קטגוריה:משלי יא יט

דקויות

מה כֵּן?

1. כן מלשון כֵּנוּת - רק העושה צדקה בכנות, לשם שמיים, זוכה לחיים; אך העושה צדקה מתוך רדיפה אחר מטרה רעה - הצדקה הזאת רק תקרב את מותו הרוחני: "המרדף הצדקה עם הרעה, לרמות בה את הבריות למען יחזיקוהו לצדיק, היא עוד סיבה למותו" (ע"פ מצודות)

- אולם, בחצי השני של הפסוק לא נזכרה הצדקה, ולא נזכר שאדם "מרדף הצדקה עם הרעה", אלא רק מרדף רעה.

2. כמו אָכֵן, באמת (כמו (במדבר כז ז): "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"): אכן הצדקה מובילה לחיים.

- אולם, לא ברור מדוע יש צורך להוסיף מילה זו - למה לבזבז מילה אחת מתוך 6 (כמעט 17%) רק כדי להגיד "כן, משפט זה הוא אמת"?

3. לענ"ד, כֵּן = כַּן = בסיס; צדקה = עשיית צדק; כן צדקה לחיים = אדם המשמש כן ובסיס למעשי צדקה, זוכה גם הוא לחיים, כמו הצדיק העושה צדקה בעצמו. וכמו שנאמר בפסוקנו על הצדקה, נאמר בפרק ג לגבי החכמה, ב(משלי ג יח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר"*.

והצד השני: מרדף = רודף, נדבק; ומרדף רעה = מנסה להידבק ולהתקרב אל אנשים העושים רע; ומרדף רעה למותו = המנסה להיות בחברתם של אנשי רע, "יזכה" גם הוא למוות כמותם.

הקבלות

הביטוי מרדף רעה מזכיר כמה רודפים שניסו לעשות רע לאנשים חפים מפשע:

1. לבן, (בראשית לא כג): "וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד; וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע"*.

2. יוסף, (בראשית מד ד): "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ: קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם 'לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?'"*.

3. פרעה, (שמות טו ט): "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי"*.

4. שאול, (שמואל א כו יח): "וַיֹּאמֶר 'לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ, כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה בְּיָדִי רָעָה?'"... (שמואל א כו כ): "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל 'חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי דָוִד כִּי לֹא אָרַע לְךָ עוֹד תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד'" (ע"פ ר' אליהו שץ).

מכאן אפשר לפרש: ומרדף רעה למותו - המרדף אחר אדם חף-מפשע ומנסה לעשות לו רעה ייענש במוות, כפי שאכן קרה לשאול, שמת בידי פלשתים (ע"פ ר' אליהו שץ).

ביטויים דומים נזכרו ב(משלי טו ט): "תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע, וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב"*וב(משלי יג כא): "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב".