ביאור:משלי כא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

א פַּלְגֵי מַיִם כמו זרמים חלשים של מים, שאפשר להטותם בקלות

להרחבה לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה, עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ ה' קובע את הכיוון הכללי של תוכניותיו ומחשבותיו של השליט

להרחבה.

ב כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ הרגל ומנהג של האדם

להרחבה יָשָׁר בְּעֵינָיו בראיה שטחית וחיצונית

להרחבה, וְתֹכֵן שוקל ומודד בדקדקנות

להרחבה לִבּוֹת את המחשבות והכוונות העמוקות של האדם

להרחבה יְהוָה.

ישנם פסוקים רבים המלמדים שה' מעדיף התנהגות טובה עם הזולת על-פני זבחים. ראו קרבנות לעומת מצוות בין אדם לחברו

ג עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר עדיף, ורצוי יותר לַיהוָה מִזָּבַח.

ד רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב צירוף של התנשאות עם שאפתנות או ידע נרחב

להרחבה, נִר רְשָׁעִים מנקה את נפשם של הרשעים מכל מחשבה טובה, ומביא אותם ל- חַטָּאת.

ה מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ זריז בתנועותיו, ואולי הכוונה לסבלן ומעמיק (ר' גמרא: "מאי חרוצים - כחורש בשדה")

להרחבה אַךְ לְמוֹתָר כל מחשבה מביאה לו יתרון רווח, כי הוא מבצעה ביעילות, וְכָל אָץ לחוץ להגיע לסוף העבודה וממהר במחשבותיו

להרחבה אַךְ לְמַחְסוֹר החיפזון במחשבות יביא לו רק חיסרון והפסד

להרחבה.

ו פֹּעַל אוֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר עשיית כסף באמצעות שקרים - הֶבֶל נִדָּף הכסף 'מתנדף' במהירות כמו אויר, מְבַקְשֵׁי מָוֶת והאנשים שרימו אותם כדי להשיג את הכסף רודפים אחרי הרמאים ומבקשים להמיתם

להרחבה.

ז שֹׁד רְשָׁעִים השוד שהרמאים שדדו אנשים רשעים יְגוֹרֵם יביא על הרמאים מגור ופחד, כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט הקרבנות הרשעים לא יתבעו את הרמאים למשפט, אלא יחסלו איתם את החשבון מחוץ לבית המשפט

להרחבה.

ח הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר לפעמים מעשיו של אדם נראים סותרים את עצמם ומוזרים, אך למעשה

להרחבה, וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ.

ט טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג לגור לבד על גג ביתו של אדם אחר, כלומר לא להתחתן ולא להקים בית

להרחבה, מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָבֶר מאשר להתחתן עם אישה שאוהבת לריב, ולחיות עמה בחברה אחת בבית משותף.

י נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע הוא מתאווה לעשות מעשים שהוא עצמו יודע שהם רעים, ולכן, לֹא יֻחַן ימצא חן בְּעֵינָיו רֵעֵהוּ הרשע העושה מעשים רעים כמותו

להרחבה.

ישנו פסוק נוסף המביע רעיון דומה. ראו ענישה עקיפה

יא בַּעְנָשׁ לֵץ כשהלץ מקבל עונש על מעשיו הרעים

להרחבה - יֶחְכַּם פֶּתִי, וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם כשהחכם מצליח בזכות מעשיו הטובים

להרחבה - הפתי יִקַּח דָּעַת.

יב מַשְׂכִּיל נותן שכל, מלמד צַדִּיק לְבֵית רָשָׁע לבני משפחתו של הרשע

להרחבה, מְסַלֵּף רְשָׁעִים לָרָע אך את הרשע עצמו הוא מעקם ומרחיק מבני ביתו

להרחבה.

יג אֹטֵם אָזְנוֹ אינו מוכן אפילו לשמוע

להרחבה מִזַּעֲקַת דָּל אדם שנמצא בתהליך של ירידה כלכלית, שקריאתו לעזרה שקטה ובקושי נשמעת

להרחבה, גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.

יד מַתָּן בַּסֵּתֶר לנזקקים יִכְפֶּה מבטל אָף כעס שה' כועס על הנותן, וְשֹׁחַד בַּחֵק השארת כסף שהתקבל כשוחד בכיס חֵמָה עַזָּה מעורר את כעסו של ה' על המקבל

להרחבה.

טו שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט כשנעשה משפט צדק בעולם, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן אך לאנשים העושים מעשים רעים, עשיית משפט צדק בעולם היא מזיקה והרסנית, היא שוברת את חומות ההגנה שהם בנו לעצמם

להרחבה.

טז אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל חכמה המביאה להצלחה

להרחבה, : יצטרך לעבוד קשה כל חייו, ורק בִּקְהַל רְפָאִים כשיגיע לקבר, לאחר מותו

להרחבה יָנוּחַ.

