ביאור:בבלי סוטה פרק ז משנה ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]
פרק שביעי - אלו נאמרין בכל לשון
[עריכה]דפים בפרק זה
[עריכה]דפים: דף ל"א ע"א (פרק שביעי) | דף ל"ב ע"ב דף ל"ז ע"א | דף ל"ז ע"א (מהמשנה השניה)
(הערה: כאן צריך להשלים)
משניות בפרק זה
[עריכה]משניות
דף ל"ז עמוד ב
[עריכה]משנה ב - ברכת כהנים כיצד
[עריכה]משנה
- ברכת כהנים כיצד?
- במדינה אומר אותה - שלש ברכות רש"י ?: שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסוק ועונין הציבור אמן ,
- ובמקדש - ברכה אחת רש"י ?: לפי שאין עונין אמן במקדש ואין צריך כאן שום הפסק והכי מפרש בגמרא .
- במקדש אומר את השם - ככתבו המלה ככתבו מופיעה בש"ס דפוס וילנא בדף הבא, והוכפל כאן לצורך הקריאה הרציפה.
דף ל"ח עמוד א
[עריכה]- ... - ככתבו לצורך הקריאה הרציפה מילה זו הובאה כבר בסוף הדף הקודם רש"י ?: ביו"ד ה"י ,
- ובמדינה - בכינויו רש"י ?: באל"ף דל"ת .
- במדינה, כהנים נושאים את ידיהן - כנגד כתפיהן רש"י ?: מפני שצריך נשיאות כפים כדאמרינן בברייתא בגמרא ,
- ובמקדש - על גבי ראשיהן רש"י ?: למעלה מראשיהם, מפני שמברכין את העם בשם המפורש, ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם ,
- חוץ מכהן גדול, שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ רש"י ?: מפני שהשם כתוב עליו .
ר' רבי יהודה אומר:
- אף כהן גדול - מגביה ידיו למעלה מן הציץ,
- שנאמר: "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" (ויקרא ט כב).
|
כב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים. (ויקרא ט:כב) |
גמרא - על משנה ב
[עריכה]גמרא
- תנו רבנן:
- "כה תברכו בלשון הקודש" (בכ ו)
- אתה אומר בלשון הקודש, או אינו אלא בכל לשון?
- נאמר כאן כה תברכו,
- ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם (דברים כז)
|
כט אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן: שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן. (במדבר כז:כט) |
- מה להלן - בלשון הקודש,
- אף כאן - בלשון הקודש.
- רבי יהודה אומר: אינו צריך.
- הרי הוא אומר "כה" - עד שיאמרו בלשון הזה.
ברייתא: נשיאת כפיים בעמידה
[עריכה]- תניא אידך:
- "כה תברכו" - בעמידה.
- אתה אומר - בעמידה, או אינו אלא אפי' אפילו בישיבה?
- נאמר כאן "כה תברכו", ונאמר להלן "אלה יעמדו לברך" (ר' לעיל, במדבר כ"ז:כט)
- מה להלן - בעמידה, אף כאן - בעמידה.
ר' רבי נתן אומר אינו צריך.
- הרי הוא אומר "לשרתו ולברך בשמו" (דברים י, ח)
|
ח בעת ההוא הבדיל ה' את שבט הלוי, לשאת את ארון ברית ה' לעמד לפני ה’, לשרתו ולברך בשמו - עד היום הזה. (דברים י:ח) |
- מה משרת - בעמידה, אף מברך - בעמידה.
- ומשרת גופיה מנלן?
- דכתיב "לעמוד לשרת" (דברים יח).
|
ה כי בו בחר ה' אלקיך מכל שבטיך לעמוד לשרת בשם ה' - הוא ובניו כל הימים. (דברים יח:ה) |
ברייתא: מעמד הר הברכה בנשיאת כפיים
[עריכה]- תניא אידך:
- כה תברכו - בנשיאות כפים רש"י ?: שיגביהו את ידיהם .
- אתה אומר - בנשיאות כפים, או אינו אלא - שלא בנשיאות כפים?
- נאמר כאן: "כה תברכו"
- ונאמר להלן: "וישא אהרן את ידיו אל העם, ויברכם" (ויקרא ט) -
- מה להלן - בנשיאות כפים, אף כאן - בנשיאות כפים.
|
כב וישא אהרן את ידיו אל העם - ויברכם, וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים. (ויקרא ט:כב) |
- קשיא ליה ל
ר' רבי יונתן רש"י ?: אהך גזירה שוה: אי בגז"ש ילפת לה - איכא למיפרך: מה למלואים שכן קרבן ציבור, כדכתיב (ויקרא ט): וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים; וכולן של ציבור, כדכתיב: קחו שעיר עזים וגו', וראש חדש הוה, כדכתיב 'ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים וגו' (שמות מ), והוא היה יום שמיני למלואים, כדתניא בסדר עולם: אותו היום נטל עשר עטרות :
- אי: מה להלן - כהן גדול, וראש חודש ועבודת צבור,
- אף כאן בברכת כהנים - כהן גדול, וראש חודש ועבודת ציבור?
ר' רבי נתן אומר: אינו צריך רש"י ?: משום דפרכא ליה גז"ש גזירה שווה - מייתי ליה בהקישא .
- הרי הוא אומר "הוא ובניו כל הימים" (דברים יח) -
|
ה כי בו בחר ה' אלקיך מכל שבטיך, לעמד לשרת בשם ה’ - הוא ובניו, כל הימים. (דברים יח:ה) |
- מקיש בניו לו.
