אבן עזרא על תהלים קיד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אבן עזרא על תהלים · קיד · >>

פסוק א[עריכה]

בצאת ישראל - לועז מדברי רז"ל, כמו לעז על בניה או ללועזות.


פסוק ב[עריכה]

היתה יהודה - לשון נקבה, כמו: ותרא בגודה אחותה יהודה. והזכיר יהודה - כי הוא גבר באחיו.

ישראל ממשלותיו - ממשלת כהנים ועדת יהודה לקדשו, כמו: וגוי קדוש.


פסוק ג[עריכה]

הים - שנבקעו מימי הים ומי הירדן קמו נד אחד.


פסוק ד[עריכה]

ההרים - רעשו מפני כבוד השם.


פסוק ה[עריכה]

מה - כאילו המשורר ישאלם למה זה? וטעם כי תנוס – ששב לחרבה ויבשו המים.

וטעם ההרים – הוא ההופכי הצור אגם מים. ובפסוק ההרים וכל גבעות, אפרש ההפרש שיש ביניהם.


פסוק ז[עריכה]

מלפני - יו"ד חולי נוסף והוא שם הפועל, כמו לא יוכלו קום ובעבור היות המלך באל"ף, ארץ היתה מלת חולי מלעיל, כאילו כתוב חול תחול הארץ או חולי צווי, כמו קומי והטעם מהדין הוא שתחולי ארץ, ועתה יפרש טעם רקידת ההרים.


פסוק ח[עריכה]

ההופכי - כי הוא יבש מי הים והירדן והמים לחים והוציא נחלים שהם לחים מסלע שהוא יבש, גם וי"ו למעיינו נוסף. והנה הטעם: כי השם לבדו יעשה דבר והפך הדבר והנה הים והירדן והצורים בקעם והפך תולדתם.