ביאור:משלי ל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

קיצור דרך: a2830

משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא       (מהדורות נוספות של משלי ל)
ר' הביאור במהדורה המעומדת

---

תוכחה לאנשים החושבים שהם משתוים בחכמתם לה'

יש אומרים שאגור בן יקה הוא כינוי לשלמה, ויש אומרים שהוא כינוי לחכם מבני משא בן ישמעאל. ראו משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים

א דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה שמו של חכם שאגר תבונה רבה, ואז התאכזב ממנה והקיא אותה הַמַּשָּׂא נאום "כבד", רציני

להרחבה נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לאדם החושב שהוא שווה-ערך לאל, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל לאדם החושב שהוא יכול לדעת את חוקי הטבע טוב יותר מה':

ב כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי,

ג וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע  -  אגור מצטנע ואומר: מכיוון שאני לא יודע כלום, אולי תוכלו לעזור לי ולענות לי על כמה שאלות...

ד מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד? כמו ה', הנמצא בשמים ובארץ לפי רצונו; או כמו משה עבדו, שעלה לשמים והוריד את התורה

מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו בכפות ידיו, כך שהוא יכול לשלח את הרוח לכל כיוון לפי רצונו?

מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה בצרור העשוי מבד דק, כמו ה' האוסף את המים בעננים, או כמו משה שהעמיד את מי ים סוף?

מִי הֵקִים העמיד במקומם כָּל אַפְסֵי אָרֶץ קצות היבשה?

מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ? כִּי תֵדָע! שהרי אתה חושב שאתה חכם ויודע הכל

תוכחה לאנשים המוסיפים הבטחות על דברי ה'

ה כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ הבטחה שה' מבטיח צְרוּפָה מזוקקת ומדוייקת, ללא מילה מיותרת, מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ למאמינים בהבטחה שנתן.

ו אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו תבטיח לעצמך דברים שה' לא הבטיח, פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ יחליט להביא עליך ייסורים של תוכחה

להרחבה וְנִכְזָבְתָּ תתאכזב מאי-קיום ההבטחה

להרחבה.

{פ}

בפסוק שלנו החכם מבקש שלא יהיה עשיר, אך בפסוקים אחרים העושר נחשב לכאורה לברכה. ראו עושר - ברכה או קללה

לא כדאי להיות עני ולא כדאי להיות עשיר

ז שְׁתַּיִם שתי בקשות שָׁאַלְתִּי ביקשתי

להרחבה מֵאִתָּךְ מה', אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת:

ח שָׁוְא דברי שקר וּדְבַר כָּזָב הפרת הבטחות

להרחבה הַרְחֵק מִמֶּנִּי, רֵאשׁ עוני וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי תן לי בדיוק מה שאני צריך, לא פחות ולא יותר.

בפסוק שלנו החכם מבקש שלא יהיה רש, אך בפסוק אחר המשורר מודה לה' על כך שעשה אותו עני. ראו האם זה טוב להיות עני

ט פֶּן אֶשְׂבַּע אהיה שבע מרוב עושר ועוצמה,

וְכִחַשְׁתִּי אשכנע את עצמי בדבר שקר

להרחבה וְאָמַרְתִּי 'מִי יְהוָה?' אני שולט בעולם ואינני כפוף לבורא

להרחבה,

וּפֶן אִוָּרֵשׁ אהיה עני ורש,

וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי אשבע לשקר כשישפטו אותי על הגניבה.

{פ}

תהליך של התדרדרות מוסרית מדור לדור

י אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל (אדנו) אֲדֹנָיו, פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ יתברר שאתה אשם בעבירות חמורות יותר:

להרחבה.

יא דּוֹר הדור הראשון אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ.

יב דּוֹר הדור הבא טָהוֹר בְּעֵינָיו, וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ לא טורח להתנקות מחטאיו.

יג דּוֹר הדור הבא מָה רָמוּ עֵינָיו מלא גאוה, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ.

יד דּוֹר הדור הבא חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת סכינים חדים מְתַלְּעֹתָיו,

לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם.

