לדלג לתוכן

ביאור:בבלי ראש השנה דף כ

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת ראש השנה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה | למהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

  • בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
  • מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
  • שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
  • מילון ארמי–עברי בוויקימילון

אלא אי אמרת לעולם חסר [1] - אמאי מחללינן [2]?

משום דמצוה לקדש על הראייה [3].

איכא דאמרי [4]: אמר רב נחמן: אף אנן נמי תנינא: על שני חדשים מחללין את השבת: על ניסן ועל תשרי.

אי אמרת בשלמא 'לעולם חסר' - משום הכי מחללינן [5], דמצוה לקדש על הראייה, אלא אי אמרת 'זמנין מלא זמנין חסר' [6] - אמאי מחללינן [7]? נעבריה האידנא [8] ונקדשיה למחר!?

אי דאקלע יום שלשים בשבת [9], הכי נמי [10]; הכא במאי עסקינן [11]? - [12] דאקלע יום שלשים ואחד בשבת [13], דמצוה לקדש על הראייה.

מתיב רב כהנא [ראש השנה פ"א מ"ד]: 'כשהמקדש קיים מחללין אף על כולן, מפני תקנת הקרבן [14]'; מדכולהו לאו משום דמצוה לקדש על הראייה, ניסן ותשרי נמי לאו משום דמצוה לקדש על הראייה [15]!

אי אמרת בשלמא זמנין מלא וזמנין חסר - משום הכי מחללינן, אלא אי אמרת לעולם חסר - אמאי מחללינן [16]?

תיובתא.

כי אתא עולא, אמר: עברוה לאלול; אמר עולא: ידעי חברין בבלאי מאי טיבותא עבדינן בהדייהו [17]!

מאי טיבותא?

עולא אמר: משום ירקיא [18]; רבי אחא בר חנינא אמר: משום מתיא [19].

מאי בינייהו [20]!?

איכא בינייהו יום הכפורים שחל להיות אחר השבת [21]: מאן דאמר משום מתיא - מעברינן [22], ומאן דאמר משום ירקיא - לאימת קא בעי להו [23]? לאורתא [24]? לאורתא טרח ומייתי [25]!

ולמאן דאמר משום ירקיא - לעבריה משום מתיא!?

אלא איכא בינייהו יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה: מאן דאמר משום ירקיא - מעברינן, ומאן דאמר משום מתיא - אפשר בעממי [26].

ולמאן דאמר משום מתיא - לעבריה משום ירקיא?

אפשר בחמימי [27].

אי הכי - מאי שנא לדידן? אפילו לדידהו נמי!

לדידן חביל לן עלמא, לדידהו לא חביל להו עלמא [28].

איני [29]! והתני רבה בר שמואל 'יכול כשם שמעברין את השנה לצורך [30], כך מעברין את החדש לצורך? - תלמוד לומר (שמות יב ב) החדש הזה לכם ראש חדשים [ראשון הוא לכם לחדשי השנה] - כזה ראה וקדש [31]'!?

אמר רבא: לא קשיא: כאן לעברו [32], כאן לקדשו [33], והכי קאמר: 'יכול כשם שמעברין את השנה ואת החדש לצורך, כך מקדשין את החדש לצורך? - תלמוד לומר 'החדש הזה לכם' - כזה ראה וקדש [34]'.

וכי הא, דאמר רבי יהושע בן לוי: מאיימין על העדים על החדש שנראה בזמנו [35] לעברו, ואין מאיימין [36] על העדים [37] על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו [38]. [## רבי יהושע בן לוי היה חסיד, ולא יתכן להבין את דבריו כפשוטן. אלא 'מאיימים' היינו שאומרים להם, שהרי לא צריכים לאיים; ומדוע? – כדי לקיים טקס קבלת עדות החודש, שהוא חשוב דיו שיחללו עליו את השבת, ורואים כמה חשוב לחז"ל קיום הטקס למרות שהיו יכולים לקדש על פי החשבון או כרצונם, שהרי אמרו [(להלן כה,א)] 'אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין'; לכן עשו טקס. אין כאן שקר, כי שקר הוא בכוונה להטעות, ובטקס איש לא הוטעה, כי כולם ידעו שיש כאן טקס. וכן ההבדל בין 'שבועת שקר' ל'שבועת שוא': ששבועת שוא אינה מטעה איש.]

איני! והא שלח ליה רבי יהודה נשיאה לרבי אמי: הוו יודעין שכל ימיו של רבי יוחנן היה מלמדנו 'מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו [39] אף על פי שלא ראוהו יאמרו "ראינו"'!

אמר אביי: לא קשיא: הא בניסן ותשרי [40], הא בשאר ירחי [41].

ראש השנה כ,א תוד"ה שלח ליה רבי יהודה נשיאה לרבי אמי. אין זה רבי יהודה נשיא שהתיר השמן בפרק אין מעמידין (עבודה זרה לו א ושם) שהיה בימי רב ושמואל, דההוא - בנו של רבן גמליאל בן רבי יהודה הנשיא, והאי דהכא - תלמידו של רבי יוחנן דהוה כייף לרב ושמואל.

[## רבי יהודה הנשיא הוא כפוף לרבי יוחנן, אך רבי יוחנן ש'כייף לרב ושמואל' - היה גם צעיר מרב ושמואל, וכינוייהם בארץ ישראל היה 'רבותינו שבבבל' (סנהדרין יז ב); ואף על פי שהיה צעיר מהם - הלכה כמותו, כי הוא היה בארץ ישראל.]

רבא אמר: הא דתני רבה בר שמואל [42] - אחרים היא, דתניא: 'אחרים אומרים [43]: אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד [44], ואם היתה שנה מעוברת - חמשה [45]'.

רב דימי מנהרדעא מתני איפכא: מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו ואין מאיימין על העדים על החדש שנראה בזמנו לעברו; מאי טעמא?

עמוד ב

- האי מיחזי כשקרא [46], האי לא מיחזי כשקרא [47].

אמר שמואל: יכילנא לתקוני לכולה גולה [48].

אמר ליה אבא, אבוה דרבי שמלאי לשמואל: ידע מר האי מילתא, דתניא בסוד העיבור [49]: נולד קודם חצות או נולד אחר חצות [50]?

אמר ליה: לא.

אמר ליה: מדהא לא ידע מר [51], איכא מילי אחרנייתא דלא ידע מר.

כי סליק רבי זירא, שלח להו [52]: צריך שיהא לילה ויום מן החדש [53]; וזו שאמר אבא, אבוה דרבי שמלאי [54]: מחשבין את תולדתו [55]: נולד קודם חצות [56] - בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה [57]; לא נולד קודם חצות - בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה [58].

למאי נפקא מינה [59]?

אמר רב אשי: לאכחושי סהדי [60].

אמר רבי זירא אמר רב נחמן: עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא [61]: לדידן [62] שית מעתיקא [63] ותמני סרי מחדתא [64], לדידהו - שית מחדתא [65] ותמני סרי מעתיקא [66].

למאי נפקא מינה?

אמר רב אשי: לאכחושי סהדי [67].

[על ענין עדות השקר, ועל הבעיות בהסבר האסטרונומי – עיין להלן בהערות באנגלית; ועיין יומא סב,ב רש"י ד"ה על טבעת, ורש"ש שם.]

אמר מר: 'צריך שיהא לילה ויום מן החדש' - מנלן?

רבי יוחנן אמר: (ויקרא כג לב: שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב) מערב עד ערב [תשבתו שבתכם] [68];

ריש לקיש אמר: (שמות יב יח: בראשֹן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצֹת) עד יום האחד ועשרים לחדש בערב [69].

מאי בינייהו?

אביי אמר: משמעות דורשין איכא בינייהו.

רבא אמר: חצות לילה איכא בינייהו [70].

אמר רבי זירא אמר רב נחמן: כל ספיקא - לקמיה שדינן [71].

למימרא [72] דחמיסר ושיתסר עבדינן, ארביסר לא עבדינן;

וליעבד נמי ארביסר, דלמא חסרוה לאב וחסרוה לאלול [73]?

Rosh Hashanah 20                                  

1</ref> TELLING WITNESSES WHAT THEY SAW

QUESTION: The Gemara says that when Beis Din has a need to declare the new month on the thirtieth day since the last Rosh Chodesh [74], such as in order to prevent Shabbos and Yom Kipur from being on two consecutive days, they may coerce "the witnesses" who did not see the new moon to say that they saw the new moon.

If the witnesses did not see the new moon, then what are they doing in Beis Din? They are not witnesses if they did not see anything!

ANSWERS:

[75] RASHI implies that there indeed are witnesses who did not see anything. Apparently, people would volunteer in advance to come to Beis Din and serve as witnesses whenever Beis Din needed testimony from witnesses concerning Kidush ha'Chodesh. These people were not actually "coerced" by Beis Din to say something, but rather they said on their own what Beis Din needed to hear. The Gemara calls this "Me'Aymim Es ha'Edim," intimidating the witnesses, since the witnesses testified only upon the court's request.

[76] The RAMBAM [77] maintains that the reason Beis Din coerces the witnesses is not related to the considerations of preventing Shabbos and Yom Kipur from occurring consecutively. For such concerns, Beis Din does not interfere with the testimony of witnesses.

Rather, the reason Beis Din would coerce witnesses to testify that they saw the new moon is in order to prevent the uncomfortable situation of losing witnesses who meant to testify about the new moon. The case when Beis Din coerces witnesses is when the witnesses came on their own accord to testify that they saw the new moon, but during the interrogation, Beis Din finds the testimony of the witnesses to be incongruent, either with each other's testimony or with the actual astronomical calculation of the appearance of the new moon. If the Beis Din must make the month Me'ubar because no witnesses could be found to testify about the new moon, it would be a "disgrace" [78]. Therefore, Beis Din may coerce the witnesses to say the proper testimony and not say something incorrect, so that Beis Din can then declare the new month.

Another case is when a second set of witnesses [79] come to discredit the ability of the first set of witnesses to testify. The Beis Din may coerce those witnesses not to testify against the first set, in order that they may be Mekadesh the Chodesh on the 30th day of the month.

According to the Rambam's explanation, Beis Din is not telling the witnesses what they should say, but rather Beis Din is telling the witnesses what *not* to say.

According to the Rambam, though, what does Beis Din do if they see the need to make the month a 29-day month [80], and no witnesses come to court? If there are no witnesses already in court, who will Beis Din coerce in order to proclaim the new month?

The CHAFETZ CHAIM [81] says that the Rambam holds like Rabeinu Chananel's explanation, that adjusting the month so that Yom Kipur does not fall next to Shabbos is not a serious concern of Beis Din. If so, Beis Din did not need to have witnesses testify when they saw that Yom Kipur would fall next to Shabbos.

