ביאור:בבלי סוטה דף יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

גסטרא [1] של בית פעור: הראנו היכן משה קבור!?

עמדו למעלה - נדמה להם למטה, למטה - נדמה להם למעלה; נחלקו לשתי כיתות: אותן שעומדים למעלה - נדמה להן למטה, למטה - נדמה להן למעלה, לקיים מה שנאמר 'ולא ידע איש את קבורתו'.

ר' חמא בר' חנינא אמר: אף משה רבינו אינו יודע היכן קבור: כתיב הכא 'ולא ידע איש את קבורתו' וכתיב התם (דברים לג א) וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים [את בני ישראל לפני מותו].

וא"ר חמא ברבי חנינא: מפני מה נקבר משה אצל בית פעור? כדי לכפר על מעשה פעור.

ואמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב (דברים יג ה) אחרי ה' אלהיכם תלכו [ואתו תיראו; ואת מצותיו תשמרו, ובקלו תשמעו, ואתו תעבדו ובו תדבקון]? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר (דברים ד ד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא [אל קנא]!? אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה;

מה הוא מלביש ערומים, דכתיב (בראשית ג כא) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם - אף אתה הלבש ערומים;

הקב"ה ביקר חולים, דכתיב (בראשית יח א) וירא אליו ה' באלוני ממרא [והוא ישב פתח האהל כחם היום] - אף אתה בקר חולים;

הקב"ה ניחם אבלים, דכתיב (בראשית כה יא) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו [וישב יצחק עם באר לחי ראי] [2] - אף אתה נחם אבלים;

הקב"ה קבר מתים, דכתיב (דברים לד ו) ויקבר אותו בגיא [בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה] - אף אתה קבור מתים.

'כתנות עור' - רב ושמואל, חד אמר: דבר הבא מן העור [3], וחד אמר דבר שהעור נהנה ממנו [4].

דרש רבי שמלאי: תורה תחלתה גמילות חסדים [5] וסופה גמילות חסדים:

תחילתה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם', וסופה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויקבר אותו בגיא'

דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י; אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי.

אמר לו הקב"ה: כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר? מעלה אני עליך כאילו עשיתם שנאמר (ישעיהו נג יב) לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע [6];

'לכן אחלק לו ברבים - יכול כאחרונים ולא כראשונים?

ת"ל 'ואת עצומים יחלק שלל' כאברהם יצחק ויעקב שהן עצומים בתורה ובמצות;

'תחת אשר הערה [7] למות נפשו' - שמסר עצמו למיתה, שנאמר (שמות לב לב) [ועתה: אם תשא חטאתם] ואם אין מחני נא וגו' [מספרך אשר כתבת];

'ואת פושעים נמנה' - שנמנה עם מתי מדבר;

'והוא חטא רבים נשא' - שכיפר על מעשה העגל;

'ולפושעים יפגיע' - שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה, ואין 'פגיעה' אלא תפלה, שנאמר (ירמיהו ז טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי [כי אינני שמע אתך].

הדרן עלך המקנא


סוטה יד,א פרק שני היה מביא

משנה:

היה [8] מביא את מנחתה [9] בתוך כפיפה מצרית [10], ונותנה על ידיה כדי ליגעה [11].

כל המנחות - תחילתן וסופן בכלי שרת [12], וזו תחלתה בכפיפה מצרית וסופה בכלי שרת [13];

כל המנחות טעונות שמן ולבונה [14], וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה [15];

כל המנחות באות מן החטין [16], וזו באה מן השעורין.

מנחת העומר - אע"פ שבאה מן השעורין [17] היא - היתה באה גרש [18], וזו באה קמח [19].

ר"ג אומר: כשם שמעשיה מעשה בהמה - כך קרבנה מאכל בהמה.

גמרא:

תניא: אבא חנין אומר משום רבי אליעזר: <וכל כך למה> כדי ליגעה [20]? כדי שתחזור בה.

אם ככה חסה תורה על עוברי רצונו [21] - קל וחומר על עושי רצונו; וממאי משום דחסה הוא? דילמא כי היכי דלא תימחק מגילה?

קסבר [22] -


עמוד ב

משקה [23] ואח"כ מקריב את מנחתה [24], דאי משום מגילה - הא אימחיקא לה.

כל המנחות כו':

ורמינהו: 'סדר מנחות כיצד?

אדם מביא מנחה [25] מתוך ביתו בקלתות [26] של כסף ושל זהב [ולא בכלי שרת, כמו שלמדנו למעלה], ונותנה [27] לתוך כלי שרת [28], ומקדשה בכלי שרת, ונותן עליה שמנה ולבונתה, ומוליכה אצל כהן, וכהן מוליכה אצל מזבח, ומגישה [29] בקרן דרומית מערבית [30] כנגד חודה של קרן – ודיו [31], ומסלק את הלבונה לצד אחד [32], וקומץ ממקום שנתרבה שמנה [33], ונותנו לתוך כלי שרת [34], ומקדשו בכלי שרת ,ומלקט את לבונתה ונותנה על גביו, <ומעלה אותו לגבי מזבח> ומעלהו, ומקטירו בכלי שרת, ומולחו, ונותנו על גבי האישים [35];

קרב הקומץ - שיריה נאכלין, ורשאין הכהנים ליתן לתוכה [36] יין ושמן ודבש, ואין אסורין אלא מלחמץ'.

קתני מיהא 'בקלתות של כסף ובקלתות של זהב'!?

אמר רב פפא: אימא בכלים הראויין לכלי שרת [37].

מכלל - דכפיפה מצרית לא חזיא! כמאן? דלא כרבי יוסי ברבי יהודה, דתניא: כלי שרת שעשאן של עץ - רבי פוסל [38] ורבי יוסי ברבי יהודה מכשיר.

אפי' תימא רבי יוסי ברבי יהודה: אימר דא"ר יוסי ברבי יהודה בחשובין [39], בפחותין מי אמר? לית ליה לר' יוסי בר' יהודה (מלאכי א ח) [וכי תגישון עור לזבח אין רע, וכי תגישו פסח וחלה אין רע] הקריבהו נא לפחתך [[40] הירצך או הישא פניך אמר ה' צבאות]?

'ונותנה לכלי שרת ומקדשה בכלי שרת' -

שמעת מינה כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת [41]!

אימא 'נותנה בכלי שרת לקדשה בכלי שרת' [42].

'ונותן עליה [43] שמנה ולבונתה' [44] -

שנאמר (ויקרא ב א) [ונפש, כי תקריב קרבן מנחה לה' - סלת יהיה קרבנו], ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה [45].

'ומוליכה אצל כהן' -

דכתיב (ויקרא ב ב) והביאה אל בני אהרן וגו' [הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה; והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח לה’].

'וכהן מוליכה אצל מזבח' -

דכתיב (ויקרא ב ח) [והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה' והקריבה אל הכהן] והגישה אצל המזבח.

'מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו' -

מנלן דכתיב (ויקרא ו ז) וזאת תורת המנחה [46] הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח; ותניא: 'לפני ה' - יכול במערב [47]?

ת"ל 'אל פני המזבח';

אי 'אל פני המזבח' - יכול בדרום? ת"ל 'לפני ה'!

הא כיצד?

מגישה בקרן דרומית מערבית, כנגד חודה של קרן [48] - ודיו.

רבי אלעזר אומר: יכול יגישנה במערבה של קרן [49] או לדרומה של קרן [50]? אמרת: כל מקום שאתה מוצא שני מקראות: אחד מקיים עצמו ומקיים דברי חבירו, ואחד מקיים עצמו ומבטל דברי חבירו - מניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו, ותופסין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו [51]. כשאתה אומר 'לפני ה' במערב - ביטלתה 'אל פני המזבח' - בדרום, וכשאתה אומר 'אל פני המזבח' - בדרום קיימתה 'לפני ה' במערב; הא כיצד? מגישה לדרומה של קרן [52].

והיכן קיימתה [53]?

אמר רב אשי: קסבר האי תנא [54]: כוליה מזבח בצפון קאי [55].

מאי 'ודיו' [56]?

א"ר אשי: איצטריך: ס"ד אמינא תיבעי הגשת מנחה גופה [57] - קמשמע לן.

ואימא הכי נמי?

אמר קרא '(ויקרא ב ח) [והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה’] והקריבה אל הכהן וגו' והגישה אל המזבח'; מה הקרבה אצל כהן בכלי - אף הגשה אצל מזבח בכלי.

