ביאור:בבלי ראש השנה דף ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת ראש השנה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה | למהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מה חג המצות טעון לינה [1] אף חג הסוכות טעון לינה.

והתם מנלן?

דכתיב (דברים טז ז: ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' אלקיך בו) ופנית בבקר והלכת לאהליך [2].

ותנא קמא ורבי שמעון [3] - תשלומין לעצרת מנא להו? [4]

נפקא להו מדתני רבה בר שמואל, דתני רבה בר שמואל: 'אמרה תורה: מנה ימים [5] וקדש חדש [6], מנה ימים וקדש עצרת; מה חדש [7] למנויו [8] אף עצרת למנויו [9]'.

אימא עצרת חד יומא [10]?

אמר רבא: אטו עצרת יומי מנינן, שבועי לא מנינן? והאמר מר 'מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי'!? ועוד: "חג שבועות" כתיב! (דברים טז י: ועשית חג שָׁבֻעוֹת לה' אלקיך...)

ופסח, בר מיקרב ברגלים הוא [11]? פסח זימנא קביעא ליה: אי אקרביה אקרביה ואי לא אקרביה אידחי ליה [12]!

אמר רב חסדא: 'פסח' כדי נסבה.

רב ששת אמר: מאי 'פסח'? - שלמי פסח [13].

אי הכי היינו שלמים?

תנא שלמים הבאין מחמת פסח, ותנא שלמים הבאין מחמת עצמן; סלקא דעתך אמינא: 'הואיל ומחמת פסח קאתו

עמוד ב

כפסח דמו [14] - קא משמע לן.

מנהני מילי [15]?

דתנו רבנן [דומה לספרי דברים פסקא רסד]: '(דברים כג כב) כי תדֹר נדר [לה' אלהיך לא תאחר לשלמו: כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך והיה בך חטא] - אין לי אלא נדר [16]; נדבה [17] מנין? נאמר כאן נדר, ונאמר להלן (ויקרא ז טז) [ו]אם נדר או נדבה [זבח קרבנו - ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל] - מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו;

"לה' אלהיך" - אלו הדמין הערכין והחרמין וההקדשות [18];

"לא תאחר לשלמו" - הוא ולא חילופיו [19];

"כי דרוש ידרשנו" - אלו חטאות ואשמות [20] עולות ושלמים [21];

"ה' אלהיך" - אלו צדקות ומעשרות [22] ובכור [שהוקש למעשר, להלן];

"מעמך" - זה לקט שכחה ופאה [23]

"והיה בך חטא" - ולא בקרבנך חטא [24].

אמר מר: לא תאחר לשלמו - הוא ולא חילופיו [25], חילופי מאי? אי חילופי עולה ושלמים - מקרב קרבי [26]; אי חילופי חטאת - למיתה אזלא [27]! אלא מאי "חילופיו"? - חילופי תודה [28], דתני רבי חייא: תודה שנתערבה בתמורתה ומתה אחת מהן [29] - חברתה אין לה תקנה.

היכי ליעביד? ליקרבה וליקריב לחם בהדה? דלמא תמורה היא? ליקרבה בלא לחם - דלמא תודה היא? והא, כיון דלאו בת הקרבה היא - קרא למעוטי למה לי [30]?!

אמר רב ששת: לעולם למעוטי חילופי עולה ושלמים, והכא במאי עסקינן? - כגון שעברו עליו שני רגלים, והומם, וחיללו על אחר [31], ועבר עליו רגל אחד: סלקא דעתך אמינא הואיל ומכח קמא קאתי כמאן דעברו עליו שלשה רגלים דמי - קא משמע לן [32].

ולרבי מאיר, דאמר 'כיון שעבר עליו רגל ראשון עובר בבל תאחר' - מאי איכא למימר?

אמר רבא: הכא במאי עסקינן? כגון שהומם בתוך הרגל וחיללו ועבר עליו הרגל; סלקא דעתך אמינא 'הואיל ומכח קמא קאתי, כמאן דעבר עליה כוליה רגל דמי' - קא משמע לן "והיה בךָ חטא" ולא בקרבנך חטא.

והא - מהכא נפקא? מדאחרים [גם "אחרים" הוא כנוי לרבי מאיר (הוריות יג ב-יד,א)] נפקא, דתניא: אחרים אומרים: יכול יהא בכור שעברה שנתו [33] כפסולי המוקדשין [34] ויפסל [35]? תלמוד לומר: (דברים יד כג) ואכלת לפני ה' אלהיך [במקום אשר יבחר לשכן שמו שם] מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורת בקרך וצאנך [למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים] - מקיש בכור למעשר [36]: מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה [37] - אף בכור אינו נפסל משנה לחברתה.

איצטריך [גם לרבי מאיר שהוא "אחרים" צריך עוד לימוד]! סלקא דעתך אמינא 'הני מילי בכור, דלאו בר הרצאה [38] הוא, אבל קדשים דבני הרצאה נינהו - אימא לא לירצו [39]' - קא משמע לן.

ואכתי

הערות[עריכה]

  1. ^ ליל [ראשון של] חולו של מועד
  2. ^ ביום טוב לא קאמר קרא, שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה
  3. ^ דדרשי ליה האי קרא לבל תאחר
  4. ^ דאילו רבי אלעזר ברבי שמעון לא קשיא מידי, דאיהו יליף בל תאחר מ"[וב]חג הסוכות" לחודיה - אייתר ליה "[ב]חג המצות ו[ב]חג השבועות" להקישא לתשלומין;
  5. ^ שנאמר (במדבר יא כא) עד חדש ימים
  6. ^ בקרבנות
  7. ^ קדושו
  8. ^ אחד ממנויו ביום ראש חדש הוא מקריבן: זמן הוקבע להם אחד מן הימים שהוא נמנה על ידם
  9. ^ הבאת קרבנותיה באחד ממנוייה, והרי היא נמנית על ידי שבועים, שנאמר (ויקרא כג טו) שבע שבתות תמימות תהיינה
  10. ^ דכתיב תספרו חמשים יום (ויקרא כג טז)
  11. ^ דקאמר ליה תנא לעיל בבל תאחר דשלש רגלים
  12. ^ והרי אינו יכול להקריבו אלא בי"ד בניסן
  13. ^ פסח בשלא קרב בזמנו: שאבד ונתכפר באחר - הוא נעשה שלמים, כדנפקא לה בפסחים (דף צז,ב), ואותן שלמים - אם אחרן שלש רגלים - עובר
  14. ^ וברגל ראשון יעבור עליהן
  15. ^ דאכל הנך דתניא במתניתא לעיל איכא בל תאחר
  16. ^ "הרי עלי"
  17. ^ "הרי זו"
  18. ^ שהן קדשי בדק הבית וכולן לה' ואין לכהנים בהן כלום
  19. ^ עליו אתה עובר ולא על חילופיו ולקמיה מפרש לה
  20. ^ שהן נדרשין ממך שהרי חובה הם מוטלין עליך
  21. ^ כגון עולת ראיה ושלמי חגיגה שהן חובה, דאלו דנדר ונדבה - ברישא דקרא כתיבי, וה"ה נמי לבכור ולמעשר ופסח שהן חובה
  22. ^ דהא קרא יתירא הוא, דהוה ליה למכתב "כי דרוש ידרשנו" וכבר "ה'" כתוב למעלה במקרא; נדרוש ביה לאתויי צדקות ומעשרות שכתוב בהן שם זה "ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך" (דברים כד יג); ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך (דברים יד כג)
  23. ^ שהן חלקו של עני דכתיב ביה "את העני עמך" (שמות כב כד)
  24. ^ אין הקרבן נפסל בכך
  25. ^ כגון אבדה, והפריש אחרת תחתיה, נמצאת הראשונה - ונתכפר בה
  26. ^ וכיון דקרבה - הרי היא קרבן לעצמה ו"לשלמו" קרינא ביה
  27. ^ חילופי חטאת שכיפרו בעליה - מחמש חטאות המתות היא, ופשיטא דלא עבר עליה בבל תאחר
  28. ^ וכגון שנתערבה בראשונה, וקיימא לן על זבח התודה חלות (ויקרא ז יב) : התודה טעונה לחם, ולא חליפתה ולא תמורתה טעונין לחם
  29. ^ שאם היו שתיהן קיימות - מביאן ומביא ארבעים חלות כמשפט התודה, ואומר "הרי הלחם הזה לשם אותה שהיא תודה", ושחיטת התודה תקדש ארבעים כמשפטה; אבל מתה
  30. ^ והיכי ממעט קרא מבל תאחר
  31. ^ אמר "זה תחת זה" - ובעל מום יוצא לחולין
  32. ^ והכי קאמר קרא: אם על האחד עבר זמן איחור - חייב, ולא שיצטרפו הוא וחילופיו לשלש רגלים
  33. ^ מצותו בתוך שנתו, שנאמר (דברים טו כ) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה
  34. ^ כבעל מום
  35. ^ הואיל ועבר עליו ואיחרו, שהרי אין שנה בלא שלשה רגלים ברוב שנים
  36. ^ במעשר דגן קא משתעי קרא
  37. ^ דכתיב (דברים יד כח) מקצה שלש שנים וגו' - אם שהה מעשרותיו שנה ראשונה ושניה
  38. ^ אם לכפרה אם לדורון
  39. ^ מאחר שהביאן בעבירה