- מה הוא - בנשיאות כפים, אף בניו - בנשיאות כפים רש"י ?: ולא תיקשי תו 'שכן כ"ג', דאין משיבין על ההיקש .
- וכתיב "כל הימים" רש"י ?: ולא תיקשי לך 'תו ראש חדש ועבודת צבור'
- ואיתקש ברכה לשירות רש"י ?: כלומר: ואע"ג דבהאי קראי לאו ברכה כתיבא, אלא שירות: 'לעמוד לשרת בשם ה' הוא ובניו כל הימים' איתקוש ברכה ושירות בקרא אחרינא, כדאמרינן לעיל 'לשרתו ולברך בשמו' !
ברייתא: ברכת כהנים בשם המפורש
[עריכה]- ותניא אידך:
- "כה תברכו את בני ישראל" - בשם המפורש רש"י ?: בשם המיוחד, ככתבו .
- אתה אומר - בשם המפורש, או אינו אלא - בכינוי?
ת"ל תלמוד לומר
להרחבה "ושמו את שמי" (במדבר ו':כז) - שמי המיוחד לי.
|
כז כל פיסקת ברכת כהנים עם הפסוקים (במדבר ו:כז) |
- יכול אף בגבולין כן?
- נאמר כאן "ושמו את שמי"
- ונאמר להלן "לשום את שמו שם" (דברים י"ב:ה) -
|
ה כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם מכל שבטיכם, לשום את שמו שם לשכנו תדרשו, ובאת שמה. (דברים יב:ה) |
- מה להלן - בית הבחירה, אף כאן - בבית הבחירה.
- רבי יאשיה אומר:
- אינו צריך.
- הרי הוא אומר "בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך..." (שמות כ) רש"י ?: וברכתיך
|
כ מזבח אדמה תעשה לי: וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, את צאנך ואת בקרך. בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך (שמות כ:כ) |
- בכל מקום
ס"ד סלקא דעתך
להרחבה רש"י ?: וכי בכל מקום - שם המיוחד נזכר?
הכתיב '"זה שמי וזה זכרי" (שמות ג) - לא כשאני נכתב אני נקרא'? (פסחים נ א),
ועוד: וכי בכל מקום שכינה באה ושורה - דכתיב 'אבא אליך' - והוא לא יחד מקום להזכרת השם? ?
- אלא: מקרא זה מסורס רש"י ?: מהופך הוא -
- בכל מקום אשר אבוא אליך רש"י ?: באהל מועד שבמדבר ובשילה ובבית עולמים וברכתיך - שם אזכיר את שמי.
- והיכן "אבוא אליך וברכתיך"? בבית הבחירה...
- "שם אזכיר את שמי" - בבית הבחירה.
- אלא: מקרא זה מסורס רש"י ?: מהופך הוא -
ברייתא: ברכת כהנים לגרים, נשים ועבדים משוחררים
[עריכה]- תניא אידך: כה תברכו את בני ישראל.
- אין לי אלא בני ישראל. גרים נשים ועבדים משוחררים מנין?
ת"ל תלמוד לומר
להרחבה "אמור להם" (במדבר ו כג) - לכולהו.
|
כב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (פרשת שלח, במדבר ו:כב-כז) |
ברייתא: ברכת כהנים פונים אל הקהל
[עריכה]- תניא אידך:
- "כה תברכו" - פנים כנגד פנים.
- אתה אומר - פנים כנגד פנים, או אינו אלא - פנים כנגד עורף רש"י ?: שאין הציבור צריכין להסב פניהם לצד הכהנים ?
ת"ל תלמוד לומר
להרחבה "אמור להם" - כאדם האומר לחבירו.
ברייתא: ברכת כהנים בקול רם
[עריכה]- תניא אידך:
- "כה תברכו" - בקול רם, או אינו אלא בלחש?
ת"ל תלמוד לומר
להרחבה "אמור להם" - כאדם שאומר לחבירו.
סוגיא: הקריאה לכהנים לעלות לדוכן
[עריכה]- אמר אביי: נקטינן -
- לשנים רש"י ?: כשיש שם שני כהנים - קורא 'כהנים!' רש"י ?: לברך; שליח צבור, כשגמר ברכת הודאה - קורא אותן 'כהנים', והן הופכין פניהן, שהיו הפוכין לצד התיבה להתפלל, דהא אמרינן לקמן 'יהי רצון מלפניך שתהא ברכה זו כו'
- ולא' 1 - הערך אחד בספרות עבריות ובגימטריה - אינו קורא כהן.
- שנא' שנאמר "אמור להם" רש"י ?: מקרא ד'להם' נפקא לן ששליח צבור מזהיר אותן לברך. - לשנים.
- ואמר רב חסדא: נקטינן -
- {{|?|אם שליח צבור -}}כהן - רש"י ?: הוא - קורא 'כהנים!' רש"י ?: ומזהיר את חביריו העומדים לפניו להחזיר פניהם ולברך את ישראל , ואין ישראל קורא 'כהנים!' רש"י ?: ואם ישראל הוא - אינו קורא כהנים. ,
- שנאמר "אמור להם" - אמירה...
דף ל"ח עמוד ב
[עריכה]- שנאמר "אמור להם" - אמירה לצורך הקריאה הרציפה מועתק מהעמוד הקודם בדפוס ש"ס וילנא משלהם תהא רש"י ?: אזהרה זו: הכהנים יזהירו. .
- והילכתא - כוותיה דאביי,
- ולית הילכתא - כוותיה דרב חסדא.
סימן: מתאו"ה לברכ"ה דוכ"ן בעבוד"ה כו"ס מכי"ר נהנ"ה בעגל"ה
[עריכה](סימן: מלת פתיח המשמשת לזכירת סדר הסוגיות הבאות, בעת השינון על פה.
יש האומרים כי לסימן משמעויות נוספות על פי הקבלה.
בדפוס w:ש"ס וילנא, המלים שבסימן בדרך כלל מסומנות בגרשיים, כמו ראשי תיבות, כך: סימן מש"ך כספ"א. מתאו"ה לברכ"ה דוכ"ן בעבוד"ה כו"ס מכי"ר נהנ"ה בעגל"ה):
סוגיא: חשיבות ברכת כהנים
[עריכה]- אמר ר' יהושע בן לוי:
- מנין שהקב"ה מתאוה לברכת כהנים?
- שנאמר "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". (במדבר ו)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ואמר רבי יהושע בן לוי:
- כל כהן שמברך - מתברך,
- ושאינו מברך - אין מתברך.
- שנאמר "ואברכה מברכיך". (בראשית יב)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ואמר ר' יהושע בן לוי:
- כל כהן שאינו עולה לדוכן, עובר בשלשה עשה:
- "כה תברכו",
- "אמור להם",
- "ושמו את שמי".
- רב אמר:
- חוששין - שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא.
- ולא פליגי:
- הא דסליק לפרקים,
- הא דלא סליק לפרקים.
- ואמר ר' יהושע בן לוי:
- כל כהן שאינו עולה בעבודה: שוב אינו עולה -
- שנאמר "וישא אהרן את ידיו אל העם - ויברכם,
- וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים."
- מה להלן - בעבודה,
- אף כאן בעבודה.
- איני?!
- והא ר' אמי ורבי אסי - סלקי?
- רבי אמי ורבי אסי,
- מעיקרא הוו עקרי כרעייהו,
- ממטא לא הוה מטו התם.
- וכדתני ר' אושעיא:
- לא שנו אלא שלא עקר את רגליו,
- אבל עקר את רגליו, עולה.
- ותנן נמי:
- אם הבטחתו שנושא את כפיו וחוזר לתפלתו - רשאי.
- והוינן בה:
- הא לא עקר, אלא דנד פורתא.
- הכא נמי: דעקר פורתא!
סוגיא: טובי עין וצרי עין
[עריכה]- ואמר (עוד מאמרי רבי יהושע בן לוי)
ריב"ל רבי יהושע בן לוי:
- אין נותנין כוס של ברכה לברך - אלא לטוב עין.
- שנאמר "טוב עין הוא יבורך, כי נתן מלחמו לדל", (משלי כב)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- אל תיקרי יבורך - אלא יברך.
- ואמר ר' יהושע בן לוי:
- מנין ש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אפי' אפילו עופות מכירין בצרי העין?
- שנאמר "כי חנם מזורה הרשת - בעיני כל בעל כנף." (משלי א)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ואמר רבי יהושע בן לוי:
- כל הנהנה מצרי העין - עובר בלאו.
- שנאמר "אל תלחם את לחם רע עין וגו'
- ...כי כמו שער בנפשו - כן הוא:
- 'אכול ושתה' - יאמר לך וגו'"(משלי כג)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- רב נחמן בר יצחק אמר:
- עובר בשני לאוין:
- "אל תלחם",
- ו"אל תתאו"
- עובר בשני לאוין:
- וא"ר יהושע בן לוי:
- אין עגלה ערופה באה - אלא בשביל צרי העין.
- שנאמר: "וענו ואמרו: 'ידינו לא שפכו את הדם הזה...'" (דברים כא)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- וכי על לבנו עלתה שזקני ב"ד בית דין שופכי דמים הם?
- אלא:
- לא בא לידינו - ופטרנוהו,
- ולא ראינוהו - והנחנוהו:
- לא בא לידינו ופטרנוהו - בלא מזונות.
- לא ראינוהו והנחנוהו - בלא לוייה.
סוגיא: בית כנסת שכולו כהנים
[עריכה]- אמר אדא א"ר שמלאי:
- בית הכנסת שכולה כהנים,
- כולן עולין לדוכן.
- למי מברכין?
- אמר ר' זירא: לאחיהם שבשדות.
- איני?!
- והתני אבא בריה דרב מנימין בר חייא:
- עם שאחורי כהנים אינן בכלל ברכה?
- לא קשיא:
- הא - דאניסי. הא - דלא אניסי.
- והתני רב שימי מבירתא דשיחורי:
- בית הכנסת שכולה כהנים -
- מקצתן עולין, ומקצתן עונין אמן?
- לא קשיא:
- הא דאישתייר בי עשרה,
- הא דלא אישתייר בי עשרה.
סוגיא: ברכת כהנים מאחורי מחיצה
[עריכה]| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
גופא (מילולית: 'הגוף'.) זהו פתיח לדיון ב"גוף העניין" - כלומר במובאה (בדרך כלל קטע ממשנה או מברייתא) שצוטטה קודם לצורך הוכחה בדיון אחר, וכעת מתרכזים בדיון בו עצמו.:
- תנא:
- אבא בריה דרב מנימין בר חייא:
- עם שאחורי כהנים אינן בכלל ברכה.
- אבא בריה דרב מנימין בר חייא:
פשיטא (מילולית: 'האם פשוט?') פתיח לדיון בשאלה על נחיצות הוראה כלשהי מהמובאה המצוטטת, המיותרת לכאורה, כי הדבר מובן מאליו.:
- אריכי, באפי גוצי - לא מפסקי.
- תיבה - לא מפסקא.
- מחיצה - מאי?
ת"ש תא שמע - 'בא שמע!', פתיח להוכחת טענה בדיון תלמודי
להרחבה:
- דאמר רבי יהושע בן לוי:
- אפילו מחיצה של ברזל,
- אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים.
- איבעיא להו:
- צדדין - מהו?
- אמר אבא מר בר רב אשי:
ת"ש תא שמע - 'בא שמע!', פתיח להוכחת טענה בדיון תלמודי
להרחבה דתנן:
- נתכוון להזות לפניו
דף ל"ט עמוד א
[עריכה]- נתכוון להזות לפניו לצורך הקריאה הרציפה, הועתק מהדף הקודם בדפוס ש"ס וילנא - והזה לאחריו,
- לאחריו - והזה לפניו:
- הזאתו פסולה.
- לפניו - והזה על צדדין שבפניו:
- הזאתו כשרה.
סוגיא: התנהגות בעת פתיחת ארון הקודש
[עריכה]- אמר רבא בר רב הונא:
- כיון שנפתח ספר תורה - אסור לספר אפילו בדבר הלכה.
- שנאמר "ובפתחו - עמדו כל העם", (נחמיה ח)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ואין עמידה אלא שתיקה -
- שנא' "והוחלתי כי לא ידברו, כי עמדו - לא ענו עוד" (איוב לב)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ר' זירא: אמר רב חסדא:
- מהכא:
- "ואזני כל העם אל ספר התורה". (נחמיה ח)
סוגיא: נטילת ידים לכהן (המשך רבי יהושע בן לוי)
[עריכה]- ואמר ר' יהושע בן לוי:
- כל כהן, שלא נטל ידיו -
- לא ישא את כפיו.
- שנאמר "שאו ידיכם קדש, וברכו את ה'". (תהילים קלד)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- שאלו תלמידיו - את ר' אלעזר בן שמוע: במה הארכת ימים?
- אמר להן:
- מימי לא עשיתי בית הכנסת - קפנדריא,
- ולא פסעתי על ראשי עם קודש,
- ולא נשאתי כפי בלא ברכה.
סוגיא: תפילות הכהנים והציבור בעת ברכת כהנים
[עריכה]- מאי מברך?
- אמר רבי זירא: אמר רב חסדא:
- אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, וצונו לברך את עמו ישראל - באהבה.
- כי עקר כרעיה, מאי אמר?
- יהי רצון מלפניך, ה' אלהינו,
- שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל,
- לא יהא בה מכשול ועון.
- וכי מהדר אפיה מציבורא - מאי אמר?
- אדבריה רב חסדא לרב עוקבא, ודרש:
- רבונו של עולם: עשינו מה שגזרת עלינו,
- עשה עמנו...
דף ל"ט עמוד ב
[עריכה]- עשה עמנו לצורך הקריאה הרציפה הועתק מהדף הקודם מה שהבטחתנו.
:"השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'" (דברים כו)
סוגיא: מנהגים שונים בקשר לברכת כהנים
[עריכה]- אמר רב חסדא:
- אין הכהנים רשאים לכוף קישרי אצבעותיהן - עד שיחזרו פניהם מן הצבור.
- א"ר זירא:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
א"ר אמר רבי חסדא:
- אין הקורא רשאי לקרות 'כהנים' - עד שיכלה 'אמן' מפי הצבור,
- ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה - עד שיכלה דיבור מפי הקורא,
- ואין הצבור רשאין לענות 'אמן' - עד שתכלה ברכה מפי הכהנים,
- ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת - עד שיכלה 'אמן' מפי הצבור.
- ואמר רבי זירא: אמר רב חסדא:
- אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור - עד שיתחיל שליח צבור ב'שים שלום',
- ואינן רשאין לעקור רגליהם ולילך - עד שיגמור שליח צבור 'שים שלום'.
סוגיא: מנהגים שונים בקשר לקריאת התורה
[עריכה]- וא"ר זירא: אמר רב חסדא:
- אין הצבור רשאין לענות 'אמן' - עד שתכלה ברכה מפי הקורא,
- ואין הקורא רשאי לקרות בתורה - עד שיכלה 'אמן' מפי הצבור,
- ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום - עד שיכלה פסוק מפי הקורא,
- ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר - עד שיכלה תרגום מפי המתרגם.
- אמר רבי תנחום:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
א"ר אמר רבי יהושע בן לוי:
- המפטיר בנביא - צריך שיקרא בתורה תחילה.
- ואמר רבי תנחום: אמר רבי יהושע בן לוי:
- אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא - עד שיגלל ס"ת ספר תורה.
- ואמר רבי תנחום: אמר רבי יהושע בן לוי:
- אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בצבור - מפני כבוד צבור.
- ואמר רבי תנחום: אמר רבי יהושע בן לוי:
- אין הצבור רשאין לצאת - עד שינטל ספר תורה, ויניח במקומו.
- ושמואל אמר:
- עד שיצא.
- ולא פליגי:
- הא - דאיכא פיתחא אחרינא, הא - דליכא פיתחא אחרינא.
- אמר רבא:
- בר אהינא אסברה לי "אחרי ה' אלהיכם - תלכו" (דברים יג)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
סוגיא: פסוקים שיש לומר בעת ברכת כהנים במועדים שונים
[עריכה]- בזמן שהכהנים מברכים את העם מה הן אומרים?
- אמר ר' זירא: אמר רב חסדא:
- ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו',
- ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו,
- ברכו ה' כל מעשיו, בכל מקומות ממשלתו,
- ברכי נפשי את ה'. (תהילים קג)
{ביאור:ציטוט}}
- במוספי דשבתא מה הן אומרים?
- אמר רבי אסי:
- "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו' שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" (תהילים קלד)
- "ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה" (תהילים קלה)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ולימא נמי: "יברכך ה' מציון" (תהילים קלד) דכתיב בההוא עניינא?
- אמר יהודה בריה דר"ש רבי שמעון בן פזי:
- מתוך שהתחיל בברכותיו של
הקדוש ברוך הוא -
- מסיים בברכותיו של
הקדוש ברוך הוא.
- במנחתא דתעניתא מאי?
- אמרי: אמר רב אחא בר יעקב:
- "אם עונינו ענו בנו - ה' עשה למען שמך"
- "...מקוה ישראל מושיעו - בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וגו'...
- "...למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע וגו'..."(ירמיהו יד)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
דף מ' עמוד א
[עריכה]- בנעילה דיומא דכיפורי - מאי?
- אמר אמר מר זוטרא: ואמרי לה - במתניתא:
- "הנה כי כן יברך גבר ירא ה':
- יברכך ה' מציון, וראה בטוב ירושלים - כל ימי חייך.
- וראה בנים לבניך.
- שלום על ישראל!" (תהילים קכח)
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- היכן אומרן:
- רב יוסף אמר: בין כל ברכה וברכה.
- ורב ששת אמר: בהזכרת השם.
- פליגי בה רב מרי ורב זביד:
- חד אמר: פסוקא לקבל פסוקא.
- וחד אמר: אכל פסוקא - אמר להו לכולהו.
סוגיית המשך: אמירת הפסוקים בחו"ל
[עריכה]- א"ר חייא בר אבא:
- כל האומרן בגבולין - אינו אלא טועה.
- אמר רבי חנינא בר פפא:
- תדע, דבמקדש נמי לא מיבעי למימרינהו -
- כלום יש לך עבד - שמברכין אותו ואינו מאזין?
- א"ר אחא בר חנינא:
- תדע, דבגבולין נמי מיבעי למימרינהו -
- כלום יש עבד שמברכין אותו - ואין מסביר פנים?
- א"ר אבהו:
- מריש - הוה אמינא להו.
- כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו - דלא אמר להו,
- אנא נמי - לא אמינא להו.
סוגיית המשך: על רבי אבא מעכו
[עריכה]צניעותו
[עריכה]- ואמר רבי אבהו:
- מריש הוה אמינא - עינותנא אנא.
- כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו -
- דאמר איהו חד טעמא, ואמר אמוריה חד טעמא - ולא קפיד,
- אמינא: לאו עינותנא אנא.
- ומאי עינוותנותיה דרבי אבהו?
- דאמרה לה דביתהו דאמוריה דרבי אבהו,
- לדביתיה דרבי אבהו:
- 'הא דידן - לא צריך ליה לדידך.
- והאי דגחין וזקיף עליה - יקרא בעלמא הוא דעביד ליה'.
- אזלא דביתהו - ואמרה ליה לרבי אבהו.
- אמר לה:
- 'ומאי נפקא ליך מינה?
- מיני ומיניה יתקלס עילאה!'
- ותו: רבי אבהו - אימנו רבנן עליה לממנייה ברישא.
- כיון דחזיה לר' אבא דמן עכו - דנפישי ליה בעלי חובות,
- אמר להו: 'איכא רבה'!
חיבת נאומיו
[עריכה]- ר' אבהו ור' חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא.
- רבי אבהו דרש באגדתא,
- רבי חייא בר אבא דרש בשמעתא.
- שבקוה כולי עלמא לרבי חייא בר אבא,
- ואזול לגביה דר' אבהו.
- חלש דעתיה.
- אמר ליה: אמשל לך משל -
- למה הדבר דומה? לשני בני אדם:
אחד מוכר אבנים טובות, ואחד מוכר מיני סידקית.
- על מי קופצין?
- לא על זה שמוכר מיני סידקית?
- כל יומא: הוה מלוה רבי חייא בר אבא - לרבי אבהו עד אושפיזיה - משום יקרא דבי קיסר.
- ההוא יומא: אלויה רבי אבהו - לרבי חייא בר אבא עד אושפיזיה.
- ואפילו הכי - לא איתותב דעתיה מיניה.
תחינות שיש לומר בזמן התפילה
[עריכה]- בזמן ששליח צבור אומר מודים, העם מה הם אומרים?
- אמר רב: מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך
- ושמואל אמר: אלהי כל בשר על שאנו מודים לך.
- רבי סימאי אומר: יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך.
- נהרדעי אמרי: משמיה דרבי סימאי: ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו, על שאנו מודים לך.
- רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי:
- כן תחיינו ותחננו, ותקבצנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך,
- לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם - על שאנו מודים לך.
- אמר רב פפא:
- הילכך נימרינהו לכולהו!
סוגיא: דברים נוספים הקשורים בברכת כהנים
[עריכה]- אמר ר' יצחק:
- לעולם תהא אימת צבור עליך:
- שהרי כהנים פניהם כלפי העם, ואחוריהם כלפי שכינה.
- רב נחמן אמר מהכא:
- "ויקם המלך דוד על רגליו ויאמר: שמעוני אחי ועמי..." (דברי הימים א כח) -
- אם 'אחי' - למה עמי?
- ואם 'עמי' - למה אחי?
- אמר רבי אלעזר:
- אמר להם דוד לישראל: אם אתם שומעין לי - אחי אתם.
- ואם לאו - עמי אתם ואני רודה אתכם במקל.
- רבנן אמרי מהכא:
- דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן.
- וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי.
- מאי טעמא - לאו משום כבוד צבור?
- אמר רב אשי:
- לא! התם - שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו, והדר אזיל למיקטריה
- ואמרי בן גרושה או בן חלוצה הוא.
- ובמקדש ברכה אחת כו':
|
במקדש אומר את השם ככתבו, |
דף מ' עמוד ב
[עריכה]- וכל כך למה?
- לפי שאין עונין אמן במקדש.
- תנו רבנן:
- מנין שאין עונין 'אמן' במקדש?
- שנא' "קומו וברכו את ה' אלהיכם - מן העולם ועד העולם."
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ומנין שעל כל ברכה וברכה - תהלה?
- שנאמר "[ויברכו שם כבודך] לפי גרסאות מעודכנות. מסומן בש"ס דפוס וילנא על ידי סוגריים מרובעים., ומרומם על כל ברכה ותהלה".
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- - על כל ברכה וברכה: תן לו תהלה!
משנה ג' - "ברכות כהן גדול כיצד"
[עריכה]משנה
- ברכות כהן גדול - כיצד?
- חזן הכנסת - נוטל ספר תורה, ונותנה לו לראש הכנסת.
- וראש הכנסת - נותנה לסֶגֶן.
- והסגן - נותנה לכהן גדול.
- וכ"ג כהן גדול
- עומד ומקבל,
- וקורא "אחרי מות" (ויקרא טז), ו"אך בעשור" (ויקרא כג)
- וכ"ג כהן גדול
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- וגולל את התורה, ומניחה בחיקו,
- ואומר: :::'יתר ממה שקריתי לפניכם - כתוב כאן'.
- "ובעשור" (במדבר כט) שבחומש הפקודים - קורא על פה,
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ומברך עליה שמנה ברכות:
- על התורה, ועל העבודה,
- ועל ההודייה, ועל מחילת העון,
- ועל המקדש,
- ועל ישראל, ועל הכהנים,
- ועל ירושלים.
- והשאר - תפלה.
גמרא על משנה ג
[עריכה]גמרא
סוגיא: כבוד לתלמיד בפני רבו
[עריכה]- שמעת מינה: חולקין כבוד לתלמיד - במקום הרב?
- אמר אביי: כולה משום כבודו ד
כ"ג כהן גדול הוא.
סוגיא: ישיבה בעזרת ישראל שבבית המקדש
[עריכה]- ו
כ"ג כהן גדול עומד ומקבל וקורא וכו':
- עומד - מכלל דיושב הוא?
- והאמר מר:
- אין ישיבה בעזרה - אלא למלכי בית דוד בלבד,
שנאמר "ויבא המלך דוד, וישב לפני ה'. ויאמר: 'מי אנכי'..." וגו' ?
- כדאמר רב חסדא: "בעזרת נשים".
- הכא נמי: בעזרת נשים.
- מיתיבי:
- והיכן קורין בו? - בעזרה.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר: בהר הבית,
שנא' שנאמר
דף מ"א עמוד א
[עריכה]- ... "ויקרא בו לפני הרחוב, אשר לפני שער המים."
- אמר רב חסדא: בעזרת נשים.
סוגיא: דילוג בתורה
[עריכה]- וקורא אחרי מות ואך בעשור:
- ורמינהי:
- מדלגין בנביא - ואין מדלגין בתורה?
- אמר אביי לא קשיא:
- כאן - בכדי שיפסוק התורגמן,
- כאן - בכדי שלא יפסוק התורגמן.
- והא עלה קתני:
- מדלגין בנביא - ואין מדלגין בתורה,
- ועד כמה מדלגין?
- עד - כדי שלא יפסוק התורגמן.
- מכלל דבתורה - כלל כלל לא?
- אלא אמר אביי: לא קשיא.
- כאן - בענין אחד,
- כאן - בשני עניינין.
- והתניא:
- מדלגין בתורה - בענין אחד, ובנביא - בשני עניינין.
- וכאן וכאן - בכדי שלא יפסוק התורגמן.
- ואין מדלגין מנביא לנביא,
- ובנביא של שנים עשר - מדלגין -
- ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו.
סוגיא: גלילה
[עריכה]- וגולל את התורה ומניחה בחיקו כו':
- וכל כך למה?
- שלא להוציא לעז על ס"ת ספר תורה.
סוגיא: קריאה בכמה ספרי תורה
[עריכה]- ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה:
- וליכרכיה לספר, וליקרי?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
א"ר אמר רבי הונא בר יהודה:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
א"ר אמר רבי ששת:
- לפי שאין גוללין
ס"ת ספר תורה בצבור.
- וליתי
ס"ת ספר תורה אחרינא - וליקרי?
- רב הונא בר יהודה אמר: משום פגמו של ראשון.
ר"ש רבי שמעון בן לקיש אמר: לפי שאין מברכין ברכה - שאינה צריכה.
- ומי חיישינן לפגמא?
- והאמר רבי יצחק נפחא:
- ר"ח ראש חדש טבת שחל להיות בשבת -
- מביא שלש תורות - וקורא:
- אחת מעניינו של יום,
- ואחת של ר"ח ראש חדש,
- ואחת בשל חנוכה?
- תלתא גברי, בתלתא סיפרי - ליכא פגמא.
- חד גברא, בתרי סיפרי - איכא פגמא.
סוגיא: שמונה ברכות הכהן הגדול
[עריכה]- ומברך עליה שמנה ברכות כו':
ת"ר תנו רבנן - שנו (לימדו) רבותינו
להרחבה:
- [מברכין] על התורה - כדרך שמברכין בבהכ"נ.
- ועל העבודה, ועל ההודאה, ועל מחילת עון - כתיקנן.
- על המקדש - בפני עצמו.
- ועל הכהנים - בפני עצמן.
- על ישראל - בפני עצמן,
- ועל ירושלים - בפני עצמה.
סוגיא: והשאר תפלה
[עריכה]- והשאר תפלה:
ת"ר תנו רבנן - שנו (לימדו) רבותינו
להרחבה:
- השאר תפלה: תחנה, רנה, ובקשה 'שעמך ישראל צריכין ליוושע'.
- וחותם ב'שומע תפלה'.
- מכאן ואילך - כל אחד ואחד מביא ספר תורה מתוך ביתו, קורא בו.
- וכל כך למה? - כדי להראות חזותו לרבים.
משנה ד - "פרשת המלך כיצד"
[עריכה]משנה
|
קריאת המלך אסופת פרשות: |
- פרשת המלך כיצד?
- מוצאי
יו"ט יום טוב - יום חג קדוש הראשון של חג סוכות,
- בשמיני
- במוצאי שביעית
- עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה.
- שנאמר "מקץ שבע שנים במועד" וגו' (דברים לא)
- חזן הכנסת - נוטל
ס"ת ספר תורה ונותנה לראש הכנסת.
- וראש הכנסת - נותנה לסגן.
- והסגן - נותנה לכהן גדול.
- ו
כ"ג כהן גדול - נותנה למלך.
- והמלך:
- עומד - ומקבל,
- וקורא - יושב.
- והמלך:
- אגריפס המלך - עמד וקבל,
- וקרא עומד.
- ושבחוהו חכמים.
- וכשהגיע ל"לא תוכל לתת עליך איש נכרי" (דברים יז)
- זלגו עיניו דמעות.
- אמרו לו: 'אל תתירא אגריפס, אחינו אתה! אחינו אתה!
- וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א) עד "שמע"...
"ושמע"... "והיה אם שמוע"... "עשר תעשר"... "כי תכלה לעשר"...
- ופרשת המלך, וברכות וקללות... עד שגומר כל הפרשה.
- ברכות - שכהן גדול מברך אותן,
- המלך - מברך אותן, אלא שנותן של 'רְגָלִים' תחת 'מחילת העון'.
גמרא על משנה ג
[עריכה]גמרא
- בשמיני - סלקא דעתך?
- אימא: 'בשמינית'.
- וכל הני - למה לי?
- צריכי:
- דאי כתב רחמנא "מקץ" -
- הוה אמינא - נימנו מהשתא, ביאור:ואע"ג דלא מתרמי בשמיטה...
- כתב רחמנא "שמיטה".
- ואי כתב רחמנא "שמיטה" -
- ביאור:ה"א בסוף שמיטה...
- כתב רחמנא "במועד".
- ואי כתב "במועד" -
- ביאור:ה"א מריש שתא...
- כתב רחמנא "בחג הסוכות".
- ואי כתב רחמנא "בחג הסוכות" -
- הוה אמינא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אפי' אפילו
יו"ט יום טוב - יום חג קדוש אחרון...
- כתב רחמנא "בבוא כל ישראל".
דף מ"א עמוד ב'
[עריכה]- ...מאתחלתא דמועד.
סוגיא: כבוד לתלמיד בפני רבו
[עריכה]- וחזן הכנסת נוטל
ס"ת ספר תורה ונותנו לראש הכנסת:
- שמעת מינה - חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב?
- אמר אביי כולה משום כבודו דמלך.
סוגיא: קריאת אגריפס
[עריכה]- והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב. אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד:
- 'עומד' - מכלל דיושב?
- והאמר מר:
- אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד,
שנא' שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר וגו' (שמואל ב ז)
- כדאמר רב חסדא 'בעזרת נשים',
- הכא נמי בעזרת נשים.
- ושבחוהו חכמים:
- שבחוהו מכלל דשפיר עבד?
- האמר רב אשי:
- אפי' ביאור:למ"ד 'נשיא שמחל על כבודו - כבודו מחול' -
- מלך שמחל על כבודו - אין כבודו מחול.
שנא' שנאמר "שום תשים עליך מלך" (דברים יז) - שתהא אימתו עליך.
- מצוה שאני.
סוגיא: חנופה
[עריכה]- וכשהגיע ללא תוכל לתת:
- תנא משמיה דרבי נתן:
- באותה שעה - נתחייבו שונאי ישראל בני ישראל - (בלשון נקיה, לשון-סגינהור, המשמשת כאשר נאמר על בני ישראל משהו רע) כלייה -
- שהחניפו לו לאגריפס!
- אמר ר' שמעון בן חלפתא:
- מיום שגבר אגרופה של חנופה,
- נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים,
- ואין אדם יכול לומר לחבירו 'מעשי גדולים ממעשיך'.
דרש ר' יהודה בר מערבא: ואיתימא ר' שמעון בן פזי:
- מותר להחניף לרשעים בעולם הזה,
- שנאמר: "לא יקרא עוד לנבל: 'נדיב' ולכילי לא יאמר: 'שוע'" (ישעיהו לב)
- מכלל - דבעולם הזה שרי.