יז אִישׁ מַחְסוֹר - אֹהֵב שִׂמְחָה צריך לאהוב להיות שמח מבפנים

להרחבה, אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן תענוגות חומריים חיצוניים - לֹא יַעֲשִׁיר.

יח כֹּפֶר תשלום שנועד להציל את חייו של לַצַּדִּיק - רָשָׁע שיחרור או הריגת רשע אחד

להרחבה, וְתַחַת יְשָׁרִים - בּוֹגֵד.

יט טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר לגור לבד ורחוק מחברת בני אדם, מֵאֵשֶׁת (מדונים) מִדְיָנִים וָכָעַס מאשר לגור עם אשה שנוטה לריב ולכעוס

להרחבה.

כ אוֹצָר נֶחְמָד רכוש נאה וָשֶׁמֶן מזון משובח בִּנְוֵה בדירתו של חָכָם, וּכְסִיל אָדָם שותף כסיל שהוא מביא אל דירתו

להרחבה יְבַלְּעֶנּוּ משחית והורס את האוצר והשמן.

כא רֹדֵף משתדל לעשות צְדָקָה צדק, תיקון עוולות

להרחבה וָחָסֶד מעשים טובים לפנים משורת הדין, יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה נקודת זכות, הכרה בכך שהוא צודק

להרחבה וְכָבוֹד.

כב עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם היודע ללמוד, לומד את סוד כוחה של העיר ומצליח לכבשה

להרחבה, וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה הביצורים שהעיר בטחה בהם שיגנו עליה

להרחבה.

כג שֹׁמֵר פִּיו האכילה וּלְשׁוֹנוֹ הדיבור, שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ החיים

להרחבה.

כד זֵד עושה רע מתוך גאוה

להרחבה יָהִיר אומר דברי גאוה לֵץ שְׁמוֹ גם אם כולם קוראים לו 'לץ', בדחן, וכביכול עושה ומדבר רק בצחוק, עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן כשכעסו עובר על גדותיו, עושה מעשים רעים בשיא הרצינות

להרחבה.

כה תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ תישאר עמו עד מותו, כי לא יצליח לממשה, כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת ידיו התנוונו מחוסר-מעש ולכן כבר אינן מוכנות לציית לו.

כו כָּל הַיּוֹם הִתְאַוָּה העצל תַאֲוָה, וְצַדִּיק יִתֵּן עזרה לנזקקים אחרים שאינם עצלים

להרחבה וְלֹא יַחְשֹׂךְ יימנע מלעזור בטענה ש"הם בטח עצלים".

כז זֶבַח רְשָׁעִים קרבן שמביאים אנשים הפוגעים בזולת במזיד, גם אם מביאים בכוונה טובה להתקרב אל ה' תּוֹעֵבָה כי ה' לא רוצה שרשעים יתקרבו אליו לפני שתיקנו את מעשיהם כלפי הזולת

להרחבה, אַף כִּי קל וחומר שה' מתעב זבח של רשע כאשר בְזִמָּה בכוונה רעה, כדי להתפאר או לרמות את הבריות יְבִיאֶנּוּ.

כח עֵד כְּזָבִים שאינו עקבי בעדותו

להרחבה יֹאבֵד כי כולם יבינו שהוא משקר, וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ מבין שיש לו עסק עם עד שקר שעדיין לא נחשף לעיני כולם לָנֶצַח יְדַבֵּר ידבר עמו ויחקור אותו זמן רב ללא הגבלה, עד שיגרום לו לסתור את עצמו כך שכולם יבינו שהוא עד שקר

להרחבה.

כט הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע הפוגע בזולת במזיד

להרחבה בְּפָנָיו להגיד לרעהו דברים רעים ופוגעים 'בפרצוף'

להרחבה, וְיָשָׁר איש שלום

להרחבה - הוּא (יכין) יָבִין (דרכיו) דַּרְכּוֹ יחשוב על התוצאות של מעשיו, ולא יעשה דבר שיגרום לפגיעה בזולת.

ל אֵין חָכְמָה אין ערך לידע שהאדם קיבל מאחרים

להרחבה, וְאֵין תְּבוּנָה אין ערך למסקנות שהאדם הסיק בעצמו

להרחבה, וְאֵין עֵצָה אין ערך להחלטות שהאדם קיבל מאחרים או בעצמו - לְנֶגֶד יְהוָה כאשר האדם עומד מול ה', כי כל כישוריו השכליים של האדם הם זניחים לעומת ההנחיות שה' נותן לו

להרחבה.

{פ}

לא סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה חובתו של העם היא להכין את הצבא למצב של מלחמה

להרחבה, וְלַיהוָה הַתְּשׁוּעָה לאחר שהעם התכונן למלחמה, יידע שתוצאות המלחמה הן ביד ה'.