קטגוריה:משלי יא כט
עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ יִנְחַל־ר֑וּחַ
וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַֽחֲכַם־לֵֽב׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עוֹכֵ֣ר בֵּ֭ית/וֹ יִנְחַל־ר֑וּחַ וְ/עֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַ/חֲכַם־לֵֽב׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג (כל הפרק)
"עוכר ביתו". מי שהוא משחית ביתו ר"ל כגון בנין הגוף ואיבריו וכחותיו הנפשיות עד שלא ישתמש בהם לתועלות המכוון בהם הנה ינחל רוח והבל כי אין בו תועלת ותחת מונעו עצמו מלעבוד שכלו במכוון בו ישוב עבד לזולתו ר"ל שכבר יהיה האויל עבד לחכם לב או ירצה במלת עבד שם מקרה והרצון בו שיגיעת האויל אשר עבד בו יהיה לחכם לב כאמרו יכין וצדיק ילבש:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"עוכר ביתו" - העצל, אשר בעבור עצלותו עוכר ומשחית בני ביתו כי לא מצאה ידו לתת להם די מחסורם, הנה בזה יתרבה המריבה והכעס, וכאילו ינחל לעצמו רוח הכעס. וסוף הדבר יהיה, אשר האויל הזה יהיה עבד לחכם לב להחיות נפש עצמו.
מצודת ציון
"רוח" - ענינו כעס, כמו (זכריה ו): "הניחו את רוחי".מלבי"ם (כל הפרק)
"עוכר ביתו ינחל רוח", עוכר ביתו הוא המהרס סדרי ביתו משחית את כליו, מרבה הוצאותיו יותר מן היכולת לא ישאר בידו מה לנחול ולהנחיל כי בית והון נחלת אבות, וינחל רוח, וכל זה משל על הבית המליציי שהוא בית הנפש ומעונתה, שעליו אמר (כ"ד ג') בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים, שחקי החכמה אשר אסף בנפשו איך יתנהג בכל מדותיו ובכל תהלוכות הנפש לטוב ולרע הוא בנין הבית, כבונה בית שאוסף העצים והאבנים ומקבצם ומסדרם, כן אוסף כל חקי החכמה וע"י התבונה שיבין חקי החכמה ויוציא דבר מדבר יגמר את הבנין להשלימו, ועת ידע הכל בידיעה ברורה, בין במדות בין בהשכלות האלהיות ימצא בית נפשו בכלים יקרים ונאים, כמ"ש וכלי יקר שפתי דעת, ואם הבית הנפשי מסודר באופן זה אז בית צדיק חוסן רב, אבל הרשע המסתפק בחקי החכמה יחולק עליהם וכ"ש שא"ל בינה ודעת, עוכר ביתו, כמ"ש ובתבואת רשע נעכרת, ואז ינחל רוח ואבד ההון היקר וכלי הנפש האלה ונשאר תחתיהם הבל ורעות רוח, והוא הרוח הסוער ומעלה ציורי התאות על הלב ויגע בארבע פנות הבית וישאהו ממקומו, ומזה הוציא הנמשל כי "עבד אויל לחכם לב", גדר חכם לב הוא מי שכח המושל בנפשו (שנקרא לב) מושל כפי ציורי החכמה וחקותיה בלי יפנה מהם, והיא כבר מלא ביתו כל הון יקר ונעים, והאויל, הוא ההפך ממנו, שהוא המסתפק בחקי החכמה וחולק עליהם, והוא העני בדעת וראוי שיהיה עבד לחכם לב, כעני ודל שהוא עובד את העשיר:
ביאור המילות
"חכם לב". הוא מי שכח המושל בנפשו ינהג רק ע"פ חקי החכמה והחכמה נעשית קנין לו, כנ"ל (י' ח'). ואויל הוא המסתפק כמ"ש בכ"מ:
תרגום מצודות: העצל, אשר בעבור עצלותו עוכר ומשחית בני ביתו כי לא מצאה ידו לתת להם די מחסורם, הנה בזה יתרבה המריבה והכעס, וכאילו ינחל לעצמו רוח הכעס; וסוף הדבר יהיה, אשר האויל הזה יהיה עבד לחכם לב להחיות נפש עצמו.
תרגום ויקיטקסט: העוכר (מקלקל ומשחית) את ביתו בניהול רשלני של נכסיו - הנחלה שלו תהיה רק רוח (אויר) והוא יישאר חסר-כל; ולכן ראוי לאדם אויל (שטחי) להיות עבד אצל אדם חכם-לב וללמוד ממנו לנהל את נכסיו בחכמה.
/ העוכר (מקלקל ומשחית) את משפחתו ומתרשל בחינוך ילדיו - ינחיל את כל נכסיו לרוח (אויר), כי ילדו יהיה אויל (טיפש) וסופו שיהיה עבד לאדם חכם-לב המנהל בחכמה את משפחתו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא כט.
דקויות
עוכר ביתו ינחל רוח
הפסוק מדגיש, שהבית והמשפחה הם הנכס העיקרי שלנו בחיים, ואם נזניח אותם נישאר בלי כלום. ניתן לפרש את הפסוק לפי שתי המשמעויות של המילה בית = משל למשפחה או משל לרכוש:
1. בית = משפחה; מי שמקלקל את בני משפחתו בכך שאינו דואג לפרנסתם או לחינוכם, או מעכיר את היחסים במשפחתו, לא יצליח גם בחייו האישיים, ויהיה עבד לאחרים (הגר"א); לא תהיה לו המשכיות, כל רכושו ונחלתו יעברו מן העולם כמו רוח, כי ילדיו יישארו אוילים ויהיו עבדים לאחרים (רבי יונה גירונדי).
2. בית = רכוש; מי שאינו מנהל בצורה חכמה את כלכלת משק הבית שלו, נכנס לחובות ובסופו של דבר נשאר חסר-כל, עם אויר ביד; המנהל את רכושו בשטחיות יהיה עבד לאדם המנהל את רכושו בתבונה (מלבי"ם).
ועבד אויל לחכם לב
אויל = שטחי; והכוונה לאותו אדם שנזכר במחצית הראשונה של הפסוק או לילדיו; חכם לב = הלומד ומפנים. הצלע השניה של הפסוק מתארת תוצאה טבעית של הצלע הראשונה: העוכר את ביתו בניהול שטחי ורשלני יהיה עבד לחכם.
אולם ייתכן שיש בה גם רמז לתיקון - אותו אויל, שעכר את ביתו ואיבד את כל רכושו, צריך להיות עבד בביתו של חכם לב, כדי שילמד ממנו איך לנהל בית בחכמה; אחרי שישתחרר, יוכל לבנות את ביתו מחדש. וזה "רומז אל דרך ההנהגה העליונה, שמוסרין עבד אויל לחכם לב, כדי שיתעסק לתקנו על-ידי חכמתו. כמו שהיה עוג לאברהם, גיחזי לאלישע, וס"מ אל המשיח, בסוד עני ורוכב על חמור" (רמ"ד ואלי).
ארגונים כמו "פעמונים" ו"מקימי", שמטרתם לעזור לאנשים שנקלעו לחובות לשקם את עצמם, פועלים בצורה דומה: בשלב ראשון, הם מחייבים את הפונים אליהם להיות מעין "עבדים" שלהם, למנות אותם למורשי-חתימה בחשבון הבנק, ולא להוציא שקל בלי רשותם, עד שהם לומדים להתנהל נכון.
מהי הרוח?
1. רוח = הבל וריק, אויר בלי תוכן (רוב המפרשים), כלומר האויל יישאר בלי כלום.
2. רוח = האויר הפתוח, כמו ב(ירמיהו יד ו): "וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים, כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב", כלומר האויל יאבד את ביתו ויצטרך לגור בשדה (ע"פ רמ"ד ואלי).
3. רוח = כעס (מצודות), כלומר האויל יחיה כל ימיו בכעס ועצבים על שאיבד את רכושו.
מה זה עוכר?
עוכר = מקלקל ומשחית; עוכר ביתו ינחל רוח - שני פירושים:
1. "מי שעוכר ומקלקל את ביתו - ינחל רק רוח" (רוב המפרשים);
2. "מי שינחל רוח - עוכר את ביתו": "אדם עצל, שינחל רוח תמיד ואינו יגע בתורה ולא במלאכה, סוף עוכר את בני ביתו, שאין להם מה לאכול" (רש"י): מי שמתעסק בהבלים, ב"עסקי אויר", משחית את רכושו ואת משפחתו.
הקבלות
הפסוק שלנו מדבר על גברים. הפסוק המקביל על נשים נמצא ב(משלי יד א): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ"*.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יא כט"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.