{פ}

טו לַעֲלוּקָה לדור המתנהג כמו עלוקה, מוצץ את דמם של העניים

להרחבה שְׁתֵּי בָנוֹת 'הַב! הַב!' כל בת אומרת להוריה "תן לי! תקנה לי!", שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ 'הוֹן' לא אומרות 'יש לי מספיק':

טז שְׁאוֹל הורגת בלי הגבלה,

וְעֹצֶר רָחַם מקיימת יחסי מין בלי הגבלה,

אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם שותה בלי הגבלה,

וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן שורפת והורסת בלי הגבלה.

יז עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם עיניהם של בני הדור הראשון, שזלזלו בהוריהם, יוצאו מקבריהם על-ידי בנותיהם, ויושלכו לעוף השמים יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל, וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר.

{פ}

תוכחה לנואפים המסתירים את שותפיהם לפשע

יח שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי נסתרים ממני ואי אפשר למצוא אותם, (וארבע) וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים.

יט דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם בשמים לא נשארים עקבות של מי שעובר דרכם,

דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר בסלע לא נשארים סימנים של מי שזוחל עליו,

דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם בים לא נשארים עקבות של מי שעובר דרכו,

וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה באישה לא בתולה לא נשאר סימן של מי ששוכב עמה

להרחבה.

כ כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ מנקה את עצמה, וְאָמְרָה 'לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן' מסתירה את מעשיה וכך מאפשרת גם לנואף להימלט מעונש.

{פ}

תוכחה נגד שינויים פתאומיים

בפסוקים אחרים נאמר שהעבד דווקא יכול וראוי לעלות במעמד, אבל לא בבת אחת אלא בהדרגה. ראו עבד מושל - טוב או רע

כא תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ, וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת:

כב תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ עולה בבת אחת ממעמד של עבד למעמד של מלך,

וְנָבָל אדם ברברי, גס וחייתי

להרחבה כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם.

כג תַּחַת שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל עוברת בבת-אחת למעמד של בעלת הבית

להרחבה,

וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.

{פ}

ארבעה יצורים קטנים וחלשים שמצאו פתרונות חכמים להתגברות על החסרונות הנובעות מקטנותם

כד אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ, וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים:

כה הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז, וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם הן מנצלות את הזמן ומנהלות כלכלה נכונה.

כו שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם, וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם הם מנצלים את תנאי השטח ובונים את ביתם במקום בטוח

להרחבה.

כז מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה, וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ הם מנצלים את האחדות ויוצאים בגדודים מסודרים ומלוכדים.

כח שְׂמָמִית עכבישה

להרחבה בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ בידיה טווה קורים ושומרת על עצמאות כלכלית

להרחבה, וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ גרה במשכן מפואר ומלכותי שבנתה לעצמה.

{פ}

ארבעה יצורים חזקים ועזים המנצלים היטב את כוחם

כט שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד, וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת:

ל לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה יכול להתגבר על כל בהמה, ולכן הוא נוהג בבטחון עצמי, וְלֹא יָשׁוּב יסתובב לאחור מפחד מִפְּנֵי כֹל.

לא זַרְזִיר מָתְנַיִם כלב ציד או עוף שהוא זריז במתניו, גם הוא "לא ישוב מפני כל"

אוֹ תָיִשׁ,

וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ כשהוא נוהג בעזות ובטחון עצמי, אף אחד לא יקום להתנגד לו.

כשהמלך מרגיש חולשה הוא צריך לקחת חופשה

לב אִם נָבַלְתָּ נשחקת והתעייפת בְהִתְנַשֵּׂא מתפקידך הרם והנישא, וְאִם זַמּוֹתָ ראשך מלא מחשבות ואינך מרוכז יָד לְפֶה קח הפסקה מדיבורים ונאומים ואכול דבר-מה. לג כִּי

מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה כשמטלטלים בכוח כלי עם חלב, יוצאת ממנו חמאה; ראו w:חיבוץ,

וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם כשמנקים בכוח את האף, יוצא ממנו דם

להרחבה,

וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב כשמעמיסים יותר מדי על הפנים, בקבלת פניהם של האזרחים, עלול להיגרם ריב.

{פ}