ביאור:בבלי סוטה דף כ
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]
עמוד א (דלג לעמוד ב)
- ...חוץ מפרשת סוטה בלבד.
- רבי יעקב אומר משמו:חוץ מפרשת סוטה של מקדש.
- מאי בינייהו?
- א"ר ירמיה: למחוק לה מן התורה - איכא בינייהו.
- והני תנאי, כי הני תנאי:
- דתניא:
- אין מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת.
- רבי אחי בר יאשיה אומר: מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת.
- אמר רב פפא: דילמא לא היא?
- עד כאן לא קאמר ת"ק התם,
- אלא כיון דאינתיק לשום רחל: לא הדרא מינתקא לשום לאה.
- אבל תורה: דסתמא כתיבה - הכי נמי דמחקינן?
- אמר רב נחמן בר יצחק: דילמא לא היא?
- עד כאן לא קאמר רבי אחי בר יאשיה התם,
- אלא במגילה: דאיכתוב לשום אלות בעולם.
- אבל תורה: דלהתלמד כתיבה - הכי נמי דלא מחקינן?
- ורבי אחי בר יאשיה לית ליה:
- כתב לגרש את אשתו - ונמלך,
- מצאו בן עירו, ואמר לו 'שמי כשמך, ושם אשתי כשם אשתך'
- פסול לגרש בו?
- אמרי התם "וכתב לה" (דברים כד) אמר רחמנא - בעינן כתיבה לשמה.
- הכא נמי "ועשה לה"? (במדבר ה)
- מאי עשייה: מחיקה.
סוגיא: מקורות לאמירות במשנה
[עריכה]- אינה מספקת לשתות עד שפניה [כו']:
- מני?
- ר"ש היא. דאמר: 'מקריב את מנחתה - ואח"כ משקה.
- דכמה דלא קרבה מנחתה - לא בדקי לה מיא.
- דכתיב "מנחת זכרון מזכרת עון" (במדבר ה).
- אימא סיפא: יש לה זכות היתה תולה לה
- אתאן לרבנן!
- דאי ר"ש - האמר: אין זכות תולה במים המרים?
- אמר רב חסדא:
- הא מני? ר"ע היא:
- דאמר 'מקריב את מנחתה - ואח"כ משקה'
- ובזכות סבר לה כרבנן.
סוגיא: הוצאת האשה מהמקדש
[עריכה]- והם אומרים הוציאוה וכו':
- מ"ט? דדילמא מתה.
- למימרא דמת אסור במחנה לויה.
- והתניא:
- טמא מת מותר ליכנס למחנה לויה,
- ולא טמא מת בלבד אמרו אלא אפילו מת עצמו.
- שנאמר "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמות יג) - עמו במחיצתו.
- אמר אביי: שמא תפרוס נדה.
סוגיא: תוצאות הפחד
[עריכה]- למימרא דבעיתותא מרפיא?
- אין כן.. דכתיב "ותתחלחל המלכה מאד" (אסתר ד) ואמר רב: "שפירסה נדה".
- והא אנן תנן:
- חרדה מסלקת דָמִים?
- פחדא צמית,
- ביעתותא מרפיא.
סוגיא: זכות תולה
[עריכה]- יש לה זכות היתה וכו':
- מני מתני'?
- לא אבא יוסי בן חנן,
- ולא ר"א בן יצחק איש כפר דרום,
- ולא רבי ישמעאל?
- דתניא
- אם יש לה זכות תולה לה שלשה חדשים - כדי הכרת העובר
- דברי אבא יוסי בן חנן.
- ר"א בן יצחק איש כפר דרום אומר: ט' חדשים.
- שנאמר "ונקתה ונזרעה זרע", (במדבר ה)
- ולהלן הוא אומר "זרע יעבדנו יסופר" (תהילים כב) -
- זרע הראוי לספר.
- רבי ישמעאל אומר: שנים עשר חדש.
- ואע"פ שאין ראיה לדבר, זֵכֶר לדבר:
- דכתיב "להן מלכא מלכי ישפר עליך, וחטיך בצדקה פרוק, ועויתך במיחן ענין." (דנייאל ד)
סוגיא: מיהו המקור למשנה
[עריכה]- יש לה זכות היתה
|
משנתנו: "אם יש לה זכות, היתה תולה לה. יש זכות תולה שנה אחת, יש זכות תולה ב' שנים, יש זכות תולה ג' שנים" |
- מני בשיטת מי מתני' מתניתין
להרחבה? - לא אבא יוסי בן חנן,
- ולא ר"א ראשי תיבות: רבי אליעזר בן יצחק איש כפר דרום,
- ולא רבי ישמעאל!
- דתניא:
- אם יש לה זכות,
- תולה לה שלשה חדשים,
- כדי הכרת העובר;
- דברי אבא יוסי בן חנן.
- ר"א בן יצחק איש כפר דרום אומר:
- ט' חדשים,
- שנאמר: "ונקתה ונזרעה זרע" (במדבר ה כח);
- ולהלן הוא אומר: "זרע יעבדנו יסופר" (תהלים כב לא),
- זרע הראוי לספר.
- רבי ישמעאל אומר:
- שנים עשר חדש.
- ואע"פ ראשי תיבות:ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר,
- דכתיב:
- "להן מלכא מלכי ישפר עליך,
- "וחטיך בצדקה פרוק,
- "ועויתך במיחן ענין,