ביאור:בבלי סוטה דף כג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]

---

עמוד א (דלג לעמוד ב)

'המשך המשנה'

• האומרת: "טמאה אני לך"
• ושבאו לה עדים שהיא טמאה
• והאומרת: "איני שותה"
• ושבעלה אינו רוצה להשקותה
• ושבעלה בא עליה בדרך
• וכל הנשואות לכהנים

מנחותיהן נשרפות.

בת ישראל שנשאת לכהן - מנחתה נשרפת.

וכהנת שנשאת לישראל - מנחתה נאכלת.

סוגיא: כהן לעומת כהנת

מה בין כהן לכהנת?

מנחת כהנת - נאכלת, ומנחת כהן - אינה נאכלת.

כהנת - מתחללת, וכהן - אין מתחלל.

כהנת - מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים.

כהן - אוכל בקדשי קדשים, ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.

סוגיא: איש לעומת אשה

מה בין איש לאשה?

האיש - פורע ופורם, ואין האשה פורעת ופורמת.

האיש - מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת בנה בנזיר.

האיש - מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.

האיש - מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה.

האיש - מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה.

האיש - נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה.

האיש - נתלה, ואין האשה נתלית.

האיש - נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה.

גמרא: (דף כג עמוד א)

גמרא

ת"ר:

כל הנשואות לכהונה - מנחותיהן נשרפות.

כיצד?

כהנת, לויה וישראלית, שנשאת לכהן

אין מנחתה נאכלת - מפני שיש לו חלק בה.

ואינה עולה כליל - מפני שיש לה חלק בה.

אלא:

הקומץ קרב בעצמו, והשירים קריבין בעצמן.

איקרי כאן:

כל שהוא ממנו לאישים, הרי הוא בבל תקטירו.

אמר יהודה בריה דר"ש בן פזי

דמסיק להו לשום עצים - כר"א.

דתניא:

ר"א אומר:

לריח ניחוח - אי אתה מעלה,

אבל אתה מעליהו לשום עצים.

הניחא לר"א, דאית ליה האי סברא...

אלא לרבנן - דלית להו האי סברא מא"ל מאי איכא למימר??

דעבדי להו כר"א בר"ש כרבי אליעזר בר רבי שמעון (בר יוחאי).

דתניא:

רבי אלעזר בר"ש אומר:

הקומץ קרב בעצמו,

והשירים מתפזרים על בית הדשן

עמוד ב

ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר' אלעזר בר' שמעון,

אלא במנחת חוטא של כהנים -דבת הקרבה היא,

אבל בהא - אפי' רבנן מודו.

סוגיות: כהנים ונשואות לכהנים

בת ישראל הנשואה וכו':

מ"ט מאי טעמא:

דאמר קרא "וכל מנחת כהן כליל תהיה, לא תֵּאֳכֵל". (ויקרא ו)

כהן ולא כהנת:

כהנת - מתחללת,

כהן - אין מתחלל.

מנלן?

דאמר קרא "ולא יחלל זרעו בעמיו" (ויקרא כא) -

זרעו מתחלל,

והוא אינו מתחלל.

כהנת מטמאה כו':

מ"ט?

אמר קרא "אמור אל הכהנים בני אהרן" (ויקרא כא) -

בני אהרן,

ולא בנות אהרן.

כהן אוכל בקדשי קדשים:

דכתיב "כל זכר בבני אהרן יאכלנה". (ויקרא ו)

סוגיות: הבדלים בין דיני איש לדיני אישה=

ומה בין איש כו':

ת"ר:

איש - אין לי אלא איש.

אשה מנין?

כשהוא אומר: "והצרוע אשר בו" (ויקרא יג) - הרי כאן שנים.

א"כ מה ת"ל איש?

לענין שלמטה.

איש פורע וכו'.

האיש מדיר את בנו בנזיר,

ואין האשה מדרת בנה בנזיר:

אמר ר' יוחנן: הלכה היא בנזיר.

האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה:

אמר ר' יוחנן: הלכה היא בנזיר.

האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה:

דכתיב: "את בתי נתתי לאיש הזה" (דברים כב)

האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה:

דכתיב: "כי ימכור איש את בתו". (שמות כא)

האיש נסקל ערום כו':

מ"ט?

"ורגמו אותו" (ויקרא כד)

מאי אותו?

אילימא אותו, ולא אותה:

והכתיב: "והוצאת את האיש ההוא, או את האשה ההיא"? (דברים יז)

אלא: אותו בלא כסותו, ולא אותה בלא כסותה.

'האיש נתלה ואין כו':

מ"ט?

אמר קרא "ותלית אותו על עץ"(דברים כא)

אותו, ולא אותה.

האיש נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה:

מ"ט?

אמר קרא: "ונמכר בגניבתו": (שמות כב)

בגניבתו, ולא בגניבתה.

פרק ד מתחיל באמצע דף זה

משנה א

משנה:

ארוסה ושומרת יבם:

לא שותות, ולא נוטלות כתובה.

שנאמר: "אשר תשטה אשה תחת אישה": (במדבר ה)

• פרט לארוסה, ושומרת יבם.

• אלמנה לכהן גדול,
• גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
• ממזרת