קטגוריה:משלי ל
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל ב כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי ג ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע ד מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע ה כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו ו אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת
ז שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות ח שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי ט פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי
י אל תלשן עבד אל אדנו [אדניו] פן יקללך ואשמת יא דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך יב דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ יג דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו יד דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם
טו לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון טז שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון יז עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר
יח שלשה המה נפלאו ממני וארבע [וארבעה] לא ידעתים יט דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה כ כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און
כא תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת כב תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם כג תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה
כד ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים כה הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם כו שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם כז מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו כח שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך
כט שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת ל ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל לא זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו לב אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה לג כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב
א דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל. ב כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי. ג וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע. ד מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע. ה כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ. ו אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ.
ז שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת. ח שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי. ט פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי יְהוָה וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי.
י אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אדנו [אֲדֹנָיו] פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ. יא דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ. יב דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ. יג דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ. יד דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם.
טו לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן. טז שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן. יז עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר.
יח שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וארבע [וְאַרְבָּעָה] לֹא יְדַעְתִּים. יט דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה. כ כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן.
כא תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת. כב תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם. כג תַּחַת שְׂנוּאָה כִּי תִבָּעֵל וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.
כד אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים. כה הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם. כו שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם. כז מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ. כח שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ.
כט שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת. ל לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל. לא זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ. לב אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה. לג כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב.
א דִּבְרֵ֤י׀ אָג֥וּר בִּן־יָקֶ֗ה הַמַּ֫שָּׂ֥א נְאֻ֣ם הַ֭גֶּבֶר לְאִֽיתִיאֵ֑ל לְאִ֖יתִיאֵ֣ל וְאֻכָֽל׃ ב כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ וְלֹֽא־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי׃ ג וְלֹֽא־לָמַ֥דְתִּי חָכְמָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים אֵדָֽע׃ ד מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם׀ וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀ בְּחָפְנָ֡יו מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם׀ בַּשִּׂמְלָ֗ה מִ֭י הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ כִּ֣י תֵדָֽע׃ ה כָּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לַֽחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ ו אַל־תּ֥וֹסְףְּ עַל־דְּבָרָ֑יו פֶּן־יוֹכִ֖יחַ בְּךָ֣ וְנִכְזָֽבְתָּ׃
