רש"י על ישעיהו מג
<< · רש"י על ישעיהו · מג · >>
פסוק א
פסוק ב
"ובנהרות לא ישטפוך" - גרתה בין המצרים והעכו"ם המרובין כמי נהר ולא יכלו לך לכלות
"כי תלך במו אש" - לעתיד לבא כי הנה היום בא בוער כתנור (מלאכי ג) שאקדיר חמה על הרשעים וליהט אותם היום הבא (שם) גם שם לא תכוה
"ולהבה" - שתשרוף את העכו"ם כמ"ש (לעיל ג) והיו עמים משרפות סיד גם היא לא תבער בךפסוק ג
פסוק ד
פסוק ו
"ולתימן" - שהיא רוח חזקה אל תכלאי מלנשב בחזקה להביא גליותי וכן (שיר השירים ד) עורי צפון ובאי תימן מתוך שהרוח צפונית חלשה צריכה חיזוק לכך כתוב עורי
"תני" - אבל דרומית שאינה צריכה חיזוק כתוב בואי כמות שהיא וכן ואל תכלאיפסוק ז
"יצרתיו אף עשיתיו" - תכנתיו בכל הצריך לו, והכנתי הכל.
כלומר, אע"פ שעברו בגולה ובצרה, כבר הכנתי להם כל צרכי גאולתם.פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
"אשר בחרתי" - הוא יעיד שהבטחתיו בלכתו לארם נהרים ושמרתי הבטחתי
"למען תדעו וגו'" - כל זה עשיתי למען תתנו לב לדעת אותיפסוק יב
"והושעתי" - לקיים דברי בעת רץ
"והשמעתי" - לכם הראשונו'
"ואין בכם זר" - באותן הימים שעשיתי כל אלה לא נראה בכולכם ביני העכו"ם אל זר להראות גדולתו ואלהותו בפני
"ואתם עדי" - שפתחתי לכם שבעה רקיעים ולא ראיתם כל תמונהפסוק יג
פסוק יד
"והורדתי בריחים כולם" - ואחתית במשוטין כולהון משוטין הוא עץ שמנהיג את הספינה ומיישרה
"וכשדים" - הוליכו אתכם באניות רנתם וגם יש לפרשו על בשורת הגאולה
"למענכם שלחתי" - אשלח מלכי מדי לבבל ואוריד הכשדים בספינות ומשוטין לגולה לארץ מדי וכשדים אוריד באניות שהיתה רינתם בהם