קטגוריה:משלי ל לא

דקויות

זרזיר מתניים

זרזיר נזכר בתנ"ך רק כאן. מתוך ההקשר נראה שמדובר בחיה זריזה המיטיבה ללכת (ראו פסוק 29). איזו חיה בדיוק?

1. בלשון התלמוד, זרזיר הוא ציפור ממין העורבים: "כל המחובר לטמא, טמא... רבי אליעזר אומר: לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא צב ב; וכן הגאון מווילנה על הפסוק, וכן דעת מקרא).

הזרזיר הוא אכן זריז - נחשב למהיר בציפורי אירופה - מהירותו מגעת עד ל80 קמ"ש (ע"פ אתר yardbirds).

- אולם, הזרזיר אינו מיטיב צעד - הוא אינו צועד (כמו הליש שלפניו והתיש שאחריו) אלא מתעופף. בנוסף, לא ברור מה מיוחד במתניים שלו.

2. בתרגומים העתיקים, זרזיר מתורגם כתרנגול (דעת מקרא בהערת שוליים), והדבר מתאים לתוכן הקטע המדבר על יצורים עזים, שהרי "אמר רשב"ל: שלשה עזין הן... תרנגול בעופות... עז בבהמה דקה..." " (ילקוט שמעוני). התרנגול מכונה גם גבר = גבורה = עוז (אביתר כהן).

- אולם, גם התרנגול אינו מיטיב צעד במיוחד, ולא ברור מה מיוחד במתניים שלו.

3. ולדעתי זרזיר הוא מין כלב: "הוא הכלב הדק המתנים, שיוליכוהו הציידים לצוד, וענינו גם-כן שימהר לרוץ מזולת שיביט אם הוא תקיף מהבעל-חיים שהוא רודף אותו או הענין הוא בהפך, וכבר יקרה לו מזה הרבה מהרע וההפסד" (רלב"ג). הוא נקרא זרזיר-מתניים כי הוא "דק במתניו כאלו חגור באזור [חגורה]" (מצודות).

מסתבר שהכוונה לכלב ממשפחת כלבי רוח - כלבים רזים, דקי-מתניים ומהירים מאד. למשל, הסלוקי מסוגל להגיע למהירות של עד 80 קמ"ש. כלבים אלה שימשו ככלבי ציד במזרח התיכון כבר לפני אלפי שנים. הבדוים נעזרים בהם עד היום (ע"פ גליה).

כלבי הסלוקי משתתפים בתחרויות ריצה; ייתכן שהדבר נרמז במדרש: "בנוהג שבעולם, זה מבקש לנצח את זרזירו וזה מבקש לנצח זרזירו..." .

מלך אלקום עמו

שלושת הראשונים בפסוק הם בעלי-חיים; מה עושה כאן המלך? כמה פירושים:

1. המלך צריך ללמוד מהחיות:

ללמוד ביטחון עצמי - "ולמד דעת, שאין למלך ללכת בטח למלחמה ולעזוב הדבר אל המקרה אם לא כשימצא בעצמו גבורה, אז יבטח ויצליח ע"פ הרוב, כמו אלו, שע"י שמוצאים גבורה בעצמם הולכים בטח ומצליחים" (מצודת דוד).

ללמוד זהירות - "... והשלישי הוא התיש, והוא קל המרוץ, וירוץ מפני זה להלחם עם מי שתקיף ממנו, ויקרה לו מפני זה הפסד ורע. והרביעי הוא המלך שאין תקומה עמו לאחד ממי שנלחם עמהם, כי כמו זה המלך יתעורר תמיד לרוץ להלחם לכבוש ארצות מפני ראותו רוב הצלחתו, ולא יתישב תחלה אם ראוי להלחם לו אם לא, ויביאהו זה להלחם תמיד, כמו שקרה לאלכסנדר, עד שיפול ביד שתקיף ממנו. וכזה יקרה לעשיר בדעת, כי הוא נשען על חכמתו ולא יתישב מתחלה במה שיחקור אם הוא ראוי שיחקור בו אם לא, ולזה יפול בזה הטעות אשר יגרום לו הפסד רב" (רלב"ג)

2. המלך צריך להיות שונה מהחיות: "בנוהג שבעולם, זה מבקש לנצח זרזירו, וזה מבקש לנצח זרזירו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא ומלך אלקום עמו, לא בעי תקום על דידיה, כי" (תהלים קג ט): "לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר" (ירושלמי ראש השנה פ"א ה"ג). הבהמות החזקות רוצות רק לנצח ולהראות את גבורתן; אבל ה', מלך מלכי המלכים, מעדיף להשלים מאשר לנצח.

3. מלך אלקום הוא בכלל כינוי לבעל-חיים, כגון הנשר שהוא מלך העופות (רמ"ד ואלי), או הצלף הקוצני שהוא "עז באילנות" (אביתר כהן).

הקבלות

מתניים

מתניים הן משל לזריזות גם ב(שמות יב יא): "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ: מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם, וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לה'", ואולי גם ב(מלכים ב ד כט): "וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ, כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ".

בפסוקים אחרים, מתניים הן משל לכוח, (דברים לג יא): "מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן", (מלכים א יב י): "קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי", (איוב מ טז): "הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ".

זרזיר ומלך / מטמונית למשפחות סופרים

הזרזיר והמלך מזכירים שני פסוקים קודמים בספר משלי:

• (משלי כ ח): "מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין, מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע"*
• (משלי כ כו): "מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם, וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן"*

ובתלמוד, זרזיר הוא משל לזמרי בן סלוא, שבא על אישה מדיינית: "והמתין לו פנחס ('מתנים' - לשון המתנה)" "עד שתשש כחו ('או תיש' - עד שתשש כחו)"", והוא (פינחס) אינו יודע שמלך אלקום (הקב"ה, שכל הקומות שלו)" "עמו (שלא היה צריך להמתין שיתשש כחו)" .

ארבעת המלכויות

חכמי המדרש ורש"י פירשו את ארבעת מיטיבי-הלכת על ארבעת המלכויות ששלטו באיזור: בבל, פרס, יוון ורומי (רש"י, מדרש משלי (בובר) ל כט. וראו גם באתר "אספקלריא" במאמר "אומות העולם ד מלכויות").