ביאור:בבלי סוטה דף יח
| הבהרה: | |
|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
5. כתבה על שני דפין [1] – פסולה: 'ספר' אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים;
6. כתב אות אחת ומחק אות אחת [2], [3] וכתב אות אחת [4] ומחק אות אחת [5] – פסולה, דכתיב (במדבר ה ל) [או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני ה’] ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת [6].
בעי רבא: כתב שתי מגילות לשתי סוטות ומחקן לתוך כוס אחד – מהו[7]? כתיבה לשמה [8] בעינן, והאיכא? או דילמא בעינן נמי מחיקה [9] לשמה [10]?
ואם תמצא לומר בעינן נמי מחיקה לשמה - מחקן בשתי כוסות, וחזר ועירבן - מהו? מחיקה לשמה בעינן, והאיכא? או דילמא הא לאו דידה קא שתיא והא לאו דידה קא שתיא?
ואם תמצא לומר הא לאו דידה קא שתיא והא לאו דידה קא שתיא -חזר וחלקן - מהו? יש ברירה או אין ברירה?
תיקו.
בעי רבא: השקה בסיב [11] - מהו? בשפופרת - מהו? דרך שתיה בכך או אין דרך שתיה בכך?
תיקו.
בעי רב אשי: נשפכו מהן ונשתיירו מהן - מהו?
תיקו.
| א"ר זירא אמר רב: שתי שבועות האמורות בסוטה [במדבר ה,יט: | והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה: אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה, (במדבר ה כ) ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת; ויתן איש בך את שכבתו, מבלעדי אישך; |
(במדבר ה כא) והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה: יתן ה' אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת ה' את ירכך נפלת ואת בטנך צבה.] - למה? אחת קודם שנמחקה מגילה ואחת לאחר שנמחקה.
מתקיף לה רבא: תרוייהו קודם שנמחקה מגילה כתיבן!
אלא אמר רבא: אחת שבועה שיש עמה אָלָה [12] ואחת שבועה שאין עמה אָלָה.
היכי דמי שבועה שיש עמה אָלָה?
אמר רב עמרם אמר רב: 'משביעני עליך [13] [14] שלא נטמאת [15]; שאם נטמאת יבואו ביך' [16].
אמר רבא: אָלָה לחודה קיימא ושבועה לחודה קיימא [17]!? אלא אמר רבא: 'משביעני עליך שאם נטמאת - יבואו ביך' [18].
אמר רב אשי: אָלָה איכא, שבועה ליכא [19] !? אלא אמר רב אשי: 'משביעני עליך [20] שלא נטמאת; ואם נטמאת יבואו ביך [21]' [22].
משנה:
על מה היא אומרת 'אמן אמן'? אמן - על האָלָה, אמן - על השבועה [23];
אמן - מאיש זה, אמן - מאיש אחר;
אמן - שלא שטיתי ארוסה ונשואה [24]
[המשך המשנה]
[25] ושומרת יבם וכנוסה [26]; אמן שלא נטמאתי [27] ואם נטמאתי יבואו בי [28].
רבי מאיר אומר: אמן שלא נטמאתי אמן שלא אטמא [29].
הכל שוין שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש [30].
נסתרה לאחד ונטמאת [31], ואח"כ החזירה - לא היה מתנה עמה [32].
זה הכלל: כל שתבעל ולא היתה אסורה לו - לא היה מתנה עמה.
גמרא:
אמר רב המנונא: שומרת יבם שזינתה [33] אסורה ליבמה [34].
ממאי?
מדקתני 'שומרת יבם וכנוסה' [35]: אי אמרת בשלמא אסירה [36] - משום הכי מתנה בהדה [37], אלא אי אמרת לא אסירה - היכי מתנה בהדה? והתנן 'זה הכלל: כל שאילו תיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה'!
