עם טעמים:
מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
מלפני - יו"ד חולי נוסף והוא שם הפועל, כמו לא יוכלו קום ובעבור היות המלך באל"ף, ארץ היתה מלת חולי מלעיל, כאילו כתוב חול תחול הארץ או חולי צווי, כמו קומי והטעם מהדין הוא שתחולי ארץ, ועתה יפרש טעם רקידת ההרים.
"מלפני אדון", מפני שהאדון בעצמו ירד בכבודו להשגיח, לכן "חולי ארץ", ומה היה הסבה שנתגלה האדון הזה? משיב "מפני" שהוא "אלוה יעקב", שמבואר אצלי שכל מקום שיאמר אלהי יעקב ואלהי ישראל מורה על הקשר והקורבה שיש לו עם עם ישראל:
ביאור המילות
"חולי". ציווי, וי"מ מקור והיו"ד לכינוי, הארץ משיבה לאמר החול שלי אני ארץ הוא מלפני אדון, ובא הטעם מלעיל מפני קירוב הטעם של מלת ארץ שהיא מלעיל:
