קטגוריה:בראשית יז ח

תרגום

וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ

אלוהים ממשיך לחלק מתנות והבטחות – הוא נותן את ארץ כנען לאברהם וזרעו "לַאֲחֻזַתּ עוֹלָם".

כדי שמישהו ייתן הוא חייב להיות בעל הרכוש.

בכנען היו ערים ואנשים. אלוהים מודע לקיומם, והוא כבר הודיע לאברהם "לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי, וְאֶת הַקְּנִזִיּ, וְאֵת הַקַּדְמֹנִי ... וְאֶת הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת הַיְבוסִּי" (בראשית טו כא). אלוהים רואה את כל העולם כרכושו, כי הוא יצר הכל, ולכן יש לו הזכות לתת אחוזות ולהזיז עמים כרצונו.

אלוהים לא מנע ארצות אחרות מבני ישראל. פשוט ארצות אחרות לא כלולות בהבטחה.

הבטחה מוגבלת

אלוהים הגביל את הברית. הברית תהיה רק חלק זעיר מכל כדור הארץ.

• הברית מוגבלת רק לזרעו של אברהם. כלומר, מתוך סך כל בני האדם זרעו של אברהם יהיה קטן מאוד. אפילו אם אנשים רבים יתחתנו עם בני ישראל ויזכו לברכת אלוהים, המספר עדיין יישאר קטן ביחס ליתר מעצמות העולם.
• הברית מוגבלת רק לכנען. חלקת אדמה קטנה מהנגב עד הגליל. אומנם אלוהים הבטיח: "מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית טו יח), אולם הוא לא יצר עם גדול וחזק שיוכל לכבוש את כל האזור הזה ולהחזיק בו. בני ישראל נקשרו בעיקר למרכז בהרי כנען. הם התרכזו באזור שאלוהים ציין: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה" (בראשית יג יז).

וְנָתַתִּי

"נָתַתִּיזהו פועל בזמן עבר. אולם הפועל "נָתַתִּי" מופיע במשפט כפועל מתמשך לעתיד (על ידי שימוש ב-ו' ההיפוך). מכאן שאברהם כאילו קיבל, הרי הוא היה צריך לשלם כדי לקנות את מערת המכפלה, והוא היה צריך לחפור בארות ולהילחם כדי לשמור עליהן. מכאן שגם אנחנו חייבים להמשיך להילחם ולשמור על הארץ המובטחת.

זרעו של אברהם יקבל את הזכות לכבוש את כנען ולקחת אותה. בתקופת האבות כנען היתה מאוכלסת בעמים חזקים שישבו בערים מפוארות. היתה להם תרבות וחוק. הם עסקו במסחר מאשור ועד מצרים. הם חייו בפאר והיה להם כסף וזהב כמטבע עובר לסוחר. מחקרים טוענים שבמאה ה-14 לפני הספירה, ממלכות גדולות חרבו והאוכלוסייה במסופוטמיה ובמצרים ירדה בגודלה. לכן היה קל לבני ישראל, שיצאו ממצרים ונדדו במדבר, לכבוש את כנען ולהתיישב בה.^[1]

וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים

במעמד הזה אלוהים חוזר ומדגיש את הרעיון הזה:

1. "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז א).
2. "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (בראשית יז ז).
3. "וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים"
4. "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ: אֶת בְּרִיתִי הֵפַר" (בראשית יז יד).

זאת היתה הבקשה והדרישה של אלוהים: אתם תהיו עמי ואני אהיה לכם לאלוהים.

הערות שוליים