ביאור:חסך

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

חשך (חסך) = לא נתן[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חסך

בלשון ימינו, הפועל חסך מתייחס בדרך-כלל לכסף שאדם נמנע מלבזבז, או צובר בבנק. בלשון המקרא, הפועל חשׂך (בשי"ן שמאלית) הוא כללי יותר - משמעותו העיקרית היא "לא נתן", והוא מתייחס לא רק לכסף אלא גם -

לבני-אדם:

  • (בראשית כ ו): "ויאמר אליו האלהים בחלם 'גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת, ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי, על כן לא נתתיך לנגע אליה'";
  • (בראשית לט ט): "איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו..."= פוטיפר נתן לי הכל, רק אותך הוא לא נתן לי כי את אשתו
  • (שמואל א כה לט): "וישמע דוד כי מת נבל ויאמר 'ברוך ה' אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל, ואת עבדו חשך מרעה, ואת רעת נבל השיב ה' בראשו'..."- ה' לא נתן את דוד ל"רעה", כלומר - לא הניח לו לעשות מעשה רע.
  • (שמואל ב יח טז): "ויתקע יואב בשפר, וישב העם מרדף אחרי ישראל, כי חשך יואב את העם"- יואב לא נתן לעם (אנשי דוד) לרדוף אחרי ישראל;
  • (מלכים ב ה כ): "ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים 'הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא...'"- אלישע לא נתן לנעמן לתת לו מתנות.
  • (תהלים יט יד): "גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב"- אל תתן לי לחטוא בזדון.
  • (תהלים עח נ): "יפלס נתיב לאפו, לא חשך ממות נפשם, וחיתם לדבר הסגיר"- לא נמנע מלתת את נפשם למוות, כלומר לא הציל אותם ממוות.
  • (איוב לג יח): "יחשך נפשו מני שחת, וחיתו מעבר בשלח"= יציל את חייו ממוות.

לדיבורים:

  • (ישעיהו נח א): "קרא בגרון, אל תחשך , כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם"
  • (איוב ז יא): "גם אני לא אחשך פי, אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי"
  • (איוב טז ה): "אאמצכם במו פי, וניד שפתי יחשך"
  • משלי י יט: " "ברב דברים לא יחדל פשע, וחשך שפתיו" "משכיל" ": הנמנע מדיבורים מיותרים מצליח להשפיע לטובה על רעהו ( פירוט )
  • משלי יז כז: "חושך אמריו יודע דעת, יקר רוח איש תבונה": הנמנע מדיבורים מיותרים משפר את ידיעותיו ( פירוט )

למעשים:

  • (משלי כד יא): "הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך", כלומר - אל תחסוך בפעולות הצלה, אל תמנע מלתת כל מה שיש לך כדי להציל אנשים הנמצאים בסכנת חיים ( פירוט ).
  • (משלי יג כד): "חושך שבטו שונא בנו, ואהבו שחרו מוסר"- הנמנע מעונשים גופניים כשצריך אותם, גורם נזק לבנו כאילו הוא שונא אותו ( פירוט ).

וגם לרכוש: [[ביאור:]]

  • משלי יא כד : "יש מפזר ונוסף עוד, וחושך מישר אך למחסור": הנמנע מלתת לנזקקים לא ירוויח מכך אלא יסבול ממחסור ( פירוט ).
  • (משלי כא כו): "כל היום התאוה תאוה, וצדיק יתן ולא יחשך": הצדיק לא מחפש תירוצים כדי להימנע מלתת לנזקקים ( פירוט ).

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (ישעיהו יד ו): "מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה, רדה באף גוים מרדף בלי חשך"
  • (תהלים פח יט): "הרחקת ממני אהב ורע, מידעי מחשך"
  • (איוב טז ו): "אם אדברה לא יחשך כאבי, ואחדלה מה מני יהלך"
  • (איוב כא ל): "כי ליום איד יחשך רע, ליום עברות יובלו

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-08.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חשך (חסך) - לא נתן

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xsk