ביאור:בבלי סוטה דף כב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]
עמוד א (דלג לעמוד ב)
- ... שקרא, ושנה,
- ולא שימש תלמידי חכמים.
סוגיא: שימוש תלמידי חכמים[עריכה]
- אתמר זוהי סוגיית שימוש תלמידי חכמים, בעקבות דברי עולא (כפירוש לדברי רבי יהושע במשנתנו על "חסיד שוטה" מבלה עולם):
- קרא, ושנה ולא שימש ת"ח:
- ר' אלעזר אומר הרי זה עם הארץ.
- ר' שמואל בר נחמני אמר הרי זה בור.
- ר' ינאי אומר ה"ז כותי.
- רב אחא בר יעקב אומר הרי זה מגוש.
- אמר רב נחמן בר יצחק:
- מסתברא כרב אחא בר יעקב.
- דאמרי אינשי:
':'רטין מגושא, ולא ידע מאי אמר.
סוגיא: עם הארץ[עריכה]
- תני תנא: "ולא ידע מאי אמר"
- ת"ר: איזהו ע"ה ראשי תיבות עם הארץ.
- כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית בברכותיה,
- דברי ר' מאיר.
- וחכ"א ראשי תיבות: וחכמים אומרים.
- כל שאינו מניח תפילין.
- בן עזאי אומר:
- כל שאין לו ציצית בבגדו.
- ר' יונתן בן יוסף אמר:
- כל שיש לו בנים,
- ואינו מגדלן ללמוד תורה.
- אחרים אומרים:
- אפילו קורא ושונה,
- ולא שימש ת"ח...
- זהו ע"ה.
- קרא ולא שנה
- הרי זה בור.
- לא קרא, ולא שנה...
- עליו הכתוב אומר "וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה" (ירמיה לא).
סוגיא: התרחקות מ"שונים"[עריכה]
- "ירא את ה' בני, ומלך,
- ועם שונים אל תתערב" (משלי כד)
- אמר רבי יצחק:
- אלו ששונים הלכות.
- פשיטא?
- מהו דתימא שונין בחטא.
- וכדרב הונא.
- דאמר רב הונא:
- כיון שעבר אדם עבירה, ושנה בה,
- הותרה לו.
- קמ"ל ראשי תיבות: קא משמע לן. במקום זה משמעותו שזוהי מסקנת הסוגיא, כלומר שרבי יצחק הבדיל את שוֹנֵי ההלכות מהחוזרים ושונים בעבירות.!
- תנא: התנאים מבלי עולם.
- מבלי עולם ס"ד ראשי תיבות: סלקא דעתך?!
- אמר רבינא:
- שמורין הלכה מתוך משנתן.
- תניא נמי הכי:
- א"ר יהושע: וכי מבלי עולם הן?
- והלא מיישבי עולם הן?
- שנאמר "הליכות עולם לו"
- אלא שמורין הלכה מתוך משנתן.
סוגיא: המשך רשימת מבלי העולם[עריכה]
- "אשה פרושה" וכו':
- ת"ר:
- בתולה צליינית,
- ואלמנה שובבית,
- וקטן שלא כלו לו חדשיו
- הרי אלו מבלי עולם.
- איני?!
- והאמר רבי יוחנן:
- למדנו יראת חטא מבתולה,
- וקיבול שכר מאלמנה.
- יראת חטא מבתולה:
- דר' יוחנן שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה:
- רבש"ע,
- בראת גן עדן, ובראת גיהנם.
- בראת צדיקים, ובראת רשעים.
- יהי רצון מלפניך,
- שלא יכשלו בי בני אדם.
- קיבול שכר מאלמנה:
- דההיא אלמנה, דהואי בי כנישתא בשיבבותה.
- כל יומא, הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר' יוחנן.
- אמר לה:
- בתי, לא בית הכנסת בשיבבותך?
- אמרה ליה רבי ולא שכר פסיעות יש לי
- כי קאמר?
- כגון יוחני בת רטיבי.
סוגיא: מבלי עולם - תלמיד בפני רבו[עריכה]
- מאי "קטן שלא כלו לו חדשיו"?
- הכא תרגימו:
- זה ת"ח המבעט ברבותיו.
- רבי אבא אמר:
- זה תלמיד שלא הגיע להוראה, ומורה.
- דא"ר אבהו, אמר רב הונא, אמר רב:
- מאי דכתיב
- "כי רבים חללים הפילה, ועצומים כל הרוגיה"? (משלי ז)
- כי רבים חללים הפילה:
- זה ת"ח שלא הגיע להוראה, ומורה.
- ועצומים כל הרוגיה:
- זה ת"ח, שהגיע להוראה ואינו מורה.
עמוד ב
- ועד כמה?
- עד ארבעין שנין.
- איני?!
- והא רבה אורי?!
- בשוין.
סוגיא: מבלי עולם - מכות פרושין, ועניין תורה לשמה[עריכה]
|
ומכות פרושין וכו'. ראו מכות פרושין: ציטוט ממשנתנו, ברשמית מבלי העולם של רבי יהושע. |
:
- ת"ר: שבעה פרושין הן:
- פרוש שיכמי
- פרוש נקפי
- פרוש קיזאי
- פרוש מדוכיא
- פרוש מה חובתי ואעשנה
- פרוש מאהבה
- פרוש מיראה
- פרוש שיכמי - זה העושה מעשה שכם.
- פרוש נקפי - זה המנקיף את רגליו.
- פרוש קיזאי - א"ר נחמן בר יצחק: זה המקיז דם לכתלים.
- פרוש מדוכיא - אמר רבה בר שילא: דמשפע כי מדוכיא.
- פרוש מה חובתי ואעשנה - הא מעליותא היא?!
- אלא דאמר מה חובתי תו ואעשנה.
- פרוש מאהבה פרוש מיראה -
- אמרו ליה אביי ורבא לתנא:
- לא תיתני פרוש מאהבה, פרוש מיראה.
- דאמר רב יהודה אמר רב:
- לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה.
- שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
- אמר רב נחמן בר יצחק:
- דמטמרא מטמרא,
- ודמגליא מגליא בי דינא.
- רבה ליתפרע מהני דחפו גונדי.
- אמר לה ינאי מלכא לדביתיה:
- אל תתיראי מן הפרושין
- ולא ממי שאינן פרושין
- אלא מן הצבועין.
- שדומין לפרושין
- שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס.
משנה ג[עריכה]
- משנה:
סוגיא: האם המים המאררים משמשים לזכות[עריכה]
- ר"ש רבי שמעון (בר יוחאי) אומר:
- אין זכות תולה במים המרים.
- ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררין,
- מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות,
- ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו.
- שאומרים: טמאות הן, אלא שתלתה להן זכות.
- רבי אומר:
- הזכות תולה במים המאררים,
- ואינה יולדת ואינה משבחת,
- אלא מתנוונה והולכת.
- לסוף, היא מתה באותה מיתה.
סוגיא: מנחה שנטמאה[עריכה]
- נטמאת מנחתה:
- עד שלא קדשה בכלי - הרי היא ככל המנחות ותפדה.
- ואם משקדשה בכלי - הרי היא ככל המנחות ותשרף.
- ואלו שמנחותיהן נשרפות: