מ"ג בראשית יז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יז · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ֠ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאֶתֵּין לָךְ וְלִבְנָךְ בָּתְרָךְ יָת אֲרַע תּוֹתָבוּתָךְ יָת כָּל אַרְעָא דִּכְנַעַן לְאַחְסָנַת עָלַם וְאֶהְוֵי לְהוֹן לֶאֱלָהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאֶתֵּן לָךְ וְלִבְנָךְ בַּתְרָךְ יַת אֲרַע תּוֹתָבוּתָךְ יַת כָּל אַרְעָא דִכְנָעַן לְאַחֲסָנַת עֲלָם וֶאֶהֱוֵי לְהוֹן לֶאֱלָהָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאחוזת עולם" - ושם אהיה לכם לאלהים אבל (בר ישראל) הדר בחוצה לארץ כמו שאין לו אלוה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ח) "ונתתי", עד"שאתן לך ולזרעך אחריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם," ששם אחוזה מציין שאוחז ומחזיק בארץ ומשתמש בה, כי תחלה נתן לו את הארץ לרשתה ר"ל שיהיה שלו ע"י ההבטחה, אבל לא אחזו בה, כמי שיש לו מתנה במדינת הים שהוא לו מתנה וירושה ואינה אחוזה כי לא החזיק בה, אבל בעת שיהיו לאחוזה שהוא אחר שבאו אל הארץ מאז "והייתי להם לאלהים", יזכו הם עצמם שאהיה להם לאלהים מצד עצמם ולא מצד אלהות של האבות, כי מאז יהיו ראוים בעצמם אל הענין האלהי, וה' יקרא אלהי ישראל מצד קדושתם וצדקתם:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ונתתי לך ולזרעך אחריך. ר' יודן אמר חמש: אם מקבלין בניך אלהותי, אני אהיה להון לאלהים לפטרון; ואם לאו, לא אהיה להון לאלהים לפטרון. אם נכנסין בניך לארץ, הן מקבלין אלהותי, ואם לאו אין מקבלין אלהותי. אם מקיימין בניך את המילה הם נכנסין לארץ, ואם לאו אין נכנסין לארץ. אם מקיימין בניך את המילה אהיה להן לאלוה לפטרון, ואם לאו לא אהיה לפטרון, שאם מקבלין בניך את המילה הם מקבלין אלהותי, ואם לאו אין מקבלין אלהותי. ר' ברכיה אמר: "וזה הדבר אשר מל יהושע", דבר אמר להון ומלן. אמר להן: מה אתם סבורים, שאתם נכנסים לארץ ערלים? כך אמר הקב"ה לאברהם: לך ולזרעך אחריך על מנת "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך" (פס' ט). ר' הונא אמר: ואתה... אתה, מכאן למוהל שיהא מהול. ר' יוחנן אמר: "המול ימול" (פס' יג), מכאן למוהל שיהא מהול. תני: ישראל ערל אינו מוהל, קל וחומר גוי ערל.

<< · מ"ג בראשית · יז · ח · >>