ביאור:בבלי סוטה דף יח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

5. כתבה על שני דפין ^[1] – פסולה: 'ספר' אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים;

6. כתב אות אחת ומחק אות אחת ^[2], ^[3] וכתב אות אחת ^[4] ומחק אות אחת ^[5] – פסולה, דכתיב (במדבר ה ל) [או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני ה’] ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ^[6].

בעי רבא: כתב שתי מגילות לשתי סוטות ומחקן לתוך כוס אחד – מהו^[7]? כתיבה לשמה ^[8] בעינן, והאיכא? או דילמא בעינן נמי מחיקה ^[9] לשמה ^[10]?

ואם תמצא לומר בעינן נמי מחיקה לשמה - מחקן בשתי כוסות, וחזר ועירבן - מהו? מחיקה לשמה בעינן, והאיכא? או דילמא הא לאו דידה קא שתיא והא לאו דידה קא שתיא?

ואם תמצא לומר הא לאו דידה קא שתיא והא לאו דידה קא שתיא -חזר וחלקן - מהו? יש ברירה או אין ברירה?

תיקו.

בעי רבא: השקה בסיב ^[11] - מהו? בשפופרת - מהו? דרך שתיה בכך או אין דרך שתיה בכך?

תיקו.

בעי רב אשי: נשפכו מהן ונשתיירו מהן - מהו?

תיקו.

א"ר זירא אמר רב: שתי שבועות האמורות בסוטה [במדבר ה,יט:

והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה: אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה, (במדבר ה כ) ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת; ויתן איש בך את שכבתו, מבלעדי אישך;

(במדבר ה כא) והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה: יתן ה' אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת ה' את ירכך נפלת ואת בטנך צבה.] - למה? אחת קודם שנמחקה מגילה ואחת לאחר שנמחקה.

מתקיף לה רבא: תרוייהו קודם שנמחקה מגילה כתיבן!

אלא אמר רבא: אחת שבועה שיש עמה אָלָה ^[12] ואחת שבועה שאין עמה אָלָה.

היכי דמי שבועה שיש עמה אָלָה?

אמר רב עמרם אמר רב: 'משביעני עליך ^[13] ^[14] שלא נטמאת ^[15]; שאם נטמאת יבואו ביך' ^[16].

אמר רבא: אָלָה לחודה קיימא ושבועה לחודה קיימא ^[17]!? אלא אמר רבא: 'משביעני עליך שאם נטמאת - יבואו ביך' ^[18].

אמר רב אשי: אָלָה איכא, שבועה ליכא ^[19] !? אלא אמר רב אשי: 'משביעני עליך ^[20] שלא נטמאת; ואם נטמאת יבואו ביך ^[21]' ^[22].

משנה:

על מה היא אומרת 'אמן אמן'? אמן - על האָלָה, אמן - על השבועה ^[23];

אמן - מאיש זה, אמן - מאיש אחר;

אמן - שלא שטיתי ארוסה ונשואה ^[24]

עמוד ב

[המשך המשנה]

^[25] ושומרת יבם וכנוסה ^[26]; אמן שלא נטמאתי ^[27] ואם נטמאתי יבואו בי ^[28].

רבי מאיר אומר: אמן שלא נטמאתי אמן שלא אטמא ^[29].

הכל שוין שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש ^[30].

נסתרה לאחד ונטמאת ^[31], ואח"כ החזירה - לא היה מתנה עמה ^[32].

זה הכלל: כל שתבעל ולא היתה אסורה לו - לא היה מתנה עמה.

גמרא:

אמר רב המנונא: שומרת יבם שזינתה ^[33] אסורה ליבמה ^[34].

ממאי?

מדקתני 'שומרת יבם וכנוסה' ^[35]: אי אמרת בשלמא אסירה ^[36] - משום הכי מתנה בהדה ^[37], אלא אי אמרת לא אסירה - היכי מתנה בהדה? והתנן 'זה הכלל: כל שאילו תיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה'!

אמרי במערבא: לית הילכתא כרב המנונא; אלא הא דקתני 'שומרת יבם וכנוסה' - הא מני? רבי עקיבא היא, דאמר 'אין קידושין תופסין בחייבי לאוין' ^[38], ומשוי לה ^[39] כי ערוה ^[40] ^[41].

