קטגוריה:ישעיהו מג כב

<< | ספר ישעיהו • פרק מ"ג • פסוק כ"ב | >>

מהדורת הכתיב:

ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל.

המהדורה המנוקדת:

וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל.

המהדורה המוטעמת:

וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְלֹא וְ - ו' החיבור
לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־אֹתִ֥י אֹתִ֥ - מילית, מושא ישיר (את)
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp1cs קָרָ֖אתָ קָרָ֖אתָ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7121
מורפ': HVqp2ms יַֽעֲקֹ֑ב יַֽעֲקֹ֑ב - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־יָגַ֥עְתָּ יָגַ֥עְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3021
מורפ': HVqp2ms בִּ֖י בִּ֖ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp1cs יִשְׂרָאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וְלֹא־אֹתִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) קָרָ֖אתָ טפחא (מלך, דרגא 2)

יַֽעֲקֹ֑ב אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ מרכא (משרת, דרגא 5) בִּ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

יִשְׂרָאֵֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ לא באמת אתם קוראים בשמי, שהרי אתם עדיין אוחזים במעשים רעים יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי למרות שהתייגעת במצוות ה' יִשְׂרָאֵל.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

אֱמִיר עַל יְדֵי נְבִיַיָא וְלָא בְפּוּלְחָנִי עַרְעִיתוּן דְּבֵית יַעֲקֹב אֲרֵי לָאֵיתוּן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְתִי יִשְׂרָאֵל:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ולא אותי קראת" - ואתה לא אותי קראת בפנותך אחרי עכו"ם "כי יגעת בי" - נלאיתם מהר בעבודתי

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ולא אותי" - אבל אתה יעקב לא קראת אותי כי פנית אחרי העכו"ם

"כי יגעת" - כי נעשית יגע ועיף בעבודתי ובטלת את העבודה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ולא אתי", אומר הנה לעתיד ידעתי כי תכיר אותי ותהללני, אולם מדוע לא קראת אותי אתה יעקב עד עתה, ויותר מזה כי גם אתה "ישראל" (שהם הגדולים והחשובים באומה) לא לבד שלא קראת אותי, כי גם "יגעת בי", כאילו היה עבודתי ומצותי עליך לטורח. אולם אשאלך במה הוגעתיך, ומה היא התועלת אשר אשיג מן עבודתך, הלא.

ביאור המילות

"ולא אתי קראת". פעל קרא הבא על התפלה נקשר תמיד ביחוס שאליו, לבד פה ובירמיהו (כט יב) בא ביחוס הפעול. מצייר כאלו ה' התרחק מן העם ע"י חטאתיהם. והם הגם שקוראים אליו, אינם קוראים אותו, ר"ל הגם שמתפללים אליו, אין קוראים אותו שיבא אליהם, ע"י שיסירו את הקיר המבדיל בינו ובינם שהם העונות, כמ"ש בהבדל בין קרא את ובין קרא אל למעלה (וי"ו ג'), וכבר בארתי בפי' התורה בכ"מ כי בכ"מ שמקדים מלת היחוס אל הפעולה, מורה איזה גדר הפוך וסתירה, לכן אמר לא אותי קראת ורק אלי קראת, וחיבור הוי"ו ולא, מציין לאמר, לעתיד אז תספר תהלתי, אולם עתה למה לא אותי קראת? ואני רחוק ממך, ומוכן לבא להושיע גם עתה, וההבדל בין יעקב וישראל בארתי למעלה (ט' ז') ובכ"מ: