לדלג לתוכן

ביאור:ישעיהו כה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו כה)


א יְהוָה, אֱלֹהַי אַתָּה, אֲרוֹמִמְךָ, אוֹדֶה שִׁמְךָ, כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחוֹק מהעבר, אֱמוּנָה אֹמֶן ואתה נאמן להבטחותיך. ב כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר את העיר של האויב לַגָּל לגל אבנים, קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה, אַרְמוֹן זָרִים רשעים עריצים מֵעִיר חדל מלהיות עיר, לְעוֹלָם לֹא יִבָּנֶה. ג עַל כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם עָז עמים חזקים, קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ. ד כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל, מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ, מַחְסֶה מִזֶּרֶם מזרם מים חזק, צֵל מֵחֹרֶב מחום כבד, כִּי רוּחַ עָרִיצִים אנשים תקיפים שהציקו לדל כְּזֶרֶם קִיר שיכול להפיל קיר. ה כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ כמו חום במדבר שמכניע הכל כך תכניע את רעש הזרים, חֹרֶב הכנעת, ביטלת חום בְּצֵל עָב על ידי צל ענן, זְמִיר שירת עָרִיצִים יַעֲנֶה יכניע. {פ}

ו וְעָשָׂה יְהוָה צְבָאוֹת לְכָל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים עם מאכלים שמנים, מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים יין משומר, שְׁמָנִים מְמֻחָיִם עם מח עצמות, שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים. ז וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט המיכסה, המסתיר את האמת, את כבוד ה', הַלּוֹט המכסה, מסתיר עַל כָּל הָעַמִּים, וְהַמַּסֵּכָה הכיסוי הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם. ח בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ, כִּי אכן יְהוָה דִּבֵּר. {פ}
ט וְאָמַר ישראל יאמרו בַּיּוֹם הַהוּא: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ". י כִּי תָנוּחַ יַד יְהוָה בָּהָר הַזֶּה בהר ציון, וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו במקומו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן תבן, קש (במי) בְּמוֹ מַדְמֵנָה בתוך זבל אורגני (נהגו לערבב יחד עם תבן כדי להכין חומר דישון). יא וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ במקומו, בתוך התבן והמדמנה, כדי לא לטבוע בתוכן כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת, וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ עִם אָרְבּוֹת וישפיל גם את מרפקי יָדָיו. יב וּמִבְצַר מִשְׂגַּב הבטוח, המוקף ב- חוֹמֹתֶיךָ הֵשַׁח כופף, הִשְׁפִּיל, הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד עָפָר. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • מה פירוש המשתה בפסוק ו? ר' דוד סבתו [1] מסביר שמדובר בסעודה לרגל כריתת ברית: "...לאחר שהכל התערער, מחדש הקב"ה ברית חדשה ועושה אותה ע"י משתה. הר ציון הוא מוקד העלייה לרגל של כל העמים שסובבים סביבו. כאן המלכות היא לא על עמ"י בלבד כמו שהיה בסיני אלא על כל העמים ממש."