בעי רבי ירמיה: מהו שיתנה אדם על נישואין הראשונים ^[42]? על נישואי אחיו ^[43] - מהו?

תא שמע: 'זה הכלל: כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו - לא היה מתנה עמה'; הא אסירה - הכי נמי דמתנה ^[44] – שמע מינה.

רבי מאיר אומר אמן שלא נטמאתי וכו':

תניא לא כשאמר רבי מאיר 'אמן שלא אטמא' שאם תטמא מים בודקין אותה מעכשיו ^[45] [שהרי אם תבדק מעכשיו – ותמות - לא תוכל לזנות אחרכך! ואם כן לא תוכל להבדק עכשיו, כי נמצא שלא נטמאה!!], אלא לכשתטמא - מים מערערין אותה ^[46] ובודקין אותה.

בעי רב אשי: ^[47] מהו שיתנה אדם על נישואין האחרונים ^[48]? השתא מיהא לא אסירה ליה, או דילמא זימנין דמגרש לה והדר מהדר לה?

ת"ש: 'הכל שוין שלא היה מתנה עמה, לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש; נסתרה לאחד ונטמאת, ואח"כ יחזירנה - לא היה מתנה' ^[49] - הא ^[50] יחזירנה ותיטמא הכי נמי דמתני – שמע מינה

ת"ר: (במדבר ה כט) זאת תורת הקנאות [אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה] - ^[51] מלמד שהאשה שותה ושונה. רבי יהודה אומר: 'זאת' ^[52] - שאין האשה שותה ושונה.

אמר רבי יהודה: מעשה והעיד לפנינו נחוניא חופר שיחין ^[53] שהאשה שותה ושונה ^[54], וקיבלנו עדותו בשני אנשים ^[55] - אבל לא באיש אחד ^[56]; וחכמים אומרים: אין האשה שותה ושונה, בין באיש אחד בין בשני אנשים.

^[57] ות"ק נמי הכתיב 'זאת' ^[58]? ורבנן בתראי נמי הא כתיב 'תורת [הקנאות' - בלשון רבים]?

אמר רבא: באיש אחד ובועל אחד - דכ"ע לא פליגי דאין האשה שותה ושונה ,

הערות

^ כדפין של ספר תורה העשויין עמודים
^ ומחקה על המים
^ וחזר
^ שלאחריה
^ ומחקה עד שהשלים את כולה
^ עד שתהא כולה כאחד
^ מה שואל רבא? הרי בדף ח,א תנן: אין משקין שתי סוטות כאחת? אלא כל דברי רבא – בדרך שיעור!
^ בספר לעצמו, דכתיב 'ועשה לה' - לשמה
^ בכוס
^ לעצמה: שיהא ניכר המחיקה שהיא לשמה
^ שהוא חלול כדרך שהתינוקות שותין
^ דכתיב בחדא מינייהו 'בשבועת האלה' ולקמיה מפרש היכי דמי
^ בשם ומזכיר שם
^ שאת אומרת אמת
^ היינו שבועה שאין עמה אלה
^ המים לצבות בטן כו' והיינו אלה
^ שבועה ואלה יש כאן, ושניהן על האשה, וקרא כתיב 'בשבועת האלה' - שהשבועה של אלה
^ דאיכא השתא 'שבועת האלה': שמשביע את האלה שתחול
^ על האשה וקרא כתיב והשביע את האשה
^ שיהא אמת מה שאמרת בפנינו
^ המים
^ דקיימא שבועה אאשה שלא נטמאת ואאלה שתחול
^ לכך הוצרכה לכפול
^ על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של אירוסין אע"פ שלא היה בו קינוי; ומכאן לגלגול שבועה מן התורה
^ ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה מגלגל עליה שבועה:
^ שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם. שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה, כמו 'ואביו שמר את הדבר' (בראשית לז) 'לא תשמור על חטאתי' (איוב יד)
^ היינו קבלת שבועה
^ היינו קבלת אלה, כדרך שהשביעה, כדאמר לעיל בגמרא 'משביעני עליך שלא נטמאת, ואם נטמאת יבאו ביך', והיינו פירושו ד'אמן על השבועה אמן על האלה' דתניא ברישא
^ שאם תטמא לאחר זמן -מים מערערין אותה לאחר שתטמא כדתניא בברייתא בגמרא
^ 'הכל' - ואפילו לרבי מאיר דאמר מתנה על העתיד
^ בגירושיה
^ דאינה נאסרת עליו לחזור לו אלא א"כ נישאת על ידי קידושין, דכי כתיב (דברים כד) 'לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה' - אחר קידושין ונישואין כתיב, כדכתיב 'והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון'
^ כשהיא שומרת יבם
^ כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה
^ שמשביעה על זנות שזינתה כשהיא שומרת יבם
^ זנתה נאסרת עליו
^ ע"י גלגול אף על אותו זנות
^ לאשה האסורה על המקדשה בלאו
^ לחייבי לאוין
^ דכרת;
^ ורבנן פליגי עליה, ואמרי: בחייבי כריתות - הוא דלא תפסי, אבל בחייבי לאוין – תפסי; אלמא לר"ע משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהם כחייבי כריתות: שהולד ממזר, ולגבי לאסור על בעלה נמי, כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה - כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא עליו ב'לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר '(דברים כה) - אוסרה על יבמה
^ כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה
^ לגלגל זנות שתחת אחיו? דהא דתנן במתניתין 'ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה' - לאו בחדא אתתא קאי, שישקנה יבם וישביענה על האירוסין ונישואין של אחיו, אלא מילי מילי קתני: אם הבעל מַשקָהּ - מתנה עמה על ארוסה ונשואה, ואם היבם שכנסה מַשקָהּ - מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה
^ וזו נאסרת עליו בזנות נישואין הראשונים לעולם, וכן בזנות נישואי אחיו, כדאמר בפרק קמא (לעיל ב,ב) 'ואם מת חולצת ולא מתייבמת'
^ [לא] עלתה על דעתו שתבדק עכשיו על העתיד
^ חוזרין לה לתוך גרונה, כאדם הנחנק ע"י משקה נראה כעושה 'ערער', והוא לשון זעקת שבר: 'יעוערו' (ישעיהו טו)
^ לרבי מאיר, דאמר 'מתנה על העתיד'
^ מהו שיתנה עמה בגלגול שבועה שלא תטמא אם יגרשנה ויחזירנה ותטמא
^ טעמא דתטמא בימי גירושיה, דלא מיתסרא עליה
^ תטמא לאחר חזרה
^ תורה אחת לכל הקנאות: שבכולן יעשה לה כתורה הזאת:
^ מיעוטא הוא: 'זאת' ולא אחרת
^ להכניס מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים
^ אם מת בעלה זה שהשקה, ונישאת לאחר וקינא לה והיא נסתרה
^ שישקנה השני
^ דרבי יהודה דריש 'זאת' - למעוטי שאינה שותה ושונה על ידי בעל אחד אם חזר וקינא לה, ודריש 'תורת' - לרבות ששותה פעם שניה על ידי בעל שני
^ ומדקאמר רבי יהודה דע"י בעל שני חוזרת ושותה - מכלל דלתנא קמא אפילו בעל אחד משקה שני פעמים, והיינו דפרכינן
^ ומאי קא ממעט מיניה

[1] כדפין של ספר תורה העשויין עמודים

[2] ומחקה על המים

[3] וחזר

[4] שלאחריה

[5] ומחקה עד שהשלים את כולה

[6] עד שתהא כולה כאחד

[7] מה שואל רבא? הרי בדף ח,א תנן: אין משקין שתי סוטות כאחת? אלא כל דברי רבא – בדרך שיעור!

[8] בספר לעצמו, דכתיב 'ועשה לה' - לשמה

[9] בכוס

[10] לעצמה: שיהא ניכר המחיקה שהיא לשמה

[11] שהוא חלול כדרך שהתינוקות שותין

[12] דכתיב בחדא מינייהו 'בשבועת האלה' ולקמיה מפרש היכי דמי

[13] בשם ומזכיר שם

[14] שאת אומרת אמת

[15] היינו שבועה שאין עמה אלה

[16] המים לצבות בטן כו' והיינו אלה

[17] שבועה ואלה יש כאן, ושניהן על האשה, וקרא כתיב 'בשבועת האלה' - שהשבועה של אלה

[18] דאיכא השתא 'שבועת האלה': שמשביע את האלה שתחול

[19] על האשה וקרא כתיב והשביע את האשה

[20] שיהא אמת מה שאמרת בפנינו

[21] המים

[22] דקיימא שבועה אאשה שלא נטמאת ואאלה שתחול

[23] לכך הוצרכה לכפול

[24] על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של אירוסין אע"פ שלא היה בו קינוי; ומכאן לגלגול שבועה מן התורה

[25] ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה מגלגל עליה שבועה:

[26] שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם. שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה, כמו 'ואביו שמר את הדבר' (בראשית לז) 'לא תשמור על חטאתי' (איוב יד)

[27] היינו קבלת שבועה

[28] היינו קבלת אלה, כדרך שהשביעה, כדאמר לעיל בגמרא 'משביעני עליך שלא נטמאת, ואם נטמאת יבאו ביך', והיינו פירושו ד'אמן על השבועה אמן על האלה' דתניא ברישא

[29] שאם תטמא לאחר זמן -מים מערערין אותה לאחר שתטמא כדתניא בברייתא בגמרא

[30] 'הכל' - ואפילו לרבי מאיר דאמר מתנה על העתיד

[31] בגירושיה

[32] דאינה נאסרת עליו לחזור לו אלא א"כ נישאת על ידי קידושין, דכי כתיב (דברים כד) 'לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה' - אחר קידושין ונישואין כתיב, כדכתיב 'והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון'

[33] כשהיא שומרת יבם

[34] כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה

[35] שמשביעה על זנות שזינתה כשהיא שומרת יבם

[36] זנתה נאסרת עליו

[37] ע"י גלגול אף על אותו זנות

[38] לאשה האסורה על המקדשה בלאו

[39] לחייבי לאוין

[40] דכרת;

[41] ורבנן פליגי עליה, ואמרי: בחייבי כריתות - הוא דלא תפסי, אבל בחייבי לאוין – תפסי; אלמא לר"ע משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהם כחייבי כריתות: שהולד ממזר, ולגבי לאסור על בעלה נמי, כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה - כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא עליו ב'לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר '(דברים כה) - אוסרה על יבמה

[42] כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה

[43] לגלגל זנות שתחת אחיו? דהא דתנן במתניתין 'ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה' - לאו בחדא אתתא קאי, שישקנה יבם וישביענה על האירוסין ונישואין של אחיו, אלא מילי מילי קתני: אם הבעל מַשקָהּ - מתנה עמה על ארוסה ונשואה, ואם היבם שכנסה מַשקָהּ - מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה

[44] וזו נאסרת עליו בזנות נישואין הראשונים לעולם, וכן בזנות נישואי אחיו, כדאמר בפרק קמא (לעיל ב,ב) 'ואם מת חולצת ולא מתייבמת'

[45] [לא] עלתה על דעתו שתבדק עכשיו על העתיד

[46] חוזרין לה לתוך גרונה, כאדם הנחנק ע"י משקה נראה כעושה 'ערער', והוא לשון זעקת שבר: 'יעוערו' (ישעיהו טו)

[47] לרבי מאיר, דאמר 'מתנה על העתיד'

[48] מהו שיתנה עמה בגלגול שבועה שלא תטמא אם יגרשנה ויחזירנה ותטמא

[49] טעמא דתטמא בימי גירושיה, דלא מיתסרא עליה

[50] תטמא לאחר חזרה

[51] תורה אחת לכל הקנאות: שבכולן יעשה לה כתורה הזאת:

[52] מיעוטא הוא: 'זאת' ולא אחרת

[53] להכניס מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים

[54] אם מת בעלה זה שהשקה, ונישאת לאחר וקינא לה והיא נסתרה

[55] שישקנה השני

[56] דרבי יהודה דריש 'זאת' - למעוטי שאינה שותה ושונה על ידי בעל אחד אם חזר וקינא לה, ודריש 'תורת' - לרבות ששותה פעם שניה על ידי בעל שני

[57] ומדקאמר רבי יהודה דע"י בעל שני חוזרת ושותה - מכלל דלתנא קמא אפילו בעל אחד משקה שני פעמים, והיינו דפרכינן

[58] ומאי קא ממעט מיניה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]