- ר' שמעון בן לקיש אמר מהכא:
- "כראות פני אלהים ותרצני" (בראשית לג)
- ופליגא דרבי לוי
- דאמר רבי לוי
- משל של יעקב ועֶשָו למה הדבר דומה
- לאדם שזימן את חבירו והכיר בו שמבקש להורגו
- אמר לו טעם תבשיל זה שאני טועם כתבשיל שטעמתי בבית המלך
- אמר ידע ליה מלכא מיסתפי ולא קטיל ליה
- אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם
- שנא' וחנפי לב ישימו אף (איוב לו)
- ולא עוד אלא שאין תפלתו נשמעת
- שנאמר לא ישועו כי אסרם(איוב לו) :
סימן: א"ף עוב"ר גיהנ"ם ביד"ו ניד"ה גול"ה
[עריכה](סימן: מלת פתיח המשמשת לזכירת סדר הסוגיות הבאות, בעת השינון על פה.
יש האומרים כי לסימן משמעויות נוספות על פי הקבלה.
בדפוס w:ש"ס וילנא, המלים שבסימן בדרך כלל מסומנות בגרשיים, כמו ראשי תיבות, כך: סימן מש"ך כספ"א. א"ף עוב"ר גיהנ"ם ביד"ו ניד"ה גול"ה)
- ואמר רבי אלעזר:
- כל אדם שיש בו חנופה, אפילו עוּבָּרִין שבמעי אמן מקללין אותו -
שנא' שנאמר "אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים" (משלי כד)
- ואין "קוב" אלא - קללה,
שנא' שנאמר "לא קבֹה אל", (במדבר כג)
- ואין "לאום" אלא - עוּבָּרִין,
שנא' שנאמר "ולאום מלאום יאמץ". (בראשית כה)
- ואמר רבי אלעזר:
- כל אדם שיש בו חנופה - נופל בגיהנם,
שנא' שנאמר "הוי האומרים לרע 'טוב', ולטוב 'רע'" וגו' (ישעיהו ה)
- מה כתיב אחריו? "לכן כאכל קש לשון אש, וחשש-להבה ירפה..." וגו'
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- ואמר רבי אלעזר:
- כל המחניף לחבירו - סוף נופל בידו.
- ואם אינו נופל בידו - נופל ביד בניו.
- ואם אינו נופל ביד בניו - נופל ביד בן בנו.
שנא' שנאמר "ויאמר ירמיה לחנניה אמן כן יעשה ה' יקם ה' את דבריך" (ירמיהו כח )
- וכתי' וכתיב...
עדיין לא ערוך לפי הסגנון האחיד
[עריכה]סוטה מב עמוד א
[עריכה]
|
ג
ירמיהו כח ג ...בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת כָּל כְּלֵי בֵּית יְהוָה (ירמיה לז:ג) |
- וכתיב: המלה מובאת מדף קודם בש"ס דפוס וילנא, לצורך הקריאה הרצופה רש"י ?: לאחר כמה ימים היה ירמיה יוצא מירושלים ללכת ארץ בנימין לחלוק נחלה שנפלה לו ושם בעל פקידות ושמו יראיה בן שלמיה בן חנניה.
- ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר: 'אל הכשדים אתה נופל!'
- ויאמר ירמיהו: 'שקר, אינני נופל
אלעל הכשדים' וגו' (ירמיה לז יד) - וכתיב המשך הפסוק ויתפש (ירמיהו) מסומן כמחוק על ידי סוגר עגול בש"ס דפוס וילנא יראיה בירמיהו ויביאהו אל השרים..."
- וא"ר אלעזר:
- כל עדה שיש בה חנופה - מאוסה כנדה
- שנאמר (איוב טו) כי עדת חנף גלמוד,
- שכן בכרכי הים קורין לנדה 'גלמודה':
- מאי 'גלמודה'?
- גמולה מבעלה [1].
- ואמר ר' אלעזר:
- כל עדה שיש בה חנופה - לסוף גולה:
- כתיב הכא (איוב טו לד) כי עדת חנף גלמוד [ואש אכלה אהלי שחד],
- וכתיב התם (ישעיהו מט כא) ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גולה וסורה וגו' [ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי, אלה איפה הם].
- א"ר ירמיה בר אבא:
- ארבע כיתות - אין מקבלות פני שכינה:
- כת ליצים, וכת חניפים
- וכת שקרים, וכת מספרי לשון הרע.
- כת ליצים - דכתיב (הושע ז ה) [יום מלכנו החלו שרים חמת מיין] משך רש"י ?: הקב"ה ידו רש"י ?: מהיות את לוצצים.
- כת חניפים - דכתיב (איוב יג טז) [גם הוא לי לישועה] כי לא לפניו חנף יבא;
- כת שקרים - דכתיב (תהלים קא ז) [לא ישב בקרב ביתי עשה רמיה] דובר שקרים לא יכון לנגד עיני;
- כת מספרי לן הרע - דכתיב (תהלים ה ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע.
- [כלומר] צדיק אתה ה' לא יגור במגורך רע רש"י ?: לא יגור עמך רע וגבי מספרי לשון הרע כתיב, דכתיב בההוא פרשתא 'כי אין בפיהו נכונה וגו' .
גמרא למשנה א=
[עריכה]סוגיא: ??
[עריכה]-->
הדרן עלך פרק אלו נאמרין בכל לשון