רמב"ם הלכות טומאת מת ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר טהרה · הלכות טומאת מת · פרק רביעי | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

רביעית דם הבאה משני מתים טהורה עד שתהיה כל הרביעית ממת אחד שדרה שנגמרה משני מתים כגון שהיו מקצת החליות מאחד ותשלומן ממת אחר וכן הגלגולת של שני מתים ורובע עצמות מב' מתים ואבר מן המת מב' מתים כל אלו אינן מטמאין באהל אלא במגע ובמשא כשאר כל עצמות.

הלכה ב[עריכה]

אבר מן החי מב' אנשים טהור אפילו מאיש אחד אם נחלק לשנים טהור.

הלכה ג[עריכה]

כזית בשר משני מתים וכזית נצל משני מתים ומלוא חפנים רקב משני מתים שכל אחד מהן יש לו רקב הרי אלו מצטרפין זה עם זה וכן כחצי זית בשר וכחצי זית נצל מצטרפין זה עם זה ושאר כל הטומאות שבמת אין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן.

הלכה ד[עריכה]

עצם כשעורה שנחלק לשנים מטמא במשא וכן רובע עצמות מת אחד שנדקדקו ואין בכל אחד מהם עצם כשעורה מטמאין באהל כאילו לא נדקדקו.

הלכה ה[עריכה]

כזית מן המת שחתכו לחלקים ורדדו ודבקו מטמא באהל ובמשא ואינו מטמא במגע קצתו אע"פ שחברו שאין חבורי אדם חבור.

הלכה ו[עריכה]

כזית חלב שלם שהתיכו טמא היה מפורד והתיכו טהור.

הלכה ז[עריכה]

שדרה שנגררו ממנו רוב חליות שלה אף על פי ששלדה קיימת אינה מטמאה באהל ובזמן שהיא בתוך הקבר אפילו משוברת אפילו מכותתת מטמאה באהל מפני שהקבר מצרפה.

הלכה ח[עריכה]

כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן בתוך הבית האהל מצרפן ומטמאין באהל.

הלכה ט[עריכה]

עצם שיש עליו כזית בשר בידי שמים והכניס מקצתו לפנים מן הבית נטמא הבית שני עצמות ועליהם כשני חציי זיתים בשר והכניס מקצתן לפנים הבית טמא ואם היה הבשר תחוב בעצמות בידי אדם הבית טהור שאין חבורי אדם חבור.

הלכה י[עריכה]

מלא חפנים רקב שנתפזר בתוך הבית הבית טמא.

הלכה יא[עריכה]

רביעית דם שנבלעה בתוך הבית הבית טהור להבא וכל שהיה בו בעת שנבלעה הרביעית בארץ טמא.

הלכה יב[עריכה]

כזית מן המת שאבד בתוך הבית וביקש ולא נמצא הבית טהור ולכשימצא הבית טמא למפרע מעת שאבד עד שנמצא.

הלכה יג[עריכה]

רביעית דם שנשפך באויר אם קרש או שהיה במקום אשבורן והוא המקום הנמוך כמו גומא והאהיל המאהיל על מקצתו נטמא נשפך על האסקופה במורד בין לפנים בין לחוץ הבית טהור שהרי לא נח הדם על האסקופה ואם היתה האסקופה אשבורן או שקרש הדם עליה הבית טמא רביעית דם שנבלעה בכסות אם מתכבסת ויוצאה ממנו רביעית דם הרי זה הכסות מתטמאה במגע ובמשא ובאהל ואם לאו אינה מתטמאה באהל והרי היא ככסות שנגעה במת שכל הבלועה שאינו יכול לצאת טהור כיצד משערין אותה מכבסין אותה במים ומביא מים כמדתן ונותן לתוכן רביעית דם אם היה מראיהן שוה או שהיה מי הכבוס אדום יותר ממי המזג בידוע שיצא ממנה רביעית.

הלכה יד[עריכה]

המשא והמגע והאהל שלשה שמות הם וכל שהוא משם אחד מצטרף ומטמא ומשני שמות אינו מצטרף וטהור כיצד הנוגע בכשני חצאי זיתים או שנשא שני חצאי זיתים בבת אחת או שהאהיל על כשני חצאי זיתים או שהאהיל על חצי זית וחצי זית אחר מאהיל עליו או שהיה הוא וחצי זית תחת האהל והאהיל במקצת גופו על חצי זית אחר או האהיל חצי זית על מקצתו הכל טמאים מפני שהוא שם אחד אבל הנוגע בחצי זית או הנושא חצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית או שהאהיל עליו חצי זית אחר או שהאהיל הוא על חצי זית אחר וכן הנושא כחצי זית ונגע בחצי זית אחר הכל טהורים שאין המגע מצטרף עם המשא לא במת ולא בשאר טומאות ולא המגע מצטרף עם האהל ולא האהל מצטרף עם המשא [לפי שאינו שם אחד].

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.