קטגוריה:בראשית יז ז

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

בחייו, לא כן היה כי לא נקרא אלהיו עד אחר מותו. ב. אומרו ונתתי כו' את ארץ מגוריך, מי הכניס ענין הארץ פה. ג. למה חזר ואמר והייתי להם לאלהים. ד. כי למעלה תלה היותו לאלהים בברית מילה ופה בארץ. ה. כי למעלה תלה האלהות באברהם, באומרו להיות לך לאלהים ולזרעך, ופה אמר להם לאלהים ולא הזכיר את אברהם עם היות שהזכירו בתחלת הפסוק. ו. אומרו ואתה את בריתי וכו', שהרי כבר נאמר למעלה. ז. אומרו זאת בריתי כו' ביני וביניכם כי גם זה כבר נאמר למעלה והקימותי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך וכו':

אמנם הנה הן כל אלה אחשוב הוקשו לר' יודן בבראשית רבה (מו ז) וז"ל ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, רבי יודן אומר חמש, אם מקבלים בניך אלהותי אני אהיה להם לאלוה ולפטרון, ואם לאו לא אהיה להם לאלוה ופטרון. אם נכנסים בניך לארץ הם מקבלים אלהותי, ואם לאו אינם מקבלים. אם מקיימים בניך את המילה הם נכנסים לארץ, ואם לאו אין נכנסים לארץ. אם מקבלים בניך את השבת הם נכנסים לארץ ואם לאו אינם נכנסים ע"כ. והוא כי הנה ראוי לשית לב על מאמרו, א. אומרו חמש ואינו מונה רק ארבע. ועוד כי מניינא למה לי. ועוד מהו כפל אומרו אלוה ופטרון. ועוד למה כופל ואומר ואם לאו לא אהיה כו' והלא מכלל הן אתה שומע לאו. ועוד למה תלה קבלת אלהותו יתברך בנחלת הארץ ולא בדבר אחר. וגם אינה תלויה בבחירתם. ועוד למה לא קיצר ואמר אם נכנסים בניך לארץ אהיה להם לאלוה ופטרון. ועוד אם הכניסה לארץ תלויה במילה ובשבת ליערבינהו וליתנינהו, ולא יאמר כל אחת בפני עצמה. וגם למה נתייחדו דברים אלו מכל יתר מצות אל הכניסה לארץ. ועוד כי שבת אינו בכתוב:

אמנם אומר כי הנה מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא, והוא כי דרך המלך המולך על הארץ, כי עיר ממלכתו אשר הוא יושב בה תתנהג על ידו, אך שאר עיירות יפקד המלך פקידים ושרים, להיות כל איש שר ושופט מנהיג אנשי עירו. באופן כי דרך כלל, המלך ההוא מלך כל הארץ ליושבי עירו וליושבי כל יתר עיירות יקרא, אך לא יקרא מנהיג זולת על הדרים אתו בעיר ממלכתו. כן מלכותא דרקיעא, עם שדרך כלל, אלהי כל הארץ יקרא, אך לא ייחד ההנהגה על ידו כי אם לשוכני ארץ ישראל, כי שם בחר ה' לשבתו כנודע. והוא מאמר הכתוב (דברים יא) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד כו'. וזה ענין אומרו לאלוה ופטרון, שיקרא יתברך אלהיו וגם יהיה לפטרון להנהיגו, ולא יתנהו ביד שר ומושל. וזהו אומרו אם מקבלים בניך אלהותי אהיה להם לאלוה ופטרון. ואם לאו, לא תהיה השלילה, שלא אהיה להם לא זה ולא זה, כי אם, ואם לאו לא אהיה להם לאלוה ולפטרון, כלומר כי אם לאלוה בלבד, אך לא גם כן לפטרון להנהיג על ידי עצמי, וזהו שחזר ואמר ואם לאו כו':

ובדבר זה נתישבו כל קושיות הכתובים, כי באו כסדרן והלכתן אומרים אמור כל אמריו, והוא בהקדמה שהניח, באומרו רבי יודן אומר חמש, לומר הנה כל רואה הכתובים לא ימצא רק ברית מילה ונחלת הארץ והם שנים, ועם קבלת האלהות באומרו להיות לך לאלהים ימצא שלשה, ועדיין כל קושיות הכתובים במקומם. והנה לתרץ קצת קושיותיו היה מקום לומר, כי מה שאומר אחר כך זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם הוא ענין שבת כד"א (שמות לא) ביני ובין בני ישראל, אך נמצאו ארבעה דברים, ועדיין רוב הקושיות במקומם. על כן א"ר יודן הנה חמשה דברים הם, והוא שמוסיף על הארבעה שהזכרנו היותו פטרון נמצאו חמשה. אלוה ופטרון הרי כאן שנים והארץ וברית מילה ושבת הרי חמש:

וזה ענין הכתובים "והקמותי את בריתי ביני ובינך" דהיינו פטרון, שלא יכנס שר בנתים והיינו אלוה ופטרון, שבכלל מאתיים מנה, ומה גם כי היות לאלוה אין צריך לאומרו, כי גם עד כה היה. ומה שאהיה להם לאלוה ופטרון הוא אם מקבלים בניך אלהותי וזהו "ביני וביניך כו' להיות לך לאלהים", שמה שאהיה גם לפטרון הוא אם מקבלים אלהותי:

(ח) ופירש מה היא קבלת האלהות, הכניסם לארץ. וזהו "ונתתי כו' את ארץ מגוריך" וזו היא קבלות האלהות שאמרתי. וזהו שסיים ואמר "והייתי להם לאלהים" שהוא שתקבלו אלהותי, כי הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה:

(ט) ואם מקיימים את המילה הם נכנסים לארץ, וזהו "ואתה את בריתי תשמור", לומר מה שאמרתי שיכנסו לארץ, הוא בתנאי שאתה את בריתי תשמור היא ברית מילה, שאם לאו אין נכנסין:

(י) וגם אם מקיימים את השבת הם נכנסים, היינו שסמך ואמר "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם", לומר מה שאמרתי מהכניסם לארץ, הוא בתנאי כי וזאת בריתי אשר תשמרו, היא אותה שהיא ביני וביניכם היא שבת, כד"א ביני ובין בני ישראל כו':

ובזה נתישבו כל הקושיות הכתובים, ואומרו שני פעמים היותו יתברך לאלהים, שהוא על קבלת ישראל אלהותו יתברך. וכונת הענין, שאומר הוא יתברך אם מקבלים בניך אלהותי אהיה להם לאלוה ולמנהיג ואם לאו לאלוה בלבד. ומה שאמרתי מקבלים אלהותי אינו כמשמעו, כי הפנה ראשונה אינה נכנסת בתנאי אם נכנסים לארץ. ולמה קראתי לזאת קבלת אלהותי, ולמה על ידה אהיה לאלהים וגם לפטרון, הלא הוא על כי צריך לה ברית מילה ושבת. ועל ידי ברית מילה הוא קבלת האלהות, שעל ידי כן אהיה להם לאלוה, ועל ידי קבלת שבת שהיא ביני ובין בני ישראל, על כן גם אהיה לפטרון שלא יכנס שר בינו יתברך לבין בני ישראל - וכמו שאמרו ז"ל באלה הדברים רבה (א יח) גוי ששבת חייב מיתה כי נכנס בין המלך והמלכה. נמצא שעל ידי