ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מגילה/פרק רביעי

ירושלמי מגילה , פרק ד, הלכה א

מתני’: ^ד_אהקורא את המגילה עומד ויושב. קראה אחד ^ד_בקראוהו שנים יחד יצא. ^ד_גמקום שנהגו לברך אחריה יברך, שלא לברך לא יברך. ^ד_דבב' ובה' ובשבת במנחה קורין ג', אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ^ד_הואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:

גמ’: תנן, הקורא את המגילה עומד ויושב . מה לשעבר, הא בתחלה לא יקרא מיושב. והא תני מעשה ב°רבי מאיר רבי מאיר שקרייה מיושב בבית הכנסת של טיבעין ונתנה לאחר ובירך עליה? כיני מתניתא, מותר לקרותה עומד מותר לקרותה יושב. מה _איך ^ד_ונתנה לאחר ומברך עליה? הרי נמצא זה קורא וזה מברך. אמר רבי הונא רב הונא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה° מכאן ששומע כקורא. דכתיב (מלכים ב כ"ב, ט"ז) אשר קרא מלך יהודה. ולא שפן קרייה? אלא מכאן ששומע כקורא. ^ד_זמהו לעמוד מפני ספר תורה? רבי חלקיה רבי חלקיה° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מפני בנה _{תלמיד חכם} הוא עומד, לא כל שכן מפני תורה עצמה? זה שהוא עומד לקרות בתורה, מפני מה הוא עומד? מפני כבודה או מפני כבוד הרבים? אין תימר מפני כבודה, אפילו בינו לבינה צריך לעמוד . אין תימר מפני כבוד הרבים בינו לבין עצמו אינו צריך לעמוד. באמת מפני כבודה הוא עומד. ואם כן למה כשלומד בינו לבין עצמו אינו חייב לעמוד? משום דאם אומר את כן, אף הוא מתעצל ואינו קורא. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° עאל לכנישתא. חמא חד בר נש קאים מתרגם סמיך נשען לעמודא, אמר לו אסור לך. כשם שניתנה באימה וביראה, כך אנו צריכין לנהוג בה באימה וביראה. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)°, רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° עאל לכנישתא. חמא חזנה קאים ראה שהקורה בתורה מתרגם ולא מקים בר נש תחתוהי. אמר לו ^ד_חאסור לך, כשם שניתנה על ידי סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור. עאל רבי יהודא בר פזי רבי יהודה בן פזי° ועבדה שאילה _דרשה כתיב (דברים ואתחנן ה ה) אנכי עמד בין ה' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר ה'. כשם שניתנה על ידי סרסור ^ד_טכך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אמר, רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° עאל לכנישתא. חמא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ד_א מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף א':

2 ד_ב מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ב':

3 ד_ג מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ב סעיף א':

4 ד_ד מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קל"ה סעיף א':

5 ד_ה מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' קל"ה סעיף א':

6 ד_ו מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' רי"ג סעיף ג':

7 ד_ז מיי' פ"י מהל' תפילין הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף ב':

8 ד_ח מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"א סעיף א':

9 ד_ט מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' קמ"א סעיף ד':

-----------------------------------דף כח

 

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד א] חד ספר מושט תרגומא מן גו סיפרא קורא תרגום מתוך ספר. אמר לו אסור לך, דברים שנאמרו בפה בפה, דברים שנאמרו בכתב בכתב. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. נאמרו דברים בפה, ונאמרו דברים בכתב. ואין אנו יודעין איזה מהן חביבין . אלא מן מה דכתיב (שמות כי תשא לד כז) ’‘‘ויאמר ה’ אל משה כתוב לך את כל הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל. הדא אמרה, אותן שבפה חביבין. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי יודן ברבי שמעון רבי יודן ברבי שמעון° . חד אמר על שתיהם נכרת הברית דכך נאמר . אם שמרת מה שבפה ושמרת מה שבכתב, אני כורת אתך ברית. ואם לאו איני כורת אתך ברית וחורנה אמר. אם שמרת מה שבפה ושמרת מה שבכתב את נוטל שכר. ואם לאו, אין את נוטל שכר אבל כריתת ברית נאמרה רק על תורה שבעל פה. אמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. כתיב (דברים עקב ט י) ויתן ה’ אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלקים ועליהם ככל הדברים אשר דיבר ה’ עימכם בהר. במקום עליהם כתב ועליהם. במקום כל כתב ככל. במקום דברים כתב הדברים. מלמד שמקרא משנה תלמוד ואגדה, ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו, כבר נאמר למשה מסיני. הדא דכתיב (קהלת א', י') יש דבר שיאמר אדם ראה זה חדש הוא. וחבירו משיבו ואומר לו , כבר היה לעולמים אשר היה לפנינו. תנן, קראה אחד קראוהו שנים יחד יצא . תני, ^ד_ילא יהיו שנים קורין בתורה ואחד מתרגם. מאי טעמא ? אמר רבי זעירה רבי זעירא° מפני ברכה. שאם שנים יקראו שניהם יצטרכו לברך והוי ליה ברכה שאינה צריכה . והא תני לא יהו שנים מתרגמין ואחד קורא. אית לך מימר מפני ברכה? _{הרי המתרגם אינו מברך} אלא מפני שאין שני קולות נכנסין באוזן אחת. והא תני, שנים קורין בתורה אין שנים קורין בנביא? _{משמע ששנים קראים יחד בתורה} אמר רבי עולא רבי עולא°. הכוונה כמה קריאות _{כמה עולים} בתורה, ואין כמה קריאות בנביא אלא אחד קרא את הכל . תני אחד קורא בתורה ואחד מתרגם. לא אחד קורא ושנים מתרגמין, לא שנים קורין ואחד מתרגם , לא שנים קורין ושנים מתרגמין. ובנביא, אחד קורא ואחד מתרגם. ^ד_יאואחד קורא ושנים מתרגמין. אבל לא שנים קורין ואחד מתרגם, ולא שנים קורין ושנים מתרגמין. ובמגילה, אחד קורא ואחד מתרגם. א' קורא ושנים מתרגמין, שנים קוראין וא' מתרגם, ^ד_יבשנים קורין ושנים מתרגמין. והתרגום מעכב? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. מן מה דאנן חמיין רבנן נפקין לתעניתא וקראיי ולא מתרגמין, הדא אמרה ^ד_יגשאין התרגום מעכב. אמר רבי יונה רבי יונה°. אף על גב דאת אמר אין התרגום מעכב, טעה מחזירין אותו. רבי יונה רבי יונה° ורבי ירמיה רבי ירמיה°. חד אמר אנא מחזיר מתורגמן שתרגם את המילה בטנא, במנא שמשמעו כלי. והחזירו שיתרגם סלא סל. ואוחרנה אמר, אנא מחזר מתורגמן שתרגם את הפסוק מצות על מרורים, פטירים עם ירקונים שפירושו מצות וירק. והחזירו שיאמר פטירים עם מרורים. ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יונה רבי יונה°, מהו להביאן בתמחוין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד ב] של כסף? סימן שהסתפק בדבר _{ולכן היה מחזיר,} הוי הוא דרבי יונה רבי יונה° הוא דאמר, דמחזר למי שתרגם טנא מנא עד שיאמר סלה. רבי פנחס רבי פינחס° אמר אנא מחזיר מתורגמן שתרגם את הפסוק תורים ובני יונה ואמר פטימי בני תורים. ואומר לו שצריך לאמר דווקא תורין ולא בני תורין. בני יונים ולא יונים . מניין לתרגום? אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חננאל רב חננאל° מדכתיב (נחמיה ח', ח') ויקראו בספר תורת ה' מפורש ושום שכל ויבינו במקרא. ויקראו בספר תורת ה' זה המקרא. מפורש זה תרגום. ושום שכל אלו הטעמים. ויבינו במקרא זה המסורת. ויש אומרים אלו ההכריעים, ויש אומרים אלו ראשי פסוקים. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חננאל רב חננאל°. כשכותב ספר תורה , אפילו רגיל תורה כעזרא, ^ד_ידלא יהא הוגה מפיו וקורא. כמה שנאמר בברוך (ירמיהו ל"ו, י"ח) מפיו יקרא אלי כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו. והא תני מעשה ב°רבי מאיר רבי מאיר שהיה באסייא ולא היה שם מגילה כתובה עברית, וכתבה מפיו וקרייה? אין למידין משעת הדחק. ויש אומרים שתים כתב. כתב את הראשונה מתוך פיו, וכתב את השנייה מתוך הראשונה וגנז את הראשונה וקרא בשנייה. °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר. יכיל אנא כתב כל קרייא מן פומי יכול אני לכתוב את כל התורה מהזיכרון. רבי חייה רבה רבי חייא רבה° אמר. יכיל אנא כתב כל קרייא בתרין מניי יכול אני לכתוב את כל התורה בשתי פרוטות היך עבידא? זבן בתרין מניי זרע דכיתן קנה זרע פשתן בשתי פרוטות. וזרע ליה וחצד ליה זרע וקצר ועבד חבלין ותפש טביי וכתב כל קרייה על משכיהון וצד צבי וכתב את התורה על עורו. שמע °רבי רבי יהודה הנשיא ואמר אשרי הדור שאתם בתוכו. תנן, מקום שנהגו לברך _אחריה יברך, שלא לברך לא יברך . כיצד הוא מברך עליה? זכיי טבחא אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ד_טוהרב את ריבך והנוקם את נקמתך הגואלך והמושיעך מכף עריציך. עד כדון שיש מנהגים האם לברך או לא, זה לגבי הברכה שבסוף. אבל בתחילה הרי היא ככל שאר מצותיה של תורה. מה שאר כל המצות טעונות ברכה, אף זו טעונה ברכה. כתוב בתורה ברכה לפניה. ואין כתוב ברכה על התורה לאחריה. מה כתוב בה לפניה? (דברים האזינו לב ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. וכתוב במזון ברכה לאחריו, ואין כתיב לפניו. מה כתוב בו לאחריו? (דברים עקב ח י) ואכלת ושבעת וברכת. ומניין ליתן את האמור בזה בזה ואת האמור בזה בזה? אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. כתיב בתורה, כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקנו. וכתיב במזון, וברכתה את ה אלוקיך. אתיא שם השם שם השם לגזירה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 ד_י מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"א סעיף ב':

11 ד_יא מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"ג:

12 ד_יב מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ב':

13 ד_יג טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ה סעיף ג':

[ע"ב]

14 ד_יד מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ד סעיף ב':

15 ד_טו מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ב סעיף א':

-----------------------------------דף כט

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף כט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד א] שוה. מה שם השם שנאמר בתורה ברכה לפניה. אף שם השם שנאמר במזון ברכה לפניו. ומה שם השם שנאמר במזון ברכה לאחריו. אף שם השם שנאמר בתורה ברכה לאחריה. עד כדון כ°רבי עקיבא רבי עקיבא שלומד בגזרה שוה . ל°רבי ישמעאל רבי ישמעאל מניין? למד מקל וחומר. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, קל וחומר. מה אם מזון שאין טעון ברכה לפניו. טעון ברכה לאחריו. תורה שהיא טעונה ברכה לפניה, אינו דין שתהא טעונה ברכה לאחריה? עד כדון תורה. מזון מנין ? אם תורה שאינה טעונה ברכה לאחריה, טעונה ברכה לפניה. מזון שהוא טעון ברכה לאחריו, אינו דין שיהא טעון ברכה לפניו? °רבי יצחק רבי יצחק ו°רבי נתן רבי נתן למדו מקראי . °רבי יצחק רבי יצחק אמר מדכתיב (שמואל א ט יג) כי הוא יברך הזבח ואחרי כן יאכלו הקרואים. °רבי נתן רבי נתן אומר מדכתיב (שמות משפטים כג כה) ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך. אימתי הוא קרוי לחמך? עד שלא אכלתו °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. מה אם בשעה שאכל ושבע צריך לברך. בשעה שהוא תאב לאכול , לא כל שכן? עד כדון מזון. תורה מניין? מה אם מזון שאינו אלא חיי שעה, טעון ברכה לפניו ולאחריו. תורה שהיא חיי עד, לא כל שכן? רבי זעירא רבי זעירא° בעי. אילין ג' קרויות עולים לתורה בשני וחמישי . מה את עביד לון? כשלשה שאכלו כאחת, או כשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו . אין תעבדינון כשלשה שאכלו כאחת, הראשון מברך ברכה ראשונה. והאחרון מברך ברכה האחרונה והאמצעי אינו מברך כל עיקר כמו במזון שאחד פוטר את השאר . אין תעבדינון כשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וזה בפני עצמו,אפילו האמצעי מברך לפניה ולאחריה. אמר רבי שמואל בר אבודמא רבי שמואל בר אבודמא°. לא למדו ברכת התורה מברכת הזימון , אלא לרבים. שהרי קריאת התורה היא רק בציבור. אם כן כנראה שנלמד מברכת המזון של רבים, מדין שלושה שאכלו שאחד מברך לכולם. אם כל מה שלמדנו לברכת התורה מברכת המזון, זה רק בקריאה לרבים. אם כן בינו לבין עצמו לא יברך, ואיך מברכים בבקר את ברכות התורה ביחיד? אמר רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי°. עשאוה כשאר כל מצותיה של תורה . מה שאר כל המצות טעונות ברכה, אף זו טעונה ברכה. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° הוה עבר קומי סידרא עבר לפני בית הכנסת שמע קלון קרויי עולים לקרא בתורה ולא מברכין. אמר לון עד מתי אתם עושין את התורה קרחות קרחות. ^ד_טזמשה התקין את ישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד. שנאמר (ויקרא אמור כג מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. עזרא התקין לישראל שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה. הוא ^ד_יזהתקין טבילה לבעלי קריין. הוא התקין שיהו בתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי. הוא התקין ^ד_יחשיהו הרוכלין מחזירין בעיירות

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד ב] מפני כבודן של בנות ישראל _{שיהיה להם תכשיטים ובגדי צבעונים.} הוא התקין ^ד_יטשיהו מכבסין בחמישי מפני כבוד השבת _{ולא ביום שישי כדי שבערב שבת יהיו פנוים להכין צרכי שבת.} הוא התקין ^ד_כשיהו אופין פת בערבי שבתות שתהא פרוסה מצויה לעני לכבוד שבת _{אבל אם היו אופים קדם כל מה שמעבר לצרכי שבת כבר היו אוכלים ולא היה להם מה לתת לענים.} הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה. הוא התקין ^ד_כאשיהו הנשים מדברות זו עם זו בבית הכסא _{שגברים לא יכנסו.} הוא התקין שתהא אשה חוגרת בסינר _{מעין מכנסים שמכסים} בין מלפניה בין מלאחריה. _{מאי טעמא? אמר רבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא° מפני מעשה שאירע. מעשה באשה שבעלה קוף מכדרכה ושלא כדרכה.} הוא התקין ^ד_כבשתהא אשה חופפת וסורקת קודם לטהרתה עד ג' ימים. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם דבית רבי ינאי רבי ינאי°, ורבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° אמר בשם רב חונא רב הונא°, כדי לשבת ולשני ימים טובים של גליות. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב יהודה רב יהודה°, ^ד_כגוהוא שהגיע זמנה לטבול בינתיים ביום טוב או בשבת. אבל אם זמן טבילתה במוצאי שבת או מוצאי יום טוב, לא תרחיק את חפיפתה אלה תחפוף בלילה. רבי אבא רבי אבא° אמר בשם רב יהודה רב יהודה°, ואפי' הגיע זמנה לטבול בסוף _{במוצאי שבת או מוצאי יום טוב} יכולה להקדים את החפיפה עד שלושה ימים _{דכיוון שהתירו התירו.} והוה רבי זעירה רבי זעירא° מסתכל ביה. אמר לו מה את מסתכל בי? (איוב ט"ו, ט') מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא. אתא רבי אחא רב אחא° אמר . רבי תנחום בי רבי חייה רבי תנחום בי רבי חייה° אמר טעמא _{למה התירו} ואפי' הגיע זמנה לטבול בסוף _{במוצאי שבת או מוצאי יום טוב} אני אומר שמא המעיין רחוק והיא מתעצלת _{ללכת עד אליו לחפוף בלילה והיא טובלת ללא חפיפה} ואינה טהורה:

ירושלמי מגילה , פרק ד, הלכה ב

מתני’: ^ד_כדובראשי חדשים ^ד_כהובחולו של מועד קורין ארבעה, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:

גמ’: רב חונה רב הונא° אמר, ג' קרויות שבתורה, ^ד_כולא יפחתו מעשרה פסוקים. מאי טעמא ? חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר, כנגד עשרת הדברות. והא במעמדות תנינן, ^ד_כזביום הראשון, בראשית ויהי רקיע. והא לית בהון אלא תמנייא? רבי אידי רבי אידי° אמר , איתפלגון כהנא רב כהנא° ואסי . חד אמר חוזר. וחורנה אמר חותך. מאן דאמר חוזר, חוזר שני פסוקים ומאן דאמר חותך (בראשית בראשית א ה) ויהי ערב ויהי בקר גם של יום ראשון וגם של יום שני, עושהו פסוק בפני עצמו, _{הראשון קרא עד ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה. והשני מתחיל מויהי ערב ויהי בקר יום אחד וכן השני מסים בויקרא אלקים לרקיע שמים והשלישי מתחיל מ ויהי ערב ויהי בקר יום שני. קא סלקא דעתין שרק ויהי ערב ויהי בקר אפשר לחלק} והא תנינן בשני (בראשית בראשית א ו ט) יהי רקיע ויקוו המים מאן דאמר חוזר, חוזר שני פסוקים. ומאן דאמר חותך, אפילו חותך אין בו אלא תשע פסוקים. שהרי רק פעם אחת נאמר ויהי ערב ויהי בקר בתור חלק מפסוק, אבל ביום השלישי זה כל הפסוק ואי אפשר לחלק ? התיב רבי פילפה בר פריטה רבי פילפה בר פריטה° קומי רבי זעירא רבי זעירא° והרי פרשת עמלק שאין בו אלא תשע פסוקים _{למה לא הוסיפו עוד פרשה מההמשך?} אמר לו , ^ד_כחשנייא היא שהיא סדורה של יום _{והפרשה הבאה כבר מדברת על נושא חדש אבל בריאת העולם כולה נושא אחד.} התיב רבי אלעזר בר מרום רבי אלעזר בר מרום° קומי רבי יונה רבי יונה°, והא תני, המפטיר בנביא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

16 ד_טז מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה א':

17 ד_יז מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' פ"ח:

18 ד_יח מיי' פ"ו מהל' שכנים הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ו סעיף ו':

[ע"ב]

19 ד_יט מיי' פ"ל מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' רמ"ב:

20 ד_כ מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה ה':

21 ד_כא מיי' פכ"ב מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ב סעיף י"ג:

22 ד_כב מיי' פ"ב מהל' מקוואות הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ט סעיף א':

23 ד_כג טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ט סעיף ו':

24 ד_כד מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ג סעיף א':

25 ד_כה מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ג סעיף א':

26 ד_כו מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' קל"ז סעיף א':

27 ד_כז מיי' פ"ו מהל' כלי המקדש הלכה ו':

28 ד_כח טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ג סעיף ד':

 

-----------------------------------דף ל

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף ל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד א] לא יפחות מכ"א פסוקים. ואם תקנו עשרה פסוקים על כל שלושה עולים, אם כך צריך לקרא עשרים ושלושה פסוקים. שהרי יש שבעה עולים, תלתא עשרה ותלתא עשרה וחד שלושה ?

ירושלמי מגילה , פרק ד, הלכה ג

מתני’: זה הכלל. כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה. ^ד_כטביום טוב חמשה. ^ד_לביום הכיפורים ששה. ^ד_לאבשבת שבעה. אין פוחתין מהן ^ד_לבאבל מוסיפין עליהן, ומפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:

גמ’: תנן , וביום הכפורים ששה. אית תניי תני שבעה. מאן דאמר ששה מפני התפילה _{כיוון שהתפילה ארוכה קיצרו בעליות.} מאן דאמר שבעה, כהדא דתני, בשבת ממהרים לבוא _{שאינם צריכים לבשל האוכל} וממהרין לצאת _{בשביל ענג שבת.} ^ד_לגביום טוב מאחרין לבוא _{שצרכין להכין דברים לצורך הבישול} וממהרין לצאת _{בשביל שמחת יום טוב.} ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת. הלעוזות _{שלא יודעים לקרא} לא נהגו כן אלא אחד קורא כל הפרשה כולה. ^ד_לדהיה יודע אחד את הפרשה, קורא את כולה. שבעה יודעין ג' פסוקין, כולהון קראיי. אחד יודע ג' פסוקים, קרי וחזר קרי _{שבעה פעמים את אותם פסוקים.} אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב ירמיה רב ירמיה°, העבד עולה למניין שבעה. ^ד_להוידבר עולה מג' פסוקים. לא כן אמר רבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° ^ד_לואסור ללמד את עבדו תורה? תיפתר שלמד מאיליו, או שלימדו רבו כטבי _{ש°רבן גמליאל רבן גמליאל לימד את החכמים וטבי שמע ולמד אף הוא.} תנן, בשבת שבעה. אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן. ומפטירין בנביא . רבי חלבו רבי חלבו° רבי מתנה רבי מתנה° ורבי שמואל בר שילת רבי שמואל בר שילת° אמרו בשם רב רב (אמורא)° שבעה ^ד_לזחוץ מן המפטיר. התיב רבי חנניה בן פזי רבי חנניה בן פזי°. והתנינן המפטיר בנביא ^ד_לחלא יפחות מעשרים ואחד פסוקין. ואם גם העולה מפטיר קורא שלושה פסוקים, אם כן ישנם שמונה עולים וצריך שיקרא עשרים וארבע פסוקים . הוא אמרה ואמר טעמא, לא יפחות מאחד ועשרים פסוקים דוקא בשאין שם תורגמן, אבל אם יש שם תורגמן קוראיה ג' פסוקים ודיו, שלא להטריח את הציבור. ואף כאן לא הטריחו שיקרא גם כנגד המפטיר. אמר רבי חלבו רבי חלבו° קומי רבי אבהו רבי אבהו° והא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן° קראיי רק תלתא פסוקים בנביא? אמר לו ולא יהא רבי יוחנן רבי יוחנן° כתורגמן? שהרי רבי יוחנן רבי יוחנן° היה דורש לפניהם :

ירושלמי מגילה , פרק ד, הלכה ד

מתני’: ^ד_לטאין פורסין על שמע, ^ד_מואין עוברין לפני התיבה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד ב] ^ד_מאואין נושאין כפיהן, ^ד_מבואין קורין בתורה, ^ד_מגואין מפטירין בנביא, ^ד_מדואין עושין מעמד ומושב, ^ד_מהואין אומר ברכת אבלים ^ד_מווחתנים, ^ד_מזואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה. ^ד_מחובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן:

גמ’: מכיון דתנינן אין פורסין את שמע פחות מעשרה, ליידא מילה למה תנינן אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה? _{הרי אותו שפורס על שמע הוא זה שעובר לפני התיבה.} לא כן צריכה כהדא דתני אין פורסין את שמע פחות מעשרה. ^ד_מטהתחילו בעשרה והלכו להן מקצתן, גומר. אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה. התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן, גומר. אין נושאין את כפיהן פחות מעשרה. התחילו בעשרה ויצאו להן מקצתן, גומר. אין קוראין בתורה פחות מעשרה. התחילו בעשרה ויצאו להן מקצתן, גומר. אין מפטירין בנביא פחות מעשרה. התחילו בעשרה ויצאו להם מקצתן, גומר. ועל כולם הוא אומר (ישעיהו א', כ"ח) ועוזבי ה' יכלו. תנן , אין עושין מעמד ומושב. מאי מעמד ומושב ? שבקבורה היו עומדים ויושבים שבע פעמים ובכל פעם אומר להם עמדו יקרים שבו יקרים שבעה פעמים. תנן , אין אומרים ברכת אבלים וחתנים. תני , ^ד_נאומרים ברכת חתנים כל שבעה. רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר מפקין כלתה מוציאים את הכלה לחופה כל שבעה. אמר לו רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, והא תני רבי חייה רבי חייא רבה° אומר ברכת אבילים כל שבעה. אית לך מימר מפקין מיתא האם אפשר לאמר שהכוונה שמוציאים את המת כל שבעה? מאי כדון _{אז מה הכוונה?} מה כאן משמח עמו, אף כאן מנחם עמו. מה כאן מזכירין אף כאן מזכירין. אית תניי תני ^ד_נאאין אבילים עולין מן המניין. ואית תניי תני אבלים עולים מן המניין. אמר רבי אבונה רבי אבונה°. מאן דאמר אין אבילים עולים מן המניין, באבילי אותו המת. מאן דאמר אבילים עולין מן המניין, באבילי מת אחר. והא תני _המלך ^ד_נביוצא להתנחם אבל לא לנחם _{והוא הדין לשאר אבלים שאפילו כשיוצאים למת אחר אינם יוצאים אלא להתנחם אז למה שיצטרפו?} תני שמואל שמואל (אמורא)° אין קידוש החדש אלא בעשרה. מנין שכל דבר שבקדושה לא יהיה אלא בעשרה ? רבי אבא רבי אבא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. נאמר כאן (ויקרא קדשים יט ב) דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרתה אליהם קדשים תהיו . ונאמר להלן (במדבר שלח יד כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת. מה עדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר . נאמר כאן (ויקרא אמור כב לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל . ונאמר להלן (בראשית מקץ מב ה) ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים. מה תוך שנאמר להלן עשרה, אף כאן עשרה. אמר לו רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. אם מתוך

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

29 ד_כט מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תפ"ח סעיף ג', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ד סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ד סעיף ב':

30 ד_ל מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"א סעיף א':

31 ד_לא מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ב סעיף א':

32 ד_לב מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ב סעיף א':

33 ד_לג טור ושו"ע או"ח סי' תקכ"ט סעיף א':

34 ד_לד מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ג סעיף ה':

35 ד_לה מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' קל"ז סעיף א':

36 ד_לו מיי' פ"ח מהל' עבדים הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ע"א:

37 ד_לז מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ב סעיף ד':

38 ד_לח מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ד סעיף א':

39 ד_לט מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' ס"ט סעיף א':

40 ד_מ מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ס"ט סעיף א':

[ע"ב]

41 ד_מא מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף א':

42 ד_מב מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ג סעיף א':

43 ד_מג מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' רפ"ד סעיף א':

44 ד_מד מיי' פי"ב מהל' אבל הלכה ד':

45 ד_מה מיי' פי"ג מהל' אבל הלכה א', טור יו"ד סי' שעו:

46 ד_מו מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י', מיי' פ"י מהל' אישות הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ד':

47 ד_מז מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ב סעיף א':

48 ד_מח מיי' פ"ח מהל' ערכין וחרמין הלכה ב':

49 ד_מט מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' נ"ה סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ג סעיף א':

50 ד_נ מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ו':

51 ד_נא מיי' פי"ג מהל' אבל הלכה א':

52 ד_נב מיי' פ"ז מהל' אבל הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' שצ"ג סעיף א':

-----------------------------------דף לא

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף לא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד א] את למד, סגין אינון _{שהרי נאמר בתוך הבאים והם היו הרבה.} אלא נאמר כאן בני ישראל, ונאמר להלן בני ישראל. מה להלן עשרה אף כאן עשרה: תנן , ובקרקעות תשעה וכהן: כנגד עשרה כהנים האמורין בפרשה. ויהיו כולם כהנים? ריבוי אחר ריבוי למעט. ויהיו כולן ישראל? אין הפרשה יוצאה בלא כהן _{שהרי בכל זאת כתוב כהן} עד כדון במקדיש גופה של שדה. מה הדין אם אמר דמי שדי עלי. האם גם שם שמין בעשרה ואחד כהן ? נישמעינה מן הדא דתני , ערכים המיטלטלין בשלושה . ויש ערכים שאינן מיטלטלין _{הרי תמיד את הערך משלמים בכסף?} רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. _הכוונה ^ד_נגהאומר הרי ערכי עלי ובא לסדרו מן הקרקע, שמין לו בעשרה. מן המיטלטלין, שמין לו בשלשה. מכאן שאם בא לגבות ממטלטלים אף שחייב ערך של אדם די בשלושה. אם כך אף האמר דמי שדי עלי די בשלושה . לא כך אלא אף האמר דמי שדי עלי שמין בעשרה . דהאומר הרי ערכי עלי אינו דומה לאומר דמי שדי עלי. שהרי כשאומר ערכי עלי דמיו ידועים. ולכן אם בא לשלם במטלטלין די בשלושה. אבל האומר דמי שדי עלי צריך לשום את הקרקע. ולשום קרקע צריך עשרה ואחד מהם כהן . אבל אם אמר הרי עלי מאה מנה להקדש, שמין לו בג'. ואם אין לו, ממתינים לו לכשיעשיר ונידון בהשג יד. _{וצריך ליתן עד שישלים מאה מנה. שלא כמו בערכין שאם אומר דמי שדה עלי והיה עני בשעת נדר ולא נתן אלא סלע אינו צריך ליתן יותר אפילו העשיר אחר כך} תני, ^ד_נדעבדים ושטרות ומיטלטלין אין להם איגרת ביקורת. מהו איגרת ביקורת? רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° אמר אכרזה. מאי טעמא ? עולא ברבי ישמעאל עולא ברבי ישמעאל° אמר, עבדים שלא יברחו. שטרות ומיטלטלין שלא יגנבו. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° בעא קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. לית הדא אמרה האין זה אומר שעבדים נפדין בג' _{שהרי אם נצריך עשרה עד שיאספו עשרה העבדים יברחו?} אמר לו אין. אמר לו והא תנינן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן? אמר לו אדם דהכא שמוזכר כאן בן חורין הוא _{שאמר דמי עלי.} תנן התם. שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים דאם כן מה כח בית דין יפה. אבל אם עשו איגרת ביקורת אפי' מכרו שוה מנה במאתים וכו' מכרן קיים. אמר חיננה בר שלמיה חיננה בר שלמיה° בשם רב רב (אמורא)° אתא עובדא קומי °רבי רבי יהודה הנשיא שמכרו הדיינים בפחות משתות ורצה לעשות כרבנן ולפסוק דמכרן בטל . אמר לו רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא°. °רבי רבי יהודה הנשיא, לא כך לימדתני בשם זקינין אם כן מה כח בית דין יפה ? ^ד_נהוחזר ביה ועבד כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל:

ירושלמי מגילה , פרק ד, הלכה ה

מתני’: ^ד_נוהקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים, ^ד_נזולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד, ^ד_נחובנביא ג'. אם היו שלשתן ג' פרשיות _{מענינים שונים,} קורין אחד אחד. מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. ועד כמה הוא מדלג? עד כדי שלא יפסיק התורגמן:

גמ’: רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד ב] ^ד_נטהיה קורא בתורה ונשתתק, זה שהוא עומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון. דאין תימר ממקום שהפסיק, הראשונים נתברכו לפניהן ולא נתברכו לאחריהן, האחרונים נתברכו לאחריהם ולא נתברכו לפניהן _{שהראשון ברך ברכה ראשונה והשני המשיך בקריאה וברך רק ברכה אחרונה} וכתיב (תהלים י"ט, ח') תורת ה' תמימה. שתהא כולה תמימה _{לכן השני יתחיל ממקום שהתחיל הראשון ויברך לפניה ולאחריה.} היתה הפרשה של ה' פסוקים קורא את כולה. לא עשה כן אלא קרא ג', זה שהוא עומד תחתיו צריך לקרות שני פסוקים האחרונים וג' מפרשה האחרת _{שמתחילים בפרשה פחות משלוש פסוקים, ואין משאירים בפרשה פחות משלוש פסוקים.} לא עשה כן מהו שיעכב? רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° סלקון מיחמייה אפין הלכו להראות פנים לאחוי דיהודה בר תמוזה קריביה דרבי יוסה בן חנינה יהודה בר תמוזה קריביה דרבי יוסה בן חנינה° בכנישתא דסוכנייא. והוה תמן רבי ירמיה רבי ירמיה°, ועכב _{חייב אותו שיחזור ויקרא.} אמר רבי יונה רבי יונה° לרבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° וכופין? אמר לו והא רבי ירמיה רבי ירמיה° רבך מעכב. רבי ירמיה רבי ירמיה° רבי שמעון שרה רבי שמעון שרה° ורבי חיננא בר אנדריי רבי חיננא בר אנדריי° אמרו בשם רבי זכיי דכבול רבי זכיי דכבול°. טעה בין תיבה לתיבה מחזירין אותו. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° לרבי זעירה רבי זעירא° ועבדין כן? אמר לו ואדיין את לזו? ^ד_סאפילו טעה בין אם לואם מחזירין אותו. רבי שמעון ספרא דטרכנת רבי שמעון ספרא דטרכנת° אמרון ליה בני קרתיה קטע בדיבירייא דיקרונון בנינן אמרו לו בני עירו שכשקורא בתורה יחתוך כל פסוק לשנים ויפסיק מעט שבניהם יספיקו לקרא איתו. אתא שאל לרבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמר לו, אין קטעון רישך לא תשמע לון. ולא שמע לון ושרון ליה מן ספרותה _{פיטרו אותו.} בתר יומין נחת להכא, קם עימיה רבי שמעון בן יוסינה רבי שמעון בן יוסינה°. אמר לו מה את עביד בההוא קרתך מה אתה עושה בעירך? ותני ליה עובדא. אמר ליה ולמה לא שמעת לון? אמר ליה ועבדין כן? אמר לו ולית אנן מקטעין לון בסידרא _{וכי אין אנו חותכים ומקריאים לילדים קטנים בכל פעם קטע מפסוק?} אמר לו ולית אנן חוזרין וכללין לון _{ובעת קריאת התורה בבית הכנסת הם ישמעו את הפסוק שלם ולא יבואו לטעות?} אמר רבי זעירא רבי זעירא°. אילו הוה ההוא ספרא ביומוי מניתיה חכים. תנן, ובנביא ג'. אם היו שלשתן ג' פרשיות _{מענינים שונים,} קורין אחד אחד. אמר רב רב (אמורא)° , כגון (ישעיהו מ"ה, ט') הוי רב את יוצרו. (ישעיהו מ"ה, י') הוי אומר לאב מה תוליד (ישעיהו מ"ה, י"א) כה אמר ה’ קדש ישראל _{שכל פסוק מדבר בענין אחר.} תנן , ^ד_סאמדלגין בנביא ^ד_סבואין מדלגין בתורה, ואף שמדלגין בנביא אין מדלגין מנביא לנביא. ^ד_סגובנביא של תרי עשר מותר למה אין מדלגין בתורה? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, ^ד_סדשאין גוללים ספר תורה ברבים מפני כבוד הציבור . רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי, הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה קרובה ואין צורך לגלול למה אין מדלגים ? אלא כדי שישמעו ישראל את התורה על סדר שישראל דורשין סמוכים. והא תנינן _{כהן גדול ביום הכיפורים} קורא אחרי מות ואך בעשור? שנייא הוא שהוא סדרו של יום _{וכאילו קרא על הסדר.} תדע לך דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בכל מקום אינו קורא על פה והכא קורא על פה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

53 ד_נג מיי' פ"ח מהל' ערכין וחרמין הלכה ב':

54 ד_נד מיי' פי"ב מהל' מלוה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ד סעיף ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ט סעיף ג':

55 ד_נה מיי' פי"ב מהל' מלוה הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ט סעיף ג':

56 ד_נו מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' קל"ז סעיף ב':

57 ד_נז מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ה סעיף א':

58 ד_נח מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"ד:

[ע"ב]

59 ד_נט מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' ק"מ סעיף א':

60 ד_ס מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ב סעיף א':

61 ד_סא מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ד סעיף א':

62 ד_סב מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ד סעיף א':

63 ד_סג מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ד סעיף א':

64 ד_סד מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ד סעיף ג':

-----------------------------------דף לב

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף לב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד א] . רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלייא בר עולא חזנא דכנישתא דבבלייא°, כד דהיא חדא אורייא כשיש רק ספר תורה אחד _{וצריך שתים כגון בשבת וראש חדש,} תהא גולל אותו להדי פרוכתא על הבמה. ^ד_סהכד אינון תרתי כשיש שני ספרי תורה, תי מייבל חדא ומייתא חדא _{תביא את השני ותחזיר את הראשון} ואל תגלול את הראשון. תנן, ועד כמה הוא מדלג? עד כדי שלא יפסיק התורגמן . עד איכן? אמר רבי אחא רב אחא° כגון פרשת יהוידע כהן גדול: מן ויכרות יהוידע את הברית וגו' עד בן שבע שנים יהואש במלכו שהיא פרשה קטנה מד' פסוקים

ירושלמי מגילה, פרק ד, הלכה ו

מתני’: המפטיר בנביא הוא פורס את שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו _{מקריא לכהנים.} ואם היה קטן, אביו או רבו עוברין על ידו:

גמ’: תנן, המפטיר בנביא הוא פורס את שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו . לא צורכה לא היה צריך לשנות אלא הפורש את שמע הוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו. שהרי שמע קדם להפטרה . רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא° אמר כדי לזרזו _{שירצה לקרא מפטיר אף שאינו חשוב כמו שאר עולים נותנים לו שיפרוס על שמע.} ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו. הא פריסת שמע הוא עצמו עושה והא תנינן קטן לא יפרוש את שמע? אמר רבי יודן רבי יודן°, כאן בשהביא שתי שערות וכאן בשלא הביא שתי שערות: _{אבל לעבור לפני התיבה צריך שיתמלא זקנו ולא די בשתי שערות}

ירושלמי מגילה , פרק ד, הלכה ז

מתני’: קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס את שמע ^ד_סוואינו עובר לפני התיבה ^ד_סזואינו נושא את כפיו. ^ד_סחפוחח _{שבגדיו קרועים} פורס את שמע ומתרגם, אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו. ^ד_סטסומא פורס את שמע ומתרגם. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס את שמע _{שאינו יכול לברך יוצר אור:}

גמ’: תמן תנינן, ^ד_עסומא אינו גולה דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ו°רבי מאיר רבי מאיר אומר גולה. ושניהן מקרא אחד הן דורשין דכתיב (במדבר מסעי לה כג) בלא ראות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר פרט לסומא.°רבי מאיר רבי מאיר אומר לרבות סומא. והכא תנינן כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוש את שמע. הא אם ראה פורש. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעא קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° מחלפה שיטתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי האם רבי יהודה חזר בו? תמן הוא אמר פרט לסומא שפטור מגלות, וכיון שפטור מגלות פטור נמי מכל מצות שבתורה, דכתיב ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה. כל שישנו במכה וגואל הדם ישנו במשפטים, וכל שאינו במכה וגואל הדם אינו במשפטים. והכא הוא אמר לרבות סומא שראה מאורות מימיו שפורס את שמע ? ואיך הוא מוציא אחרים והרי פטור מכל המצוות? אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל רבי חנניה בריה דרבי הילל°. מה שנאמר במשנה כל שלא ראה מאורות מימיו אין הכוונה לסומא אלא ביושב בבית אפיל _{כל חיו} דכך היא מתניתא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד ב] היושב בבית אפל לא יפרש שמע. ברם הכא בלא ראות למעט את הסומא:

ירושלמי מגילה, פרק ד, הלכה ח

מתני’: כהן שיש בידיו מומין ^ד_עאלא ישא את כפיו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אף מי שהיו ידיו ^ד_עבצבועות אסטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו _{מתוך שהוא משונה:}

גמ’: תנן, כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. תני , ובפניו. תני, אם היה דש בעירו מותר. רבי נפתלי רבי נפתלי° הוות אצבעתיה עקומה, אתא שאיל לרבי מנא רבי מנא° אמר לו, מכיון שאתה דש בעירך מותר. רב חונה רב הונא° מעבר דלדקן _{מחוסר זקן,} והא תני אם היה דש בעירו מותר אמר רבי מנא רבי מנא°, ריגלא הוות. וברגל היו אנשים מהכפרים באים להתפלל ואינם מכירים אותו. וכיוון שנהגו לא לעלות לדוכן לפני גיל שמונה עשרה, אסר עליו לעלות . שלא יהו אומרין ראינו קטן נושא את כפיו. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, מזה שאסרו לבעלי מום לעלות לדוכן אם לא דשו בעירם שמא יסתכלו בהם , זאת אומרת ^ד_עגשאסור להסתכל בכהנים בשעה שהן מברכין. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°, כלום אמרו אין מסתכלין לא מפני הסיע דעת? משה _{לשון שבועה,} דאנא מסתכלנא ולא מסעה דעתי

ירושלמי מגילה, פרק ד, הלכה ט

מתני’: האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין, ^ד_עדאף בלבנים לא יעבור. בסנדל איני עובר, אף יחף לא יעבור. ^ד_עההעושה תפלתו עגולה, סכנה ואין בה מצוה. נתנה על מצחו או על פס ידו, הרי זו דרך המינות. ^ד_עוציפה זהב ונתנה על בית יד אונקלי שלו, הרי זו דרך החיצונין:

גמ’: תנה רבי יוסה בן ביביי רבי יוסה בן ביביי° ^ד_עזתפילין מרובעות שחורות הלכה למשה מסיני:

ירושלמי מגילה, פרק ד, הלכה י

מתני’: האומר יברכוך טובים הרי זו דרך המינות ^ד_עחעל קן ציפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך ^ד_עטמודים מודים משתקין אותו. המכנה בעריות משתקין אותו. האומר (ויקרא אחרי מות יח כא) ומזרעך לא תתן להעביר למולך, ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה:

גמ’: תנן , האומר יברכוך טובים הרי זו דרך המינות, שנראה כאילו יש שתי רשויות טובים ורעים.תנן, על קן ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו. אמר רבי פינחס רבי פינחס° בשם רבי סימון רבי שמעון בן פזי°, משום שהוא כקורא תגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא כאומר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

65 ד_סה טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ז סעיף ח':

66 ד_סו מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' נ"ג סעיף ו':

67 ד_סז מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף ל"ד:

68 ד_סח מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' נ"ג סעיף י"ג:

69 ד_סט מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ס"ט סעיף ב':

70 ד_ע מיי' פ"ו מהל' רוצח הלכה י"ד:

[ע"ב]

71 ד_עא מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף ל':

72 ד_עב מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף ל"ב:

73 ד_עג מיי' פי"ד מהל' תפילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ג:

74 ד_עד מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' נ"ג סעיף י"ח:

75 ד_עה מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ג':

76 ד_עו מיי' פ"ג מהל' תפילין הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף מ"ח:

77 ד_עז מיי' פ"ג מהל' תפילין הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף ל"ט:

78 ד_עח מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ז':

79 ד_עט מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' קכ"א סעיף ב':

-----------------------------------דף לג

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף לג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד א] על קן ציפור הגיעו רחמיך ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי סימון רבי שמעון בן פזי° משום שהוא כנותן קצבה על מידותיו של הקדוש ברוך הוא. עד קן ציפור הגיעו רחמיך. אית תניי תני עד, אית תניי תני על. מאן דאמר על מסייע לרבי פינחס רבי פינחס°. מאן דאמר עד מסייע לרבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, לא עבדין טבאות, שהן עושין מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמין. אילין דמתרגמין עמי בני ישראל, כמה דאנן רחמין בשמייא, כן תהוון רחמנין בארעא. תורתא או רחילא יתה וית ברה לא תכסון תרווייהון ביומא חד. לא עבדין טבאות אלו שדורשים כמו שאני מרחם בשמים כן תרחמו בארץ אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד אינם עושים טוב שהן עושין גזירותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים. תנן , מודים מודים משתקין אותו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° (תהלים ס"ג, י"ב) כי יסכר פי דוברי שקר. _{שנראה כפונה לשני רשויות} ^ד_פהדא דאת אמר בציבור. אבל ביחיד, תחנונים הן. ודכוותה אמן אמן, ^ד_פאשמע שמע. ^ד_פבתורגמן שהוא עומד לפני חכם, אינו רשאי לא לשנות ולא לכנות ולא להוסיף, אלא אם כן היה החכם אמר בשם אביו או רבו _{של החכם שאז הוא לא יכול להזכיר את שמם אבל התורגמן יכול לכן החכם אומר, אמר אבי מורי והתורגמן אומר אמר רבי פלוני.} רבי פדת רבי פדת° _{שהיה בנו של רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°} הוה אמורא דרבי יסא רבי אסי° _{שהיה תלמידו של רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°.} מילין דשמע מן אבוי _{שרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר לו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אביו ורבי פדת רבי פדת° כבר שמע אותם מאביו} הוה אמר כך אמר רבי בשם אבא. מילין דלא שמע מן אבוי, הוה אמר כן אמר רב רב (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° _{והיה מזכיר את שמו בדרך לימוד.} בר ישיטא _{בר חיננא} הוה אמורא דרבי אבהו תלמידו של רבי חיננא רבי אבהו תלמידו של רבי חיננא° מילין דשמע מן אבוי, הוה אמר כן אמר רבי בשם אבא. מילין דלא שמע מן אבוי הוה אמר כן אמר רבי בשם רבי חיננה רבי חיננה°. רבי מנא רבי מנא° _{בנו של רבי יונה רבי יונה°} כד דהוה מורי בחבורתא, מילין דשמע מן אבוי בביתה, הוה אמר כן אמר אבא . מילין דשמע מן אבוי בבית וועדא בבית המדרש, הוה אמר כן אמר רבי יונה רבי יונה°. תנן , המכנה בעריות משתקין אותו. מאי המכנה בעריות? בערייתא דאבוי ובערייתא דאימיה. _{זה שאומר שהכוונה לגנאי של אביך וגנאי של אמך לא תגלה} תנן , מזרעך לא תתן להעביר למולך מזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, _{שאומר שהכוונה לזה} שהוא נושא ארמית ומעמיד ממנה בנים. שמעמיד אויבים למקום:

ירושלמי מגילה , פרק ד, הלכה יא

מתני’: מעשה ראובן ^ד_פגנקרא ולא מיתרגם, מעשה תמר נקרא ומיתרגם. מעשה עגל הראשון נקרא ומיתרגם, והשני נקרא ולא מיתרגם. ברכת כהנים ומעשה דוד ואמנון לא ניקרין ולא מיתרגמין:

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד ב]

גמ’: כתיב (איוב ט"ו, י"ח) אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם אילו ראובן ויהודה. ומה שכר נטלו על כך? (איוב ט"ו, י"ט) להם לבדם ניתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם. _{הברכות של שניהם נאמרו ברצף ושניהם נחלו חלק בארץ ראשונים} שכשבא משה לברכן נאמר (דברים וזאת הברכה לג ו) יחי ראובן ואל ימות. וזאת ליהודה . איזהו מעשה עגל השני? אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, מתשובה שהשיב משה את אהרן עד (שמות כי תשא לב כה) כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. חנניה בר שלמיה חנניה בר שלמיה° אמר בשם רב רב (אמורא)° מתשובה שהשיב אהרן את משה, עד כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. רבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי אבא רבי אבא° (שמות כי תשא לב לה) ומחא ה' ית עמא על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן. למה את מעשה העגל הראשון מותר לתרגם ואת השני אסור ? אמר רבי מר עוקבן רבי מר עוקבן° בשם רבנן דתמן, לא דומה גנאי יחיד בציבור לגנאי ציבור בציבור. ואתיא כהיא דאמר רבי חלבו רבי חלבו° בשם רב חונה רב הונא°. תנן , ברכת כהנים נקראות ולא מיתרגמות. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° בעא קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° מה טעמא? אמר לו דכתיב (במדבר נשא ו כג) כה תברכו. לברכה ניתנה, לא ניתנה לקריאה:

ירושלמי מגילה, פרק ד, הלכה יב

מתני’: ואין מפטירין במרכבה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר אין מפטירין (יחזקאל ט"ז, ב') בהודע את ירושלם את תועבותיה:

גמ’: תנן , אין מפטירין במרכבה ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר אין מפטירין בהודע את ירושלם את תועבותיה. מעשה באחד שהפטיר בהודע את ירושלם את תועבותיה. אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, ילך אותו האיש וידע בתועבותיה של אמו. ובדקו אחריו ונמצא ממזר. ודא מזוזה יהבין לה היכא היכן קובעים את המזוזה? רבי זעירה רבי זעירא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)° משלשו ונותנו ^ד_פדבתחילת שליש העליון. רבי חלבו רבי חלבו° אמר בשם רב חונה רב הונא°, חוצה את הפתח ומשלשו _{לחצי העליון} ונותנה בסוף שליש התחתון. מה ביניהון? מקום מזוזה ביניהון. בר טברי שאל ל°רבי יצחק רבי יצחק, הגע עצמך שהיה שער גבוה? אמר לו נותנה כנגד כתיפיו. בית מדרשיה דרבי חנינה רבי חנינא בר חמא° עביד כן. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , בית מזוזתו של °רבי רבי יהודה הנשיא היה עשוי כמין נגר _{שעשה חור שוכב בקיר.} ^ד_פהתלייה בדלת _{ולא קיבע אותה,} סכנה _{בשעת הגזרה שהרומאים אסרו לקבוע מזוזה נמצא מסתכן ולא קיים מצווה} שאין בה מצוה. חקק בראש המקל והניחו במקום שאינו ראוי לו, סכנה שאין בה מצוה. רבי אבא רבי אבא° אמר בשם רב יהודה רב יהודה° ואפילו לא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

80 ד_פ טור או"ח סי' סא:

81 ד_פא מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' קכ"א:

82 ד_פב מיי' פ"ד מהל' תלמוד תורה הלכה ג':

83 ד_פג מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"ב:

[ע"ב]

84 ד_פד מיי' פ"ו מהל' תפילין הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ט סעיף ב':

85 ד_פה מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה ח':

-----------------------------------דף לד

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף לד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד א] סמרו _{לא קבעו במסמרים.} והא תני והוא שסמרו? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° והוא שייחדו לכן. של בית מליון היו עושין כן בפולמסיות _{שחקקו מקל והניחו בו את המזוזה והיו לוקחים אותו איתם למלחמה. והיכן שהם לנו הם הניחו את המקל בצד הדלת.} שמואל שמואל (אמורא)° אמר ^ד_פונתנה לפנים מטפח _{כגון שקדח חור עמוק יותר מטפח במזוזה ונתן את המזוזה כך שיש עובי טפח בין המזוזה לפתח או שקבע את המזוזה על הקיר שבקציהו המזוזה}פסולה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם שמואל שמואל (אמורא)° צריך ^ד_פזשיהא שמע שלה רואה את הפתח _{שיגלול מהסוף להתחלה כדי שהמילה שמע תהיה מבחוץ} אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי זירא רבי זירא° כיני האם כך הדין? והתני ציר שיש לו שני פתחים נותן על אי זה מהן שירצה. היאך שמע שלה רואה את הפתח _השני? בית שיש לו שני פתחים נותן ברגיל _{לצאת ולהכנס בו.} היו שניהן רגילין, נותן בחזית _{עושה דבר לסימן שזה הפתח הראשי ומניח בו.} היו שניהן חזית נותן על איזה מהן שירצה. פתח גינה שהוא פתוח לגג ולגינה, הרי הוא כפתוח לחיל _{פתוחה לבית וחייבת במזוזה} דברי °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה. וחכמים אומרים הרי הוא כפתוח לשוק _{ופטורה ממזוזה.} ^ד_פחהדר בחוצה לארץ והדר בפונדקי ארץ ישראל שלשים יום אינו צריך ליתן מזוזה. הדר בבורגנין שלשים יום צריך ליתן מזוזה. ^ד_פטהשוכר בית ישראל צריך ליתן מזוזה. השוכר בית מעובד כוכבים ומזלות צריך ליתן מזוזה. וכשהוא יוצא נוטל ובשל ישראל אסור לעשות כן. מאי טעמא ? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שנטל והיה קובר את בניו. הדר בפונדקי חוצה לארץ שלשים יום אינו צריך ליתן מזוזה, אם נתן לא יטול. מאי טעמא ? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° מפני מעשה שאירע. מעשה באחד שנטל והיה קובר את בניו. (חולדת המולים) חלונות המלון _{בית שמחולק לחדרונים קטנים ללינת עברי דרך} חלון שהוא ארבע על ארבע שעבדים יושבים שם ומניפין לרבוניהם, חייבין במזוזה. לולים אלו על גב אלו _{פתח בגג שדרכו נכנסו לקומה שמעל וגם בגג שם היה פתח לקומה מעל,} חייבין במזוזה הן דו דרס אסקופתה ארעייתא _{המקום עליו נשען הסלם ועליו הוא דורך כשניכנס נחשב כקרקע הפתח ובצד יתקע מזוזה.} רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° הוה מצטער דלא חמא ראה לולא דרבי איליי רבי אלעאי (אמורא)°, דהוה עביד מן דעתון דכל רבנן _{ורצה לדעת אם היה שם מזוזה והיכן} תפילין ומזוזה מי קודם? שמואל שמואל (אמורא)° אמר מזוזה קודמת. רב חונה רב הונא° אמר ^ד_צתפילה קודמת. מה טעמיה דשמואל שמואל (אמורא)°? שכן היא נוהגת בימים טובים ובשבתות. מה טעמא דרב חונה רב הונא°? שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדברים. מתניתא מסייעה לשמואל שמואל (אמורא)° דתני , תפילה שבלת עושין אותה מזוזה. מזוזה שבלת אין עושין אותה תפילין למה שמעלין בקודש ולא מורידין:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

86 ד_פו מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ט סעיף ד':

87 ד_פז טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ט סעיף ו':

88 ד_פח מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ו סעיף כ"ב:

89 ד_פט מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"א סעיף ב':

90 ד_צ טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ה סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ח סעיף י"ב:

[ע"ב]

הדרן עלך פרק הקורא עומד וכולא מסכתא דמגילה ברחמי שמייא

הֲדָרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת מגילה וַהֲדָרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת מגילה וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ מַסֶּכֶת מגילה וְלֹא תִתְנְשֵׁי מִנָּן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי: יש נוהגים לחזור 3 פעמים

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, רָמִי בַּר פָּפָּא, נַחְמָן בַּר פָּפָּא, אַחַאי בַּר פָּפָּא, אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא, רַפְרָם בַּר פָּפָּא, רָכִישׁ בַּר פָּפָּא, סוּרְחָב בַּר פָּפָּא, אָדָא בַּר פָּפָּא, דָּרוּ בַּר פָּפָּא:

הַעֲרֵב נָא, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ (וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ) וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי:
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ:
לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָּם חִיִּיתָנִי:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:
אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים: אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה, וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים; אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים: אָנוּ עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר, וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר; אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים: אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שָׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כד): וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, כְּשֵׁם (שֶׁעֲזַרְתָּנִי) [שֶעֲזַרְתָּנוּ] לְסַיֵּם מַסֶּכֶת מגילה כֵּן (תַּעְזְרֵנִי) [תַּעְזְרֵנוּ] לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד (לִי וּלְזַרְעִי) [לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ] שֶׁלֹּא יָמוּשׁ הַתּוֹרָה (מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי) [מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ] עַד עוֹלָם, וְתִתְקַיֵּם (בִּי) [בָּנוּ] (משלי ו, כב): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", (שם ט, יא): "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים", (שם ג, טז): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶר וְכָבוֹד", (תהלים כט, יא): "יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם":

קדיש בנוסח אשכנז / ספרד

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחֲדַתָּא, וּלְאַחֲיָא מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִּירוּשְׁלֶם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכְלֵיהּ בְּגַוַּהּ, וּלְמֶעֱקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וְלַאֲתָבָא פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵיהּ (נ"ס: וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ). בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אַמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא דִּי בְאַתְרָא [בא"י: קַדִּישָׁא] הָדֵין וְדַי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יִהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָא (וְאַרְעָא) וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים (נ"ס: טוֹבִים), עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם [בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו הוּא (נ"ס: בְּ‏רַחֲמָיו) יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

קדיש בנוסח הספרדים ועדות המזרח

יש נוהגים לומר קדיש תתכלי חרבא:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)

​דְּהוּא עָתִיד לְחַדְתָּא עָלְמָא. וּלְאַחְיָאָה מֵיתַיָּא. וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא. וּלְמִפְרַק חַיָּיָא. וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם. וּלְמִעְקַר פּוּלְחָנָא דֶאֱלִילַיָּא מֵאַרְעָא. וּלְאָתָבָא פוּלְחָנָא יַקִּירָא דִשְׁמַיָּא לְהַדְרִיהּ וְזִיוֵיהּ וִיקָרֵיהּ (ועונים: אמן) בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָֽלְמֵֽי עָֽלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (ועונים: אמן)

לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)

תִּתְכְּלֵי חַרְבָּא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא. וּמַרְעִין בִּישִׁין. יַעְדֵּא מִנָּנָא וּמִנְּכוֹן וּמֵעַל עַמֵּיהּ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאוּלָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה לָֽנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)

ויש נוהגים במקום:

יִתְגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (קהל - אמן), בְּעָלְמָא דְהוּא עָתִיד לְאִתְחַדְּתָא, וּלְאַחְיָאָה מֵתַיָא, וּלְאַסָּקָא יַתְהוֹן לְחַיֵי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלְלָא הֵיכָלֵהּ בְּגַוָּה, וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאַתָּבָא פּוּלְחָנָא דִשְּׁמַיָא לְאַתְרֵהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ (קהל - אמן) בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם [וּ]לְעָלְמֵי עַלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (קהל - אמן) לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן דְעַסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קְדִישְׁתָא דִי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָא וְחִסְדָא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)