טעמא? (מיכה ז) כי אשב בחשך ה' אור לי. כך, בתחילה (אסתר ב) "ומרדכי יושב שער המלך", ואח"כ "וישב מרדכי אל שער המלך", ואח"כ "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס...", ואחר כך (אסתר ו) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות", ואח"כ "ליהודים היתה אורה ושמחה""
מדרש רבה
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו יא.
וַיִּקַּח הָמָן
המן עשה בדיוק כדבריו לפי פקודת המלך.
אולם הוא לא ענה למלך, לא הסביר, לא התנגד, אלא הלך כמשרת נאמן. אנו לא רואים אותו "אומר למלך" כשם שאשתו אמרה לו לעשות (ביאור:אסתר ה יד). אצל המלך הוא היה קטן וחלש מאוד, וכבר ראינו שהוא עמד וחיכה שהמלך יזמין אותו ולא נכנס למלך בחופשיות (ביאור:אסתר ו ה). כמובן שלא היתה לו ברירה, אבל הוא אפילו לא הבין שבעצם בעיתו נפתרה ומעכשו מרדכי לא מעליב אותו יותר ואין אפילו צורך להרוג את היהודים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר ו יא"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.