"וזבחיך" - הוי"ו הוא במקום עם וכן ויוסף היה במצרים (שמות א') ר"ל עם יוסף שהיה במצרים
"הוגעתיך" - מלשון יגיעה
"בלבונה" - מין בושם הנתון על המנחה
מצודת דוד
"לא העבדתיך במנחה" - לא הטלתי עליך עבודה קשה והוצאה מרובה בהבאת המנחה כי לא צויתי להקטיר רק הקומץ וכן לא הוגעתיך בלבונה כי לא צויתי להרבות בלבונה
"וזבחיך" - לא כבדתני עם זבחיך כי לא הבאתים לי
"לא הבאת לי" - זה היה בימי אחז שבטל עבודת בית המקדש כמ"ש ויסגור את דלתות בית ה' וגו' (דברי הימים ב' כח) וכן התודה חזקיהו בנו ואמר כי מעלו אבותינו וגו' גם סגרו וגו' ועולה לא העלו בקדש וגו' (שם כט)
"לא הביאת לי שה עלתיך", העולה שהבאת לא לי הבאת, כי אני איני צריך לעולה וקרבן, רק הבאת אותה על האש לבד, כמ"ש את קרבני לחמי לאשי, והנה העולה היתה כולה כליל, והזבחים שהם השלמים הרימו מהם החלב על המזבח, אומר, הנה אתה ידמה לך כי העולה שכולה כליל הבאת לי לצרכי. והזבחים שהרמות מהם ראשית החלב בם כבדת אותי דרך כבוד להרים לי ממאכלך המנה המובחרת השוק והעליה, מה שאינו כן, כי "עלתיך לא לי הבאת, וזבחיך" שהם השלמים בם "לא כבדתני וא"כ" אין לי תועלת מן הקרבן, וגם לא תוכל לאמר שעכ"פ היה עליך העבודה הזאת למשא, עז"א "לא העבדתיך במנחה" אחר שהוא רק מלא קומץ סולת, "ולא הוגעתיך בלבונה", תפס המשל כמו שמבקשים ממנו עבודה גדולה, ואח"ז מוסיפים עליו עוד תוספת, אשר תחלה יעבוד ואח"כ ע"י התוספת יתיגע לגמרי, אבל אחר שהמנחה אינה עבודה, גם התוספת שאתה מביא עם המנחה, שהיא הלבונה, אינה יגיעה:
ביאור המילות
(כג-כד) "הבאת לי". הבאה הנקשרת עם למ"ד מורה שמביאו לקנין להיות שלו לצרכו, "העבדתיך, הוגעתיך", המלאכה הכבדה נקרא עבודה, ואם מוסיף בהתמדתה יותר מכדי כחו נקרא יגיעה. וההבדל בין חטא ועון ידוע כנ"ל (א' ד'), וכן יקרא העון שהוא רוע המחשבה הנלוה אל החטא שהוא רוע המעשה, יגיעה על העבודה, וזבחיך כמו ובזבחיך:
