מ"ג משלי יא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יא · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַע־יֵ֭רוֹעַ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר
  וְשֹׂנֵ֖א תֹקְעִ֣ים בּוֹטֵֽחַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רע ירוע" - הרשע יתרוצץ אשר ערב לבו לעבודת גלולים "ושונא תוקעים" - תוקעים כף לעשות רע וללכת בעצתם ורבותינו דרשוהו בערבות ממון

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רע ירוע". הרצון בו שהאיש הרע ישבר ויאבד כי ערב בעד הכח שהוא זר לו במה שהוא אדם והוא הכח המתעורר אל התאוות הגשמיות ומי שישנא תוקעים ר"ל שהוא ירצה לערוב לרעהו בזה האופן אך ישתדל השכל בקנין הדעות אשר הוא מיוחד לו הוא בוטח ואין פחד לנגד עיניו כי השגחת יתברך תדבק בו:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"רע ירוע" - ישבר ויתרוצץ על אשר היה ערב בעבור איש זר אשר לא ידעוהו אם הוא נאמן; אבל השונא לתקוע כפיו בערבות מכל וכל, בטוח הוא משבירה ורציצה. 

מצודת ציון

"רע ירוע" - ענין השבר והרצוץ כמו תרועם בשבט ברזל (תהלים ב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יא טו): "רע ירוע כי ערב זר", הוא על פי מה שיתבאר לקמן (יז יז), שהגם שהאוהב צריך לעזור לאוהבו בכל אשר לאל ידו, ובכללו הוא לכנוס בערבות בעדו, בכל זאת אין לו לכנוס בתקיעת כף שהוא ערבות קבלנות, שבזה יגבה תיכף מן הערב.

ועל זה אמר, שמי שערב בעד זר, אף ערבות פשוט, רע ירוע, וגם להרֵע, שמוכרח לערב בעדו, בכל זה, מי שהוא שונא תוקעים בוטח, לא יכנס בערבות של תקיעת כף, שאז אינו בוטח גם ברֵע, כי יקדמו לפרוע ממנו:

ביאור המילות

"ירוע". יישבר, כמו (תהלים ב ט): "תרועם בשבט ברזל".

וההבדל בין ערב לתוקע כף - למעלה (ו א).
 

<< · מ"ג משלי · יא · טו · >>