קטגוריה:ישעיהו מג יח

<< | ספר ישעיהו • פרק מ"ג • פסוק י"ח | >>

מהדורת הכתיב:

אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו.

המהדורה המנוקדת:

אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ.

המהדורה המוטעמת:

אַֽל־תִּזְכְּר֖וּ רִאשֹׁנ֑וֹת וְקַדְמֹנִיּ֖וֹת אַל־תִּתְבֹּנָֽנוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אַֽל אַֽל - מילית, שלילה

צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תִּזְכְּר֖וּ תִּזְכְּר֖וּ - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 2142
מורפ': HVqj2mp רִֽאשֹׁנ֑וֹת רִֽאשֹׁנ֑וֹת - תואר, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 7223
מורפ': HAafpa וְקַדְמֹנִיּ֖וֹת וְ - ו' החיבור
קַדְמֹנִיּ֖וֹת - תואר, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/6931
מורפ': HC/Aafpa אַל אַל - מילית, שלילה

צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תִּתְבֹּנָֽנוּ תִּתְבֹּנָֽנוּ - פועל, התפולל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 995
מורפ': HVrj2mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

אַֽל־תִּזְכְּר֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)

רִֽאשֹׁנ֑וֹת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְקַדְמֹנִיּ֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)

אַל־תִּתְבֹּנָֽנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת את ניסי יציאת מצרים, וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

לָא תִדְכְּרוּן קַדְמָיָתָא וּדְמִן אַוְלָא לָא תִסְתַּכְּלוּן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אל תזכרו ראשונות" - הניסים הללו שאני מזכיר לכם שעשיתי במצרים אל תזכרו אותם מעתה כי בגאולה זו תעסקו להודות ולהלל "אל תתבוננו" - אל תסתכלו בהן אל תתנו להם לב

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"התבוננו" - ענין הסתכלות בכונת הלב

מצודת דוד

"וקדמוניות וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"אל תזכרו ראשונות" - אל תזכרו להפליא על הנסים שעשיתי לכם בימים הראשונות

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יח-יט) "אל תזכרו", ר"ל הנה "ראשונות" שהוא גאולת מצרים הגם שהיו שם נסים גלוים, בכל זאת יען שהיה בימי קדם אינכם רוצים לזכור עוד הנסים האלה כי ע"י שהם ראשונות נשכחו מלבכם, "וגם קדמוניות" שהוא גאולת בבל שהיתה בזמן קרוב קדום לזמנכם, ולא שכחתם הגאולה הזאת, אבל יען שהיתה גאולה זאת בדרך הטבע והנסים שבה היו נסתרים עד שרק המתבונן יבין שהיה נפלאות אל, "אל תתבננו" אינכם רוצים להבין, ואתם אומרים שהיה בדרך הטבע, אבל עתה בהכרח תהיו מוכרחים בין לזכור ובין להתבונן, "כי הנני עשה חדשה" שהיא הגאולה העתידה בה יהיה שני המעלות.

א) "כי עתה תצמח" ואחר שתהיה עתה בזמנכם בהכרח תזכרו אותה.
ב) "הלא תדעוה", כי הנסים שלה יהיו ג"כ נסים גלוים עד שלא תצטרכו להתבונן בינה רק תדעוהו ע"י השגת החוש כולם יראו כי אצבע אלהים היא.

"אף אשים" ר"ל אחר שבגאולה הזאת אשים גם במדבר דרך ונהרות בישימון, כמו שנבא (למעלה ל"ה), הלא אז.

ביאור המילות

"ראשונות קדמניות". הקודם. הוא בערך המתאחר אף שאינו ראשון, קדמו שרים אחר נוגנים, קדמו עיני אשמורות, והראשון היא החוליא הראשונה בשלשלת המקובץ ממספרים רבים, בשלשלת הזאת תהיה כל חוליא קדמונית בערך החוליא שאחריה, אבל לא ראשונה, רק העומדת בראש השלשלת, ובצד זה דבר פה שמשקיף על כל הדורות כקיבוץ שלשלת אחת, ואז הדור שלפני הדור ההוא שעשה בו גאולת בבל יקרא קדמון. והדור הראשון שבו נולדו העם הזה במצרים יקרא ראשון, אולם יצוייר שיהיה הקדמון קודם אל הראשון, אם יקח את השלשלת כולה שבה החוליא הנקראת ראשונה, עם ערך שלשלות אחרות אשר לפניה, שאז השלשלת האחרת המונחת קודם לה היא קדומה לפניה. ובענין זה אמר (לק' מו י'), מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו. שהראשית שם אינו ראשית החלטית, רק ראשית פרטית לדבר ההוא הפרטי. שיגיד אחרית הדבר ההוא בראשיתו היינו בעת התחלתו ובזה מוסיף כי עוד מגיד מקדם טרם שהותחל הראשית ההוא, וקודם לי יגיד את אשר לא נעשו כלל, ועי' לקמן (מה כא):