קטגוריה:משלי יא יג

<< | ספר משלי • פרק י"א • פסוק י"ג | >>

מהדורת הכתיב:

הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר.

המהדורה המנוקדת:

הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.

המהדורה המוטעמת:

הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד
וְנֶאֱמַן־ר֗֝וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

הוֹלֵ֣ךְ הוֹלֵ֣ךְ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1980
מורפ': HVqrmsa רָ֭כִיל רָ֭כִיל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7400
מורפ': HNcmsa מְגַלֶּה מְגַלֶּה - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1540
מורפ': HVprmsa־סּ֑וֹד סּ֑וֹד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5475
מורפ': HNcmsa וְנֶאֱמַן וְ - ו' החיבור
נֶאֱמַן - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/539
מורפ': HC/VNrmsc־ר֝֗וּחַ ר֝֗וּחַ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7307
מורפ': HNcbsa מְכַסֶּ֥ה מְכַסֶּ֥ה - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3680
מורפ': HVprmsa דָבָֽר דָבָֽר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

הוֹלֵ֣ךְ מונח (משרת, דרגא 5) רָ֭כִיל דחי (משנה, דרגא 3)

מְגַלֶּה־סּ֑וֹד אתנחתא (מלך, דרגא 2)

וְנֶאֱמַן־ר֝֗וּחַ גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

מְכַסֶּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) דָבָֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

הוֹלֵךְ רָכִיל אדם הנוהג "לסחור" בשמועות

להרחבה מְגַלֶּה סּוֹד סופו שיגלה דברים הנאמרים לו בסתר

להרחבה, וְנֶאֱמַן רוּחַ ואדם יציב ועקבי במחשבותיו

להרחבה מְכַסֶּה דָבָר אפשר לסמוך עליו שיסתיר גם דברים שנאמרו לו בגלוי.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"הולך רכיל מגלה סוד". הנה יגיע לו מהרוע בזאת התכונה שילך רכיל ויגרום ההפסד לאנשים ואמנם מי שהוא נאמן רוח מכסה ומעלים הדבר שנאמר לו אע"פ שלא נאמר לו בסוד או ירצה בזה מי שהוא מגלה סוד החכמה בענינים האלהיים והעמוקים מאד הנה הוא מגונה כמו הולך רכיל כי בזה יגרו' הפסד רב לאנשים ואולם מי שהוא נאמן רוח וישמר מפני זה מלעשות דבר יביא בו האנשים לחטא הוא מכסה דבר חן החכמה מהבלתי ראוי לה:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"מגלה סוד" - המגלה סוד חבירו, הרי הוא הולך רכיל, ואף אם לא סיפר הדברים לפני מי שנאמר עליו, כי "חברך - חברא אית ליה", ויגולה הדבר גם אליו.

"ונאמן רוח" - מי שרוחו נאמנה לה', הוא מעלים כל דבר, ואם לא נאמר בסוד.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הולך רכיל מגלה סוד", באר שמי שהולך רכיל טבעו לגלות סוד של חברו, והסוד הוא כפקדון שחברו מפקיד אצל רוחו, וכמו שלא יפקיד אדם פקדון אצל בלתי נאמן, כי אין להפקיד סוד אל רוח הבלתי נאמן, וכשהולך רכיל ידע שהוא גם בלתי נאמן ברוחו, ולקמן אמר גולה סוד הולך רכיל, באר שכן גם בהפך אם נראה איש מגלה סוד נדע שטבעו להיות הולך רכיל, "ונאמן רוח מכסה דבר", שלא לבד שאינו מגלה סוד הוא משתדל לכסות את הדבר ולהעלימו, וכ"ש שלא ילך רכיל לגלות ולפרסם עניני חבירו: