ביאור:בבלי סוטה פרק ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]


פרק שישי - מי שקינא[עריכה]

...הפרק הקודם | הפרק הבא...

דפים בפרק זה[עריכה]

דפים: דף ל"א ע"א (פרק שישי) | דף ל"א ע"ב


משניות בפרק זה[עריכה]

משניות משנה ראשונה

דף ל"א עמוד א[עריכה]

משנה א[עריכה]

מקור אמין לחייב גירושי האשה[עריכה]

מי שקינא לאשתו ונסתרה,
אפילו שמע מעוף הפורח: יוציא ויתן כתובה
- דברי רבי אליעזר.
רבי יהושע אומר:
עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה.

עד אחד באשה סוטה[עריכה]

אמר עד אחד: אני ראיתיה שנטמאת -
לא היתה שותה.
ולא עוד? אלא: אפילו עבד, אפילו שפחה:
הרי אלו נאמנין אף לפוסלה מכתובתה.
חמותה ובת חמותה,
וצרתה, ויבמתה, ובת בעלה:
הרי אלו נאמנות -
ולא לפוסלה מכתובתה,
אלא שלא תשתה.
שהיה בדין:
ומה אם עדות ראשונה, שאין אוסרתה איסור עולם - אינה מתקיימת בפחות משנים,
עדות אחרונה, שאוסרתה איסור עולם - אינו דין שלא תתקיים בפחות משנים?
תלמוד לומר "ועד אין בה" (במדבר ה) - כל עדות שיש בה,
קל וחומר לעדות הראשונה.
מעתה ומה אם...
דף ל"א עמוד ב'[עריכה]

...המשך המשנה

מעתה: ומה אם מלים אלו הם המשך המשנה מהעמוד הקודם בש"ס דפוס וילנא עדות אחרונה - שאוסרתה איסור עולם: הרי היא מתקיימת בעד אחד,
עדות הראשונה - שאין אוסרתה איסור עולם: אינו דין שתתקיים בעד אחד?
תלמוד לומר: "כי מצא בה ערות דבר", (דברים כד)
ולהלן הוא אומר: "על פי (שנים) מחוק בגרסאות מעודכנות, ומסומן בסוגריים משולשים בש"ס דפוס וילנא. [שני] מתוקן בגרסאות מעודכנות, ומסומן בסוגריים מרובעים בש"ס דפוס וילנא עדים... יקום דבר". (דברים י"ט:ט"ו)
מה להלן - על פי שנים, אף כאן - פי שנים.
עד אומר: "נטמאת", ועד אומר: "לא נטמאת",
אשה אומרת: "נטמאת", ואשה אומרת: "לא נטמאת" -
היתה שותה.
אחד אומר: "נטמאת", ושנים אומרים: "לא נטמאת" -
היתה שותה.
שנים אומרים: "נטמאת", ואחד אומר: "לא נטמאת" -
לא היתה שותה.

גמרא - למשנה א[עריכה]

גמרא

סוגיא: המקור לעצירת הטקס במקרה שיש עדות[עריכה]

האי - תלמוד לומר "כי מצא בה ערות דבר":
ת"ל: "בה",
"בה" - ולא בקינוי.
בה - ולא בסתירה - מיבעי ליה?
הכי נמי קאמר:
תלמוד לומר: "בה",
"בה" - ולא בקינוי.
בה - ולא בסתירה.

סוגיא: המקור לאי מהימנות עד אחד לטמא אשה[עריכה]

וטומאה בעלמא - בלא קינוי ובלא סתירה, דלא מהימן עֵד אחד,
מנלן?
נאמר כאן "דבר", ונאמר להלן "דבר",
מה להלן בשני עדים, אף כאן בשני עדים.


עד אומר נטמאת:
- טעמא דקא מכחיש ליה.
הא - לא קא מכחיש ליה: עד אחד מהימן.
מנהני מילי?
דתנו רבנן:
"ועֵד אין בה": (במדבר ה) בשנֲים הכתוב מדבר.
אתה אומר בשנים, או אינו אלא באחד?
תלמוד לומר: "לא יקום עֵד אחד באיש" וגו'. (דברים יט)
ממשמע שנאמר "לא יקום עד", איני יודע שהוא אחד?
מה תלמוד לומר "אחד"?
זה בנה אב:
כל מקום שנאמר "עֵד" הרי כאן שנים,
עד שיפרוט לך הכתוב - אחד.
ואמר רחמנא: תרי לית בה, אלא חד -
"והיא לא נתפשה" - אסורה.
וכיון דמדאורייתא - עד אחד מהימן,
אידך - היכי מצי מכחיש ליה?
והא אמר עולא:
כל מקום שהאמינה תורה עד אחד, הרי כאן שנים -
ואין דבריו של אחד במקום שנים,
אלא אמר עולא, תני: לא היתה שותה.
וכן אמר רבי יצחק: לא היתה שותה.
ורבי חייא אמר: היתה שותה.
לרבי חייא קשיא דעולא?
לא קשיא: כאן בבת אחת, כאן בזה אחר זה.


תנן:
עד אומר נטמאת, ושנים אומרים לא נטמאת -
היתה שותה.
הא - חד וחד: לא היתה שותה.
תיובתא דרבי חייא?
אמר לך רבי חייא:
וליטעמיך אימא סיפא:
שנים אומרים נטמאת, ואחד אומר לא נטמאת
-לא היתה שותה.
הא - חד וחד: היתה שותה?
אלא:
כולה בפסולי עדות, ור' נחמיה היא.
דתניא:
רבי נחמיה אומר:
כל מקום שהאמינה תורה עד אחד,
הלך אחר רוב דעות - ועשו.
שתי נשים באיש אחד,
כשני אנשים באיש אחד.


ואיכא דאמרי:
כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא,
אפי' מאה נשים נמי כעד אחד דמיין


דף ל"ב עמוד א'[עריכה]
והכא במאי עסקינן -
כגון דאתאי אשה מעיקרא ר' ביאור:בבלי יבמות דף קיז ושם בהערת שוליים 46,
ותרצה לדרבי נחמיה הכי:
ר' נחמיה אומר:
כל מקום שהאמינה תורה עד אחד - הלך אחר רוב דיעות,
ועשו שתי נשים באשה אחת,
כשני אנשים באיש אחד.
אבל שתי נשים באיש אחד -
כי פלגא ופלגא דמי.
ותרתי - בפסולי עדות: למה לי?
מהו דתימא כי אזלינן בתר רוב דיעות - לחומרא,
אבל לקולא - לא אזלינן?
קמ"ל קא משמע לן - בא להשמיע לנו, בסוף סוגיא משמעותו שזוהי מסקנת הסוגיה

להרחבה ראה כאן
.

(הערה: פרק הבא ממשיך בדף זה - דף ל"ב עמוד א' לפי ש"ס וילנא.)
הדרן עלך פרק מי שקינא


...המשך...

הערות שוליים[עריכה]