ז שְׁ֭תַּיִם שָׁאַ֣לְתִּי מֵאִתָּ֑ךְ אַל־תִּמְנַ֥ע מִ֝מֶּ֗נִּי בְּטֶ֣רֶם אָמֽוּת׃ ח שָׁ֤וְא׀ וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י הַ֝טְרִיפֵ֗נִי לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ ט פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ וְכִחַשְׁתִּי֮ וְאָמַ֗רְתִּי מִ֥י יְה֫וָ֥ה וּפֶֽן־אִוָּרֵ֥שׁ וְגָנַ֑בְתִּי וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי׃
י אַל־תַּלְשֵׁ֣ן עֶ֭בֶד אֶל־אדנו [אֲדֹנָ֑יו] פֶּֽן־יְקַלֶּלְךָ֥ וְאָשָֽׁמְתָּ׃ יא דּ֭וֹר אָבִ֣יו יְקַלֵּ֑ל וְאֶת־אִ֝מּ֗וֹ לֹ֣א יְבָרֵֽךְ׃ יב דּ֭וֹר טָה֣וֹר בְּעֵינָ֑יו וּ֝מִצֹּאָת֗וֹ לֹ֣א רֻחָֽץ׃ יג דּ֭וֹר מָה־רָמ֣וּ עֵינָ֑יו וְ֝עַפְעַפָּ֗יו יִנָּשֵֽׂאוּ׃ יד דּ֤וֹר׀ חֲרָב֣וֹת שִׁנָּיו֮ וּֽמַאֲכָל֪וֹת מְֽתַלְּעֹ֫תָ֥יו לֶאֱכֹ֣ל עֲנִיִּ֣ים מֵאֶ֑רֶץ וְ֝אֶבְיוֹנִ֗ים מֵאָדָֽם׃
טו לַֽעֲלוּקָ֨ה׀ שְׁתֵּ֥י בָנוֹת֮ הַ֤ב׀ הַ֥ב שָׁל֣וֹשׁ הֵ֭נָּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־אָ֥מְרוּ הֽוֹן׃ טז שְׁאוֹל֮ וְעֹ֪צֶ֫ר רָ֥חַם אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ יז עַ֤יִן׀ תִּֽלְעַ֣ג לְאָב֮ וְתָב֪וּז לִֽיקֲּהַ֫ת־אֵ֥ם יִקְּר֥וּהָ עֹרְבֵי־נַ֑חַל וְֽיֹאכְל֥וּהָ בְנֵי־נָֽשֶׁר׃
יח שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי וארבע [וְ֝אַרְבָּעָ֗ה] לֹ֣א יְדַעְתִּֽים׃ יט דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֮ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ עֲלֵ֫י צ֥וּר דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ כ כֵּ֤ן׀ דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה מְנָ֫אָ֥פֶת אָ֭כְלָה וּמָ֣חֲתָה פִ֑יהָ וְ֝אָמְרָ֗ה לֹֽא־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן׃
כא תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת׃ כב תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע־לָֽחֶם׃ כג תַּ֣חַת שְׂ֭נוּאָה כִּ֣י תִבָּעֵ֑ל וְ֝שִׁפְחָ֗ה כִּֽי־תִירַ֥שׁ גְּבִרְתָּֽהּ׃
כד אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי־אָ֑רֶץ וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים׃ כה הַ֭נְּמָלִים עַ֣ם לֹא־עָ֑ז וַיָּכִ֖ינוּ בַקַּ֣יִץ לַחְמָֽם׃ כו שְׁ֭פַנִּים עַ֣ם לֹא־עָצ֑וּם וַיָּשִׂ֖ימוּ בַסֶּ֣לַע בֵּיתָֽם׃ כז מֶ֭לֶךְ אֵ֣ין לָאַרְבֶּ֑ה וַיֵּצֵ֖א חֹצֵ֣ץ כֻּלּֽוֹ׃ כח שְׂ֭מָמִית בְּיָדַ֣יִם תְּתַפֵּ֑שׂ וְ֝הִ֗יא בְּהֵ֣יכְלֵי מֶֽלֶךְ׃
כט שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה מֵיטִ֣יבֵי צָ֑עַד וְ֝אַרְבָּעָ֗ה מֵיטִ֥בֵי לָֽכֶת׃ ל לַ֭יִשׁ גִּבּ֣וֹר בַּבְּהֵמָ֑ה וְלֹא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־כֹֽל׃ לא זַרְזִ֣יר מָתְנַ֣יִם אוֹ־תָ֑יִשׁ וּ֝מֶ֗לֶךְ אַלְק֥וּם עִמּֽוֹ׃ לב אִם־נָבַ֥לְתָּ בְהִתְנַשֵּׂ֑א וְאִם־זַ֝מּ֗וֹתָ יָ֣ד לְפֶֽה׃ לג כִּ֤י מִ֪יץ חָלָ֡ב י֘וֹצִ֤יא חֶמְאָ֗ה וּֽמִיץ־אַ֭ף י֣וֹצִיא דָ֑ם וּמִ֥יץ אַ֝פַּ֗יִם י֣וֹצִיא רִֽיב׃
|
יש אומרים שאגור בן יקה הוא כינוי לשלמה, ויש אומרים שהוא כינוי לחכם מבני משא בן ישמעאל. ראו משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים |
א דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶהשמו של חכם שאגר תבונה רבה, ואז התאכזב ממנה והקיא אותה הַמַּשָּׂאנאום "כבד", רציני (לחץ על המילה לפירוט) נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵללאדם החושב שהוא שווה-ערך לאל, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָללאדם החושב שהוא יכול לדעת את חוקי הטבע טוב יותר מה':
- ב כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי,
- ג וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע - אגור מצטנע ואומר: מכיוון שאני לא יודע כלום, אולי תוכלו לעזור לי ולענות לי על כמה שאלות...
- ד מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד?כמו ה', הנמצא בשמים ובארץ לפי רצונו; או כמו משה עבדו, שעלה לשמים והוריד את התורה
- מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיובכפות ידיו, כך שהוא יכול לשלח את הרוח לכל כיוון לפי רצונו?
- מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָהבצרור העשוי מבד דק, כמו ה' האוסף את המים בעננים, או כמו משה שהעמיד את מי ים סוף?
- מִי הֵקִיםהעמיד במקומם כָּל אַפְסֵי אָרֶץקצות היבשה?
- מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ? כִּי תֵדָע!שהרי אתה חושב שאתה חכם ויודע הכל
- ה כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּהבטחה שה' מבטיח צְרוּפָהמזוקקת ומדוייקת, ללא מילה מיותרת, מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹלמאמינים בהבטחה שנתן.
- ו אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיותבטיח לעצמך דברים שה' לא הבטיח, פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָיחליט להביא עליך ייסורים של תוכחה (לחץ על המילה לפירוט) וְנִכְזָבְתָּתתאכזב מאי-קיום ההבטחה (לחץ על המילה לפירוט).
