מ"ג תהלים קיד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ
  מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חולי ארץ" - המחולל ארץ יו"ד יתירה בו כמו מגביהי משפילי וההפכי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מלפני אדון", מפני שהאדון בעצמו ירד בכבודו להשגיח, לכן "חולי ארץ", ומה היה הסבה שנתגלה האדון הזה? משיב "מפני" שהוא "אלוה יעקב", שמבואר אצלי שכל מקום שיאמר אלהי יעקב ואלהי ישראל מורה על הקשר והקורבה שיש לו עם עם ישראל:


ביאור המילות

"חולי". ציווי, וי"מ מקור והיו"ד לכינוי, הארץ משיבה לאמר החול שלי אני ארץ הוא מלפני אדון, ובא הטעם מלעיל מפני קירוב הטעם של מלת ארץ שהיא מלעיל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלפני" - כאילו ישיבו לומר אנו נסים וגו' מלפני פחד האדון החולל את הארץ

"מלפני וגו'" - כפל הדבר במלות שונות

מצודת ציון

"חולי" - ענין יצירה כמו באין תהומות חוללתי (משלי ח)והיו"ד נוספת

<< · מ"ג תהלים · קיד · ז · >>