שולחן ערוך אורח חיים מז ב

צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא. הגה: ^גבין למדרש (טור):

מפרשים

משנה ברורה

(ג) בין למדרש - והמחבר ג"כ מודה בזה אלא דס"ל דהוא בכלל מקרא:

(ג) סעיף ב: צריך לברך בין למקרא בין למשנה וכו' — דכולהו תורה מיקרו. לבוש, וכן לדברי הזוהר וקבלה, והוא פשוט. ולפי מה שכתבו המקובלים, שד' בחינות אלו: מקרא משנה גמרא קבלה – הם בבחינת ד' עולמות אבי"ע, ועיין נהר שלום הנדפס מחדש דף ל"ז ע"ב. וידוע דעל ידי הברכה ממשיכין אור מקיף, וע"י עשיית המצוה – אור פנימי, כמבואר בעץ חיים שער מ' דרוש ב' ובשער הכוונות דרוש י"א וי"ב דספירת העומר ובכמה מקומות. וידוע דכל הבירורים הנבררים והמוחין הנמשכים ע"י הברכה ועשיית המצווה הם השייכים לבחינת הברכה והמצוה ההיא. ואם כן, כיון שמקרא משנה גמרא קבלה הם בד' בחינות, והוא מברך בבוקר על כל מה שילמוד ביום ההוא, ואפשר שילמוד כולם, לכן צריך לכוין בשעת הברכה על כולם כדי שיהיה בירורים והמשכת מוחין השייכים לכולם, ודוק:

(ד) שם הגה"ה: בין למדרש — והא דלא הזכיר מרן ז"ל מדרש, מפני שהוא בכלל הגמרא, כמו שכתב מרן ז"ל לקמן סימן ן', וכן כתב מאמר מרדכי אות ב', ועיין שם במה שכתב על דברי הפר"ח בסעיף זה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן