ביאור:בבלי סוטה דף כז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]

---

עמוד א (דלג לעמוד ב)

סוגיא: בת דומה

אמר שמואל: ישא אדם דומָה (הערה: המלה דומה מופיעה בדף הבא בש"ס וילנא)

דף כ"ז עמוד א

(הערה: הדף בש"ס וילנא מתחיל במילה "דומה", בהמשך לדף הקודם)

ואל ישא בת דומה.

שזו - באה מטיפה כשרה,

וזו - באה מטיפה פסולה

ור' קיצור של: רבי יוחנן אמר:

ישא אדם בת דומה

ואל ישא דומה

שזו עומדת בחזקת כשרות

וזו אינה עומדת בחזקת כשרות.

מיתיבי

נושא אדם דומה.

אמר רבא:

ותסברא: נושא לכתחלה?

אלא: "'אם' נשא".

תני נמי:

בת דומה.

והלכתא:

ישא אדם בת דומה, ואל ישא דומה.

דתני רב תחליפא בר מערבא, קמיה דר' קיצור של: רבי אבהו:

אשה מזנה: בניה כשרין - רוב בעילות אחר הבעל.

בעי רב עמרם:

היתה פרוצה ביותר, מהו?

אליבא דמ"ד ראשי תיבות: מאן דאמר - האיש שאמר.: אין אשה מתעברת אלא סמוך לווסתה - לא תיבעי לך:

דלא ידע בה, ולא מנטר לה.

כי תיבעי לך: אליבא דמ"ד ראשי תיבות: מאן דאמר - האיש שאמר.: אין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה.

מאי? כיון דידע בה - נטורי מנטר לה,

או דלמא כיון דפרוצה ביותר - לא?

תיקו.

סוגיא: קינאה של בית הדין (במקום הבעל)

ואלו שב"ד ראשי תיבות: בית דין כו':

ת"ר:

"איש" -

מה ת"ל ראשי תיבות: תלמוד לומר "איש, איש" -

לרבות אשת חרש,

ואשת שוטה,

ואשת שעמום,

ושהלך בעלה למדינת הים,

ושהיה חבוש בבית האסורין.

שב"ד ראשי תיבות: בית דין מקנין להן לפוסלן מכתובתן.

יכול אף להשקותן?

ת"ל ראשי תיבות: תלמוד לומר: "והביא האיש את אשתו" (במדבר ה)

ר' קיצור של: רבי יוסי אומר:

אף להשקותה,

ולכשיצא בעלה מבית האסורין - ישקנה.

במאי קא מיפלגי?

רבנן סברי בעינן "וקינא", "והביא".

ור' קיצור של: רבי יוסי סבר: לא בעינן "וקינא", "והביא".

ת"ר:

"אשר תשטה אשה תחת אישה" (במדבר ה) -

להקיש איש לאשה, ואשה לאיש.

למאי הלכתא?

אמר רב ששת:

כשם שאם הוא סומא - לא היה משקהּ דכתיב: "ונעלם מעיני אישה" (במדבר ה)

כך היא, אם היתה סומא - לא היתה שותה.

רב אשי אמר:

כשם שחיגרת וגידמת לא היתה שותה דכתיב:

עמוד ב

..."והעמיד הכהן את האשה לפני ה', ונתן על כפיה" (במדבר ה)

כך הוא אם היה חיגר או גידם - לא היה משקה.

מר בר רב אשי אמר:

כשם שאילמת לא היתה שותה דכתיב "ואמרה האשה אמן אמן" (במדבר ה)

כך הוא אם היה אילם לא היה משקה:

הדרן עלך פרק ארוסה ושומרת יבם