[82] RABEINU CHANANEL says that the Gemara is discussing a case where there are witnesses who said that they saw the moon, but it was unclear and it might have been a cloud or some other object. In such a case, the Beis Din tells the witnesses to disregard the possibility that it was a cloud. Beis Din instructs them to say with confidence that they saw the new moon.

According to Rabeinu Chananel, then, Beis Din finds witnesses who came to testify about something that they saw in the sky, but are not fully certain that it was the moon.

2</ref> THE MORAL LEGITIMACY OF JUDICIARY COERCION

QUESTION: The Gemara states that Beis Din has the right to intimidate witnesses to say that they saw the new moon even when they did not see it [83]. How can the Beis Din instruct people to lie? The Torah clearly prohibits lying, as it says, "mi'Devar Sheker Tirchak" [84]. Furthermore, there is a negative prohibition against giving false testimony [85]. How can Beis Din instruct the witnesses to transgress an Isur?

ANSWERS:

[86] According to the Rambam cited above [87], Beis Din does not tell the witnesses to say that they something that they did not see. Rather, Beis Din tells the witnesses only *not* to say something that would ruin their testimony.

[88] According to the other Rishonim, such as Rashi, who understand that Beis Din actually tells the witnesses to lie, in this case there is no Isur of testifying falsely, because this testimony is not about one's fellow man.

The Isur against testifying falsely applies only when a witness testifies against a person, to cause him harm, as it says, "Lo Sa'aneh b'Rei'acha Ed Shaker" --"Do not bear false testimony against your fellow man" [89]. [90] [91]!

Similarly, the TOSFOS HA'ROSH [92] writes that it is permissible to accept false testimony for declaring the new month, because the Torah never prohibited false testimony in the case of Kidush ha'Chodesh. The source for this is the verse in the Torah [93] from which the Gemara [94] learns that the Beis Din's declaration of the new month is valid and binding "even if it was done purposefully in error."

Without testimony the court cannot declare a new month, but when there exists testimony for the new moon -- even it is false testimony -- they can declare a new month.

Regarding the Mitzvas Aseh to stay away from lies, that Mitzvah applies only when the lie will mislead someone or cause an undesirable outcome. If the outcome will be positive, though, and Beis Din sees that it is necessary, then it is not the type of lie that the Torah requires one to avoid. This is implied by the context of the verse [95] which commands to stay away from lies -- the verse is talking about killing a person as a result of the lie.

Support for this view can be brought from the Gemara in Yevamos [96] which says that it is "Mutar l'Shanos Mipnei ha'Shalom" -- "it is permitted to alter the truth for the sake of peace" [97]. If a lie cannot cause anyone harm, and can only benefit them, it is not prohibited by the Torah.

20b-----------------------------------20b

2</ref> LUNAR ASTRONOMY

QUESTIONS: Rebbi Zeira makes two important statements regarding the new moon. First, he teaches that when the Beraisa of "Sod ha'Ibur" [98] says cryptically, "The Molad occurs before Chatzos, or the Molad occurs after Chatzos," it means that there is a difference between when the Molad occurs before or after Chatzos [99].

Rebbi Zeira explains that when the Molad occurs before Chatzos, the new moon can be seen right after sunset of the same day. When the Molad occurs after Chatzos, it is not possible to see the moon after sunset of that day. In addition, Rebbi Zeira says in the name of Rav Nachman that the moon fully disappears from view for a total of 24 hours at the time of the Molad: for people "here" [100], the moon is not visible for 6 hours before the Molad and for 18 hours after the Molad, and for people "there" [101], the moon is not visible for 18 hours before the Molad and for 6

hours after the Molad.

RASHI explains the statements of Rebbi Zeira in considerable detail, attributing his explanation to Rav Sa'adyah. Although Rashi explains this statements at length, the astronomy behind his explanations is very unclear.

[102] What does Rashi mean when he says [103] that the people standing in the east can see the moon better when it is in the east, and the people standing in the west can see it better when it is in the west? The moon moves across the sky, and people in both the east and the west see it in both the east and west parts of the sky! Besides, living further east or west cannot possibly bring a person "closer" to the moon. No place on earth is significantly closer to the moon than any other due to the great distance between the earth and the moon [104]!

[105] What does Rashi mean when he says, repeatedly [106], that at the time of the new moon, the moon *always* rises in the south-east and sets in the south-west? That is not true -- it depends on what season of the year it is! The sun and the new moon are always in close proximity. In the summer [107], the sun and new moon rise *north* of the midpoint of the eastern horizon, traveling in a curve across the sky, first towards the south, and then curving around [108] towards the north again, and then setting north of the midpoint of the western horizon. In the winter, the sun and new moon rise to the *south* of the midpoint of the eastern horizon, traveling again in a southerly curve across the sky and setting to the south of the midpoint of the western horizon. Why, then, does Rashi say that the moon *always* rises in the south-east and *always* sets in the south-west?

[109]

[110] Rashi writes that some people are able to see the moon six hours before or after the Molad. [111]. The Rishonim ask that this is astronomically impossible! The moon cannot be seen for at least 18 hours after the time of the Molad! [112]

ANSWERS:

[113] HAGAHOS BEN ARYEH, as well as Hagaon Rav Yosef Eliyahu Henkin, zt'l, in LEV IVRA [114], propose an ingenious solution that offers a simple, astronomically correct rationale for differentiating between the people of the west and the people of the east.

[115] The Ben Aryeh's explanation is explained in greater detail, with additional clarifications, in MAGID HARAKI'A [116] and KUNTRUS KAF-DALED SHA'OS [117], who explain at length the astronomical principles behind this explanation. We will present their explanation here in brief, based on three introductory remarks.

