ירושלמי ברכות דף א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי ברכות · דף א ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


אֱתָא חֲמִי, <בוא ראה> מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן, אִימָמָא הוּא וְעִם כּוֹכְבַיָּא הוּא. <יממה> מִשָּׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֹאכַל פִּתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת, שָׁעָה וְתַרְתֵּי, לֵילְיָא הוּא. וְאַתְּ אָמַר "קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין"! אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: תִּפָּתֵר בְּאִלֵּין כּוֹפְרָנַיָּא דַקִּיקַיָּא, <כפרים קטנים> דְּאוֹרְחֵיהוֹן מִסְתַּלְּקָא עַד דְּהוּא אִימָמָא, <שדרכם להסתלק מבעוד יום> דְּצָדֵי לוֹן מִקֻּמֵּי חֵיוָתָא. <הם מפחדים מן החיות>

תְּנֵי: הַקּוֹרֵא קֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אִם כֵּן, לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ, אֶלָּא כְּדֵי לַעֲמֹד בַּתְּפִלָּה מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁלַּתּוֹרָה.

רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה: סָפֵק בֵּרַךְ עַל מְזוֹנוֹ, סָפֵק לֹא בֵרַךְ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ, דִּכְתִיב: (דברים ח, י) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ". סָפֵק הִתְפַּלֵּל, סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל, אַל יִתְפַּלֵּל. וּדְלָא כְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ! לָמָּה? שֶׁאֵין תְּפִלָּה מַפְסֶדֶת. סָפֵק קָרָא, סָפֵק לֹא קָרָא, נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא: הַקּוֹרֵא קֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְקֹדֶם לָכֵן לָאו סָפֵק הוּא? וְאַתְּ אָמַר צָרִיךְ לִקְרוֹת! הָדָא אָמְרָה, סָפֵק קָרָא, סָפֵק לֹא קָרָא, צָרִיךְ לִקְרוֹת.

סִימָן לַדָּבָר, מִשֶּׁיָּצְאוּ הַכּוֹכָבִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: (נחמיה ד, טו) "וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה, וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים, מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים". וּכְתִיב: (נחמיה ד, טז) "וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה".

כַּמָּה כּוֹכָבִים יֵצְאוּ וִיהֵא לַיְלָה? רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא: כּוֹכָב אֶחָד, וַדַּי יוֹם. שְׁנַיִם, סָפֵק לַיְלָה. שְׁלֹשָׁה, וַדַּי לַיְלָה. שְׁנַיִם סָפֵק? וְהָכְתִיב "עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים"! אֶלָּא מִעוּט כּוֹכָבִים שְׁנַיִם, קַדְמָיָא לָא מִתְחֲשֵׁב. בְּעֶרֶב שַׁבָּת, רָאָה כּוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה, פָּטוּר. שְׁנַיִם, מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה, מֵבִיא חַטָּאת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, רָאָה כּוֹכָב אֶחָד ועשה