'ומסלק את לבונתה לצד אחד' -

כי היכי דלא תקמוץ בהדי מנחה, כדתנן: קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח או קורט לבונה – פסול [58]:

'וקומץ ממקום שנתרבה שמנה' -

מנלן דכתיב (ויקרא ב ב) מסלתה ומשמנה [והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה; והקטיר הכהן את אזכרתה, המזבחה אשה ריח ניחח לה’] מגרשה ומשמנה (ויקרא ב טז) [והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה לה’].

'ונותנו לתוך כלי שרת ומקדשו בכלי שרת' -

למה לי? הא קדשה חדא זימנא?

מידי דהוה אדם: דם, אף על גב דקדישתיה סכין [59] בצואר בהמה - הדר מקדיש ליה בכלי שרת [60] - הכא נמי לא שנא.

'ומלקט את לבונתה ונותנה על גביו' -

דכתיב (ויקרא ו ח) [והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה] ואת כל הלבונה אשר על המנחה [והקטיר המזבח, ריח ניחח אזכרתה לה’] [61].

'ומעלהו

הערות[עריכה]

  1. ^ מושל, כמה שאמר קומוס דוכוס ושלטון וחבירו ריהטון קורטון גסטרא (ברכות לב ב)
  2. ^ ניחמו על אביו וברכו ברכת אבלים
  3. ^ של צמר הוא
  4. ^ של פשתן שאדם לובש סמוך לעורו
  5. ^ הלביש ערומים
  6. ^ בשביל פושעים הפגיע
  7. ^ הריק
  8. ^ הבעל
  9. ^ כדכתיב והביא את קרבנה עליה וגו' (במדבר ה)
  10. ^ סל של נצרי דקל: זרדים שגדילין סביב הדקל
  11. ^ בגמרא מפרש טעמא
  12. ^ השתא משמע כשמביאה [את המנחה] מביתו - מביאה בכלי שרת לעזרה
  13. ^ קודם קמיצה
  14. ^ כדכתיב ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה (ויקרא ב) ולקמיה פריך והאיכא מנחת חוטא
  15. ^ דכתיב בה לא יצוק עליה שמן וגו' (במדבר ה)
  16. ^ דכתיב סלת חטים תעשה אותם (שמות כט)
  17. ^ במסכת מנחות (סח,ב) ילפינן לה מקראי
  18. ^ דכתיב 'גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך' (ויקרא ב) ובמסכת מנחות (סו,ב) אמרינן: במנחת העומר הכתוב מדבר; 'גרש' – בשעורים: מובחר שבו, מנופה בי"ג נפה, כעין סולת חטים
  19. ^ הכל מעורב כמו שנטחן
  20. ^ למה אנו טורחין ליגעה
  21. ^ שאם זינתה עברה על רצונו של מקום, ורוצה שתודה שלא תיבדק
  22. ^ האי תנא דאמר משום דחסה הוא
  23. ^ המים
  24. ^ ופלוגתא היא בפרק 'היה נוטל' (לקמן יט,ב); ומיהו כל זמן שלא קרבה מנחתה - אינה נבדקת, דכתיב 'מזכרת עון', ואע"פ ששתתה - מניחין אותה בידה כדי ליגעה ותודה; והשתא ודאי משום חסיון הוא
  25. ^ לעזרה
  26. ^ כעין סלים
  27. ^ בעזרה
  28. ^ קס"ד שצריך לתתה ע"מ כן שיהא דעתו שיקדשנה הכלי
  29. ^ מגיע את הכלי
  30. ^ ולקמן יליף לה מקראי
  31. ^ לקמן מפרש מאי היא ומאי תיסק אדעתין דנבעי טפי
  32. ^ בתוך הכלי עצמה; ולקמן מפרש טעמא דכולה מתניתא
  33. ^ ממקום שהיא נבללת יפה בשמן
  34. ^ שני ולקמן מפרש טעמא
  35. ^ על האש
  36. ^ ליתן לתוך השירַיִם
  37. ^ אם היה מקדישן
  38. ^ [במנחות] ובמסכת סוכה יליף טעמא בפרק החליל (נ,ב)
  39. ^ בכלי עץ חשובין
  40. ^ סיפא דקרא
  41. ^ שהנותנו בהן - צריך שיתננו לשם כך; וא"ת הרי מנחה קדושה עומדת, שהקדישה בפה!? - קדושת פה אינה אלא קדושת דמים, ואינה קדושת הגוף, ואינה נפסלת בטבול יום ובלינה, ואם נטמאת – נפדית; קדשה בכלי - קידשה קדושת הגוף, ונפסלת בטבול יום ובלינה, ואין לה פדיון
  42. ^ התורה הצריכתו ליתנו בכלי שרת כדי שיקדשנה הכלי, ואפילו אינו מתכוין לכך
  43. ^ הזר
  44. ^ ואין צריך כהן לכך
  45. ^ והדר והביאה אל בני אהרן וגו'
  46. ^ כל המנחות במשמע
  47. ^ יגיענה לדופן מערבי של מזבח, דהיינו 'לפני ה': שההיכל במערב, והמזבח בחצר; שלשים ושתים אמה רחבו, ממוצע באמצע העזרה; וכן ההיכל – ממוצע, באמצע העזרה, זה מול זה שלשים ושתים אמה: היכל וכתליו חללו עשרים, וכתליו: שש אמה עובי כותל צפוני וששה לכותל דרומי; נמצא מערבו של מזבח לפני ה', דאין מפסיק כלום בינו לבין ההיכל, דאילו אולם שלפני ההיכל פתוח הוא, ורחבו עשרים אמה ככל חללו של היכל
  48. ^ כל מה שיכול לקרבו כלפי מערב, ובלבד שיהא שם קצת דרום, משום 'אל פני המזבח'; דאי לאו כנגד חודה - ליכא 'לפני ה' כלל, שהרי זויות ההיכל כולם כנגד זויות המזבח
  49. ^ דורשו למקרא בענין אחר, וכך דורשו: מתוך שנאמר 'לפני ה' אל פני המזבח' - יכול יגישנה לאחד מהן: רצה למערב רצה לדרומה? והכי גרסינן לה בתורת כהנים
  50. ^ כך תשיבני
  51. ^ דכיון דאפשר לקיים את שניהם - תו לא תוקמה 'רצה זה עושה - רצה זה עושה', אלא תפוס המקיים את שניהם
  52. ^ הכי גרסינן לה בתורת כהנים: 'לדרומה של קרן' - ולא בעי כנגד חודה
  53. ^ הלא חוץ לכנגד זויות ההיכל הוא
  54. ^ רבי אלעזר
  55. ^ בחלק צפוני של עזרה, ולית ליה דמזבח מכוון כנגד ההיכל וכתליו נמצא דרומו של מזבח כנגד אמצע פתח ההיכל, הלכך יגישנה 'אל פני המזבח' – בדרום, ובלבד שיהא סמוך למערב; נמצא מקיים את שניהם, והוא הדין נמי אם היה מזבח משוך מעט מכנגד זויות דרומית ההיכל ולצפון, שיהא דרומו של מזבח כנגד ההיכל - הוה מצי לקיים את שניהם, ד'כנגד ההיכל' קרינן ביה 'לפני ה', ובלבד שיגיש סמוך לקרן - דהיינו אצל מערב; והא דנקט למשמע מינה כוליה מזבח בצפון קאי - משום דשלש מחלוקות הן בדבר זה: רבי יהודה אית ליה 'מזבח מכוון כנגד היכל וכתליו' – בפרק קמא דיומא (טז,א), ור"א בן יעקב אית ליה 'כוליה מזבח בדרום קאי', דאמר צפוני שהוא צד פנוי מכלום; ורבי יוסי הגלילי אית ליה כוליה מזבח בצפון קאי - בזבחים בפרק קדשי קדשים (נט,א); הלכך לר"א דהכא - דשמעינן ליה ע"כ דקאמר 'זוית דרומית של מזבח לפנים מכנגד זוית של היכל הוא', ופליג אדר"י ואדר"א בן יעקב - מוקמינן ליה כרבי יוסי הגלילי, דס"ל דכוליה מזבח בצפון, ולא מוקמינן ליה במחלוקת רביעית
  56. ^ מאי תיסק אדעתיה דנבעי טפי
  57. ^ ולא הכלי שהיא בה, אלא יכוף הכלי שיהא נוגע סולת למזבח
  58. ^ משום דהוה קומץ חסר
  59. ^ הוי כלי שרת דתניא (יומא יב ב) 'כל הכלים שעשה משה - משיחתן מקדשתן; מכאן ואילך עבודתן מחנכתן
  60. ^ שמקבלו בכלי שרת כדכתיב 'וישם באגנות' (שמות כד)
  61. ^ גבי הקטרה כתיב דמקטר קומץ ולבונה כי הדדי