משלי יא
קיצור דרך: t2811
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
יא א מֹאזְנֵ֣י מִ֭רְמָה תּוֹעֲבַ֣ת יְהֹוָ֑ה
וְאֶ֖בֶן שְׁלֵמָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃
ב בָּֽא־זָ֭דוֹן וַיָּבֹ֣א קָל֑וֹן
וְֽאֶת־צְנוּעִ֥ים חׇכְמָֽה׃
ג תֻּמַּ֣ת יְשָׁרִ֣ים תַּנְחֵ֑ם
וְסֶ֖לֶף בֹּגְדִ֣ים ושדם יְשׇׁדֵּֽם׃
ד לֹא־יוֹעִ֣יל ה֭וֹן בְּי֣וֹם עֶבְרָ֑ה
וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃
ה צִדְקַ֣ת תָּ֭מִים תְּיַשֵּׁ֣ר דַּרְכּ֑וֹ
וּ֝בְרִשְׁעָת֗וֹ יִפֹּ֥ל רָשָֽׁע׃
ו צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם
וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃
ז בְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה
וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה׃
ח צַ֭דִּיק מִצָּרָ֣ה נֶחֱלָ֑ץ
וַיָּבֹ֖א רָשָׁ֣ע תַּחְתָּֽיו׃
ט בְּפֶ֗ה חָ֭נֵף יַשְׁחִ֣ת רֵעֵ֑הוּ
וּ֝בְדַ֗עַת צַדִּיקִ֥ים יֵחָלֵֽצוּ׃
י בְּט֣וּב צַ֭דִּיקִים תַּעֲלֹ֣ץ קִרְיָ֑ה
וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה׃
יא בְּבִרְכַּ֣ת יְ֭שָׁרִים תָּר֣וּם קָ֑רֶת
וּבְפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תֵּהָרֵֽס׃
יב בׇּז־לְרֵעֵ֥הוּ חֲסַר־לֵ֑ב
וְאִ֖ישׁ תְּבוּנ֣וֹת יַחֲרִֽישׁ׃
יג הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד
וְנֶאֱמַן־ר֗֝וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃
יד בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָ֑ם
וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃
טו רַע־יֵ֭רוֹעַ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר
וְשֹׂנֵ֖א תֹקְעִ֣ים בּוֹטֵֽחַ׃
טז אֵֽשֶׁת־חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּב֑וֹד
וְ֝עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃
יז גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשׁוֹ אִ֣ישׁ חָ֑סֶד
וְעֹכֵ֥ר שְׁ֝אֵר֗וֹ אַכְזָרִֽי׃
יח רָשָׁ֗ע עֹשֶׂ֥ה פְעֻלַּת־שָׁ֑קֶר
וְזֹרֵ֥עַ צְ֝דָקָ֗ה שֶׂ֣כֶר אֱמֶֽת׃
יט כֵּן־צְדָקָ֥ה לְחַיִּ֑ים
וּמְרַדֵּ֖ף רָעָ֣ה לְמוֹתֽוֹ׃
כ תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה עִקְּשֵׁי־לֵ֑ב
וּ֝רְצוֹנ֗וֹ תְּמִ֣ימֵי דָֽרֶךְ׃
כא יָ֣ד לְ֭יָד לֹא־יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע
וְזֶ֖רַע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃
כב נֶ֣זֶם זָ֭הָב בְּאַ֣ף חֲזִ֑יר
אִשָּׁ֥ה יָ֝פָ֗ה וְסָ֣רַת טָֽעַם׃
כג תַּאֲוַ֣ת צַדִּיקִ֣ים אַךְ־ט֑וֹב
תִּקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים עֶבְרָֽה׃
כד יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנוֹסָ֥ף ע֑וֹד
וְחֹשֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃
כה נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן
וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ה֥וּא יוֹרֶֽא׃
כו מֹ֣נֵֽעַ בָּ֭ר יִקְּבֻ֣הוּ לְא֑וֹם
וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר׃
כז שֹׁ֣חֵֽר ט֭וֹב יְבַקֵּ֣שׁ רָצ֑וֹן
וְדֹרֵ֖שׁ רָעָ֣ה תְבוֹאֶֽנּוּ׃
כח בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭עׇשְׁרוֹ ה֣וּא יִפּ֑וֹל
וְ֝כֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃
כט עֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ יִנְחַל־ר֑וּחַ
וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַֽחֲכַם־לֵֽב׃
ל פְּֽרִי־צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים
וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׁ֣וֹת חָכָֽם׃
לא הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם
אַ֗֝ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו
ב בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה
ג תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם [ישדם]
ד לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות
ה צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע
ו צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו
ז במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה
ח צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו
ט בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו
י בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה
יא בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס
יב בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש
יג הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר
יד באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ
טו רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח
טז אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר
יז גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי
יח רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת
יט כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו
כ תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך
כא יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט
כב נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם
כג תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה
כד יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור
כה נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא
כו מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר
כז שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו
כח בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו
כט עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב
ל פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם
לא הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא
א מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ.
ב בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה.
ג תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם [יְשָׁדֵּם].
ד לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
ה צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע.
ו צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ.
ז בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה.
ח צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו.
ט בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ.
י בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.
יא בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס.
יב בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ.
יג הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.
יד בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
טו רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ.
טז אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר.
יז גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי.
יח רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת.
יט כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ.
כ תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ.
כא יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט.
כב נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם.
כג תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה.
כד יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר.
כה נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא.
כו מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר.
כז שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ.
כח בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ.
כט עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב.
ל פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם.
לא הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא.
(א) מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ.
(ב) בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה.
(ג) תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם [יְשָׁדֵּם].
(ד) לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
(ה) צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע.
(ו) צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ.
(ז) בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה.
(ח) צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו.
(ט) בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ.
(י) בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.
(יא) בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס.
(יב) בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ.
(יג) הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.
(יד) בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
(טו) רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ.
(טז) אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר.
(יז) גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי.
(יח) רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת.
(יט) כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ.
(כ) תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ.
(כא) יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט.
(כב) נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם.
(כג) תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה.
(כד) יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר.
(כה) נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא.
(כו) מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר.
(כז) שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ.
(כח) בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ.
(כט) עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב.
(ל) פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם.
(לא) הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא.
|
הניגוד בין "תועבת ה'" לבין "רצון ה'" מלמד שצריך לשאוף לקצה החיובי ולא להסתפק בבינוניות. ראו תועבת ה' ורצון ה' |
- א מֹאזְנֵי מִרְמָה לא מאופסים - תּוֹעֲבַת יְהוָה, וְאֶבֶן משקולת למאזניים שְׁלֵמָה מדוייקת במשקלה - רְצוֹנוֹ כמו שכתוב בתורה
להרחבה. - ב בָּא זָדוֹן בטחון עצמי מופרז
להרחבה וַיָּבֹא קָלוֹן בזיון לעצמו ולאחרים, וְאֶת צְנוּעִים - חָכְמָה לימוד מאחרים
להרחבה.
|
התואר "ישר" הוא היפוכו של התואר "בוגד". ראו ישרים - בוגדים |
- ג תֻּמַּת שלמות המידות והאישיות
להרחבה יְשָׁרִים תַּנְחֵם עוזרת להם לבחור את דרך ההתנהגות הנכונה, וְסֶלֶף עיוות וקלקול המידות
להרחבה בּוֹגְדִים (ושדם) יְשָׁדֵּם יביא עליהם שוד ושבר.
- ד לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה כשה' כועס על האדם ומביא עליו צרות, וּצְדָקָה רכוש שהושג תוך הקפדה מיוחדת על עשיית צדק
להרחבה תַּצִּיל מִמָּוֶת. - ה צִדְקַת תָּמִים אדם שלם במידותיו ואישיותו
להרחבה תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע. - ו צִדְקַת יְשָׁרִים אנשים שאינם מכשילים את הזולת
להרחבה תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת צרה ואסון
להרחבה בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ.
- ז בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע כאשר מת אדם שהוא עדיין רשע, ולא חזר למוטב
להרחבה תֹּאבַד תִּקְוָה אובדת התקוה שיתקן את ההרס שגרם לאנושות, וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים התקוה לנצל את כוחותיו הייחודיים של הרשע למטרות חיוביות אָבָדָה. - ח צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו ...ולכן יש להשקיע בעיקר בעזרה לצדיקים - הרשעים כבר יאבדו מעצמם
להרחבה. - ט בְּפֶה חָנֵף מתחנף, מרבה בשבחים מוגזמים
להרחבה יַשְׁחִת רֵעֵהוּ החנפן לוכד את הזולת וגורם לו נזק
להרחבה, וּבְדַעַת בהיכרות קרובה עם עצמם ועם תכונותיהם האמיתיות
להרחבה צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ אינם מאמינים לשבחיו המוגזמים של החנפן ונחלצים מהמלכודת.
|
ישנם פסוקים רבים המביעים דעות שונות, לכאורה, בשאלת היחס הראוי למותם של רשעים. ראו שמחה לאיד - סיכום הדעות |
- י בְּטוּב צַדִּיקִים כשטוב לצדיקים - תַּעֲלֹץ קִרְיָה אנשי עירם שמחים, כי הצדיקים מנצלים את מצבם הטוב על-מנת להיטיב לזולתם, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים - רִנָּה אנשי עירם חוגגים, כי מעשי הפשע פוסקים
להרחבה. - יא בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים כשאנשי העיר ישרים ומברכים זה את זה
להרחבה - תָּרוּם קָרֶת קריה, עיר, וּבְפִי רְשָׁעִים כשאנשי העיר רשעים, מקללים ומדברים דברי שנאה ושקר - תֵּהָרֵס.
| פסוק יד על סמל המוסד |
|
הפסוק שלנו מיועד ל"קרבן" של הביזיון; ישנו פסוק מקביל המיועד ל"תוקף". ראו בז לרעהו |
- יב בָּז לְרֵעֵהוּ - חֲסַר לֵב מראה בכך שאינו מסוגל לחשוב בהגיון
להרחבה, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת - יַחֲרִישׁ אינו מגיב כשמבזים אותו
להרחבה. - יג הוֹלֵךְ רָכִיל אדם הנוהג "לסחור" בשמועות
להרחבה מְגַלֶּה סּוֹד סופו שיגלה דברים הנאמרים לו בסתר
להרחבה, וְנֶאֱמַן רוּחַ ואדם יציב ועקבי במחשבותיו
להרחבה מְכַסֶּה דָבָר אפשר לסמוך עליו שיסתיר גם דברים שנאמרו לו בגלוי. - יד בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת אסטרטגיה המתייחסת לכל המצבים האפשריים
להרחבה יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה - בְּרֹב יוֹעֵץ בהתייעצות של חכמים רבים שכל אחד מתייחס למצב אחר
להרחבה. - טו רַע יֵרוֹעַ רע ורעוע יהיה מצבו הכלכלי של- כִּי עָרַב זָר מי שחתם על ערבות לאדם זר
להרחבה, וְשֹׂנֵא תֹקְעִים תקיעת כף לקבלת ערבות
להרחבה - בּוֹטֵחַ שלו ורגוע, ללא חשש מהפסד כספי פתאומי
להרחבה.
- טז אֵשֶׁת חֵן גם אישה נאה ועדינה
להרחבה תִּתְמֹךְ כָּבוֹד יכולה לסייע לעצמה לשמור על כבודה, וְעָרִיצִים אולם, דרושים אנשים גיבורים וחזקים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר כדי לסייע לשמור על עושר ורכוש. - יז גֹּמֵל נַפְשׁוֹ הנותן לעצמו את צרכיו החומריים, או: זוהי עזרה עצמית כאשר...
להרחבה אִישׁ חָסֶד גם הוא נחשב לאיש חסד, או: מי שעושה חסד, הוא בעצם עוזר לעצמו
להרחבה, וְעֹכֵר מקלקל ומשחית
להרחבה שְׁאֵרוֹ את בשרו וגופו אַכְזָרִי גם הוא נחשב לאכזר, כי גם הגוף ראוי ליחס הוגן, או: ומי שמתנהג באכזריות, למעשה מזיק לעצמו.
- יח רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר ממציא משרות לא נחוצות ומשלם שכר לאנשים לא ראויים
להרחבה, וְזֹרֵעַ צְדָקָה - שֶׂכֶר אֱמֶת שוכר רק אנשים ראויים למשרות נחוצות. - יט כֵּן צְדָקָה אדם המהווה כַן ובסיס למעשי צדקה
להרחבה לְחַיִּים, וּמְרַדֵּף רָעָה אדם המשתדל להתחבר עם אנשים רעים לְמוֹתוֹ.
- כ תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב עקומים ורעים בפנימיותם
להרחבה, וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ מושלמים וטובים גם במעשיהם
להרחבה. - כא יָד לְיָד בסופו של דבר
להרחבה לֹא יִנָּקֶה ייפטר מעונש
להרחבה רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט. - כב נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר כמו תכשיט חיצוני, שאינו יכול לייפות גוף מכוער, ויש מפרשים: התכשיט היקר מאבד את היופי שלו ואף מזיק לחזיר הנובר באפו
להרחבה, אִשָּׁה יָפָה כך יופי חיצוני, אינו יכול לייפות פנימיות מכוערת, או: כך ההתנהגות המכוערת, או הטפשות, מקלקלים את הרושם של המראה - וְסָרַת חסירה או כזו המסירה מעצמה טָעַם פנימיות, מידות טובות או: שכל וחכמה
להרחבה. - כג תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב שיהיה רק טוב לכולם
להרחבה, תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה שיהיה כעס, צרה ואסון בעולם.
|
פסוקים בנושאים דומים. ראו קשר בין גוף לרוח בספר משלי |
- כד יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד יש מקרים שבהם אדם נוהג בפזרנות מוגזמת ומרוויח (הגאון מווילנה), וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אך כשאדם נוהג בקמצנות מוגזמת, ואינו נותן כשראוי לתת
להרחבה - אַךְ לְמַחְסוֹר הוא יכול רק להפסיד
להרחבה. - כה נֶפֶשׁ בְּרָכָה המברך את הזולת ברוחניות תְדֻשָּׁן יזכה לשפע בגשמיות
להרחבה, וּמַרְוֶה והמרווה את צמאונו של הזולת בגשמיות גַּם הוּא יוֹרֶא יוכל להורות, ללמד חכמה ברוחניות.
|
פסוקים בנושאים דומים. ראו אחריות המנהיגים כלפי העם |
- כו מֹנֵעַ בָּר מנהיג הגורם במעשיו לכך שלציבור יחסר אוכל
להרחבה יִקְּבֻהוּ יקללו אותו לְאוֹם כל העם, הציבור, וּבְרָכָה הציבור יברך את- לְרֹאש מַשְׁבִּיר המנהיג הדואג לכך שלציבור יהיה אוכל. - כז שֹׁחֵר טוֹב המשתדל לעשות טוב לעולם
להרחבה יְבַקֵּשׁ רָצוֹן למעשה פועל בכך גם למען הרצונות האישיים שלו, או:יחפש או ישיג את הטוב והרצוי
להרחבה, וְדֹרֵשׁ רָעָה והמשתדל לעשות רע לעולם
להרחבה תְבוֹאֶנּוּ הרע יגיע בסופו של דבר גם אליו, כי העולם הוא גם שלו
להרחבה.
- כח בּוֹטֵחַ סומך ונשען, כמו על גזע עץ
להרחבה בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל כשרכושו ייפול, גם הוא ייפול יחד עמו
להרחבה, וְכֶעָלֶה המתייחסים לעשרם כאל עלה נידף, ויודעים שאי אפשר להישען עליו(הגאון מווילנה) צַדִּיקִים יִפְרָחוּ. - כט עוֹכֵר מקלקל ומשחית
להרחבה בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ אויר, כלומר לא יישאר לו כלום
להרחבה, וְעֶבֶד אֱוִיל ולכן, המנהל את משק ביתו בשטחיות
להרחבה לַחֲכַם לֵב סופו שיצטרך לעבוד בשביל מי שניהל את משק ביתו בחכמה
להרחבה.
- ל פְּרִי צַדִּיק התוצאה של הימצאות בקרבת הצדיק
להרחבה עֵץ חַיִּים הצלה ממוות גשמי או רוחני
להרחבה, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם ולכן החכם לוקח את תלמידיו ומביא אותם אל הצדיק
להרחבה. - לא הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ בעולם הזה, בעודו בחיים יְשֻׁלָּם נענש על חטאיו, אַף כִּי קל וחומר
להרחבה רָשָׁע וְחוֹטֵא שגם הרשע יענש על חטאיו, בחייו או לאחר מותו (ראו במפרשים).
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: