ביאור:בבלי ראש השנה דף ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת ראש השנה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה | למהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

הא בבעל מום [1].

בעל מום מי מצי אכיל ליה [2]?

דקים ליה ביה שכלו לו חדשיו [ואז אינו נחשב נפל אפילו ביום שנולד].

תנו רבנן: 'באחד בניסן ראש השנה לחדשים [3] ולעיבורין [4] ולתרומת שקלים [5], ויש אומרים אף לשכירות בתים [6]'.

לחדשים - מנלן? דכתיב (שמות יב ב ושם) החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה [7] [8] דברו אל כל עדות ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית [9] [10] והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אֹתוֹ [כל עדת שראל בין הערבים], וכתיב [11] (דברים טז א) שמור את חדש האביב [ועשית פסח לה' אלקיך, כי בחדש האביב הוציאך ה' אלקיך ממצרים לילה] - איזהו חדש שיש בו אביב [12]? הוי אומר זה ניסן, וקרי ליה ראשון.

ואימא אייר?

בעינא 'אביב', וליכא [13].

ואימא אדר [14]?

- בעינא רוב אביב [15], וליכא.

מידי 'רוב אביב' כתיב?

אלא אמר רב חסדא: מהכא (ויקרא כג לט) אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ [תחגו את חג ה' שבעת ימים; ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון] - איזהו חדש שיש בו אסיפה [16]? הוי אומר זה תשרי, וקא קרי ליה השביעי!

ואימא מרחשון, ומאי [ה]שביעי - שביעי לאייר?

- בעינא אסיף, וליכא.

ואימא אלול, ומאי [ה]שביעי - שביעי לאדר?

- בעינא רוב אסיף, וליכא.

מידי 'רוב אסיף' כתיב?

אלא אמר רבינא: דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, מדברי קבלה למדנו (זכריה א ז) ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט [בשנת שתים לדריוש היה דבר ה' אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר]; [כלומר: שבט הוא החודש ה-11.]

רבה בר עולא אמר מהכא: (אסתר ב טז) ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת [בשנת שבע למלכותו];

רב כהנא אמר: מהכא: (זכריה ז א) [ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר ה' אל זכריה] בארבעה לחדש התשיעי בכסלו;

רב אחא בר יעקב אמר: מהכא (אסתר ח ט) ויקָראו סופרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון [בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים ככתבם וכלשונם].

רב אשי אמר: מהכא: (אסתר ג ז) [בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש] הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר.

ואיבעית אימא מהכא: [17] בחדש הראשון הוא חדש ניסן.

וכולהו, מאי טעמא לא אמרי מהאי?

דלמא מאי [ה]ראשון - ראשון למילתיה [18];

ותנא דידן [19]?

בשנים קמיירי, בחדשים לא קמיירי.

ולעיבורין:

לעיבורין מניסן מנינן [20]? והתניא [תוספתא סנהדרין פ"ב מ"ז [צוקרמנדל]]: 'אין מעברין השנה [21] לפני ראש השנה, ואם עיברוה אינה מעוברת; אבל מפני הדחק [22] מעברין אותה אחר ראש השנה מיד, ואף על פי כן אין מעברין אלא אדר [23]'.

אמר רב נחמן בר יצחק: מאי עיבורין'? הפסקת עיבורין [24], דתנן [עדויות פ"ז מ"ז]: הן העידו שמעברין השנה כל אדר [25], שהיו אומרים 'עד הפורים' [26].

מאי טעמא דמאן דאמר עד הפורים?

כיון דאמר מר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום - אתי לזלזולי בחמץ [27].

ואידך?

מידע ידיע דשתא מעברתא בחושבנא תליא מלתא, וסברי חושבנא הוא דלא סליק להו לרבנן עד האידנא;

ותנא דידן?

בהתחלה קמיירי, בהפסקה לא קמיירי [28].

ולתרומת שקלים:

מנלן?

אמר רבי יאשיה: אמר קרא (במדבר כח יד) [ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין] זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה: [29] אמרה תורה 'חדש והבא קרבן מתרומה חדשה', וגמרי 'שנה' 'שנה' מניסן, דכתיב (שמות יב ב) [החדש הזה לכם ראש חדשים] ראשון הוא לכם לחדשי השנה.

ולגמור שנה שנה מתשרי, דכתיב (דברים יא יב) [ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה] מרשית מראשית השנה [ועד אחרית שנה]?

דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים, ואין דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים.

אמר רב יהודה אמר שמואל: קרבנות צבור הבאין באחד בניסן - מצוה להביא מן החדש, ואם הביא מן הישן יצא, אלא שחיסר מצוה.

תניא נמי הכי: קרבנות צבור הבאין באחד בניסן - מצוה להביא מן החדש, ואם הביא מן הישן יצא, אלא שחיסר מצוה; ויחיד שהתנדב משלו - כשרין, בלבד שימסרם לצבור.

פשיטא?

מהו דתימא 'ליחוש שמא

עמוד ב

לא ימסרם לצבור יפה יפה [30]'? - קא משמע לן.

ותנא דידן [31]?

כיון דקתני אם הביא יצא - לא פסיקא ליה [32].

ויש אומרים אף לשכירות בתים:

תנו רבנן [תוספתא ראש השנה פ"א הלכה ה [ליברמן]]: המשכיר בית לחבירו לשנה - מונה שנים עשר חודש מיום ליום, ואם אמר "לשנה זו" - אפילו לא עמד אלא באחד באדר, כיון שהגיע יום אחד בניסן - עלתה לו שנה; ואפילו למאן דאמר 'יום אחד בשנה חשוב שנה' [33] - שאני הכא דלא טרח איניש למיגר ביתא לבציר מתלתין יומין.

[34]

תוספות ד"ה עלתה לו שנה - ולא אמרינן 'הדמים מודיעים', והרי המעות מתנה או פקדון. [## ולולא מסתפינא הוה אמינא שהסכימו לפי מחיר מסוים לחודש, וצד אחד רוצה להפסיק – יכול, וישלם לו עבור יום אחד לפי שער השכר החודשי.]

ואימא תשרי [35]?

סתם כי אגר איניש ביתא [36] - לכולהו ימות הגשמים אגר.

ותנא קמא דברייתא [37] ותנא דידן?

בניסן נמי מישכח שכיח קיטרי [38].

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה:

מני?

רבי מאיר היא, דתנן [39]: רבי מאיר אומר: באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.

ולרגלים:

מני?

רבי שמעון היא [40].

אימא סיפא: 'רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי [41]'; רישא וסיפא רבי שמעון, ומציעתא רבי מאיר?

אמר רב יוסף: רבי היא [42], ונסיב לה אליבא דתנאי: ברגלים סבר לה כרבי שמעון, ובמעשר בהמה סבר לה כרבי מאיר [43]!

אי הכי [44] ארבעה? חמשה [45] הוו [46]?!

אמר רבא [47]: ארבעה לדברי הכל [48]: לרבי מאיר ארבעה [49]: דל רגלים [50]; לרבי שמעון ארבעה: דל מעשר בהמה [51].

רב נחמן בר יצחק אמר: ארבעה חדשים, ובהן כמה ראשי שנים [52].

מיתיבי: 'ששה עשר בניסן ראש השנה לעומר [53]; ששה בסיון ראש השנה לשתי הלחם [54]': לרבא [55] - ליתני [56] 'ששה', לרב נחמן בר יצחק [57] -ליתני 'חמשה' [58]!?

אמר רב פפא: כי קא חשיב - מידי דחייל מאורתא [59]; מידי דלא חייל מאורתא [60] - לא קא חשיב.

והרי רגלים [61], דלא חיילי מאורתא [62], וקחשיב?

כיון שצריך לאיתויי מעיקרא - מיחייב וקאי [63].

והרי יובלות [64], דלא חיילי מאורתא, וקחשיב?

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא, דאמר [65] מראש השנה חייל יובל [66].

רב שישא בריה דרב אידי אמר: כי קא חשיב - מידי דלא תלי במעשה [67], מידי דתלי במעשה [68] לא קא חשיב.

והרי רגלים - מידי דתלי במעשה [69], וקא חשיב?

בל תאחר ממילא חייל [70].

הערות[עריכה]

  1. ^ שנולד במומו ועומד לישחט בחוץ: מיום שנולד הוא ראוי לכך ומונין לו משנולד
  2. ^ ביום שנולד - דלמא נפל הוה, ואין שחיטה מטהרתו עד שישהה שמונה ימים, דשוב נפק ליה מכלל נפל, דתניא (שבת קלה,ב; תוספתא שבת פ"טז הלכה ז [ליברמן]) רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל, ובבהמה שמונה ימים
  3. ^ למנין חדשי השנה
  4. ^ קא סלקא דעתא לישב בית דין ולעיין אם השנה הבאה צריכה להתעבר
  5. ^ להקריב ראשון קרבנות הלקוחים מתרומת קופות של שקלי שנה זו
  6. ^ המשכיר בית לחבירו ואמר 'לשנה זו' - כלתה שנתו באחד בניסן, ואפילו לא דר בו אלא חודש אחד
  7. ^ ומנלן דניסן?, וכתיב קרא אחרינא, דכתיב:
  8. ^ פסוק ג
  9. ^ לפסח
  10. ^ פסוק ו
  11. ^ שהפסח בחדש האביב
  12. ^ שהתבואה בכירה בו להיות מבושלת בגמר בישולה
  13. ^ שכבר נגמרה מניסן, ואי איכא זרעא אפילה - אין זה בכיר אלא אפיל
  14. ^ דאיכא זרעא חרפא המתבכר מאדר
  15. ^ שיהו רוב תבואות מתבכרות בו
  16. ^ שמכניסין בו פירות לבית מפני הגשמים; וכל הקיץ הן עשויות גדישין לייבש
  17. ^ תחילת הפסוק אסתר ג,ז
  18. ^ למעשה המן
  19. ^ דלא תנא במתניתין 'ראש השנה לחדשים'
  20. ^ בתמיה: וכי רשאין בית דין לישב ולעיין בצרכי עיבור השנה בניסן
  21. ^ אין מעיינין בצרכי צבור להודיע לגולה שעיברו בית דין את השנה, שלא ישתכח הדבר עד אדר הבא
  22. ^ שמפחדין שלא יגזרו שמד מלישב בית דין, או שצריך הנשיא לחצר המלך ואין מעברין אלא אם כן ירצה נשיא, כדאמר בסנהדרין (יא,ב)
  23. ^ אין מוסיפין חדש על השנה אלא אדר, דכתיב: שמור את חדש האביב (דברים טז א) - חדש הסמוך לאביב עבר, שיבוא אביב בזמנו
  24. ^ שכיון שקדשו את החדש לשם ניסן - פסקה שנה שעברה מלהיות מעוברת עוד: שאין רשאין לעשות ניסן אדר, שכבר נכנסה שנה אחרת לענין עיבור
  25. ^ אם ראו בית דין לאחַר הפורים שהשנה צריכה להתעבר - מעברין אותה
  26. ^ לפי שהיו חכמים אומרים שאין מעברין אלא אם כן נתישבו בדבר לפני הפורים - לכך הוזקקו לעדות זו
  27. ^ שכבר מן הפורים ואילך התחילו הדרשנים לדרוש ברבים בהלכות הפסח - הוזקקו השומעים לעשות פסח לסוף שלשים יום, ואם יעברו בית דין את השנה - לא יתקבלו דברי שלוחי בית דין לשומעין לדחות את הפסח, שכבר שמעו מן הדרשנים
  28. ^ בראשי שנים דהפסקה לא קא מיירי
  29. ^ חדשי יתירא לדרשה
  30. ^ בלב שלם
  31. ^ דלא תניא במתניתין
  32. ^ מילתא, דליחשבה בראשי שנים
  33. ^ אבל בבציר מהכי לא אמרינן עלתה לו שנה, ודר בה שנה שלימה, דליכא למימר דאדעתא דההיא שתא אגרה
  34. ^ רש"י: הכי גרסינן: תנו רבנן המשכיר בית לחבירו כו'. ולא גרסינן 'מנלן', דלאו מקראי יליף' דמדרבנן הוא.
  35. ^ ראש השנה לשכירות בתים: אם לא עמד אלא באחד באלול, כיון שהגיע תשרי עלתה לו שנה
  36. ^ סמוך לתשרי
  37. ^ דלא אמר לשכירות בתים
  38. ^ עבים מתקשרין וגשמים יורדין והוי כימות הגשמים
  39. ^ בכורות פ"ט מ"ה
  40. ^ דהא אליביה אוקימנא, דאית ליה כסדרן לבל תאחר
  41. ^ מראש השנה חייל
  42. ^ הוא אמרה למתניתין
  43. ^ ונסיב מילתיה חדא כחד תנא וחדא כחד תנא
  44. ^ דחד גברא אמרה למתניתין, ונסיב מילתיה חדא כחד תנא -
  45. ^ ראשי השנים
  46. ^ אחד בניסן, וט"ו בניסן, ואחד באלול, ואחד בתשרי, וט"ו בשבט, הא ניחא אי מוקמת לה לרישא כרבי שמעון שפיר, דלדידיה ארבעה נינהו, דלית ליה אחד באלול; אלא אי חד תנא אמרינהו - קשיא
  47. ^ לעולם רבי היא, והכי קאמר: אנא - חמשה סבירא לי, ומיהו
  48. ^ הכל מודים לי בארבעה
  49. ^ דאית ליה אחד באלול
  50. ^ דלדידיה ברגל אחד עובר בבל תאחר, כדתניא בברייתא ד(לעיל ד,ב)
  51. ^ דליתיה אלא באחד בתשרי, ובלאו מעשר נמי ראש השנה הוא
  52. ^ הלכך ניסן, דאית ביה תרי - חד קחשיב ליה
  53. ^ לאכול מן החדש מכאן ואילך
  54. ^ נתחדשה השנה להביא מנחות מן החדש, שהעומר מתיר במדינה, ושתי הלחם במקדש
  55. ^ דאמר 'ארבעה לדברי הכל'
  56. ^ מתניתין
  57. ^ דאמר חדשים קא חשיב
  58. ^ דהא לא תנן 'סיון' במתניתין
  59. ^ משקדש היום
  60. ^ כגון בט"ז בניסן: לא נתחדשה שנה מן החדש מערב עד למחר, לאחר שקרב העומר; וכן בששה בסיון
  61. ^ דקתני מתניתין: לענין בל תאחר
  62. ^ דקא סלקא דעתא זמן בל תאחר - לאו מאורתא הוא כשקדש היום חייל, אלא עד שתבא שעה שהיא ראויה להביא נדרים ונדבות, ואין זאת עד שיקריב תמיד של שחר, שאין קרבן קודם לו
  63. ^ להביא קרבן נדרו מחייב ועומד משעה שנדר והיה לו להקריבו מערב הרגל ולא הוקבעו רגלים לבל תאחר לענין הקרבת קרבן אלא לענין מיחל עליה בל תאחר, ומאורתא נמי חייל
  64. ^ דקתני 'בראשי שנים' דמתניתין, דלא חיילי אלא על ידי תקיעת שופר דבית דין, ואינה אלא ביום, דכתיב ביום הכפורים תעבירו שופר (ויקרא כה ט)
  65. ^ לקמן בפירקין (ח,ב)
  66. ^ ואינו תלוי בתקיעה, הלכך מאורתא דראש השנה חייל
  67. ^ כניסת ראש השנה שלהן אינה תלוי במעשה, אלא משהגיע היום הוה ראש השנה ומתחדשת השנה למילתיה
  68. ^ כגון ראש השנה דעומר ושתי הלחם: אין השנה מתחדשת להתיר חדש במדינה או במקדש אלא בהקרבת העומר וכבשי עצרת
  69. ^ קא סלקא דעתך שאין 'בל תאחר' חל עד שתבא שעה הראויה להבאת קרבן נדרו, נמצא שהוא תלוי בתמיד של שחר
  70. ^ משקדש היום