אמרי במערבא: לית הילכתא כרב המנונא; אלא הא דקתני 'שומרת יבם וכנוסה' - הא מני? רבי עקיבא היא, דאמר 'אין קידושין תופסין בחייבי לאוין' [38], ומשוי לה [39] כי ערוה [40] [41].
בעי רבי ירמיה: מהו שיתנה אדם על נישואין הראשונים [42]? על נישואי אחיו [43] - מהו?
תא שמע: 'זה הכלל: כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו - לא היה מתנה עמה'; הא אסירה - הכי נמי דמתנה [44] – שמע מינה.
רבי מאיר אומר אמן שלא נטמאתי וכו':
תניא לא כשאמר רבי מאיר 'אמן שלא אטמא' שאם תטמא מים בודקין אותה מעכשיו [45] [שהרי אם תבדק מעכשיו – ותמות - לא תוכל לזנות אחרכך! ואם כן לא תוכל להבדק עכשיו, כי נמצא שלא נטמאה!!], אלא לכשתטמא - מים מערערין אותה [46] ובודקין אותה.
בעי רב אשי: [47] מהו שיתנה אדם על נישואין האחרונים [48]? השתא מיהא לא אסירה ליה, או דילמא זימנין דמגרש לה והדר מהדר לה?
ת"ש: 'הכל שוין שלא היה מתנה עמה, לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש; נסתרה לאחד ונטמאת, ואח"כ יחזירנה - לא היה מתנה' [49] - הא [50] יחזירנה ותיטמא הכי נמי דמתני – שמע מינה
ת"ר: (במדבר ה כט) זאת תורת הקנאות [אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה] - [51] מלמד שהאשה שותה ושונה. רבי יהודה אומר: 'זאת' [52] - שאין האשה שותה ושונה.
אמר רבי יהודה: מעשה והעיד לפנינו נחוניא חופר שיחין [53] שהאשה שותה ושונה [54], וקיבלנו עדותו בשני אנשים [55] - אבל לא באיש אחד [56]; וחכמים אומרים: אין האשה שותה ושונה, בין באיש אחד בין בשני אנשים.
[57] ות"ק נמי הכתיב 'זאת' [58]? ורבנן בתראי נמי הא כתיב 'תורת [הקנאות' - בלשון רבים]?
אמר רבא: באיש אחד ובועל אחד - דכ"ע לא פליגי דאין האשה שותה ושונה ,
הערות
[עריכה]- ↑ כדפין של ספר תורה העשויין עמודים
- ↑ ומחקה על המים
- ↑ וחזר
- ↑ שלאחריה
- ↑ ומחקה עד שהשלים את כולה
- ↑ עד שתהא כולה כאחד
- ↑ מה שואל רבא? הרי בדף ח,א תנן: אין משקין שתי סוטות כאחת? אלא כל דברי רבא – בדרך שיעור!
- ↑ בספר לעצמו, דכתיב 'ועשה לה' - לשמה
- ↑ בכוס
- ↑ לעצמה: שיהא ניכר המחיקה שהיא לשמה
- ↑ שהוא חלול כדרך שהתינוקות שותין
- ↑ דכתיב בחדא מינייהו 'בשבועת האלה' ולקמיה מפרש היכי דמי
- ↑ בשם ומזכיר שם
- ↑ שאת אומרת אמת
- ↑ היינו שבועה שאין עמה אלה
- ↑ המים לצבות בטן כו' והיינו אלה
- ↑ שבועה ואלה יש כאן, ושניהן על האשה, וקרא כתיב 'בשבועת האלה' - שהשבועה של אלה
- ↑ דאיכא השתא 'שבועת האלה': שמשביע את האלה שתחול
- ↑ על האשה וקרא כתיב והשביע את האשה
- ↑ שיהא אמת מה שאמרת בפנינו
- ↑ המים
- ↑ דקיימא שבועה אאשה שלא נטמאת ואאלה שתחול
- ↑ לכך הוצרכה לכפול
- ↑ על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של אירוסין אע"פ שלא היה בו קינוי; ומכאן לגלגול שבועה מן התורה
- ↑ ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה מגלגל עליה שבועה:
- ↑ שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם. שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה, כמו 'ואביו שמר את הדבר' (בראשית לז) 'לא תשמור על חטאתי' (איוב יד)