{פ}
|
בפסוק שלנו החכם מבקש שלא יהיה עשיר, אך בפסוקים אחרים העושר נחשב לכאורה לברכה. ראו עושר - ברכה או קללה |
- ז שְׁתַּיִםשתי בקשות שָׁאַלְתִּיביקשתי (לחץ על המילה לפירוט) מֵאִתָּךְמה', אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת:
- ח שָׁוְאדברי שקר וּדְבַר כָּזָבהפרת הבטחות (לחץ על המילה לפירוט) הַרְחֵק מִמֶּנִּי, רֵאשׁעוני וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּיתן לי בדיוק מה שאני צריך, לא פחות ולא יותר.
|
בפסוק שלנו החכם מבקש שלא יהיה רש, אך בפסוק אחר המשורר מודה לה' על כך שעשה אותו עני. ראו האם זה טוב להיות עני |
-
- ט פֶּן אֶשְׂבַּעאהיה שבע מרוב עושר ועוצמה,
- וְכִחַשְׁתִּיאשכנע את עצמי בדבר שקר (לחץ על המילה לפירוט) וְאָמַרְתִּי 'מִי יְהוָה?'אני שולט בעולם ואינני כפוף לבורא (לחץ על המילה לפירוט),
- וּפֶן אִוָּרֵשׁאהיה עני ורש,
- וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָיאשבע לשקר כשישפטו אותי על הגניבה.
{פ}
- י אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל (אדנו) אֲדֹנָיו, פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּיתברר שאתה אשם בעבירות חמורות יותר: (לחץ על המילה לפירוט).
- לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם.
{פ}
- טו לַעֲלוּקָהלדור המתנהג כמו עלוקה, מוצץ את דמם של העניים (לחץ על המילה לפירוט) שְׁתֵּי בָנוֹת 'הַב! הַב!'כל בת אומרת להוריה "תן לי! תקנה לי!", שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ 'הוֹן'לא אומרות 'יש לי מספיק':
- טז שְׁאוֹלהורגת בלי הגבלה,
- וְעֹצֶר רָחַםמקיימת יחסי מין בלי הגבלה,
- אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִםשותה בלי הגבלה,
- וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹןשורפת והורסת בלי הגבלה.
- יז עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵםעיניהם של בני הדור הראשון, שזלזלו בהוריהם, יוצאו מקבריהם על-ידי בנותיהם, ויושלכו לעוף השמים יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל, וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר.
{פ}
- יח שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּינסתרים ממני ואי אפשר למצוא אותם, (וארבע) וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים.
- יט דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִםבשמים לא נשארים עקבות של מי שעובר דרכם,
- דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּרבסלע לא נשארים סימנים של מי שזוחל עליו,
- דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָםבים לא נשארים עקבות של מי שעובר דרכו,
- וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָהבאישה לא בתולה לא נשאר סימן של מי ששוכב עמה (לחץ על המילה לפירוט).
- כ כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָמנקה את עצמה, וְאָמְרָה 'לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן'מסתירה את מעשיה וכך מאפשרת גם לנואף להימלט מעונש.
{פ}
|
בפסוקים אחרים נאמר שהעבד דווקא יכול וראוי לעלות במעמד, אבל לא בבת אחת אלא בהדרגה. ראו עבד מושל - טוב או רע |
- כא תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ, וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת:
{פ}
- כד אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ, וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים:
- כה הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז, וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָםהן מנצלות את הזמן ומנהלות כלכלה נכונה.
- כו שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם, וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָםהם מנצלים את תנאי השטח ובונים את ביתם במקום בטוח (לחץ על המילה לפירוט).
- כז מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה, וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹהם מנצלים את האחדות ויוצאים בגדודים מסודרים ומלוכדים.
- כח שְׂמָמִיתעכבישה (לחץ על המילה לפירוט) בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂבידיה טווה קורים ושומרת על עצמאות כלכלית (לחץ על המילה לפירוט), וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְגרה במשכן מפואר ומלכותי שבנתה לעצמה.
{פ}
- כט שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד, וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת:
- לב אִם נָבַלְתָּנשחקת והתעייפת בְהִתְנַשֵּׂאמתפקידך הרם והנישא, וְאִם זַמּוֹתָראשך מלא מחשבות ואינך מרוכז יָד לְפֶהקח הפסקה מדיבורים ונאומים ואכול דבר-מה. לג כִּי
- מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָהכשמטלטלים בכוח כלי עם חלב, יוצאת ממנו חמאה; ראו w:חיבוץ,
- וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָםכשמנקים בכוח את האף, יוצא ממנו דם (לחץ על המילה לפירוט),
- וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיבכשמעמיסים יותר מדי על הפנים, בקבלת פניהם של האזרחים, עלול להיגרם ריב.
{פ}
מאמרים בקטגוריה "משלי ל"
דף קטגוריה זה כולל את 2 הדפים הבאים, מתוך 2 בקטגוריה כולה.