1. Although the sun and moon both travel in an east-west trajectory from our perspective [118], rising daily in the east and setting in the west, they also have a motion relative to each other. The moon travels slightly slower than the sun, constantly falling behind it more and more to the east. As the month progresses, the moon gets progressively farther away from the sun in the sky until passes the midway point, after which it starts to approach the sun from the other side, the west.

Eventually it "catches up" with the sun, traveling west to east relative to the sun, and passes the sun in an easterly direction. This is what causes the changes in the appearance of the moon, as follows.

At the beginning of the month, at the time of the Molad, the moon and sun are at the same point in the sky [119]. At that point, we cannot see the moon at all [120]. As the days progress, the moon lags behind the sun, so that more of it becomes visible. A day or two after the Molad, we can see the moon "behind" [121] the sun. Fifteen days after the Molad, the moon has lagged so far behind in the sky that it is now on the opposite side of the sky from the sun [122], and thus at night we are able to see the entire lit face of the moon [123]. As more days pass [124], the moon's lag causes it to get *nearer* to the sun from the *other* direction [125], so that when we look into the sky, we see the moon ahead [126] the sun. Finally, at the end of the month, its lag causes it to be equal again with the sun, and the next Molad occurs. [127]

The moment before the moon passes through the sun [128], it is immediately to the west of the sun. The moment after it passes through the sun [129], it is immediately to the east of the sun.

2. There are a number of ways of expressing the changing distance between the sun and the moon. Mathematically, it can be expressed as a matter of degrees around a circle [130]. When the moon is on the opposite side of the sky from the sun [131], it is 180 degrees away from the sun. When the moon is one-quarter circuit away from the sun, it is 90 degrees from the sun, etc.

This distance can also be expressed in terms of the number of days or hours that have passed from the time of the Molad. This amount of time expresses how many hours or days it has taken for the moon to lag as much as it has behind the sun. For example, when we say that the moon and sun are fifteen days [132] apart, that means that the distance between the moon and sun is whatever distance the moon lags in fifteen days. [133].

Since the moon travels 360 degrees from the sun [134] in approximately 30 days [135], it travels 12 degrees in one day, or half a degree in one hour. When we say that the moon is one day [136] away from the sun, that means it is 12 degrees away [137].

[138]

3. The moon is not always visible. When it is close to the sun, it cannot be seen because the sun is so bright and the moon is so dim relative to the sun. How far away from the sun must the moon be in order to be visible? [139]

Rashi asserts that when the moon has lagged behind the sun for *6 hours* after the Molad and is *3 degrees* away from the sun, the moon can be seen, because the light of the sun is not strong enough to obstruct its visibility. This means that both 6 hours before and 6 hours after the Molad the moon may be visible, and in the twelve hours in between the moon will

never be visible.

However, there is another factor which hides the moon from view: the rotation of the earth. Around the time of the Molad, since the moon is so close to the sun it rises and sets only shortly before or after the sun does. Throughout most of the night it is on the other side from the earth [140] and therefore it is hidden from view from our perspective.

With these words of introduction, the Gemara can be explained as follows:

When the Gemara discusses the 24 hours during which the moon cannot be seen, it is referring back to the first statement of Rebbi Zeira, "Nolad Kodem Chatzos...." Rebbi Zeira meant by this that if the Molad occurs immediately before midday, the new moon can be seen right after sunset the same evening, since six hours have passed and the moon has distanced itself

from the sun sufficiently to see it before it sets [141]. If the Molad occurs *after* midday [by more than about 12 minutes], the new moon cannot be seen that evening after sunset, since less than six hours have passed since the time of the Molad before the moon sets.

The Gemara is discussing a 12 hour day [142].

Since the Molad depends on the positioning of the moon relative to the sun [143], it occurs at the same instant in time the world over. For some places on earth, that instant will be in middle of the day [144], while for others it will be in middle of the night, and for yet others it will be at the beginning of the day or the night. The specific case the Gemara is discussing [145] is one in which the Molad is just before midday in Israel. For one who lives further east, for example in Bavel, the time of day in which the Molad occurs is not before midday, but shortly after midday [146] , or about 12:30 PM.

[147]

Since in Bavel the Molad is half an hour after Chatzos, the moon will not be visible that evening [148]. However, the Molad did occur more than six hours from *sunrise* that morning. Therefore, that morning the old moon was visible in the east, right before sunrise [149], when the moon is three degrees away from the sun. The first time the people in Bavel will be able to see the new moon *after* the Molad is approximately 18

hours after the Molad, that is, when it rises again the morning after the Molad. This is what the Gemara means when it says that "for us [in Bavel], the old moon is covered for 6 hours, and the new moon is covered for 18 hours."

In contrast, in Eretz Yisrael, since the Molad occurred just *before* noon, the new moon *will* be visible just before sunset, 6 hours later [150]. However, the *old* moon will not be visible in the morning, since it is within 6 hours of the Molad. The old moon will only be visible before sunset the evening before the Molad, when it is approximately 18 hours [151] away from the Molad. [152]. This is what the Gemara means when it says that "for them [in Eretz Yisrael], the old moon is covered for 18 hours and the new moon is covered for 6 hours."

All of the words of Rashi throughout the Sugya are easily understood based on this brilliant explanation.

[153] We asked, why does Rashi write that the new moon is first visible after the Molad "in the south-west corner of the sky" and the old moon is last visible before the Molad in the "south-east corner." It is true that if the Molad is close to midday, the new moon first appears in the west [154], and the old moon last appears in the east [155]. But why does Rashi say that it is in the *south* part of west and the east? Rashi explains in a number of places [156] that the sun does not always rise and set at the same place along the horizon. It

moves along the horizon, rising and setting more to the south each day in the winter and more to the north each day in the summer. [157] Since the moon orbits the earth the same way as the sun does for our perspective [158], shortly before or after the Molad, when it is very near to the sun, it should be seen setting approximately in the same place that the sun sets, and therefore its inclination to the north or south of the horizon should also vary according to the season. It should rise and set on the northern side of the horizon in the summer and the southern side in winter. Why does Rashi write that it is always in the south?

There are two possible ways of understanding the words of Rashi.

1. Professor Vidal explains as follows. As we mentioned earlier, when the Gemara said that "if the Molad occurs before Chatzos, the new moon will be seen before sunset," it must be talking about a 12 hour day, in which the sun sets exactly 6 hours after midday. Such a day occurs twice a year, on the vernal equinox and the autumnal equinox [159]. At the equinox, the sun sets exactly at the midpoint of the western horizon, approaching the horizon at an angle from south to north. In such a situation, the new moon -- which is visible right before it sets – will always be visible when it is slightly south of the midpoint. That is what Rashi means when he says that the new moon is in the "south-west" corner when it is first seen. The same is true for moonrise before the Molad; the moon will be seen rising slightly south of center of the eastern horizon.

However, it is not clear according to this explanation why Rashi writes that it is in the south-west corner "l'Olam" -- "always." Second, why is that called the south-west "corner" [160]? The term "corner" implies, as Rashi himself later [161] says, the *furthest* point to the south at which the sun sets, and not just slightly south of center. Third, Rashi cites a source for his statement that the moon is always in the south-west – the Gemara later [162]. Rashi there [163] repeats this assertion that the new moon is always in the south-west, and he clearly states that this applies both in the summer and in the winter months!

2. A second possible interpretation of Rashi could be that "the south-west corner" does not refer to the south-west of the world, but rather it is a term describing the moon's location relative to the sun's location. Whenever the new moon is seen in the west [164] it is to the south of the sun. Since the sun is traveling from south to north as it sets in the west, the new moon --which is further to the east on the same orbit, setting after the sun -- is always to the south of the sun. Similarly, the old moon, when seen over the eastern horizon, is always to the south of the sun, because it rises before the sun and is thus ahead of the sun, traveling towards the south.

According to this interpretation, when Rashi uses the term "south-west" with regard to the moon both here and on Daf 24a it is not consistent with the way he uses the term "south-west corner" with regard to the sun [165], because there it clearly means that the sun is south of the *horizon*. [166]

[167] We asked that astronomically, it is impossible to see the new moon less than 18 hours after the Molad [168].

1. Dr. Vidal suggests that although it is true that under normal circumstances it cannot be seen before 18 hours, nevertheless, under perfect viewing and atmospheric conditions, it is possible that one who knows exactly where and when to look will be able to see the moon earlier.

Professor Vidal points out [169] that almost every year, the record is broken for the earliest time that the moon is seen after the Molad. In Teves of 5757, the new moon was seen by the naked eye only 14 hours after the Molad [170]. Rashi is saying that the Chachamim had a tradition as a Halachah l'Moshe mi'Sinai that the very earliest that the new moon could possibly be seen is six hours after the Molad, even under the most ideal conditions.

That is how Rashi understands Rebbi Zeira's statement in the name of Rav Nachman. It is not a statement of the average time of visibility of the new moon, but rather it is a statement of the extreme limit of how early the new moon can be seen, so that we can prove witnesses to be liars if they claim to have seen it earlier.

2. Alternatively, it may be suggested that according to Rashi, the Molad referred to in our Gemara is not the true astronomical Molad. Rather, it is the "average Molad" that the Rambam describes in the beginning of Hilchos Kidush ha'Chodesh [171]. This Molad does not take into account inconsistencies in the speeds of the earth and the moon at different times in the month or year. Although these inconsistencies balance out over the course of the year, depending on the month they can cause the true Molad to

actually occur six to 14 hours before or after the average Molad. Since we are trying to disprove the testimony of witnesses, we cannot ignore the possibility that our calculation of the average Molad was not the time of the true Molad, and the Molad may have occurred 14 hours earlier. Therefore, we believe the witnesses as long as they claim to have seen the new moon at least six hours after the Molad [172]. It is entirely reasonable for the new moon to be seen that long after the true Molad. [173]

