קטגוריה:משלי יא יד
באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָ֑ם
וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בְּ/אֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפָּל־עָ֑ם וּ֝/תְשׁוּעָ֗ה בְּ/רֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"באין תחבולות". מפני העדר לקיחת תחבולות במלחמה יפול עם ביד שונאיהם ואולם ברוב יועץ לקחת התחבולות יושע העם מאויביו במלחמה או ירצה בזה מפני העדר לקיחת תחבולות לנצח הנפש המתאוה יפול עם ברשתה ר"ל איברי האדם וכחותם הנפשיים ואולם ברוב יועץ תהיה התשועה ולזה הפי' ימשך הפסוק הבא אחריו להרחיק השכל מהיו' ערב לנפש המתאוה לפרוע חובה לש"י והרצון בו שהאיש הרע ישבר וגו':
מלבי"ם (כל הפרק)
"באין תחבולות יפול עם" ולקמן (כ' י"ח) מחשבות בעצה תכון ובתחבולות עשה מלחמה, כי יש הבדל בין מחשבה ובין עצה, שהעצה היא ההסכמה שמסכים בתבונתו, איזה דרך יבחר, שבמחשבה חושב כל צדדי האפשר והמחשבות הם רבות, ואחר שבורר לו אחת מבין כולם נקרא הסכמה זו עצה, כמ"ש רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, וז"ש מחשבות בעצה תכון, שכל שלא הסכים אל עצה חלוטה ינוע כקצף על פני משברי המחשבות, ואם הסכים על עצה חלוטה מבין כל המחשבות שעלו בלבו אז מצא כן ובסיס, וזה רק בכל עניני העולם כמו שחושב ומיעץ מה יסחור ובמה ישתכר וכדומה, אבל במלחמה אין די בעצה לבד כי גם האויב י"ל עצה והסכמה, ואולי לא תועיל עצתו נגד עצת האויב, וכמו שהשיב חושי הארכי על עצת אחיתופל, וצריך תחבולה, שגדר התחבולה הוא קשר של עצות רבות, שקושר חבל בחבל סבות ומסובבים, עד שבכל אופן שיפנה האויב ימצא עצה מוכנת כנגדו, והוא מסבות מתהפך בתחבולותיו נגד עצת האויב, וע"כ בתחבולות עשה מלחמה, ואמר פה "באין תחבולות יפל עם" שמדבר ג"כ על עת מלחמה, ולפ"ז למלחמה צריך יועצים רבים, שכ"א ימציא עצה אחרת, כי כל עצה ועצה יש לה מקום במלחמה, שלפעמים אם עצה זו לא תצליח נגד האויב יפנה אל העצה השניה, וזה שכתוב "ותשועה ברוב יועץ", ודבר זה משל על מלחמה אחרת פנימית נגד האויב הפנימי, ובא שנית לקמן סימן כ"ד ושם דבר על המלחמה הפנימית כמו שית' שם:
ביאור המילות
"מחשבה, עצה". בארתי הבדלם ישעיה (י"ד כ"ד), וגדר תחבולה למעלה (א' ה'):
תרגום מצודות: כאשר לא יחשבו תחבולות בדבר המלחמה, אז יפול העם ביד שונאיו; אולם ברוב יועץ קרובה התשועה.
תרגום ויקיטקסט: כשאין עושים תחבולות - אסטרטגיות הלוקחות בחשבון את כל המקרים האפשריים - העם עלול ליפול ולהיכשל במקרה שלא חשבו עליו מראש; אולם כשיש הרבה יועצים, כל אחד חושב על היבט אחר של המצב, ועל מקרים אחרים שעלולים לקרות, וכך העם זוכה לתשועה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא יד.
דקויות
אחת הבעיות כשעושים חשבון נפש היא, שכל אחד מוצא פגמים באנשים אחרים במקום לתקן את עצמו. לפי ספר משלי, אפשר להפוך את החיסרון ליתרון:
תחבולה = אסטרטגיה - תוכנית פעולה שלוקחת בחשבון את כל המקרים האפשריים, והיא מורכבת מהרבה תוכניות שונות, כמו חבל המורכב מכמה סיבים*; באין תחבולות יפול עם - אם מסתפקים בתוכניות חלקיות ושטחיות, ולא עושים תחבולות הלוקחות בחשבון את כל המקרים האפשריים, יש סיכוי רב ליפול במקרה שלא חשבנו עליו.
ותשועה ברוב יועץ - כדי לפתח תחבולות יש צורך ביועצים רבים - כל יועץ רואה רק חלק מהמציאות וחושב רק על חלק מהמקרים, ולכן רק ברוב יועץ אפשר לוודא שתהיה לנו תשועה מכל הצרות האפשריות (מצודות, רבי יונה גירונדי).
פשוטו של מקרא מתייחס לתחבולות חומריות, בתחום הכלכלה, יחסי החוץ והבטחון השוטף. אולם, חז"ל דרשו שהפסוק מדבר גם על תחבולות רוחניות: "כשהצרה באה על ישראל, ואינן נותנין לב להבין להתענות ולעשות תשובה, ייפול עם" (רש"י). גם העוונות, כמו התחבולות, נמשלו לחבל, (ישעיהו ה יח): "הוֹי מֹשְׁכֵי העון בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה" - כי בדרך-כלל, מצב רוחני ירוד נובע משילוב של הרבה חטאים שונים; לכן, גם כדי לעשות תשובה דרושים יועצים רבים - כל אחד רואה את החטאים של אנשים מהזרמים האחרים...
הקבלות
הפסוק שלנו עוסק בתחבולות הנעשות בזמני שלום, למשל בתחום הכלכלה, יחסי החוץ והבטחון השוטף; פסוק דומה עוסק בתחבולות הנעשות בזמני מלחמה, (משלי כד ו): "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ". ראו עוד על הכנות למלחמה בספר משלי.
הפסוק הקודם (פסוק 13) עוסק בשמירת סודות; מסמיכות הפסוקים ניתן להסיק, שיש להשקיע במיוחד בתחבולות שמטרתן למנוע את דליפת הסודות; ראו (משלי טו כב): "הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד, וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם"*.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יא יד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.
