ביאור:בבלי סוטה דף כ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]

---

עמוד א (דלג לעמוד ב)

עמוד ב

...חוץ מפרשת סוטה בלבד.

רבי יעקב אומר משמו:חוץ מפרשת סוטה של מקדש.

מאי בינייהו?

א"ר ירמיה: למחוק לה מן התורה - איכא בינייהו.

והני תנאי, כי הני תנאי:

דתניא:

אין מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת.

רבי אחי בר יאשיה אומר: מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת.

אמר רב פפא: דילמא לא היא?

עד כאן לא קאמר ת"ק התם,

אלא כיון דאינתיק לשום רחל: לא הדרא מינתקא לשום לאה.

אבל תורה: דסתמא כתיבה - הכי נמי דמחקינן?

אמר רב נחמן בר יצחק: דילמא לא היא?

עד כאן לא קאמר רבי אחי בר יאשיה התם,

אלא במגילה: דאיכתוב לשום אלות בעולם.

אבל תורה: דלהתלמד כתיבה - הכי נמי דלא מחקינן?

ורבי אחי בר יאשיה לית ליה:

כתב לגרש את אשתו - ונמלך,

מצאו בן עירו, ואמר לו 'שמי כשמך, ושם אשתי כשם אשתך'

פסול לגרש בו?

אמרי התם "וכתב לה" (דברים כד) אמר רחמנא - בעינן כתיבה לשמה.

הכא נמי "ועשה לה"? (במדבר ה)

מאי עשייה: מחיקה.

סוגיא: מקורות לאמירות במשנה

אינה מספקת לשתות עד שפניה [כו']:

מני?

ר"ש היא. דאמר: 'מקריב את מנחתה - ואח"כ משקה.

דכמה דלא קרבה מנחתה - לא בדקי לה מיא.

דכתיב "מנחת זכרון מזכרת עון" (במדבר ה).

אימא סיפא: יש לה זכות היתה תולה לה

אתאן לרבנן!

דאי ר"ש - האמר: אין זכות תולה במים המרים?

אמר רב חסדא:

הא מני? ר"ע היא:

דאמר 'מקריב את מנחתה - ואח"כ משקה'

ובזכות סבר לה כרבנן.

סוגיא: הוצאת האשה מהמקדש

והם אומרים הוציאוה וכו':

מ"ט? דדילמא מתה.

למימרא דמת אסור במחנה לויה.

והתניא:

טמא מת מותר ליכנס למחנה לויה,

ולא טמא מת בלבד אמרו אלא אפילו מת עצמו.

שנאמר "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמות יג) - עמו במחיצתו.

אמר אביי: שמא תפרוס נדה.

סוגיא: תוצאות הפחד

למימרא דבעיתותא מרפיא?

אין כן.. דכתיב "ותתחלחל המלכה מאד" (אסתר ד) ואמר רב: "שפירסה נדה".

והא אנן תנן:

חרדה מסלקת דָמִים?

פחדא צמית,

ביעתותא מרפיא.

סוגיא: זכות תולה

יש לה זכות היתה וכו':

מני מתני'?

לא אבא יוסי בן חנן,

ולא ר"א בן יצחק איש כפר דרום,

ולא רבי ישמעאל?

דתניא

אם יש לה זכות תולה לה שלשה חדשים - כדי הכרת העובר

דברי אבא יוסי בן חנן.

ר"א בן יצחק איש כפר דרום אומר: ט' חדשים.

שנאמר "ונקתה ונזרעה זרע", (במדבר ה)

ולהלן הוא אומר "זרע יעבדנו יסופר" (תהילים כב) -

זרע הראוי לספר.

רבי ישמעאל אומר: שנים עשר חדש.

ואע"פ שאין ראיה לדבר, זֵכֶר לדבר:

דכתיב "להן מלכא מלכי ישפר עליך, וחטיך בצדקה פרוק, ועויתך במיחן ענין." (דנייאל ד)

סוגיא: מיהו המקור למשנה

יש לה זכות היתה

משנתנו: "אם יש לה זכות, היתה תולה לה. יש זכות תולה שנה אחת, יש זכות תולה ב' שנים, יש זכות תולה ג' שנים"

וכו':

מני בשיטת מי מתני' מתניתין

להרחבה?

לא אבא יוסי בן חנן,

ולא ר"א ראשי תיבות: רבי אליעזר בן יצחק איש כפר דרום,

ולא רבי ישמעאל!

דתניא:

אם יש לה זכות,

תולה לה שלשה חדשים,

כדי הכרת העובר;

דברי אבא יוסי בן חנן.

ר"א בן יצחק איש כפר דרום אומר:

ט' חדשים,

שנאמר: "ונקתה ונזרעה זרע" (במדבר ה כח);

ולהלן הוא אומר: "זרע יעבדנו יסופר" (תהלים כב לא),

זרע הראוי לספר.

רבי ישמעאל אומר:

שנים עשר חדש.

ואע"פ ראשי תיבות:ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר,

דכתיב:

"להן מלכא מלכי ישפר עליך,

"וחטיך בצדקה פרוק,

"ועויתך במיחן ענין,