>>><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><<<

The *D*AFYOMI *A*DVANCEMENT *F*ORUM, brought to you by Kollel Iyun Hadaf

הערות

[עריכה]
  1. ^ ואי נמי לא אתו עדים מקדשין ליה האידנא
  2. ^ למה להן לחלל
  3. ^ על פי עדים, דכתיב (שמות יב ב) החדש הזה לכם ראש חדשים - כזה ראה וקדש
  4. ^ קא סלקא דעתיה: חילול - משום מצוה לקדש על הראייה הוא
  5. ^ שאם לא יחללו נמצא שיתקדש החדש בלא עדים
  6. ^ מכדי בב"דנהתליא, כדאמרינן (לקמן כה,א) אתם אפילו מזידים
  7. ^ ליתקנו בית דין שימתינו עד יום שלשים ואחד שלא לחלל עליו את השבת, וילכו ויעידו למחר ויקדשו על פיהם
  8. ^ מיום שלשים זה יעברו את אדר
  9. ^ וראו בו את הלבנה
  10. ^ דמעברינן ולא מחללינן
  11. ^ דקתני מחללין
  12. ^ כגון
  13. ^ ולא נראה החדש אתמול אלא היום; דאי נמי לא אזלי - מקדשי ליה בית דין האידנא, דאין לך חדש יותר על שלשים, ומקדשי ליה שלא על פי עדים; הלכך מחללין לקדש על הראייה
  14. ^ מוספי ראש חודש שיקרבו בזמנן
  15. ^ הוי חילול שבת דידהו, אלא שיהו המועדות בזמנן לפי תולדות הלבנה
  16. ^ בלאו דידהו נמי האידנא מקדשינן ליה
  17. ^ כלומר: נותנין לב להכיר טובה שעושין עמהם בני ארץ ישראל שעיברו את אלול
  18. ^ להפריד שבת ויום טוב זה מזה כדי שלא יכמשו ירקות הנאכלות כשהן חיין בשבת שאחר יום טוב או ביום טוב שאחר שבת
  19. ^ להפריד שבת ויום הכפורים זה מזה, שלא יסריח מת שימות באחד מהן שיהא ראשון, ולא יקבר לא היום ולא למחר
  20. ^ תרווייהו איתנהו
  21. ^ אם לא יעברוהו
  22. ^ ודחינן ליום הכפורים ליום שני בשבת
  23. ^ לירקות
  24. ^ למוצאי יום הכפורים
  25. ^ ואין צריך ללקט ערב שבת, הלכך לא מעברינן
  26. ^ דאמר מר (ביצה דף ו,א) מת ביום טוב ראשון - יתעסקו בו עממין
  27. ^ שורם בחמין וחוזרות לקדמותן
  28. ^ אנו בני בבל - חם לנו העולם ויש לנו הבל, לפי שבבל עמוקה היא ואינה ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל, ואין שולט בה אויר, ואין בני ארץ ישראל צריכין לעבר משום מתיא ומשום ירקיא אלא בשבילנו
  29. ^ וכי מעברינן חודש לצורך
  30. ^ מפני האביב והתקופה ופירות האילן, כדאיתא בפרק קמא דסנהדרין (יא,ב)
  31. ^ כיון שתראה - קדש בו ביום
  32. ^ לעשות את החסר מלא לצורך - מותר
  33. ^ ביום שלשים והלבנה לא נראית, ואם ימתינו עד יום מחר - יהא שבת ויום הכפורים סמוכין - אין מקדשין לצורך
  34. ^ ראה תחלה ואחר כך קדש; אבל כשאתה מעברו - ראה וקדש הוא
  35. ^ ביום שלשים שיחרישו בשביל
  36. ^ ביום שלשים
  37. ^ שלא ראוהו
  38. ^ ואנן צריכין לקדשו היום כדי להפריד שבת מיום הכפורים, שיאמרו "ראינו" ויעידו שקר
  39. ^ אם אנו צריכין לעשותו חסר
  40. ^ שהמועדות תלויין בהן - מקדשין לצורך
  41. ^ ואם תאמר מה צורך לנו בשאר חדשים לחסר ולעבר? כגון אותה ששנינו במסכת ערכין (דף ח) אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברין בשנה, ולא נראה לעבר יותר על שמונה, והתם מפרשינן הטעם; ואם עיברו שמונה ובזה לא נראית ביום שלשים - נמצא שאנו צריכין לאיים עליהן לומר 'ראינו' בשביל לקדש
  42. ^ שאין מעברין ולא מקדשין לצורך
  43. ^ דאמרי לעולם כל החדשים אחד מלא ואחד חסר, כסדר מולד הלבנה, שמתחדשת לעולם בסוף כ"ט ימים ומחצה, שהן חמשים ותשעה לשני חדשים
  44. ^ אם נקבע עכשיו באחד בשבת יהא לשנה הבאה בחמישי בשבת, שזה חשבון שנים עשר חדש: אחד מלא ואחד חסר, עולה לשלש מאת חמישים וארבעה ימים; והשלש מאות וחמשים - כולם שבועים, נמצא נדחה להלן ארבעה ימים
  45. ^ שמוסיפין עליה חדש חסר שדוחה להן מן שבועים שלימים יום אחד
  46. ^ כשנראית בזמנה ואינן מעידין - הרבה אחרים יש שראוהו, ונראה שעל שקר עברוהו
  47. ^ אבל כשלא ראוהו ואמרו 'ראינו' - אין שקר נודע
  48. ^ בלא ראיית עדים כי בקי אני בתולדות הלבנה והילוכה וסדר המזלות
  49. ^ ברייתא שנויה ברמזים
  50. ^ כך שנוי בה, ורמז בעלמא הוא, לומר קודם חצות חלוק מנולד לאחר חצות
  51. ^ מה חילוק יש
  52. ^ לחביריו שבבבל שני דברים שלמד כאן
  53. ^ היום הולך אחר הלילה להיות היום מן החודש שהיה בו ליל שלפניו; למדנו שאם נראית הלבנה הישנה משחשיכה יום עשרים ותשעה, שהוא ליל שלשים - אין מקדשין אותו ביום שלשים; ואם תאמר: פשיטא דאין מקדשין: שהרי לא תראה החדשה ביום שלשים, דקיימא לן 'עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא' כדאמרינן לקמן - איצטריך למאן דאמר 'מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו', ואשמעינן דאם נראית הישנה בלילה - אין מאיימין, שהרי הכל ראו שהלילה מן החדש שעבר
  54. ^ לפני שמואל, ולא ידע לפרשה: מה חילוק בין נולד קודם חצות לנולד לאחר חצות - אני מפרשה לכם
  55. ^ את מולד הלבנה
  56. ^ היום
  57. ^ בידוע שנראה היום קודם שתשקע החמה, שאין הלבנה מתכסה מבני ארץ ישראל שהם במערב אלא שש שעות אחר חדושה מתוך קוטנה, שהלבנה לעולם בשש שעות לאחר חדושה בקרן מערבית דרומית [?] ונראית להם
  58. ^ בידוע שלא יראה היום, שהיא קטנה כל שש שעות ונעלמת מעין כל
  59. ^ למיחשב? הרי על פי עדים אנו מקדשין
  60. ^ אם נולד אחר חצות, ואמרו 'ראינו החדשה לפני שקיעת החמה' כדי לקדשו היום - עדי שקר הם
  61. ^ סמוך לחידושה, מלפניו ומאחריו, היא מתכסה מן העין מתוך קוטנה: שש שעות לפני חִדושה ושש שעות לאחר חִדושה נעלמת מכל אדם; קודם לכן ולאחר מכאן שתים עשרה שעות שהיא במזרח נראית לבני מזרח ולא לבני מערב מתוך קוטנה, וכשהיא במערב נראית לבני מערב ולא לבני מזרח; והיא לעולם לפני חִדושה בקרן מזרחית דרומית ולאחר חדושה בקרן מערבית דרומית; כך ראיתי ביסודו של רבי סעדיה ז"ל; הילכך כשהישנה מתכסה במזרח - אין החדשה נראית לבני מזרח עד כ"ד שעות, וכשמתכסה מבני מערב - אין החדשה נראית להן עד כ"ד שעות
  62. ^ לבבל, דקיימין במזרח
  63. ^ ולא יותר, מה טעם? מפני שהלבנה הישנה שלפני חדושה בקרן דרומית מזרחית, ורואין אותה בני בבל הסמוכים למזרח ונעלמת מהן מכאן ואילך מתוך קוטנה, ולסוף שש שעות של חדושה היא עומדת בקרן דרומית מערבית, ורואין אותה בני ארץ ישראל הסמוכין למערב ולא בני בבל
  64. ^ וכן כל י"ב שעות שאחר שש שעות הראשונות הרי שמתכסה החדשה מבני בבל י"ח שעות, ולאחר י"ח שעות כבר גדולה היא ונראית בכל מקום
  65. ^ כמו שפירשתי: שלבסוף שש נראית לבני מערב
  66. ^ כמו שפירשתי: שהישנה בסוף תכליתה לעולם במזרח, וכל שמונה עשרה שעות של ישנה מתוך קוטנה לא נראית במערב, אבל קודם לכן גדולה היתה ונראית למרחוק
  67. ^ אם יאמרו 'ראינו הישנה והחדשה בתוך עשרים וארבע שעות' - שקר העידו
  68. ^ למדנו שהיום הולך אחר הלילה לעניין המועדות
  69. ^ למדנו יציאת המועד בערב - הרי שהלך היום אחר הלילה
  70. ^ מאן דיליף מיום הכפורים - הולך אחר תחילת הלילה, דכתיב 'מערב עד ערב', ולדידיה אם נראית הישנה אפילו בתחילת ליל שלשים - שוב אין החדש מתקדש ביום שלשים; ולמאן דיליף ממצות - אין היום הולך אחר תחילת הלילה, שהרי מחצות לילה הראשון של פסח עד יום האחד ועשרים אכילת מצה רשות, ובלבד שלא יאכל חמץ, כדאמרינן בשילהי 'ערבי פסחים' (דף קכ,ב); וחצות לילה ראשון חלוק מהם ונמשך עם הפסח הנשחט בארבעה עשר: שהמצה נאכלת עמו חובה; ולדידיה אפילו נראית הישנה בתחילת הלילה - מאיימין למחר על העדים לומר "ראינוהו" אם צריכין אנו לקדשו ביום שלשים להרחיק יום הכפורים משבת
  71. ^ אין אנו צריכין להקדים פסח או סוכות בי"ד ליום שלשים של אדר ושל אלול מחמת ספק שמא קדשו בית דין את החדש ביום עשרים ותשעה, אבל צריכין אנו לעשות יום טוב שני ביום ט"ז מספק שמא עיברו בית דין את האדר וקבעו ניסן ביום שלשים ואחד, וכן באלול
  72. ^ בניחותא, כלומר: אשמעינן רב נחמן הכי
  73. ^ ונמצא יום עשרים ותשעה באלול שלנו, שעיברנו את אב - היה יום שלשים שלהן, וקבעו בו ראש השנה, וכן לענין ניסן: דלמא חסרו לשבט
  74. ^ making the previous month a 29 day month
  75. ^ a
  76. ^ b
  77. ^ Hilchos Kidush ha'Chodesh 3:19
  78. ^ according to the popular Girsa in the Rambam
  79. ^ Edim Zomemim
  80. ^ so that Yom Kipur and Shabbos are not in proximity of each other
  81. ^ Ein Mishpat #2 in LIKUTEI HALACHOS
  82. ^ c
  83. ^ see previous Insight
  84. ^ Shemos 23:7
  85. ^ Shemos 20:13
  86. ^ a
  87. ^ see previous Insight
  88. ^ b
  89. ^ Shemos 20:13
  90. ^ For the same reason, there is no requirement that the testimony of the new moon be "Edus she'Atah Yachol l'Hazimah."
  91. ^ GILYONEI HA'SHAS
  92. ^ Kesuvos 32a, DH sh'Ken Yesh
  93. ^ Vayikra 23
  94. ^ 25a
  95. ^ Shemos 23:7
  96. ^ 65b
  97. ^ see also Bava Metzia 23b and Kesuvos 17a
  98. ^ the secret wisdom of lunar astronomy
  99. ^ midday
  100. ^ Rashi: in Bavel
  101. ^ in Eretz Yisrael
  102. ^ a
  103. ^ DH 24 Sha'os
  104. ^ ~250,000 miles
  105. ^ b
  106. ^ DH Nolad, DH Kaf-Dalet, DH Mechasya, and again on 24a DH Kan
  107. ^ in the Northern Hemisphere
  108. ^ at midday
  109. ^ See also Rashi in Yoma 62b, DH Al Taba'as, and RASHASH there who asks a similar question.
  110. ^ c
  111. ^ People in the east can see the old, waning moon six hours before the Molad occurs, and people in the west can see the new, waxing moon six hours after the Molad occurs
  112. ^ Rambam, Hilchos Kidush ha'Chodesh 17:3 – the impossibility of the six hour limit of visibility that Rashi describes has been confirmed by modern day astronomers.
  113. ^ a
  114. ^ p. 44,45
  115. ^ Hagahos Ben Aryeh were written by Rav Zev Lipkin, Rosh Beis Din of Telz and father of Hagaon Rav Yisrael Salanter -- the explanation referred to actually appears as a bracketed insertion in the Ben Aryeh, and it is not clear who added it.
  116. ^ Rav Hasgal, presently in Kiryat Sefer, Israel
  117. ^ Dr. Nisim Vidal, former chief astronomer of the Royal Greenwich Observatory, and visiting professor at the Harvard University Center for Astrophysics
  118. ^ caused by the rotation of the earth
  119. ^ actually, the Molad is the point immediately after conjunction, or "Kibutz;" conjunction is when the moon and sun are at the same point
  120. ^ it is between the sun and the earth, and all of the light of the sun that it reflects is on the side of the moon that faces *away* from the earth
  121. ^ to the east of
  122. ^ that is, the earth is between the moon and the sun
  123. ^ a full moon
  124. ^ the second half of the month
  125. ^ the direction in which the sun is traveling
  126. ^ to the west of
  127. ^ See, or ask for, our Graphics section
  128. ^ before the Molad
  129. ^ after the Molad
  130. ^ since the sun and moon travel around the earth in a circle, for our perspective
  131. ^ such as in the middle of the month, when the moon sets in the west at the time that the sun rises in the east
  132. ^ half a month
  133. ^ As we have seen, in terms of degrees, this means that the moon is 180 degrees away from the sun
  134. ^ i.e. it meets the sun again after completing an entire circuit
  135. ^ a lunar month
  136. ^ 24 hours
  137. ^ because in one day, the distance between the moon and the sun increases by 12 degrees
  138. ^ NOTE: The distance *between the sun and the moon* as expressed by the amount of time that has passed since the Molad, as we have explained, is not to be confused with the distance that the *moon travels around the earth* each day. Since it goes around the earth (360 degrees) once a day, it travels 15 degrees every hour, or one degree every four minutes. However, the sun also travels about the same number of degrees around the earth in that amount of time, so the moon has not distanced itself from the *sun* during that time.
  139. ^ In other words, what is the earliest time after the Molad that the moon can be seen, under the most favorable conditions?
  140. ^ like the sun itself
  141. ^ a few minutes after the sun sets
  142. ^ such as at the time of the equinox, when the length of the day and night are equal
  143. ^ and not to a particular spot on earth
  144. ^ i.e. while they are facing directly towards the sun and the sun is overhead
  145. ^ in Rebbi Zeira's second statement
  146. ^ since the sun already passed overhead earlier in his more easterly time zone
  147. ^ When we refer to different times, such as 11:59 in Israel and 12:30 in Bavel, we are not referring to the time as based on the standard time zones used today, but on actual sun time for each place. That is, if it is a 12 hour day, the sun will set in 6 hours from now in Israel and 5 1/2 hours from now in Bavel.
  148. ^ six hours will not have passed from the Molad before moonset, which is approximately 6:12 that evening, about twelve minutes after sunset
  149. ^ i.e. to the immediate east of the sun
  150. ^ and it will remain visible until it sets, a few minutes after the sun
  151. ^ 9 degrees
  152. ^ The old moon will set *before* the sun, approximately 36 minutes before sunset
  153. ^ b
  154. ^ i.e. when it is setting
  155. ^ i.e. when it is rising
  156. ^ see 24a, DH Kan
  157. ^ Our discussion here, as well as in all the Sugyos dealing with astronomy, is limited to the northern hemisphere.
  158. ^ i.e. on the ecliptic plane
  159. ^ Sept. 21 and March 21
  160. ^ "Keren"
  161. ^ 24a
  162. ^ 24a
  163. ^ DH Kan
  164. ^ close to sunset
  165. ^ on 24a
  166. ^ See Insights to 24a.
  167. ^ c
  168. ^ Rambam, Hilchos Kidush ha'Chodesh 17:3; see also Ba'al ha'Me'or here -- the same applies to seeing the old moon six hours before the Molad
  169. ^ Kuntras Kaf-Daled Sha'os, p. 9
  170. ^ and with a telescope, 12 hours after the Molad
  171. ^ based on which we reckon each lunar circuit as 29.5 days and 793 parts of an hour
  172. ^ which could actually be 20 hours after the Molad, taking the variations in orbital speeds into account
  173. ^ M. Kornfeld
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:בבלי_ראש_השנה_דף_כ"