ביאור:עכר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


עכר = לכלך וקלקל[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: עכר
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: עכר

בלשון ימינו "עכור" הוא מלוכלך, וגם בלשון המקרא השורש "עכר" משמעו "לכלך" או "קלקל":

  • (בראשית לד ל): "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי ' עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי'"- לכלכתם וקלקלתם את שמי הטוב בעיני יושבי הארץ;
  • (יהושע ו יח): "ורק אתם שמרו מן החרם, פן תחרימו ולקחתם מן החרם, ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו"- אם תקחו מן החרם, תלכלכו ותקלקלו את שמו הטוב של מחנה ישראל, שייתפס כמחנה של שודדים רודפי בצע; וכן (יהושע ז כה): "ויאמר יהושע מה 'עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה' וירגמו אתו כל ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים", (דברי הימים א ב ז): "ובני כרמי עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם"
  • (שופטים יא לה): "ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר 'אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב"- "קלקלת והרסת את חיי בכך שיצאת לקראתי וחייבת אותי להקריב אותך", או : "אם לא אקיים את נדרי, אלכלך ואקלקל את שמי הטוב".
  • (שמואל א יד כט): "ויאמר יונתן ' עכר אבי את הארץ! ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה!'"- אבי קלקל והשחית את יושבי הארץ בכך שמנע מהם לאכול;
  • (מלכים א יח יז): "ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו 'האתה זה עכר ישראל?' ויאמר 'לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות ה' ותלך אחרי הבעלים'"- אחאב ואליהו מאשימים זה את זה בעצירת הגשמים, שגרמה קלקול והשחתה בישראל;
  • (דברי הימים א ב ז): "ובני כרמי - עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם": עכר גרם לקלקול והשחתה במחנה ישראל כאשר גנב משללה של יריחו (יהושע ו-ז).
  • (תהלים לט ג): "נאלמתי דומיה, החשיתי מטוב, וכאבי נעכר"- כאב מקלקל ומשחית אותי;
  • משלי יא יז: "גמל נפשו איש חסד, ועכר שארו אכזרי" - מי שמקלקל את גופו (למשל בכך שאינו ישן או אוכל מספיק) הוא אכזרי ( פירוט ).
  • משלי יא כט: "עוכר ביתו ינחל רוח, ועבד אויל לחכם לב" - מקלקל את ביתו בכך שאינו מנהל בתבונה את משק הבית ( פירוט ).
  • משלי טו ו: "בית צדיק חסן רב, ובתבואת רשע נעכרת" - בגלל תבואת הרשע, תבואתו של הצדיק מתקלקלת ( פירוט ).
  • (משלי טו כז): "עכר ביתו בוצע בצע, ושונא מתנת יחיה"- בוצע בצע מקלקל ומשחית את ביתו ( פירוט ).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-10-26.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עכר - לכלך וקלקל

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ekr