רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ז
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
כשתקנו חכמים דברי תפלות אלו תקנו ברכות אחרות לברך אותן בכל יום אלו הן:
כשיכנס אדם למטתו לישן בלילה מברך:
"ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם, המפיל חבלי שינה על עיני, והמשקיע שינת תרדמה, והמאיר לאישון בת עין. יהי רצון מלפניך יי' אלהי, שתצילני מיצר רע ומפגע רע, ואל יבהלוני חלומות רעים ולא הרהורים רעים, ותהא מטתי שלימה לפניך, ותעמידני ממנה לחיים ולשלום, והאירה עיני פן אישן המות. ברוך אתה יי' המאיר לעולם כולו בכבודו."
הלכה ב[עריכה]
וקורא פרשה ראשונה מקריאת שמע וישן, ואפילו אשתו ישנה עמו (קורא פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואחר כך יישן).
ואם אנסתו שינה, קורא אפילו פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואח"כ יישן.
הלכה ג[עריכה]
בשעה שייקץ בסוף שנתו מברך והוא על מטתו כך:
אלהי נשמה שנתת בי טהורה אתה בראתה ואתה יצרתה ואתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ואתה עתיד להחזירה בי לעתיד לבא כל זמן שהנשמה תלויה בקרבי מודה אני לפניך יי' אלהי רבון כל המעשים ברוך אתה יי' המחזיר נשמות לפגרים מתים.
הלכה ד[עריכה]
כששומע קול התרנגולים מברך "ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה".
כשלובש בגדיו מברך "ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם מלביש ערומים".
כשמניח סדינו על ראשו מברך "ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם עוטר ישראל בתפארה".
כשמעביר ידיו על עיניו מברך "פוקח עורים".
כשישב על מטתו מברך "מתיר אסורים".
כשמוריד רגליו מן המטה ומניחם על גבי קרקע מברך "רוקע הארץ על המים".
כשעומד מברך "זוקף כפופים".
כשנוטל ידיו מברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים".
כשרוחץ פניו מברך "ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי. יהי רצון מלפניך יי' אלהי ואלהי אבותי שתרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר עבירה ועון ותשלט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר רע ותחזקני במצותיך ותן חלקי בתורתך ותתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותגמלני חסדים טובים ברוך אתה יי' גומל חסדים טובים."
הלכה ה[עריכה]
וכל זמן שיכנס לבית הכסא אומר קודם שיכנס "התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון עזרוני עזרוני שמרוני שמרוני המתינו לי עד שאכנס ואצא שזה דרכן של בני אדם".
ואחר שיצא מברך "ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יסתם אחד מהם או אם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת ברוך אתה יי' רופא כל בשר ומפליא לעשות."
הלכה ו[עריכה]
כשחוגר חגורו מברך "אוזר ישראל בגבורה".
כשלובש נעליו מברך "שעשית לי כל צרכי".
כשמהלך לצאת לדרך מברך "המכין מצעדי גבר".
ומברך אדם בכל יום "ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא עשני גוי. ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא עשני אשה. ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא עשני עבד."
הלכה ז[עריכה]
שמנה עשר ברכות אלו אין להם סדר אלא מברך כל אחת מהן על דבר שהברכה בשבילו בשעתו. כיצד? הרי שחגר חגורו והוא על מטתו מברך "אוזר ישראל בגבורה". שמע קול התרנגול מברך "הנותן לשכוי בינה". וכל ברכה מהן שלא נתחייב בה, אינו מברך אותה.
הלכה ח[עריכה]
כיצד? לן בכסותו - אינו מברך כשעומד "מלביש ערומים". הלך יחף - אינו מברך "שעשית לי כל צרכי". ביוה"כ ובתשעה באב, שאין שם רחיצה, אינו מברך "נטילת ידים" ולא "המעביר חבלי שינה". אם לא נכנס לבית הכסא, אינו מברך "אשר יצר את האדם". וכן שאר ברכות אלו.
הלכה ט[עריכה]
נהגו העם ברוב ערינו לברך ברכות אלו זו אחר זו בבית הכנסת בין נתחייבו בהן בין לא נתחייבו בהן וטעות הוא ואין ראוי לעשות כן ולא יברך ברכה אא"כ נתחייב בה.
הלכה י[עריכה]
המשכים לקרוא בתורה קודם שיקרא קריאת שמע, בין קרא בתורה שבכתב בין קרא בתורה שבעל פה, נוטל ידיו תחלה, ומברך שלש ברכות ואחר כך קורא, ואלו הן:
"אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה"
"והערב נא יי' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך כל בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך יודעי שמך ועוסקי תורתך לשמה ברוך אתה יי' המלמד תורה לעמו ישראל (נוסח אחר:ברוך אתה יי' נותן התורה)."
"ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה יי' נותן התורה."
הלכה יא[עריכה]
בכל יום חייב אדם לברך שלש ברכות אלו ואחר כך קורא מעט מדברי תורה ונהגו העם לקרוא ברכת כהנים ויש מקומות שקורין צו את בני ישראל ויש מקומות שקורין שתיהן וקורין פרקים או הלכות מן המשנה ומן הברייתות.
הלכה יב[עריכה]
ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהלים בכל יום ויום מתהלה לדוד עד סוף הספר וכבר נהגו לקרות פסוקים לפניהם ולאחריהם ותקנו ברכה לפני הזמירות והיא ברוך שאמר וברכה לאחריהם והוא ישתבח ואח"כ מברך על קריאת שמע וקורא קריאת שמע.
הלכה יג[עריכה]
יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים ואחר כך מברכין על שמע ויש מקומות שקורין שירת האזינו ויש יחידים שקורין שתי השירות הכל לפי המנהג.
הלכה יד[עריכה]
חייב אדם לברך מאה ברכות בין היום והלילה ומה הן מאה ברכות אלו כ"ג ברכות שמנינו בפרק זה ושבע ברכות של קריאת שמע של שחרית וערבית לפניה ולאחריה וכשמתעטף בציצית מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית וכשלובש תפילין מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין ושלש תפלות שבכל תפלה מהן שמנה עשרה ברכות הרי שמונים ושש ברכות וכשהוא אוכל שתי סעודות של יום והלילה מברך ארבע עשרה ברכות שבע בכל סעודה אחת כשיטול ידיו תחלה ועל המזון אחת בתחלה ושלש בסוף ועל היין לפניו ולאחריו הרי שבע ברכות הרי מאה ברכות בין הכל.
הלכה טו[עריכה]
בזמן הזה שתקנו ברכת האפיקורוסין בתפלה והוסיפו הטוב והמטיב בברכת המזון נמצאו חמש ברכות יתירות בשבתות וימים טובים שהתפלה שבע ברכות וכן אם לא נתחייב בשאר הימים בכל הברכות האלו כגון שלא ישן כל הלילה ולא התיר חגורו ולא נכנס לבית הכסא וכיוצא באלו צריך להשלים מאה ברכות מן הפירות.
הלכה טז[עריכה]
כיצד אוכל מעט ירק ומברך לפניו ולאחריו וחוזר ואוכל מעט מפרי זה ומברך לפניו ולאחריו ומונה כל הברכות עד שמשלים מאה בכל יום.
הלכה יז[עריכה]
סדר תפלות כך הוא בשחר משכים אדם ומברך ברכות אלו וקורא הזמירות ומברך לפניהם ולאחריהם וקורא אחר כך שמע ומברך לפניה ולאחריה ומדלג קדושה מן הברכה ראשונה שלפניה שאין היחיד אומר קדושה וכשהוא חותם גאל ישראל מיד יעמוד כדי שיסמוך גאולה לתפלה ומתפלל מעומד כמו שאמרנו וכשישלים ישב ויפול על פניו ומתחנן ומגביה ראשו ומתחנן מעט והוא יושב בדברי תחנונים ואח"כ יקרא תהלה לדוד ([1]מיושב) ויתחנן כפי כחו ויפטר למעשיו.
הלכה יח[עריכה]
ובתפלת המנחה מתחיל לקרוא תהלה לדוד מיושב ואחר כך עומד ומתפלל תפלת המנחה וכשמשלים נופל על פניו ומתחנן ומגביה ראשו ויתחנן כפי כחו ויפטר למעשיו ובתפלת הערב קורא ק"ש ומברך לפניה ולאחריה וסומך גאולה לתפלה ומתפלל מעומד וכשישלים ישב מעט ויפטר והמתחנן אחר תפלת ערבית הרי זה משובח ואע"פ שמברך השכיבנו אחר גאל ישראל אינה הפסק בין גאולה לתפלה והרי שתיהן כברכה אחת ארוכה.
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.
- ^ ס"א אינו