- ↑ היינו קבלת שבועה
- ↑ היינו קבלת אלה, כדרך שהשביעה, כדאמר לעיל בגמרא 'משביעני עליך שלא נטמאת, ואם נטמאת יבאו ביך', והיינו פירושו ד'אמן על השבועה אמן על האלה' דתניא ברישא
- ↑ שאם תטמא לאחר זמן -מים מערערין אותה לאחר שתטמא כדתניא בברייתא בגמרא
- ↑ 'הכל' - ואפילו לרבי מאיר דאמר מתנה על העתיד
- ↑ בגירושיה
- ↑ דאינה נאסרת עליו לחזור לו אלא א"כ נישאת על ידי קידושין, דכי כתיב (דברים כד) 'לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה' - אחר קידושין ונישואין כתיב, כדכתיב 'והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון'
- ↑ כשהיא שומרת יבם
- ↑ כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה
- ↑ שמשביעה על זנות שזינתה כשהיא שומרת יבם
- ↑ זנתה נאסרת עליו
- ↑ ע"י גלגול אף על אותו זנות
- ↑ לאשה האסורה על המקדשה בלאו
- ↑ לחייבי לאוין
- ↑ דכרת;
- ↑ ורבנן פליגי עליה, ואמרי: בחייבי כריתות - הוא דלא תפסי, אבל בחייבי לאוין – תפסי; אלמא לר"ע משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהם כחייבי כריתות: שהולד ממזר, ולגבי לאסור על בעלה נמי, כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה - כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא עליו ב'לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר '(דברים כה) - אוסרה על יבמה
- ↑ כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה
- ↑ לגלגל זנות שתחת אחיו? דהא דתנן במתניתין 'ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה' - לאו בחדא אתתא קאי, שישקנה יבם וישביענה על האירוסין ונישואין של אחיו, אלא מילי מילי קתני: אם הבעל מַשקָהּ - מתנה עמה על ארוסה ונשואה, ואם היבם שכנסה מַשקָהּ - מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה
- ↑ וזו נאסרת עליו בזנות נישואין הראשונים לעולם, וכן בזנות נישואי אחיו, כדאמר בפרק קמא (לעיל ב,ב) 'ואם מת חולצת ולא מתייבמת'
- ↑ [לא] עלתה על דעתו שתבדק עכשיו על העתיד
- ↑ חוזרין לה לתוך גרונה, כאדם הנחנק ע"י משקה נראה כעושה 'ערער', והוא לשון זעקת שבר: 'יעוערו' (ישעיהו טו)
- ↑ לרבי מאיר, דאמר 'מתנה על העתיד'
- ↑ מהו שיתנה עמה בגלגול שבועה שלא תטמא אם יגרשנה ויחזירנה ותטמא
- ↑ טעמא דתטמא בימי גירושיה, דלא מיתסרא עליה
- ↑ תטמא לאחר חזרה
- ↑ תורה אחת לכל הקנאות: שבכולן יעשה לה כתורה הזאת:
- ↑ מיעוטא הוא: 'זאת' ולא אחרת
- ↑ להכניס מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים
- ↑ אם מת בעלה זה שהשקה, ונישאת לאחר וקינא לה והיא נסתרה
- ↑ שישקנה השני
- ↑ דרבי יהודה דריש 'זאת' - למעוטי שאינה שותה ושונה על ידי בעל אחד אם חזר וקינא לה, ודריש 'תורת' - לרבות ששותה פעם שניה על ידי בעל שני
- ↑ ומדקאמר רבי יהודה דע"י בעל שני חוזרת ושותה - מכלל דלתנא קמא אפילו בעל אחד משקה שני פעמים, והיינו דפרכינן
- ↑ ומאי קא ממעט מיניה